אוגוסט 2003

רעיה פיין והמשוררת הרוסייה העלומה

מרינה צבטאיבה- מבשרת העידן החדש

מאת: גילה בויום

רעיה פיין הינה מורה למוזיקה, לפסנתר ולהיסטוריה של המוזיקה ומוצאה מבריה"מ. בשנת 2000 התחילה לקבל מסרים בתיקשור על האנרגיה האלקטו-מגנטית של הצליל והשפעתה על האדם בעידן החדש.

מסכת התגלויות זו התחילה בשנת 1982, וכבר אז ידעה שהאנושות עומדת לעבור התפתחות רוחנית לעלות לדרגות רוחניות השונות מהעולם הנוכחי.

לדבריה נמסרו לה מסרים בדבר מאבקי החושך והאור, על הפחד משינויים ועל כך שגם לה חלק בתהליך זה ומאז היא חיה חיי שליחות ומודרכת על ידי ההשגחה העליונה.

לקראת שנת 2000 הגיע אליה מידע רחב על הנחיתה ברוזוול בשנת 1947, על נוכחות ציויליזציות קוסמיות הקרובות למימד הפיזי שלנו, ועל "מעין אולטימטום" לאנושות: או מעבר לאחדות או התגשמות החזונות האפוקליפטיים.

מעבר זה הינו תהליך של אבולוציה, אשר לאנרגיה של צליל חלק חשוב בו ביותר, בכך שהוא יכול לשנות את התדר של כל אחד מאיתנו ולחבר אותנו לאנרגיות של חסד, רחמים, אהבה נצחית ואנרגיה נשית.

את מבוקשה מצאה רעיה בשנת 2000 בשירתה ובמשנתה של מרינה צבטאייבה.

מרינה נולדה ב-26.11.1892 במוסקבה ונפטרה ב-31.8.1941 אחרי ששלחה יד בנפשה.

אביה איואן, היה פרופ' באוניברסיטה המוסקבאית ומייסדו ומנהלו של מוזיאון האמנויות על שם פושקין.

אימה הייתה פסנתרנית מוכשרת והיא הועידה לכך גם את בתה, אך זו בחרה למשוך בעט המשוררים כבר מגיל 6!

בשירתה יש עומק רוחני ואצילות הנפש, ומעין מוזיקה פנימית מאוד מיוחדת נובעת ממילותיה, משיריה ויצירתה. היא כתבה שירים, פואמות, מחזות ורשימות.

בגיל 18 היא נישאה לסרגיי אפרון, אינטלקטואל ממשפחה מהפכנית. למרות שהוא היה אהבת חייה היו לה גם אהבות חזקות רבות אחרות במיוחד מבחינה רוחנית, ובשיריה היא כותבת שאהבתה היא מעבר לכל גיל, זמן ומוות. היא ילדה בת בשם איריאדנה.

עם תחילת המהפכה ברוסיה הצטרף בעלה לצבא הלבן והיא נותרה לבדה עם 2 ילדים קטנים, והבת הקטנה נפטרה ברעב.

שירתה מתקופה זו הינה קשה ביותר. בעלה נותר בחיים ואז הפ היגרו לפראג ואחר כך לצרפת לפריס. אנשי הרוח הצרפתיים העריכו אותה ביותר. מצד שני נאסרה שירתה לחלוטין ברוסיה, והם התחילו להופיע רק אחרי מותה בשנות ה-50.

היא שבה לרוסיה לפני מלחמת העולם השנייה, ושם התאבדה בשנת 41 כתוצאה ממחסור ומוות.

שירתה אבדה, אך בתה היא שהצליחה לאסוף את האוצר הבלום של כתביה ואף לשחזר חלק מהם, ובשל כך חייבת לה האנושות תודה!

מרינה מקדימה את תקופתה במאה שנה, והיא מודעת לכך!

בשירתה יש אנרגיה ומוזיקה פנימית מיוחדים. הכרתה ותודעתה נובעים לחלוטין ממימד אחר.

היא לחלוטין משוררת העידן החדש, ואף ידעה שהיא כותבת לדור העתיד, ומוסרת מסר של התעלות רוחנית ונתינה אינסופית!!!

רעייה פיין וחברה בוריס תרגמו חלק מכתביה הרוחניים, ורעיה מקריאה את שירתה של מרינה בליווי קטעי נגינה קלאסיים!

אני אישית הוקסמתי משירה זו, ואני חושבת שבאמרותיה צפונות חכמת חיים יוצאת מן הכלל, ומסר בלתי רגיל לעידן החדש, אצל אישה אשר חייתה לפני למעלה מ-60 שנה!

חוסר הסובלנות וההבנה כלפיה, העובדה ששירתה נאסרה לפרסום ולא הייתה נפוצה עד למילניום, יוצרים עוול היסטורי כלפי דמות מופלאה זו, אשר בהחלט הקדימה את זמנה!

אין ספק שהמילים מהדהדות, וחזק ביותר, אצלנו אצל אנשי דור העידן החדש!

אני חשה שיש חיבור מיוחד בין רעיה למרינה, ואני מביאה כאן את תמונתה של רעיה בשילוב עם מרינה. יש המון יגון בדמותה הנוגה של רעיה שאף היא עברה חיים לו קלים, ואולי יש חיבור נשמות בין ה-2, ובהחלט אני מודה לרעיה ולחברה בוריס, על היוזמה להביא את דברי מרינה לידיעת הקורא הישראלי!!!

-----------------------------------------------------------------

אתה - עתיד, אני הווה. התהום בינינו

אני שותה, אתה צמא. להידבר חינם.

עשר שנים, אלפי שנים מפרידות בין שנינו.

אלוהים לא בנה גשרים. אולי יבנה – אי פעם

תהיה נא! – זה הצו שלי. ותנייני לעבור

ללא נשימה, ליד העובר, בלא להשבית מנוחה

עתיד – אתה. אני – הווה. אולם כעבור עשור,

תגיד אתה: - הווה! – אני? אגיד אי פעם: - היה ...

*

אלוהים כפוף מבכי ונרגע.

התחייך פתאום, לפתע

ואת צבא המלאכים הקורנים ברא.

מלאכים פורשים כנפיים,

יש כאלה גם שבלי...

ובוכה כעת אני לאחר שהתאהבתי

במלאך נחמד שלו

יותר מהבורא עצמו...

כל אשר טוב בי – זה לא אישי

וכל אשר אהוב ביותר עלי – זה לא אישי

אני אף פעם איני כותבת, תמיד רושמת

(כאילו תחת פקודה, תכתיב)

אני פושט ראי אמין של העולם,

מהות נטולת עצמיות!

ואילו לא היה לי טבעות, קוצר ראיה

שערותי המסתלסלות... מנהגי ועד סימני

ההיכר הארציים שלי – בעצם, לא הייתי!

רשימות על מוזיקה

איש אשר עם עיניים עצובות מקשיב למוזיקה עליזה-

אפילו אם יקשיב לה בעוד 300 שנה אחרי מותי – מקשיב לי

נשמה – לצלילי מוזיקה נודדת. נודדת משתנה

כל החיים שלי לצלילי המוזיקה.

מאזינה לא למוזיקה, מאזינה לנשמה שלי.

מוזיקה: דרך הנשמה לגוף. דרך הגוף של הנשמה- אהבה.

עיני, כאשר אקשיב למוזיקה, או נסגרות, או פקוחות-

רואות לא את מה שיש – רואות!

מוזיקאי: עד כמה שזה פחות ממוזיקה!

מאהב: עד כמה שזה פחות מאהבה!

הקול הוא לגמרי נשמה וכמעט גוף!

על אהבה ונשמה

האהבה שלי היא אימהות לוהטת, בלי שום קשר לילדים.

אהבה – דרך כולם – אל עצמי. הסבר רוחני של אהבת רבים.

האהבה שלי לרבים (מעל לאחד), זה עודף של אהבה,

אשר כרגיל מופנה אל אלוהים.

יש לי רק יחס רציני אחד:

אל הנשמה שלי, ועל זה אנשים לא סולחים לי, בלי לראות ש"אל הנשמה שלי", פירושו בסופו של דבר אל נשמותיהם!

כאשר אני חושבת על המוות שלי, אני במבוכה: לאן תיעלם כל האהבה הזו?

סערה, זאת גניחה של כל הרקיע. נשמה זאת הגניחה של כל היקום!

בן האדם הוא האפשרות היחידה של אלוהים להתגשם.

הנשמה אצלי – קיסר, הגוף – עבד.

משיכת מינים זהים – זה לא בא בחשבון מבחינתי

הרי אהבה בנשמה, בלי להתחשב עם מין

מסכימה איתו, מוותרת עליו, שלא יפריע!

על נתינה אמיתית והכרת תודה

אגואיזם אכזרי ביותר זה לא לרצות לקחת!

זה לא אצלי. אבל אני בדרך כלל לא יודעת לקחת,

משום שאנשים בדרך כלל – אינם יודעים לתת!

לתת – זה לא פעולה אישית שלנו! לא להט! לא בחירה!

אילו היינו נותנים למי שאנו רוצים, היינו נבלים!

אנו נותנים למי שרוצה!

בנימה אישית:

שיר מדהים!!! הוא בעצם כל תמצית החיים וההבנה שלנו, כיצד אנו בונים את עתידנו!!!

אתה - עתיד, אני הווה. התהום בינינו

אני שותה, אתה צמא. להידבר חינם.

עשר שנים, אלפי שנים מפרידות בין שנינו.

אלוהים לא בנה גשרים. אולי יבנה – אי פעם

תהיה נא! – זה הצו שלי. ותנייני לעבור

ללא נשימה, ליד העובר, בלא להשבית מנוחה

עתיד – אתה. אני – הווה. אולם כעבור עשור,

תגיד אתה: - הווה! – אני? אגיד אי פעם: - היה ...

אכן יש תהום פעורה בין העתיד לבין ההווה, בין המצב בו אנו נתונים לבין העתיד הבלתי מושג עדיין. אכן אלוהים לא בנה גשרים. כלומר, זה לחלוטין מותנה בנו, אם נממש אותו, כי בידינו זכות הבחירה החופשית ומאיתנו צריך לנבוע הכוח!

תהיה נא זה הצו שלי, אומרות מילות השיר! את כל כובד התשוקה שלנו לחיים עלינו להטיל על העתיד ולצוות עליו להיות! כי הוא בחובנו, כמו עובר שטרם נולד!!!

לכן, תניני לעבור ליד העובר ללא נשימה, בלא להשבית מנוחה, לכן אל תפריע לנו להגשים אותך! כי אתה עתיד ואנו עדיין בהווה! משום שרוב האנשים פוחדים פחד מוות מן העתיד!!!

רק כעבור 10 שנים, כאשר אתה העתיד תקרא לי ותאמר, הווה, היכן אתה? אני אגיד, אני? כלומר את מי אתה מחפש בעצם, תשמע, היה, אני כבר במקום אחר, מימשתי, הגשמתי והמשכתי הלאה!!

שיר עוצמתי בצורה בלתי רגילה, המביא אותנו להבין שבכל רגע ורגע טמון בחובנו העתיד אותו אנו נושאים בתוכנו כמו עובר אשר טרם נולד, ורק אנו נוכל לבנות בעזרת כך את הגשר שבין ההווה שבו אנו מצויים לעתיד שעוד טרם נולד!!!

באומץ, בתשוקה לחיים וללא כל פחד!!

*

אלוהים כפוף מבכי ונרגע.

התחייך פתאום, לפתע

ואת צבא המלאכים הקורנים ברא.

מלאכים פורשים כנפיים,

יש כאלה גם שבלי...

ובוכה כעת אני לאחר שהתאהבתי

במלאך נחמד שלו

יותר מהבורא עצמו...

שיר על אהבה אלוהית קוסמית, בלתי רגיל בעוצמתו

שיר המדבר על כך שגם בקרב בני האדם יש מלאכים מן השמיים ואחד מהם הוא המלאך שלה, ואהבתה אליו היא אפילו גדולה מאהבתה לאלוהים, ויש כאן פרדוכס, כי האהבה היא הרגש האלוהי החזק ביותר שבנו, ואת מי היא בעצם אוהבת?

את המלאך האנושי אליו זורמת אהבת אלוהים ממנה, או את אלוהים, אשר אפשר לה לחוות אהבה זו?

האומנם ניתן, אם כן, להתאהב בבן אדם יותר מאשר באלוהים? מהי משמעות האהבה האישית, אצל אדם אשר חווה אהבה אלוהית? איך אפשר לאחד בין השנים? שאלה לא קלה!

רבים בוחרים או בזה או בזה, והיא בוכה משום שכעת יהיה עליה לפתור דילמה לא קלה זו, וחישבו על כך!

*

כל אשר טוב בי – זה לא אישי

וכל אשר אהוב ביותר עלי – זה לא אישי

אני אף פעם איני כותבת, תמיד רושמת

(כאילו תחת פקודה, תכתיב)

אני פשוט ראי אמין של העולם,

מהות נטולת עצמיות!

ואילו לא היה לי טבעות, קוצר ראיה

שערותי המסתלסלות... מנהגי ועד סימני

ההיכר הארציים שלי – בעצם, לא הייתי!

שיר מדהים המדבר על כך, שמעבר לגוף ולסימני ההיכר הפיזיים ישנו בעצם הריק האינסופי, שהוא העל הכרה הקוסמית! זה בעצם חוויה המשותפת לכולנו, של אהבה, אמונה ידע, ולכן כאשר אנו מגיעים לרמה רוחנית גבוהה אנו בעצם רק צ'נלים, צינור המשקף את אשר מעבר לנו!

ראי אמין של העולם, מהות נטולת עצמיות!

*

אימרות על אהבה ונשמה

האהבה שלי היא אימהות לוהטת, בלי שום קשר לילדים.

בכך היא מתחברת למהות הנשית שביקום, לאם הקוסמית הגדולה. לחמלה, לאהבה לנתינה. תכונות שאנו זוכים לחוות אותם בעזרת אימהות, אבל האהבה שלה היא מעבר לאימהות.

האהבה שלי לרבים (מעל לאחד), זה עודף של אהבה,

אשר כרגיל מופנה אל אלוהים.

יש הבדל בין אהבת יחיד לאהבת רבים! זה כבר זרימה, נתינה, אהבה כוללת, ואז זה מעורר בה את הרגש האלוהי. זה מהווה קפיצה קוונטית מאהבה שיכולה להיות רכושנית, בעלת אגו ותשוקה רבים, אל אהבה שאינה מוגבלת!

יש לי רק יחס רציני אחד:

אל הנשמה שלי, ועל זה אנשים לא סולחים לי, בלי לראות ש"אל הנשמה שלי", פירושו בסופו של דבר אל נשמותיהם!

אהבה לנשמה זה בעצם לא משהו אישי, כי זה פותח את הפתח לאהבה לכולם, לנשמה של כל אחד מאיתנו!

בן האדם הוא האפשרות היחידה של אלוהים להתגשם.

זה בעצם המהות והתמצית של כל המטרה של החיים הפיזיים עלינו אדמות. ההתגשמות של האלוהות דרכנו. האפשרות היחידה, כי אנו במישור הפיזי, שלפי הקבלה זה המישור של שבירת הכלים, של ניצוצות האור אשר נפלו לעולם החושך, ורק דרכנו יכול אלוהים לחוות את המישור הפיזי!

משיכת מינים זהים – זה לא בא בחשבון מבחינתי

הרי אהבה בנשמה, בלי להתחשב עם מין

מסכימה איתו, מוותרת עליו, שלא יפריע!

דילמה קשה בנושא של אהבה ומשיכה בין המינים. החברה מפרידה בין משיכה למין זהה למין הנגדי ושמה על כך סטיגמה, שלא דבר אשר אינו נאות!

אבל מה כאשר מדובר על אהבה בנשמה? איזה משמעות יש עוד למין זהה או שונה? האם זה יכול להתגלם גם למשיכה למין זהה? מדוע לא? הרי גם התשוקה המינית היא חלק מאהבה אלוהית! לכן היא מתעלה מעל זה! היא יכולה להיכנע לתשוקה המינית או לוותר עליה, לא זה מה שיעמוד לה כמכשול באהבתה!

היא מעלה כאן בעיה לא קלה, גם כאשר מדובר באהבה בין מינים שונים! כי אצל רבים התשוקה המינית רק גורמים לפירוד, קנאה, רכושנות והפרדה, וחישבו על כך!

כתבה:

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -

http://www.oryada.com/

בואו לבקר אותנו במרכז המבקרים החדש:

http://visit.oryada.com

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/

-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני: gila@oryada.com

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm

פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm