תרבות הדיון והויכוח לשרות המדע
"חכמים היזהרו בדבריכם"
תושבי חיפה הוזמנו ע"י מועדון "צוותא" לערב מעורר עניין
בנושא הפאראפסיכולוגיה, תחת הכותרת: "העל חושי והתת מודע".
במוצ"ש 12.1.85 התקבצו במועדון כ-250 איש/ה: בני נוער, בוגרים
וקשישים, אשר ייצגו את כל גווני הקשת של מקצועות; תחומי עניין ומנטליות.
מועדון "צוותא" הינו מקום נעים, מסביר פנים וחמים, ואכן, זו
הייתה האוירה במקום לקראת המיפגש מעורר הסקרנות והריגוש.
לדיון, בהנחיית פרופ' מיכאל פרי מאוניברסיטת חיפה (כלכלה) זומנו :
1.
מר חנן אברהם,
חבר האגודה הבינ"ל לפאראפסיכולוגיה שמושבה בארה"ב, והנו דמות ידועה
ואמינה בארץ .
2.
פרופ' הרי פרידמן,
מאונ' בר- אילן (פיזיקה וכימיה).
3.
פרופ' בני בית
הלחמי מאוני' חיפה (פסיכולוגיה).
4.
פרופ' זאנ בכלר,
המייצג את הפילוסופיה של המדעים באוני' תל- אביב.
פרופי מ. פרי בקש את ארבעת משתתפי הדיון להציג עצמם
ולומר מספר מילות פתיחה. את אשר אירע בעת שמר חנן אברהם ופרופ' ה. פרידמן דיברו ניתן
לתאר כלא יאומן. כאשר פרופ' בכלר
החל מתפרץ לדבריהם בציניות משולחת כל רסן, כאשר פרופ' בית הלחמי מחזיר ומחרה אחריו
ואף מגדיל ועושה, וכפסיכולוג - מדביק תוויות ועושה הכללות.
מוטיב התנהגות זה, של חוסר נימוס ותרבות דיון, היווה ענן קודר אשר שרה
במשך כל הערב, בעוד פרופ' פרידמן ומר חנן אברהם עונים בסבלנות
ובסובלנות תוך איפוק של כבוד אל מול קהל מתמרמר ונסער לנוכח ההצגה שלנגד עיניו;
קהל שחלקו הגדול הודה כי אינו מתומכי ה"פארא. . ." אך בא על מנת לקבל ולקלוט מידע בנושא זר
לו מתוך פתיחות.
אך, לדאבון הלב, מרגע שאופי הערב נקבע ע"י "מגיני המדע המוכח", לא ניתן היה להחזיר הגלגל
אחורנית.
פרופ' בכלר קבע כי:
"הפאראפסיכולוגיה מהווה סכנה לדמוקרטיה ". . . וכי "מאז
קופרניקוס היה המדע מקבל כל תיאוריה חדשה ומבטל הישנה, בתנאי שהובאו הוכחות חד
משמעיות לאמיתותה. . ."
פרופ' בית הלחמי קבע כי: "הפאראפסיכולוגיה היא שטותולוגיה... וכי מי
שמאמין בשטות אחת יאמין בכל השטויות האחרות... (תמהני מאלו "שטויות"
נוספות חושש הפרופ' הנכבד).
כמו כן, קבע כי הינה בגדר "פאשיזם" ומכאן הפליג והגיע עד
ל...בגין.
שני הפרופסורים הכבודים הסכימו ביניהם כי ז'ול ורן חי וכתב בשנים בהם כבר
היה ביסוס מדעי מוכח ל...טילים רב שלביים המאפשרים הגעה לירח או לאפשרות של נסיעה
עד לקוטב הצפוני/דרומי באמצעות צוללת אטומית, שלא לדבר על שאר התיאוריות של ז'ול
ורן.
תמהני עליכם, רבותי אנשי האקדמיה. גם אם הנכם מדברים אל ציבור שהנכם רואים
בו קהל של הדיוטות (מלשון חסרי ידע) האם עליכם גם לנהוג בם כבקהל אידיוטים (מלשון
חסרי בינה ודעת).
ברצוני להזכירכם כדלהלן:
א. ז'ול וורן כתב ספרי הרפתקאות משום שחשש שנבואותיו והתיאוריות
שלו ייתקלו בציניות, זעם וחרמות מאנשי המדע של דורו, בעוד הוא רצה כי הקהל יקרא
ויקלוט ובעיקר הדור הצעיר.
ב. בימיהם הגדולים של מדעני יוון העתיקה, שתה
סוקרטס קובעת רעל, עונש שהוטל עליו על "עקשותו ללמד בפרהסיה דרך ותורה חדשים
בתחום הרוח. העונש שהוטל עליו היה פוליטי ונבע מפחד בפני החדש והתעררות ההגמוניה
הקיימת. מאידך, סוקרטס קיבל את המוות, בחיוך ושלווה, תוך שהוא מנחם את תלמידיו
ומתאר בפניהם את התהליך ומכיוון שידע כי מעבר למוות הפיזי ממתין המשך בלתי ידוע אך
קיים ומלהיב שכדאי להיות שליו לקראתו.
ג.
ג. באשר ל"תיזת
קופרניקוס" של פרופ' בכלר, האם צריך להזכירכם כי בשקוע יוון העתיקה על מדעניה
וחכמיה - מאז ועד ימי הרנסאנס לא היה קיים מדע במובן המקובל על הציבור של ימינו?
ד.
"מדע" היה
אסור באזיקי הותיקן על הדוגמות המוכתבות מטעמו, כאשר תלמידי אוניברסיטאות, כמרים
ונזירים שחיפשו את האמת הצרופה עשו זאת בהיחבא, תוך סכנת חשיפה לעינויים, השפלה,
הגליה ואף מוות. הם השאירו כתבים
מוצפנים, ומוחבאים במגרות סודיות וקירות כפולים. האם עלי להזכיר לכם מי היה האיש שהעדיף להישרף חי על המוקד
מאשר להתכחש לתורתו? תורה מדעית אשר בלעדיה לא היה המדע מגיע להיכן שהגיע לטוב
ולרע.
ה. גם כיום ברחבי העולם הנאור ושוחר האופקים החדשים,
קיימים אנשים דגולים וביניהם מקבלי "פרס נובל", החוששים לדבר ולכתוב
בפרהסיא את חוויותיהם, וידיעותיהם ואמונתם בנושא הפאראפ' מחשש לחיצי לעגם של
" חבריהם בקהילת המדע, שמא יזיק הדבר למחקריהם ועבודתם הרגילים. אך קיימים
ביניהם כאלה באנגליה, צרפת וארה"ב ששברו את מחסום הפחד, כחלוצים לפני המחנה.
עוד תמיהות יש לי אליכם, מכובדי האקדמאיים:
האם מרטיו בובר ז"ל, בכותבו את הספר "גוג ומגוג" היה
"פאשיסט'", רחמנא ליצלן,
או שמא "שטותולוג בינלאומי"?
ומה באשר לסופר הנודע יצחק באשוויס-זינגר, אשר כתב בנוב' 1966 פתח דבר לספר
"המציאות האחרת" על הפאראפסיכולוגיה של הסופר אהרון צייטלין, הידוע
בזכות עצמו?
ומה באשר לחוויותיו של יונג בביקורו אנגליה. יתכן,
כי לגבי פרופ' לפסיכולוגיה יונג הפסיכואנליסט הינו ההוכחה בה' הידיעה ל"שטותולוגיה
פאשיסטית", אך עדיין נותרו כמה מיליונים ספורים בעולם שיחלקו על קביעה זו.
במכוון לא הרחקתי עדותי, אלא, הצגתי שמות מוכרים וידועים במקומותינו, ועוד
ניתן להוסיף לרשימה רבים וטובים.
לסיכום:
1) סגנון ויכוח ותרבות דיון הינם נושא ללמודים במסגרת "מועדון
הויכוחים" בכל בית ספר תיכון ואוניברסיטה המכבדים את עצמם בבריטניה, ארה"ב וכד', וידע זה גם אם אינו
"מדעי", הינו ערובה להצלחת כל שיחה או ויכוח ושמירתם ברמה ובתלם שהותוו
להם מראש, גם כאשר אלה מסתיימים באי-הסכמה, אך תוך כבוד הדדי.
2) ציניות ופגיעה "מתחת לחגורה" אינם תחליף להעלאת נימוקים
המבוססים על ידע והתמצאות בנושא הנתון לויכוח. בבקשה, אל פחד, ידע אינו בהכרח הזדהות אוטומטית, אך
בהחלט צוהר להבנה.
ברצוני להודות לפרופ' זאב בכלר, על אשר בסיום הערב
הודה בכנות כי:
"נכון שהמדע המקובל פוחד כי התפתחות הפאראפסיכולוגיה תשמיט את הקרקע
מתחת לרגלי העולם המדעי כפי שהינו כיום.
אך על כך ניתן לענות, כי בדיוק על מנת למנוע זאת, על אנשי המדע על כל שלוחותיו וגווניו, לשבור את מחסום הפחד
וכבר מעתה לבנות כלים לשיתוף פעולה ממשי עם שוחרי התפיסה העל- חושית לצורותיה
השונות, תוך ניפוי השרלטנים משני הצדדים, והאנושות כולה תצא נשכרת מקדמה שאין בה
פחד ודעות קדומות.
* במחקר חדש שערכה מעלה
דפנה קנטי את ההקבלות בין
הנהייה אחר הנסתר לנהייה אחרי תורות
פשיסטיות. פברואר 2001
ערב בחירות בארצנו (של שנת 2001), והישראלים מחפשים גאולה.
לפחות כך טוענת הדוקטורנטית דפנה קנטי (31) מהחוג למדע
המדינה באוניברסיטת חיפה, החוקרת את הקשר בין הנהיה אחר אסטרולוגים, קוראים בקפה ובקלפים,
קבליסטים, רבנים יודעי כל וכדומה, לבין תמיכה בהתנהגות אנטי דמוקרטית.
להלן הכתבה במעריב:
http://images.maariv.co.il/cache/ART108722.html
להלן תגובה זועמת מאת גילה בויום
נערך על ידי:
גילה בויום
- האגודה לפיתוח המודעות -
טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו
8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050
אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/
-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm
פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum
דואר אלקטרוני: gila@oryada.com
בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:
פעילויות
בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm
פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm