2.12.03
על
תהליכים תופסי מקום – מינוח רפואי חדש
מה שקרה לי בחודשיים האחרונים, זה רק סימולצייה, לכל
מה שכל אחד מאיתנו יכול לעבור, במסכת של הרפואה המודרנית.
ובכן שמעתם את המינוח החדש: "תהליך תופס
מקום"?
נחשו מה זה?
נו, תנסו?
לא הצלחתם, לא נורא. זה מונח רפואי חדש יחסית.
זה רמז לגידול, ובדרך כלל לא מן השפירים!
אז בחול המועד סוכות, לאחר שגרוני כבר ניחר
והתייבש מהמזגנים האלה, ולאחר שהייתי בסיני, וכנראה התקררתי בצורה רצינית, וחומי
עלה, החלטתי לבקר אצל רופא אף אוזן גרון, לאחר שנים רבות שכף רגלי לא דרכה בקופת
החולים.
הקופה בהדר בחיפה, עברה למבנה חדיש בבניין רב
קומות, ואני חייבת לציין את הנועם, את טיב השירות, ולהפתעתי הרבה, הכל לחלוטין
ממוחשב!
הלאה התיקים המרופטים המצהיבים, שהולכים
לאיבוד, עם הניירת המשתרבבת מהם, חומר קריאה מרתק בתור לרופא. יומן חיים שלם הנפרש
בפניך, במיוחד אהבתי לקרוא את מה שרשם אותו רופא נשים בשנת 1985: "רווקה,
בהריון, מסרבת לעשות הפלה".
בקיצור, היום הכל ממוחשב והרופא מקיש עלי מחשב,
רק לקורס קלדנות צריך לשלוח אותו ואז הכל יהיה מושלם!
היה זה יום שישי של חול המועד סוכות, ערב חג
שמחת תורה, כשרק רוצים כבר ללכת הביתה. הרופא המאוד סימפטי מסתכל בגרוני וכמעט
חוטף שבץ!
יש לי שקדים גדולים, שכמעט והוציאו אותם
בילדות, אבל הוא לא מצליח להבין למה השקד הימני גדול פי שניים מן השמאלי !
מיד הוא מתקשר למחלקה בבית חולים כרמל, ומבקש
שיקבלו אותי אור ליום א' בשבוע הבא, כאשר הוא מצייד אותי בפתק שעליו כתובים
המילים:
חשד לתהליך תופס מקום
מסוג לימפומה, נא לבדוק...
הבנתם חברה?
אני לא הבנתי, ובטח לא בדקה הראשונה, אבל אט
אט זה חילחל לתוך ההכרה, הוא דבר על חשד לגידול, ולא מן הטובים...
ביום ראשון התייצבתי במחלקת אף אוזן גרון,
בבית חולים כרמל. התקבלתי על ידי סגנית ראש המחלקה, אישה חביבה ביותר.
היא הסבירה לי בפשטות לוגית, האופיינית
לחידוני ההגיון של הבחינות הפסיכומטריות, שמבחינת ביופיסה לא ניתן לבדוק שקדים,
אלא רק את השקד השלישי, ואם הוא לא בסדר, אז בטח הכל לא בסדר, אבל אם הוא כן בסדר,
זה לא אומר שהם בסדר!
כי זאת ניתן לדעת רק אחרי שמוציאים אותם, אבל
אז אי אפשר להחזיר אותם שוב, אתם לא חושבים?
היא לא הכינה אותי כראוי למה שעמד לקרות: היא
שפכה לי חומר מרדים לתוך האף, וזה זלג על פרצופי והשפתיים שלי נרדמו ונשמטו, והיא
תחבה לי זונדה לתוך האף ודקרה אותי.
אמרה שהיא לוקחת דגימת רקמה, אותה היא שמה
בבקבוקון קטן, ואמרה שהיא שולחת לבדיקה פתולוגית.
הסתכלתי בה והסתכלתי בבקבוק ואמרתי לעצמי:
"את רואה גילה, כל חייך מוטלים על כף
המאזניים כעת, בתוך הבקבוק הזה, הוא הדין והוא גם הדיין!
האמנם גילה?
על הבקבוק היא רשמה דחוף, ואיך לא?
ואז היא אמרה לי את מילות הקסם המצמררות:
"תראי, אם משהו לא יהיה כשורה את תקבלי
טלפון, את יודעת איך זה... אחרת התשובה תגיע בדואר לרופא השולח."
יצאתי מבית החולים מאוד נסערת, וחשבתי לעצמי:
האמנם שידור חוזר של שנת 1995?
מי שעבר זאת, יבין אותי, ומי שלא, רצוי שלא
יעבור!
גם אז זה גם היה בסגנון, "אם הכל יהיה
בסדר, תקבלי זאת בדואר, אחרת תקבלי טלפון".
את הטלפון קיבלתי אז ביום שני, ונאמר בו להגיע
רק
ביום חמישי לשיחה עם כירורג נשים!
לחכות 5 ימים, כאשר יש רק 10 ציפורניים בידים,
כי מי יכול להגיע לרגלים!
באותו יום שני הייתי צריכה לנסוע לחתונה
בתל-אביב.
איך שהטלפון נסגר, מיד צלצול חדש: "שלום
גבירתי, האם את מוכנה לתרום לאגודה למלחמה בסרטן"?
אז כבר הבנתי את הרמז.
נסעתי לחתונה, רקדתי עד כלות, נפלתי ונקעתי את
הרגל, כאב לי מאוד, וככה היה לי "תהליך תופס מקום בשכל", עד ליום
ה' שם שמעתי את גזירת חיי על התהליך
התופס מקום ההוא!
ברוך השם, עברנו את זה, ניתוח, החלמה, דיאטה,
השמנה ושוב דיאטה, אבל מאז ועד היום חשד הכי קטן ומערכת האזעקה צועקת עד לשמים.
ואני מהלכת לי בשביל
מבית החולים, ביום מקסים שטוף שמש, מרגישה כמו אידיוט, כאשר כל גורלי מופקד באיזה
שהיא צנצנת העושה את דרכה לפתולוגיה!
אני חושבת לעצמי, "איך זה ייתכן,
גילה?"
הלוא כיסחת מעצמך 15 ק"מ והוצאת מהתפריט
שלך את כל הרעל!
אין יותר קמח, אין יותר שמרים, סוכר ולחם. את
רוקדת ריקודי בטן, פעילה ספורטיבית, הולכת המון בכל רחבי חיפה עם תרמיל על הגב מלא
בירקות מן השוק, עירנית כמעט לכל אורך שעות היממה, השכל שלך עובד נון סטופ ואת חשה
ממש טוב בתוך הגוף. כל צעד עבורך זה כמו מנגינה המתנגנת מבפנים, ואת חשה שהחיים
זורמים בעורקייך.
אז איך את יכולה להיות חממה לתהליכים תופסי
מקום?"
"אבל הרופאים
אמרו, שאין דבר כזה ששקד אחד כל כך גדול מן השני."
"הכיצד?
איך ייתכן להרגיש בטוב בעוד בגוף מקננת בעיה, מה זה, גוף לחוד
והרגשה לחוד? זה לא ייתכן!
ככה עבר לי שבוע ימים רב מתח, בציפייה דרוכה
לטלפון שלא
יגיע!
ואמא שלי, שתחייה, שופכת שמן על המדורה:
"נו גילה מה קורה, לא פנו אלייך, זה בטח בגלל השביתה..."
שבוע ימים חלף, מיום ראשון ועד ליום ראשון,
ואני חשתי שאני בעיצומו של "תהליך תופס מקום בשכל", מרוב דאגות.
ביום ראשון, בדיוק שבוע לאחר מכן, צלצלו מהבית
להגיד, שחיפשו אותי מבית-החולים, ואני חשתי שהלב שלי נופל לתוך המכנסיים.
בלב הולם חייגתי למחלקה, מתפללת לאלוהים
שהרופאה תהיה שם.
לשמחתי היא ענתה לי, וכלמודת ניסיון היא מיד
הרגיעה אותי: "תראי גילה, הבדיקות שלך יצאו בסדר, אבל התקשרתי על מנת שתבואי
לקחת ממני הפנייה לסי.טי."
נשמתי לרווחה, ולמחרת הייתי אצלה, והיא קיבלה
אותי בחיוך, נתנה לי את הפתק ואמרה שהיא מאחלת לי שלעולם לא נתראה!
וזהו זה, שמעו את סוף הסיפור!
אתמול הייתי אצל הרופא
עם התוצאות והוא אמר בפליאה:
"גילה, יש לך 2 שקדים מוגדלים באותו
הגודל, פשוט האחד בולט יותר קדימה והשני קצת נסתר, וזה מה שגרם לי לחשוב שהם בגודל
שונה."
ואז אני חושבת לעצמי:
"אלוהים אדירים, איזה טרטור ואיזה סיוטי
זוועה היו לי כאשר חשבתי שאני לקראת תהליך תופס מקום בשמבהלה, עיר המסטרים בטיבט
שם הם חיים כישויות אור ולא בגוף הפיזי..."
ואיך הריצו אותי, דקרו אותי, דחפו לי זונדה
לאף, הזריקו לי יוד, אפו אותי בתוך מכשיר הסי-טי, וכל זה בשביל להגיד לי שסתם יש
לי שקדים מוגדלים.
כבר היה לי פתק עם גזר הדין: – "חשד
לתהליך תופס מקום מסוג לימפומה", וכבר כמעט ועשו לי ניתוח הוצאת שקדים.
מה זה צריך ללמד אותי, מה זה צריך ללמד כל אחד
מאיתנו!
לבטוח ברופאים, אבל עד
גבול מסוים. לבטוח בעיקר בגוף, להיות קשובים אליו, לאהוב אותו, להגיע עימו
למקסימום שהוא יכול לתת לנו...
ואז אין שום מקום לדאגה, ושום רופא השרוי
בהליכים תופסי מקום, לא יוכל להפחיד אותנו!
כי תהליך תופס מקום,
אני מכירה רק אחד:
"תהליך תופס מקום
הדבק בחיים, באהבה וברוח".
לסיום, יהיה זה רק הוגן לציין לשבח את תשומת
ליבם של הרופאים, דאגתם האמיתית ונכונותם לבדוק ולברר דברים עד הסוף!
שלכם גילה
המחפשת תהליך תופס מקום
באהבה, ידע ורוחניות.
בברכה
גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות
-
בואו לבקר אותנו במרכז המבקרים החדש:
טלפונים:
8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04,
פלא-פון- 625759-050
אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/
-English
web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm
פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum
דואר אלקטרוני: gila@oryada.com
בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:
פעילויות
בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm
פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm