על קורותיו של וילהלם רייך ומחקריו באנרגיית החיים

מאת: גילה בויום

שלום לכולם

ברצוני להביא קטע מספרי אשר כתבתי בשנת 1983, על וילהלם רייך ומחקריו באנרגיית החיים. ספר זה נכתב בעקבות קורס אשר למדתי אצל רפי רוזן, ובברכתו.

אז כונה הקורס "ביו-אנרגיה", והוא בהחלט כלל עבודת עיסוי ועבודה אנרגטית בצורה הקלאסית לפי תורת רייך.

כיום הדברים השתנו לחלוטין ורפי מלמד קורס בשם "ביו-אורגונומי", אשר בו שמים דגש על עבדוה אנרגטית, איבחון באמצעות עפעוף, איתור מקורות לחסימות אשר השורש להם הינו בדורות קודמים, עבודה עם משלימים אנרגטיים וחוצנים ועוד.

כלומר, הקשר בין עבודתו של רפי כיום לבין הביו-האנרגיה הקלאסית הינו קלוש. כתוצאה מקורס זה, גם עבדתי 7 חודשים בבית-חולים רמב"ם, שם יישמתי את שיטות הביו-אנרגיה ואחרות עם פצועי צה"ל.

פרטים על כך תוכלו למצוא בקובץ:

on-zirof.htm

אני משאירה כפי שהיא את ההקדמה לספרי, וכמו כן, את ראשי הפרקים בהם עסק ספר זה, על מנת שתוכלו לקבל מושג, על עבודתו המגוונת ורבת ההיקף של וילהלם רייך.

אז שיהיה לכם בהנאה

גילה

ה ק ד מ ה

הננו שמחים להביא בפני הקורא הישראלי את הספר הראשון בסדרת "אור-על" המציגה את וילהלם רייך המוכר עד כה בעיקר ליודעי דבר ולאנשים הקשורים למחקריו וממשיכי דרכו.

מרכז הכובד של כל מחקריו, תצפיותיו ומסקנותיו של רייך היה ה"אורגון", כינוי לאנרגיית החיים האוניברסלית שהוא גילה בחומר הדומם, בתא החי ובגוף השלם. מחקריו השתרעו בתחומי הפיסיקה, ההנדסה, הסוציולוגיה, הסקסולוגיה והפסיכיאטריה. הוא יצא נגד מוסכמות מדעיות וחברתיות וראה כל "דוגמה פתוחה לבחינה מדעית מחודשת, כולל הדוגמות של עצמו.

לוילהלם רייך היו חיים מלאי תהפוכות. עוד בחייו הספיק להעמיד דור שלם של מלומדים וממשיכי דרכו וחסידים מושבעים רבים, אך היו לו גם לא מעט יריבים שגרמו לבסוף למאסרו ולמותו בכלא.

חלק מעבודתו של רייך - שכמעט אין עליה עוררין - הוא בהבנת התהליכים האנרגטיים של הגוף והקשר שלהם עם הנפש. כאן נפתחה לרווחה דרך חדשה שבה ניתן להכיר ולשפר את המצב הנפשי והתפקודי של האדם דרך ובאמצעות גופו.

לפי רייך, התנסות שלילית, עוד מתקופת הילדות המוקדמת, מביאה לחסימה אנרגטית בגוף שבאה להגן כביכול כנגד התנסות חוזרת שכזאת, ובכך היא פוגעת ומקטינה את החיות של הגוף גם בתהליכים אחרים. הכרת החסימות והדרכים הפיזיות והשכליות להסרתן, פותחת את הדרך לחיים של שמחה ובריאות.

לבסוף, אי אפשר שלא להזכיר את התיאור המעורר קנאה של רייך על פוטנציאל שחרור האנרגיה הקיים בכל אחד מאתנו - "האורגזמה". רייך מתאר התנסות זאת שהוכחה בפועל בסדנאותיו ובאנשים שטיפל, כפי שצריכה ויכולה להיות בגוף משוחרר מחסימות ומתוך כך גם מ"סתימת מוח".

ספר זה, ככל ספר צריך להביא לכל אדם בעל שכר ישר ולב פתוח חומר למחשבה ודרך אפשרית לשיפור איכות החיים.

העורך.

מ ב ו א

התוודעתי לוילהלם רייך לפני מספר שנים עת חזיתי בסרטו של מקבייב "מסתורי האורגניזם".

התמונה שהצטיירה אז לפני היתה חלקית ובלתי ממצה, מה גם שהבמאי עשה שימוש בדמותו של רייך לצרכיו הפוליטיים. עד מהרה נשתכחה דמותו מלבי.

נתקלתי שוב בשם זה, בשמעי על קיומם של הסדנאות בביו-אנרגיה של רפי רוזן, המבוססות על התיאוריות של רייך, וחשבתי שמן הראוי יהיה להביא בפני הציבור הישראלי חומר בעברית על כך.

בתחילה לא התכוונתי אלא לכתוב מאמר שיטפל באספקט של יישומי תורתו של רייך לגוף האדם - הביו-אנרגיה. אך כשהתחלתי לאסוף חומר לנושא, ניצבתי נדהמת בפני רוחב היריעה ומגוון החומר של רייך עצמו ושל מה שנכתב אודותיו.

חשתי שלא אהיה כנה עם עצמי אם אכתוב רק על אספקט זה או אחר של חייו ותורתו. כך נולד הרעיון של ספר זה אשר נועד להאיר ככל האפשר את חייו, פועלו ותורותיו של איש יוצא דופן זה, אשר רק עתה מתעורר העולם להכיר בגדולתו.

איש זה אשר היה משכמו ומעלה, לא הניח תחום אשר בו הוא לא עסק; החל מרפואה, פסיכיאטריה, ביולוגיה, פיסיקה ופילוסופיה, וכלה בסוציולוגיה פוליטית. במיוחד הקדיש הוא תשומת לב מיוחדת לנושא של חיינו המיניים, ויצא בתיאוריות חדשניות ומרחיקות לכת, אשר עוררו כלפיו את זעמם של גופים שמרניים שונים.

לספר מצורפים תרשימים שונים הקשורים לניסוייו ומחקריו השונים וכן רשימה בביליוגרפית עניפה שתהיה לעזר רב ערך לקורא סקרן הרוצה להעמיק חקר ולהרחיב דעת לגבי רייך ומשנתו.

לבסוף, לא אצא ידי חובתי אם לא אביע את רגשי תודתי לאנשים הבאים אשר עזרו לי בהכנתו ובהוצאתו לאור של ספר זה:

בראש וראשונה למר רפי רוזן אשר עזר לי בייעוץ והדרכה מקצועית באשר לחומר.

למר מנחם מצא אשר סייע בעריכת החומר.

במיוחד נתונה תודתי למר אליהו אלקובי ז"ל, אשר ללא לאות עזר לי בעיבוד הלשוני ובייעוץ הטכני.

ולסיום, אף כי אין ספר זה מקיף את כל התיאוריות והמחקרים של רייך במלואם, דבר שבמסגרת יריעה זו הוא בלתי אפשרי, אין ספק שהוא יתרום ולו במעט להגברת התעניינותו של הציבור הישראלי בדמות מופלאה זו, ובאם אכן הוא ייעשה, אבוא על סיפוקי המלא.

המחברת.

ת ו כ ן     ה ע נ י נ י ם

פרק א' - מסכת חייו של וילהלם רייך

1. שחרית ......................................... ...... 17

2. הקשר עם זיגמונד פרויד ............................... 18

3. נדודיו ועבודתו באירופה .............................. 19

4. רייך באמריקה ........................................ 21

5. המשפט ......................................... ...... 28

פרק ב' - אנרגיית החיים - האורגון

1. בראי ההיסטוריה ...................................... 30

2. צעדים ראשונים לגילוי האורגון ........................ 38

3. קרינת האורגון - תופעות מוזרות ....................... 40

4. הקשר עם אלברט איינשטיין ............................. 44

5. בדד - אכזבה מהמימסד המדעי ........................... 46

6. נסיון מספר עשרים .................................... 50

פרק ג' - האורגון וגוף האדם

1. מבוא ......................................... ....... 53

2. החיים המיניים של האדם ............................... 53

3. האורגזמה כפריקה אלקטרו פיסיולוגית ................... 56

4. חרדה לעומת מיניות ................................... 58

5. החוויה המינית הרגילה ................................ 63

6. החוויה המינית האידיאלית לפי רייך .................... 67

7. רפלקס האורגזמה והזרימה הפלסמטית הרכה בגוף ........... 70

8. מערכות החסימה בגוף .................................. 74

פרק ד' - יישומים מעשיים

1. האורגון ברפואה ...................................... 82

2. האורגון ומחקרים במזג האויר .......................... 90

3. האורגון בחקלאות ..................................... 98

4. הנדסת אורגון ........................................ 99

פרק ה' - האורגון והאנרגיות הקוסמיות

1. הקבלות מדעיות ....................................... 102

2. אנרגיות החלל הקוסמי ................................. 103

3. האורגון והפילוסופיה ההודית .......................... 106

פרק ו' - מהנעשה בעולם הרחב

1. בשטח הרפואה והפסיכולוגיה ............................ 111

2. בקרת מזג האויר ...................................... 113

3. תראפיה ביו-אנרגית ................................... 114

4. שמיכות האורגון ...................................... 115

5. בישראל ......................................... ..... 121

ביבליוגרפיה .................................................. ... 128

פרק א' - מסכת חייו של וילהלם רייך

1. שחרית

על מנת שנוכל להבין את המניעים והסיבות שהביאו להתפתחות יצירתו המדיעת של וילהלם רייך, חשוב שנלמד תחילה על הרקע שבו צמח וגדל, ועל פרשיות חשובות בחייו שהשפיעו בצורה זו או אחרת על כווני מחשבתו והיתוו את דרכו המדעית.

וילהלם רייך נולד ב24.3.1897- למשפחה יהודית מתבוללת, בדוברצ'ינקה שבחבל גליציה, שהווה אז חלק מהאימפריה האסטרו-הונגרית של הקיסר פרנס יוסף. מיד לאחר לידתו, עברה המשפחה לחלק האוקראיני של האימפריה לאיזור בוקבינה.

את חינוכו היסודי והתיכוני רכש בבי"ס ציבורי גרמני. הוא התענין במיוחד במקצועות הביולוגיה ומדעי החיים - כהמשך טבעי לחוויות ילדות ולעבודות השדה השונות בהם נטל חלק בחוות האיכרים של הוריו. רייך התייתם מהוריו עוד בבחרותו; בהיותו בן 17 נפטר אביו. אמו נפטרה שנים מספר קודם לכן. את תעודת הבגרות נשיג בשנת 1915, כאשר בד בבד עם לימודיו התיכוניים, נשא בעול ניהול החווה והטיפול באחיו הצעיר ממנו.

בשנת 1919 התגייס לצבא האוסטרי, ואילו אחיו הצעיר נשלח אל קרובי המשפחה בוינה. עם סיום מלחמת העולם הראשונה, פשט את מדיו, חזר לוינה, וחבש את ספסלי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת וינה. אולם עד מהרה מאס בלימודיו אלה שהשרו עליו שעמום ועבר ללמוד בפקולטה לרפואה.

בתור יוצא צבא נתאפשר לו ללמוד בקצב מוגבר, וכך הצליח לדחוס 6 שנות לימוד ב4- שנים בלבד ולזכות בהסמכה לרפואה בהיותו רק בן 25. רייך, חרף התנאים הכלכליים הקשים בהם חי, התגלה בסטודנט מבריק מהיר תפיסה ובעל דחף עז ללמידה. הוא עבר את התמחותו בפסיכיאטריה תחת השגחתם של הפרופסורים ווגנר גיירג ופאול שילדר. את רעיתו הראשונה, אני, הכיר בעת לימודיו באוניברסיטה. הם נישאו בשנת 1921 ושילבו את חייהים המקצועיים בחייהם הפרטיים. הם עסקו בפסיכיאטריה.

2. הקשר עם זיגמונד פרויד

רייך התוודע לתורתו של פרויד והתלהב ממנה וכך נעשה לאחר מתלמידיו הקרובים והמבריקים. כאשר, בשנת 1922 הקים פרויד את הקליניקה הפסיכואנליטית בוינה, הצטרף רייך לצוות עוזריו ושימש כאסיסטנט הקליני הראשון, עד לשנת 1928, ומשנה זו ועד לשנת 1930, כסגן מנהל הקליניקה.

חרף היותו בן טיפוחיו של פרויד, נקלעו השניים בשנת 1927 לקונפליקט רציני. יש הרואים קונפליקט זה כנובע מהתיאוריות המיניות של רייך, אשר הפריעו לפרויד ויש הטוענים שסלע המחלוקת נבע ממעורבותו הפוליטית של רייך. כך או אחרת, המשיכו השניים לעבוד יחד. בשנים 1924-1930 ניהל רייך את הסמינר לרפואה פסיכואנליטית, ששימש כור היתוך לפסיכואנליטיקאים בתקופה זו.

תודעתו הפוליטית של רייך הושפעה מהאוירה הפוליטית של שנות העשרים ששררה באירופה שלאחר המהפיכה הרוסית. השפעתה של מהפיכה זו בחוגים האינטלקטואלים באירופה היתה רבה ובכל מקום דברו על מרכסיזם וסוציאליזם. רייך שהיה סקרן מטבעו, לא יכול היה לעמוד מהצד והחל להתענין בפילוסופיה המרכסיסטית ואף הצטרף למפלגה הסוציאליסטית האוסטרית.

הרעיונות החדשנים שהונהגו אז בברית המועצות כמו: יתר ליברליזם בנוגע לנישואין, גירושין, הפלות, הומוסכסואליות, פיקוח על הילודה, חינוך ילדים וכו', שבו את דמיונו. רייך רצה לבחון הלכה למעשה כיצד רעיונות אלה מיושמים בשטח. לצורך זה היה צורך בביקור בברית המועצות על מנת ללמוד על חידושים אלה מכלי ראשון.

בשנת 1929 יצא רייך לסדרת הרצאות בבריה"מ. במסגרת סיורו שם נפגש עם המחנכת הדגולה ורה שמידט וכן ביקר במספר מרכזים חינוכיים לילדים ובמוסדות אחרים. רייך חזר ממסע זה מאוכזב, ואת אכזבתו זו הוא מתאר בחלקו השני של ספרו "המהפכה המינית", בפרק "המאבק לחיים חדשים בברית המועצות".

פעילותו של רייך בתקופה זו היתה רב גוונית ועניפה; חקר הסיבות הסוציאליות למחלות הנפש, המשך פיתוח תאוריית האורגזמה ושינוי התפקיד הפסיבי של הרופא המטפל לייתר אקטיביות. רייך מצא שבמקום להאזין למטופל מן הצד, יש לקחת חלק פעיל יותר בטיפול ע"י פיתוח תרגילים לשיפור היציבה והנשימה ועיסוי מיוחד לשחרור נוקשות כרונית בשרירים. פעילות זו הביאה לכתיבת ספרו "ניתוח האופי" (Analysis Caracter).

חייו בתקופה זו כללו סדרות של הרצאות, סמינריונים ומאמרים, לידת בנותיו, מות אחיו ועוד. עם שובו מרוסיה ולפני עקירתו לברלין, עסק כשנה בפרקטיקה פרטית, אך מעורבותו הפוליטית הפכה יותר ויותר למטרד לחברה הפסיכואנליטית הוינאית, ובשנת 1930 עבר רייך לברלין.

3. נדודיו באירופה

מעורבותו בתנועה להגיינה נפשית שהיתה בעלת גוון פוליטי, הפכה להיות לחלק הדומיננטי בחייו באותה תקופה. המפלגה הקומוניסטית הגרמנית נתנה את הסכמתה להקמתו של ארגון שנקרא "סקספול ורלג", שבתקופת השיא כלל כ20,000- חברים. הארגון דגל בשיפור תנאי החיים של ההמונים, במאבק על ביטול החוקים נגד הפלות והומוסכסואליות ושינוי חוקי הנישואין והגירושין. כן דגל בבקרת הילודה והשימוש באמצעי מניעה ובחינוך ויעוץ מיני.

רייך פתח במסע הרצאות ברחבי גרמניה במגמה לעשות נפשות לארגון זה ולהרחיב את רשת סניפיו. פעילות זו לא מנעה ממנו להמשיך בעבודתו הפרקטית בפסיכיאטריה. שנות השלושים המוקדמות בגרמניה היוו תקופה סוערת בפעילות ובחייו של רייך.

בתקופה זו הודאג מתופעת הפסיכוזה ההמונית והנהיה אחרי הפשיזם בגרמניה, דבר שהביאו לפרסום ספרו הנודע "הפסיכולוגיה ההמונית של הפשיזם". בתקופה זו חל משבר בקשריו עם המפלגה הקומוניסטית הגרמנית והוא סולק משורותיה, כן הורחק מפעילותו וחברותו באגודה הבינלאומית לפסיכואנליזה, שהיה בין מייסדיה וספריו ומאמריו נאסרו להפצה בגרמניה.

בתקופה זו עלו גם נישואיו עם אני על שרטון בשל חילוקי דעות אישיים, פוליטיים ומקצועיים והדרך לחינוך הילדים. הקרע הסופי חל בשנת 1933 עת נפרדו סופית. בשנה זו, שהיתה גם השנה שבה עלו הנאצים לשלטון, נאלץ רייך לעזוב את ברלין, ופרי טיפוחיו הסקספול ורלג חוסל סופית ע"י המפלגה הנאצית.

רייך שחזר לוינה, נתקל באוירה עויינת אשר כמעט ולא איפשרה לו המשך פעילות. כאן הוא פגש את ידידו משכבר הימים, הסופר ארתור קסטלר וכן את חברתו לתא הקומוניסטי, הרקדנית המוכשרת אלזה לינדברג. כאשר החליט לעקור לדנמרק, הצטרפה אליו אלזה, אשר החלה להשתלם בעבודה של תרפיה על ידי תנועה, בהשתמשה ברעיונותיו של רייך ובכישוריה כרקדנית. אלזה הפכה להיות אשתו השנייה של רייך. אך מסכת נדודיו לא באה אל קיצה. הממשלה הדנית סרבה לחדש את אשרת שהותו בדנמרק, והוא החל לתור אחר מקום אחר לשהות בו. תחילה, חשב על לונדון, אך לבסוף לאחר התייעצות עם תלמידיו, נפל הפור על העיר מלמו שבשבדיה. כך, בספטמבר 1933 התיישב בשבדיה.

ראש המכון לפסיכולוגיה של אוניברסיטת אוסלו, הד"ר הרלד, אשר הכיר את רייך עוד מתקופת שהייתו בדנמרק, הזמינו לסדרת הרצאות באוניברסיטה, ולאחר מכן העמיד לרשותו אמצעים על מנת להתחיל בניסויים בדבר האופי הביו-אלקטרי של מיניות לעומת חרדה. ניסויים אלה נועדו למדוד את המתח החשמלי המופיע על פני העור עקב גירויים באיזורי המין הרגישים בגוף.

בשנת 1934 עבר רייך להתגורר באוסלו והשנים 1935-1937 עברו עליו במחקר ובעבודה פוריה ושקטה.

בפברואר 1936 הקים את המכון לחקר ביולוגי באקונומיה מינית. מכון זה כלל תחת קורת גג אחת: מעבדת מחקר, מרכז לאימון ולניהול קורסים וסדנא לפרסום מאמרים מדעיים וספרים. השפה ששלטה במכון היתה גרמנית, והוא העסיק בעיקר פליטים פוליטיים אשר ברחו מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון. צוות עובדי המכון כלל: רופאים, פסיכולוגים, אחיות, מחנכות, סוציולוגים, אומנים וטכנאים.

רייך המשיך בפיתוח תיאוריית "ניתוח האופי", אשר עתה החל לקרוא לה "וגטו-תרפיה". תיאוריה זו התבססה על הזרמים האנרגטיים בגוף ועל דרך שחרורם במקרה של חסימות, בצירוף הצעות לפעילות מינית מושלמת יותר. בעזרת מיקרוסקופים רבי עצמה וציוד מעבדתי אחר, החל רייך להתחקות אחר תופעות של טעינה ופריקה אנרגטית באורגניזמים, מיקרו-אורגניזמים ויצורים חד-תאיים. אחד מתומכיו הנלהבים בתקופה זו היה ד"ר אולה רקנס.

המפנה הגדול בדרכו המדעית של רייך החל בשנת 1939, עת גילה לראשונה את האורגון כאנרגיה בסיסית. מכאן ואילך, החלה להתפתח התיאוריה של אנרגית האורגון, הפקתה והדרכים לצבירתה. אלא שצילה של מלחמת העולם השניה החל פורש את כנפיו על אירופה כולה. עתה חל גם הפירוד מאשתו השניה אלזה.

כאן למעשה, מסתיים הפרק האירופי של חייו. במאי 1939, בעוד ניסוייו נמצאים בעיצומם, אורז רייך את ציודו ומטלטליו הרבים ויוצא בחברת האסיסטנטית שלו, גרטווד גסטלנד, היישר ליבשת החדשה - לאמריקה.

4. רייך באמריקה

המעבר לארה"ב היה מבצע קשה במיוחד בכל מה שקשור בפירוק והעברת המעבדות, שכן חלק מהניסויים היו בעיצומם והיה צורך לשמר את התרביות הביולוגיות השונות של הניסויים. כל הכבודה הזאת בלווי האסיסטנטית שלו, גרטווד גסטלנד, יצאה מאוסלו במאי 1939 ואילו רייך עזב את אוסלו ב19.8.1939-, על מנת שלא לשוב אליה עוד והגיע לניו-יורק ימים מספר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.

הם התמקמו בבית גדול בפורסט היל שבלונג איילנד, ועד מהרה הוקמו שם המעבדות מחדש. אשתו הראשונה וילדיו חיו בניו-יורק מזה כשנה והקשר אתם התחדש.

באוקטובר 1939 פגש רייך את מיס אלזה אולנדורף, אשר לימים תהיה אשתו השלישית. בתחילה הועסקה כמזכירתו אולם עד מהרה נישאה לו. אלזה היתה אשה נאמנה ומסורה שלוותה אותו שנים רבות.

בסתיו 1940 בנה רייך את האקומולטור הראשון ששימש מצבר מיוחד לקליטת אנרגיית האורגון, כפי שנראה בהמשך. הוא החל בסדרת ניסויים על עכברים נגועים בסרטן. האקומלטור הראשון הגדול המיועד לבני אדם, נבנה בדצמבר 1940.

בסוף אותה שנה הוא התכתב עם פרופ' איינשטיין ואף נפשג עימו, על מנת לדווח לו על ממצאיו, אך כפי שנראה בהמשך, קשר זה לא הביא לכל תוצאה.

באביב 1941 החל רייך בעבודה עם אנשים חשוכי מרפא הנגועים בסרטן. עיסוקיו השונים עוררו את התנגדות שכניו, אשר לא ששו לפעולותיו הבלתי שגרתיות בשכונת מגורים שלווה, ולכן נאלץ למצוא לו מקום אחר לערוך בו את ניסוייו. הוא בחר בריינגלי שבמיין, שם הקים קוטג' במרומי ההרים ששימש לו כמכון.

הרצאתו האחרונה של רייך בארה"ב היתה בביה"ס החדש למחקר סוציאלי באביב 1941.

בתקופה זו צצה ועלתה לראשונה שאלת מעמדו החוקי כרופא זר בארה"ב. בהתאם לתקנות הנהוגות בארה"ב, חייב כל רופא שרכש את השכלתו הרפואית מחוץ לתחומי ארה"ב, לעמוד בבחינות מקומיות, ורק לאחר שרופא כזה עומד בבחינות, מוענק לו רשיון לעסוק ברפואה.

מספר חברים הפצירו ברייך לעבור את בחינות הרפואה של מדינת ניו-יורק, על מנת לקבל רשיון לעסוק ברפואה - דבר שימנע ממנו הסתבכות עם החוק.

רייך סרב סרוב מוחלט. הוא טען, שהוזמן לארה"ב כפרופ' לפסיכולוגיה רפואית, אינו עוסק ברפואה מזה מספר שנים ואף לא מתכוון לעסוק בכך בעתיד, שהוא מגביל עצמו לאימון אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה, החינוך והסוציולוגיה, ובכוונתו רק לעסוק במחקר טהור. לרוע מזלו, היה הצדק עם חבריו. בעתיד שבה ועלתה בעיית רשיונו הרפואי.

שנות הארבעים המוקדמות עברו על רייך כשנים של עבודה שקטה ללא הפרעות חיצוניות. המבצע הנסיוני של הטיפול בחולי הסרטן נמשך. כמו כן נמשכו גם הניסויים הביולוגיים בחלקיקי אנרגיית האורגון ובמיקרו-אורגניזמים חד-תאיים.

בשנת 1942 החל לפעול בית ההוצאה לאור אותו הקים ופרסם מספר מספריו באנגלית. כמו כן, החל להופיע הגליון הראשון של כתב העת שלו, בו פרסום את ממצאיו. מספר גדל והולך של פסיכולוגים ופסיכיאטרים החלו לפקוד את ביתו על מנת ללמוד את הריפוי על ידי האורגון - שהיה המשך ופיתוח למה שכונה לפני כן "וגטו תרפיה". באו גם מחנכים, מורים לחינוך גופני, רקדנים וכו'.

את חודשי הקייץ של שנת 1942 הוא בילה בקוטג' שבריינגלי שבמיין. האויר היבש שבמקום גבוה זה הועיל מאד לניסוייו הביופיסיים, וריך החליט לבחור במקום זה כמקום מגוריו הקבועים ועקר לשם בשנת 1943. הוא מצא חווה מוזנחת אשר כללה בנין הרוס למחצה, חלקת דשא ויער, באר ומעיין. רייך רכש את המקום וקרא לו "אורגונון", ביטוי שנגזר מהמילה "אורגון". בדמיונו ראה כיצד יקומו במקום זה מעבדות נסיוניות, בית חולים מחקרי, מרכזי לימוד, ספריה מרכזית, מצפה טלסקופי וחדרי מקורים לחוקרים ולבני משפחותיהם. חלום זה לווה אותו במשך יותר מ10- שנים, ויש לציין, שחלק ממנו אף זכה להגשים.

באפריל 1944 נולד בנו הראשון, פיטר, דבר אשר מלא את רייך שמחה גדולה, ומשך שנים רבות ריתק אליו הרך הנולד את תשומת לבו האישית והמקצועית של רייך.

בשנת 1944, עם סיום מלחמת העולם השניה, חידש רייך את קשריו עם עמיתיו למקצוע באירופה. מחקריו החלו לעורר עניין גם מחוץ לארה"ב. בישראל בנה הפסיכיאטר ד"ר וולטר הופה מספר מצברי אורגון ואף ערך ניסויים לריפוי אנשים בעזרתם.

בקייץ 1945 פיתח רייך את מעבדת הלימוד הראשונה שלו עבור אלו שרצו ללמוד מקרוב על תכונות האורגון וישומיו לטיפול בחולי סרטן, על התפתחות חלקיקים טעוני הארגון המיקרוסקופיים והשפעתם על יצורים זעירים חד-תאיים וכו'. היה זה בניין מרווח ורחב ידיים, אשר הכיל את מיטב הציוד המעבדתי ואשר שימש משך שנים רבות לאחר מכן כמקום לכנסים, להרצאותת ולסדנאות.

ב28- למאי 1946 הוענקה לרייך לבסוף אזרחות ארה"ב.

שנת 1947 הביאה עימה מספר מאורעות חשובים; הן חיוביים והן שליליים. ההתענינות המקצועית ברייך הלכה וגברה, ומכל רחבי ארה"ב נהרו אליו פסיכיאטרים על מנת להתאמן בשיטות הריפוי שלו. הוא גילה את הכוח המוטורי של אנרגיית האורגון, ובעזרתו הפעיל מנוע חשמלי קטן. חברו משכבר הימים, מר ניל מסמרהיל, בא לבקרו.

ב24- למרס 1947 חגג רייך את יום הולדתו החמישים בנוכחות מספר רב של אורחים אשר ברכוהו בחמימות ואחלו לו שנות עבודה ומחקר פוריות בעתיד. נראה היה לכל שההצלחה החלה להאיר לו פנים, אך לא כך היה.

אותה שנה, שנת 1947, היתה השנה בה החלו ההתקפות הצבוריות על רייך, אשר הביאו כעבור מספר שנים את הקץ על עבודתו ועל חייו. הכל החל ממאמר הפורסם במגאזין "הרפר" באפריל 1947 על ידי גב' בריידי, תחת הכותרת: "התרבות החדשה של סקס ואנרכיה", ומאמר נוסף שפורסם ב26- למאי באותה שנה ב"ניו רפבליק", תחת הכותרת: "הספור המוזר אודות וילהלם רייך". מאמרים אלו היו אוסף של שקרים למחצה, גוזמאות ואף דברי כזב, אשר שמשו מקור לא אכזב למספר רב של מאמרים בשנים שלאחר מכן. כתוצאה ממאמרים אלו, החל אף האפ.די.אי. "הרשות למזון ולתרופות" של ארה"ב, את החקירה שלה על פעולותיו של רייך. ואז הופיע מפקח מטעם רשות זו לראשונה ב"אורגונון", כשהוא מציין את מאמריה של בריידי כעילה לתחילת חקירה. הוא טען שמצברי האורגון, אותם החלו לשווק לציבור הרחב, הינם הונאה, בכך שהם מתיימרים לרפא באמצעות אנרגיה שכלל אינה קיימת. רייך בחר להניח את כל שוחרי הסנסציות לנפשם, אך הרשות למזון ותרופות לא הרפתה ממנו.

בשנת 1948 יזם רייך את הכנס הבינלאומי הראשון. המשתתפים הגיעו מכל רחבי העולם, ביניהם חברו ניל, ד"ר רקנס מנורבגיה, ואף ד"ר וולטר הופה, שבא במיוחד מישראל. כ35- איש נטלו חלק בכנס. בתו אוה, שבאותה תקופה היתה בעיצומי לימודי הרפואה שלה, השתתפה אף היא בכנס. באותה תקופה היא החלה לגלות עניין גובר והולך בעבודתו של אביה.

בסוף שנת 1948 החל מאמץ מרוכז מטעם האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה למנוע את הפצת הטיפול באורגון. מספר פסיכיאטרים אשר אומנו על ידי רייך ואף ישמו את שיטותיו, פוטרו מבתי החולים בהם עבדו, לאחר שסרבו להפסיק להשתמש בשיטות אלו. אחרים לא קיבלו מלגות ולאחדים אף הגיעה פניה מצד אגודת הפסיכיאטרים להפסיק את כל הקשרים עם רייך. אנשים אלו, בעלי מיומנות ורמה מקצועית גבוהה, העדיפו לנתק את כל קשריהם עם הממסד הפסיכיאטרי הקונוונציונלי מאשר את קשריהם עם רייך. הם התאגדו לאגודה עצמאית והקימו את "האגודה לתרפיית האורגון", בה היו חברים כ23- רופאים.

בשנת 1949 יצא לאור ספרו הפילוסופי של רייך שדן בדרכי פעולתה של אנרגיית האורגון בעולמנו וביקום כולו, ונשא את הכותרת: "אתר, אלוהים ושטן".

בפברואר 1949 סבל רייך לראשונה ממספר התקפות חמורות של "תעוקת הלב" (עומס יתר על שריר הלב). הוא כתב לחברו ניל שאין זה כתוצאה מעומס יתר של העבודה אלא מסיבות נפשיות. הוא פחד שהיאוש יביא להתמוטטותו. "עד כמה אדם כבר יכול להילחם?" כתב במכתבו.

בשנת 1950 החל רייך עורך את הכנותיו לקראת הניסוי בקרינה רדיואקטיבית, שכונה "אורנור" - ניסוי בו שאף לבטל קרינה זאת על ידי קרינת האורגון. התוצאה, כפי שתתואר בהמשך, היתה הרת משמעות וסכנות. כתוצאה מכך קיבל רייך כעבור מספר חודשים מספר התקפי לב קשים, וששה שבועות שכב מרותק למיטתו.

למרות פרסומו ההולך וגובר ברחבי העולם ולמרות שספריו תורגמו למספר שפות, חש עצמו רייך בודד ועזוב במערכה, דבר אותו ביטא במכתביו לידידו הקרוב ניל. הוא טען שאינו מובן על ידי מרבית האנשים ושקשה עליו לשאת לבדו את כל העול על כתפיו. הלך רוח קודר זה בא לידי ביטוי גם בספרו אותו פירסם בתחילת שנות החמישים ושקרא לו "הרצח של המשיח". בספר זה הוא מזהה את החיים עם ישו וטוען שזוהי גם הדרך בה אנו "רוצחים" את כל היפה והחי שבתוכנו בכל תחום ותחום בחיינו - החל בחיי המשפחה, וכלה בחינוך, פוליטיקה ומדע - זאת משום שאנו פשוט חוסמים את גופנו ורגשותינו ואיננו סובלים כל גילוי של יתר חיות שיטיבו עם גורלנו. ספר זה השאיר רושם בל ימחה על חבריו ותלמידיו של רייך, שטענו שספר זה הוא הטוב ביותר אותו כתב מעודו. בנוסף לכך, פרסם רייך שלושה ספרים נוספים.

אחד מהם "ניסוי האורנור", בו הוא מנתח בצורה גלויה לחלוטין את התוצאות ההרסניות יחד עם האפשרויות שנפתחו למלחמה ברדיואקטיביות. הספר "אנשים בצרה" והספר "ההתמזגות הקוסמית".

בשנת 1952 הוא אף בנה מכשירים שונים אשר כונו "תותח העננים", בעזרתם ניסה להשפיע על מזג האויר. הדבר ריתק את תשומת ליבם של ד"ר רקנס ושל ד"ר הופה מישראל. ביום ב' ה6- ביולי 1953 היתה תחזית מזג האויר הצפויה למשך 36 השעות הקרובות, נאה ויבש לחלוטין. רייך הפעיל את "תותח העננים" למשך מספר שעות, ובשעה 10 בלילה עוד באותו היום, ניתך גשם זלעפות. תופעה זו חזרה ונשנתה גם במקרים אחרים והיא הקטינה עד לאפס את האפשרות שיד המקרה היתה בדבר.

בשנת 1953 הוא אף החל לקרוא ספרות על תופעת העצמים הבלתי מזוהים הנקראים בלשון עממית "הצלחות המעופפות". הוא צפה בתופעה זו בקרבת אורגונון וכן במדבר טוסן, כאשר הפעיל את תותח העננים - הקלאודבסטר - במדבר. הוא נוכח לדעת, שפעולת המכשיר משפיעה על הצלחת המעופפת ששינתה את צבעה ותנועתה. בנו פיטר שהיה עמו, מספר על כך בזכרונותיו.

שנת 1954 הביאה עימה משברים רבים. ההתקפות מצד האפ.די.אי. הלכו וגברו, ובפברואר אותה שנה הם הצליחו להביא להוצאתו של צו מניעה נגד הייצור וההפצה של האקומולטורים. רבים מעוזריו עזבוהו והוא אף נפרד סופית מאשתו השלישית.

רייך טען כנגד צו המניעה שאין בית המשפט מוסמך לשפוט כשמדובר באמיתות מדעיות ושאין בכוונתו לכבד את הצו, שהוא קנוניה מאין כמוה. הוא טען שהם אספו מפרסומיו את כל הראיות על הצלחותיו, אולם התעלמו לחלוטין מהראיות על כשלונותיו, ובכך הציגו את האקומולטור כמרפא כל, כביכול, דבר שהוא מעולם לא טען. באורח מסתורי נכלל בצו גם איסור המכירה וההפצה של כל חומר אשר הכיל את המילה "אורגון", משום שזה מהווה פרסום לקידום המכירות של "מכשירי כזב" אלו. אין ספק השפיעה על כך גם עובדת היותה ארה"ב בתקופת מק-קרטי ועובדת היותו של רייך, בשנות העשרים, חבר המפלגה הקומוניסטית. מעניין גם כיצד הם הצליחו לכלול ברשימת הספרים האסורים להפצה גם את אלו שכתב רייך עוד בראשית דרכו בטרם ידע על מציאותה של אנרגיית האורגון: "פסיכולוגיית ההמונים של הפשיזם" והספר "ניתוחי האופי".

מצבו הבריאותי של רייך הלך והתדרדר. למרות זאת, עדיין ניצבו לנגד עיניו המטרות הנעלות של הדרכים לעזור לאנושות. במרס 1955 הוא יצא לאריזונה בנסיון להביא להורדת גשמים במדבר. נסיונותיו הוכתרו בהצלחה רבה ביותר, אך הוא נאלץ להפסיקם משום שהוזמן להופיע בפני בית המשפט.

5. המשפט

טחנות הצדק טוחנות לאט, אך בטוח. משך תקופה ארוכה של שמיעות מוקדמות ופניות חוזרות ונשנות מצד רייך לבטל את ההאשמות כנגדו ופניותיה של התביעה, קיבל רייך ב3- למאי 1956 הזמנה להתייצב למשפט בפורטלנד שבמיין, באשמת בזיון בית הדין, על כך שהפר את צו המניעה.

כל מהלך המשפט היה טרגדיה. רייך ראה את כל המתרחש מנקודת מבט שונה; לא כהתקפה אישית המכוונת נגדו בלבד, אלא כחלק ממלחמת הבורות וחוסר הסובלנות וחוסר היושר כנגד כל מה שטוב ומתקדם בחברה.

כבר מלכתחילה לא הכחיש רייך את העובדה שהפר את הצו, אך היה נאלץ לעשות זאת ולכן אינו אשם. השופט טען שלא הסיבות להפרת הצו הן שעומדות לדיון. רייך חזר וטען שאומנם הופר הצו, אך אינו אשם ובית הדין, אשר החל לגלות מידה של קוצר רוח, ראה בכך הודאה באשמה. בהתאם לכך, שפט אותו גם חבר המושבעים והוא נדון לקנס של עשרת אלפים דולר ולמאסר של שנתיים. עונש זה היכה בתדהמה את כל הנאספים.

לאחר שניתן גזר הדין ב25- למאי, כתב רייך במכתבו אל השופט: "אומנם הפסדנו במערכה, אך רק באופן טכני. נוצחנו על ידי פרוצדורה בלתי מובנת ודורסנית. אנו נצחנו, ותעיד על כך ההיסטוריה. גם אם ניפגע מבחינה פיסית, נחיה לנצח בזיכרון דברי ימיה של האנושות כל עוד כוכב זה מרחף בתוך הים האדיר של האנרגיה הקוסמית שאופף אותו. ניצחתי במלחמה כנגד הרשע. גם אם אסבול באופן פיסי, לא תעלה על פני הבושה שבחוסר היושר לעולם!"

במעמד דרמטי לעיני עיני בנו בן השתים-עשרה, הרסו מפקחי האפ.די.אי. את המצברים שבמעבדותיו ושרפו את כל הפרסומים שהיו שם. בבית ההוצאה לאור בניו-יורק, ערמו עובדי המקום לערימה גדולה את כל ספריו ופרסומיו, בהוראות המפקחים, אשר לא היססו לצרף לערימה אף את ספריו המוקדמים של רייך. כל הכבודה הזאת הועמסה על משאית ומשם נלקחה אל המשרפה העירונית. כך "גמלה" ארה"ב של המאה העשרים לרייך על עבודתו הבלתי נלאית והמסורה.

ב12- למרס 1957 נלקח רייך אל בית הסוהר, לאחר שניסיונות הערעור של עורך דינו עלו בתוהו. רייך העלה מספר חשדות למניעים שהביאו לרדיפתו, ביניהם קשר קומוניסטי, לחץ של קונצרנים אדירים לתרופות בארה"ב, פעולות הפאשיזם הימני בארה"ב (מק-קרטי) וכו'.

הדיון בבקשה לחנינה נקבע ל5- בנובמבר 1957, אך ב3- לנובמבר כבר פסק ליבו של רייך לפעום והוא נפטר באופן פתאומי. עד היום לא נבדקה סיבת מותו.

כיום לאחר כשלושים שנה חוזר העולם להתענין בפועלו ובמחקריו של רייך. ספריו תורגמו לשפות רבות והם נמכרים ברחבי העולם באלפי עותקים. שיטות הריפוי שלו הולכות וכובשות להם מקום נרחב כדרך טיפול מקובלת, אף בקרב הציבור הרחב. קורסים אודותיו ועל דרכו המדעית ניתנים באחדות מן האוניברסיטאות הנודעות ביותר. חלק מניסוייו הפיסיקליים והביולוגיים נערכו מחדש, אם כי לא במידה מספקת. למרות כל זאת, תנועת התעוררות זו עדיין בחיתוליה, ומי יודע, אולי "אורגונון", אשר עד עצם היום הזה שמורה כמוזיאון סטרילי ומוזוליאון לזכרו, תהפוך שוב ביום מן הימים לשוקקת חיים ופעילות מדעית וחינוכית, ואז בקשתו האחרונה של רייך בצוואתו תבוא לכלל הגשמה:

"אני מוריש את כל אשר לי, לילדים של העתיד!!"

בברכה

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -

http://www.oryada.com/

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/

-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני: gila@oryada.com

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm

פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm