הרהורים ותקשורים על מושג הזמן

מאת: גילה בויום

בחרתי להביא לכם קטע מתיקשור אשר נכתב באוגוסט 97 על ידי. אני מודה ומתוודה, שמעולם לא עסקתי ברעיונות ובמשמעות של הזמן, וכל מה שנכתב כאן היה לגמרי חדש עבורי!

בגלל זה לא העזתי לפרסם דברים ברבים, כי ככה זה בעולם ההגיון, אנו מחפשים ביסוס לכל דבר, ואומרים לעצמנו, "בטח זה סתם טירוף אישי שלי".

כך שכבו להם הדברים 3 שנים במגירה, אבל מאחר ומועלה כאן דיון על מושג הזמן וכו', ברצוני להביא את הדברים, ממש כך כפי שהם נכתבו אז!

אני מביאה זאת על רקע של דיון שהתעורר בפורמים של IOL מבחינת השאלות שהעליתי, וכן תשובות שניתנו לי על פי גישה מדעית:

להלן נוסח ההודעות:

הרהורים על מושג הזמן

28/8/2000 21:56

גילה בויום

togila@hotmail.com

-----------------------

שלום רב

דוד, כפי שאני רואה נושא הזמן מרתק ומעסיק אותך וגם אותי אבל מאספקט אחר. רציתי להביא קצת כאן רעיונות של מדע בדיוני הקשורים לזמן, וכמו כן גם כמה רעיונות דווקא מהכיוון של היהדות ושל הקבלה.

מה שברצוני לשאול, האם יש התייחסות כל שהיא מבחינת מדענים, בין אם מדובר באסטרונומיה, בין אם מדובר באסטרופיזיקה, או לפיזיקת חלקיקים או בכלל מבחינה פילוסופית מדעית לרעיונות אלה, או שהם לחלוטין בלתי אפשריים.

אתחיל את שאלותי דווקא לפי המדע הבדיוני.

* באחד מן הסרטים היפים, והספרים המעניינים שכתב סיטבן קינג, אשר לא תורגם לעברית, נקרא 5 דקות לפני חצות. שם ישנו הסיפור המאוד מיוחד אשר נקרא "הלנגורלירס", והוא שודר כסדרה בטלוויזיה לפני מספר שנים.

מדובר על נוסעי מטוס, אשר נכנסו לתוך מעין חור שחור, מוזר ביותר, אשר אפילו מועלה הרעיון שהם הגיעו כאילו, למקום הראשוניות של ראשית הבריאה.

הם נבלעים בתוך אותו חור דמיוני, כאשר כל נוסעי המטוס נעלמים, מלבד אלו אשר ישנו במהלך הטיסה, ועל כך לא אתעכב. כאשר הם מתועררים הם מוצאים עצמם בשדה תעופה נטוש, אבל במימד מקביל אחר מאוד מיוחד.

מימד בו הזמן עמד מלכת!

במימד זה שהוא נטול זמן אין כל תהליכים של שינוי, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי. כלומר, לא ניתן להדליק אש, גם לא ניתן לאכול, כי אין בעירה פנימית של האוכל. האוויר עומד ולא זע. אין כמובן חיים וזה עולם קפוא. שאלתי היא, האמנם הזמן מיוצג רק על ידי שינוי, או קצב. האמנם זה מה שיוצר זרימה של זמן?

האם באמת תיתכן מציאות כמו בסרט בו הזמן עצר מלכת, איזה משמעות יכולה להיות למערכת ללא זמן, האם בכלל יש לה קיום?

בקיצור לפי גישת הסרט, אין למציאות כזאת שום אפשרות קיום והיא הולכת ונאכלת שם על ידי מפלצות נוגסות שיניים, שאולי אקרא להם "שיני הזמן".

בהמשך הסרט, עושים בני המטוס את כל המאמצים על מנת לחזור לתוך העולם המוכר שלנו, ואכן הם מצליחים לחלוף בחזרה דרך החור השחור ולשוב למציאות שלנו. הם נוחתים בנקודת היעד, אבל שוב מגיעים לעולם ריק ובלתי מיושב. אבל בעולם הזה כבר כן יש שינוי וקצב. ואז קורא דבר מוזר, אחד מן הנוכחים אומר:

"חכו חכו, הזמן עוד לא הגיע לכאן".

ואז כעבור כמה דקות, כאשר הם מתגוננים בפני העומד להיות, מגיע שטף הזמן אליהם, ואנשים מתגשמים לנגד עיניהם, כאשר הם נראים כלפי אנחנו, כמו אנשים אשר "נולדו מן הקירות". כלומר, נשאלת כאן שאלה מאוד מעניינת: האם יתכן דבר כזה להנתק משטף הזמן, להיות מחוץ לזמן, ולתפוס את הזמן בנקודה מסוימת כמו שאדם תופס רכבת? יש בכלל אפשרות כזו?

* נמשיך לסרט אחד ישן ודי אידיוטי אשר נקרא "הפרוייקט המדעי שלי". שני נערי תיכון מצאו במגרש גרוטאות, מנוע ישן ולא ידעו מה הוא עושה. הם הביאו אותו למעבדה, ואז המנוע החל לחולל תופעה מאוד משונה. הוא יצר מעין בועה, מעין חלל שחור, במרחב זמן המקובל, ויצר בלבול יוצרות כזה. בחור השחור הזה, עבר, הווה ועתיד התערבבו יחד. כלומר, האם ישנם אולי ביקום מקומות בהם זה קורה. האם בחור שחור זה גם קורה? מה קורה שם מבחינת הזמן. איך בכלל ניתן לחשוב על מציאות ללא זמן. מה המשמעות אז של עבר, הווה ועתיד ביחד!

* ועכשיו רעיונות מתוך הדת היהודית. מובא שם ברמיזה ברורה למדי הרעיון של קץ הזמן. כלומר, כאשר הזמן ייגמר. רעיון זה מובא בכל מיני מקומות בכך שנאמר, שכאשר הזמן ייגמר, כאילו ניכנס לתוך מערכת אחרת.

למשל בסוף ספר דניאל נאמר, קום ועמוד לגורלך בקץ הימים. אצל כמה מן האישים כמו אברהם נאמר, "ואברהם זקו ובא בימים". בקיצור גם היהדות סופרת עד סוף האלף הששי, שם אמור כביכול העולם לעבור למימד אחר.

בקיצור האם יתכן מצב של פיצול בזמן?

האם יתכן שבעצם כל חץ זמן זורם מן העבר אל עתיד מסוים. כלומר, כאילו, שנבראה המציאות הזו, היא נבראה כאילו מתוך איזה שהוא מצב מוחלט. לפי הקבלה, זה מצב של אור אינסוף.

אבל מבלי להיכנס ליותר מדי מיסטיקה, האם ייתכן, שזמן נע במעגל, כלומר, בנקודה מסוימת הוא התפצל מאיזה שהוא קבוע עליון, קבוע הנמצא מעל למערכת שלו, ואז ירד והפך לחלק ממערכת פיזיקלית, ואז הוא זורם חזרה אל עבר נקודת המוצא שלו?

אבל נקודת המוצא שלו, היא בעצם מימד על ממנו הוא התחיל!!!

הבה ואנסה לאמת רעיון זה לפי תורת הפרקטלים. הרי פרקטל זה משפחת פונקציות אשר נולדות מנוסחא אחת, והן נבדלות אחת מן השנייה בקבוע שלהם. אז אולי גם זמן יש לו פונקציית על, ואז הוא מתפצל לכל מיני מערכות כאשר כל מערכת שונה בקבוע הזמן שלה. בקיצור, האם התנועה המעגלית הזו, זה דבר שבכלל נשמע הגיוני?

* אם נקבל את הטענה שאולי זמן יכול לנוע במעגל, אז אולי גם הבריאה בעצם היא תהליך אשר לעולם אינו פסק. למה הכוונה. זה לא שהיקום כאילו התחיל באיזה שהיא נקודה סינגולרית ועכשיו הוא הולך דווקא קדימה. אלא ישנו איזה שהוא מימד, או עולם מקביל אם אפשר לקרוא לזה ככה, בו היקום ממשיך להיווצר ללא הרף, ואולי הוא ממשיך ללדת עוד יקומים, כמו פונקציה פרקטלית אשר בוראת עוד ועוד עלים, עוד ועוד אונות!

כל יקום כזה בא עם קבוע אנטרופיה שלו, קבוע זמן משלו, אולי מהירות האור C משלו. בקיצור. כל יקום כזה נע במעגל אל עבר נקודת ההתחלה שלו. בעצם, דוד, חוק האנטרופיה בו הכל הולך מסדר לאי סדר, יכול להצביע על זמן אשר נע במעגל שוב אל נקודת ההתחלה. שוב אל התהו ובהו, שוב אל אותו נקודה בה היה לפתע אירוע פתאומי, ואותו יקום נולד. כי הרי מתוך תהו ובהו היה לפתע סדר, אבל את אותו סדר עשה איזה שהוא גורם שהוא מחוץ למערכת!!!

רעיון זה של יקום דינמי או יקומים דינמיים, אשר מתחדשים ללא הרף מובא בהידות בפסוקים: "אלוהים מחדש מעשי בראשית מדי יום ביומו", לא בטוח שאני מצטטת במדוייק. גם התפילה של היהודי בפסח, בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, ובכלל התפילות אשר רוצות להחזיר אותנו לאותו אקט של יציאת מצרים הם לא סתם. זה כאילו, שמעשי בראשית, ויציאת מצריים הם מעין הווה דינמי, ללא עבר, הווה עתיד, אשר ללא הרף קיימים.

בנוסף מכירה היהדות בקבועי זמן אחרים. היא למשל אומרת שהזמן של הבורא, ולא חשוב כרגע מי זה, הוא מערכת אשר בא: "אלף שנה כיום אחד בעיניו יחלופו". לכן מכאן המיתוס של ששת ימי בראשית זה בעצם 6000 שנה אותם אנו סופרים, עד עוד 230 שנה, שם הזמן ייגמר.

* אם נקבל את האפשרות של זמן אשר נע במעגל, הרי שנוכל לקבל את הרעיון של עולמות מקבילים ומסעות לעתיד או לעבר וכו'. כלומר, אולי בעצם כל יקום כזה הוא כמו פרקטל, או אונה מתוך פרקטל, כמו פרח אשר מתפצל להרבה עלים, ואז אנו מגיעים לנקודה בה אנו יכולים לעבור מפיצול אחד לפיצול שני?

אולי חור שחור הוא בעצם אותו מקום ממנו מתפצלים יקומים שונים מקבילים, האם סטיבן הוקינג לא מדבר על כך אולי?

* עולמות של חומר ואנטי חומר.

במידה וקיימים כאלה עולמות מקבילים, אשר אולי מתפצלים מנקודה מסוימת אחת, האם יכולים להתפצל מנקודה כזו גם עולמות של אנטי חומר? כלומר, עולם מקביל, אך הפוך לחלוטין משלנו מבחינת חומר. מה יהיה בעולם כזה, האם הזמן שם ילך הפוך? האם הזמן שם יזרום אותו דבר?

אלו הם בערך השאלות אשר מטרידות אותי מזה מספר שנים, ואשמח לשמוע, אם בכלל יש להם איזה שהוא צידוק ממקורות אחרים, או שהם לחלוטין מנותקים מכל מציאות אפשרית.

דוד, אבקש התייחסות רצינית. אשמח אם תפנה אותי למקורות, אפילו של ספרי מדע בדיוני אשר גם אתה קראת, כי נראה לי שאתה חובב נושא זה של זמן והתחלות וכו'. אתה לא חייב לעשות זאת מייד, מצידי אפילו בחלקים, אבל אשמח לדעת שבכלל קראת הודעה זו.

עופרה, מה יש לך להוסיף לי בנושא מבחינת הידע שלך. את ענית לי פעם בפורום מדע, שזמן זה בעצם מקצב וקצב, כלומר, שהזמן מוטבע בתוכנו על ידי המקצבים אשר פועלים בנו, האומנם לכך התכוונת?

יודעת את עופרה שההודים אומרים, שלכל אדם יש הקצבה מסוימת של מספר נשימות לכל החיים שלו, ואם ילמד לנשום לאט אז הוא יותר יאריך את החיים, מה דעתך?

האם נוכל להתגבר על כמות זמן זאת אשר הוטבעה בכל תא ותא משלנו, ובכך להאריך את משך החיים. באמת, איך הטבע "זוכר ויודע את הזמן". איפה אינפורמציה זו מאוחסנת. או שהיא לא מאוחסנת כלל, אלא מגיבה למקצבים של שינויי שמש ירח, יום ולילה?

אז זה הכל להפעם

ויש בדעתי להמשיך עוד

שלכם

גילה

גילה, זה כל כך ארוך וכל כך מלא רעיונות...

28/8/2000 22:28

^עפרה^

ofram@post.tau.ac.il

-----------------------

הגעתי ללימודי פילוסופיה של המדע כדי להבין מהו הזמן. חשבתי שאם אלמד פיזיקה, אדע מהו הזמן.

בינתיים עברו הרבה מים בירקון ואני לא אדע לעולם, זאת ברור לי עכשיו, מהו הזמן.

דבר אחד ברור לי: המקום אינו תלוי בזמן והזמן אינו תלוי במקום. כך שאם את מדברת על יקומים משתהווים וזמן שהוא מעגלי - אני לא מבינה בכלל על מה את מדברת.

יש המאמינים, כמו קאנט, שהזמן הוא הצורה שבה אנו תופסים את העולם. עוד צורה כזאת היא המבנה האוקלידי של המרחב. עוד צורה לתפוס את העולם היא הסיבתיות וכו'.

היום התפיסה הזאת היא למעשה הרווחת אצל רוב הפילוסופים. לכן אפשר לדבר למשל, על זמן פסיכולוגי, שבו קורים לנו במחשבה, או בדמיון דברים שקרו לנו כבר או שיקרו לנו אחר כך. זה לא שיש כאן מעגליות, או זמן אובייקטיבי שאנחנו מביאים אותו למימוש, אלא שאנחנו יכולים לשלוט בתחושת הזמן כאשר אנו מבינים שהוא רק צורה של ההכרה שלנו. זה מאוד קרוב לשיטות המיסטיות של תקשור לדעתי.

ישנה התפיסה הפרקטלית של הזמן - ראי אצל דוד, בקישור בקהילה.

גם התפיסה הזאת היא פוסט מודרנית, אבל היא לא פסיכולוגית אלא פיסיקלית ממש.

וכמובן ישנה שאלת הסיבתיות והזמן בתורות הפיזיקליות העכשויות - תורת הקוונטים ותורת היחסות.

בעניין תורת היחסות, שאלת הזמן מסובכת. ישנן שתי השקפות עולם: האחת רואה את הזמן-מרחב כיחידה אחת (וכבר אמרתי לך שאני חושבת שזה עורבא פרח) שבה הזמן קפוא, כלומר נתון מראש, ואנו מגלים את מה שכבר נקבע לנו. ישנם טיעונים כבדים לפילוסופיה של ההשקפה הזאת.

וישנה השקפה האומרת שאי אפשר ללכת אחורנית בזמן, ושהעתיד מתהווה. לכן אנו לא יכולים לדעת אותו.

על הטיעונים האלה תוכלי לקרוא בעבודתי על המאמר של מיליץ' צ'אפק - הזמן - טיעונים לפילוסופיה של התהוות, הנמצא בארכיון המאמרים של פורום מדע.

בעניין התנ"ך - כבוגרת אונ' בחוג למקרא - ועדין לא יודעת כלום - אבל כתבתי עבודה גדולה (בפילוסופיה) על סיבתיות בתנ"ך וזה קשור בהחלט לזמן - אין בתנ"ך סיבתיות במובן המערבי של המילה - בדוק!

לכן, כשמדברים על קץ הימים - מדובר אך ורק על קץ יחסי - זה הפירוש שלי - כלומר, קץ ימיו של אדם מסוים. צריך להיזהר כשמצטטים תנ"ך, כי אפשר לשים עליו כמעט כל דבר.

בעניין הקצב:

זוהי תחושת הזמן הבהירה ביותר. השינוי הקבוע.

אנו מודדים את הזמן בעזרת תנועת הכוכבים (אמנם לא בעידן הדיגיטלי, אבל עד אז). השינוי הקבוע הוא המקצב. לכן אנו אוהבים תופים, מוזיקה, ופורומים מפני שהם ממחישים לנו את החיים. החיים שתמיד מעוגנים בזמן - בלידות במיתות, בסיומים שלאחריהם התחדשות.

מקווה שעניתי במקצת

עפרה.

-----------------------

לעופרה - תודה על התייחסותך אני מנסה לעכל אבל...

29/8/2000 12:58

גילה בויום

togila@hotmail.com

-----------------------

זה די מסובך, אודה על האמת.

את העבודה שלך על זמן לא הבנתי בכלל, השפה שם מאוד קשה ומסורבלת, למה זה צריך להיות כל כך מסובך?

עשי לי טובה, תפני אותי לקטעים א/ר אולי עונים שאלותי, או עני לי במונחים שלך. אולי תקציר.

לדעתי, אחד הדרכים לגשר על הקשר בין מדע לדת, או בין מיסטיקה למדע זה להבין את בעיית הזמן.

בתפיסה הרוחנית בעיקר המזרחית, יש את מה שנקרא המישור של המוחלט, שם אין זמן.

הזמן הוא כאילו מה שנברא יחד עם המערכת הפיזיקאלית שלנו כאשר היא נבראה ובאה לידי ביטוי.

גם בספר בראשית נברא הזמן רק ביום הרביעי של הבריאה, והוא באמת נברא כאילו על ידי המצב של היום והלילה, השמש והכוכבים. אבל גם בפילוסופיה מדברים על מימדים של המוחלט לא?

אפלטון מדבר הרי על עולם האידאיות, והיה שם אחד אשר דיבר על המונאדות, זה לא אותו דבר?

בעולם האידאות של אפלטון יש זמן?

בקיצור, את מקבלת את האפשרות של מימד מוחלט, שהוא מעל לזמן?

במידה ואת מקבלת מימד כזה, הוא יכול להיות רק רוחני?

לא יכול לבוא בו לידי ביטוי גם משהו פיזי?

הרי כל נושא הזמן מתעוות ומסתבך במערכות לא פיזיקליות.

כבר במדיטציה אנשים חושבים שחלפו 5 דקות כאשר חלפה שעה. אנשים שמתו מוות קליני וחזרו, סיףפרו שחוו חיים שלמים, בעוד שחלפו רק חלקיקי שניה.

בסרט "קונטאקט" של קארל סייגן, היא עשתה מסע של 19 שעות וכאן חלפו רק חלקיקי שנייה.

בחלומות הזמן זורם גם אחרת.

נכון כל אלה הם זמנים פסיכולוגיים, אבל בכל זאת, האם זה יכול להיות גם במערכת פיזיקלית?

למה אני שואלת, כי יש לך את כל סיפורי העב"מים שנעלמים ומופיעים, תופעות מוזרות במשולש ברמודה, נסוי פילדלפיה בו נעלמה אונייה וחזרה כעבור שעתיים ויא קפצה משנת 1943 לשנת 1983 ועוד כל מיני תופעות לא נורמליות שעלולות לקרוא עם זמן.

לכן ביקשתי כל מיני תשובות.

אם תסכימי שאולי יש מישור של מוחלט, אז למה שלא תהיה תנועה מעגלית?

כי אם באנו משם מעולם האידאות, אז למה שלא נחזור לשם בתנועה מעגלית ואז כמו ניוולד מחדש, או תתחיל בריאה חדשה?

ואם יש מימד מוחלט כזה, אז שלא תהיה בו תופעה של השתהוות, אני מתה על המונח הזה.

מה עם חורים שחורים, מה קורה עם הזמן שם, אולי זה יתן את הפתרונות לשאלות.

לגבי קץ הימים וכו', אלו בפירוש פירושים קבליים הלקוחים מתוך ספר הזוהר, זה לא המצאה שלי. "זקן ובא בימים", הזוהר מפרש במפורש שהוא מגיע למעמד של יום. בוודאי שבפשט זה להזדקן, אבל לא בתורת הסוד.

מעניין שאת כן מבחינה במעגליות בתיקשורים או בתפיסה הפסיכולוגית. זה בדיוק גם הרעיון של תורת הקרמה, של היכולת שלנו לסגור מעגלים בלתי סגורים.

אשמח לתשובות וגם אם תפני אותי למאמרים או לחומר שאבין על זמן וחורים שחורים וכו'.

להתראות

גילה

עד כאן הודעותי על הזמן. כמובן שהבאתי את הדברים בלשון שאלה, אך אני בהחלט מאמינה בדרך של זמן הזורם במעגל אל מוחלט ממנו הוא התחיל!

לגבי תשבותיה של עופרה הם מספקות חלקית, ואני מאוד מודה לה על הניסיון.

השאלה נשארת פתוחה:

במיסטיקה, יש כן את האמונה בזמן מעגלי, וזמן אשר נובע מתוך מימד של המוחלט, אשר מכיל הכל, עבר הווה ועתיד. יש גם את האמונה ביקום "משתהווה", (מושג מאוד יפה שעופרה השתמשה בו).

עוד לא מצאתי תשובה ברורה, האם במדע רעיונות אלו גם מתקבלים על הדעת!

מעיון בחומר התיקשור עולים הדברים הבאים:

o אצלנו הזמן כן זורם באופן אחיד מהעבר לעתיד כי אנו מציאות אשר תהנתקה מחלל דינמי בו יש קבועי זמן אחרים.

o הפתח שלנו לשוב אל אותה מציאות דינמית זה להתחבר אל אותה נקודת התחלה, ממנה הזמן התחיל לזרום, כלומר, להגיע אל הנקודה הבראשיתית ממנה נבראנו, אבל היא גם הנקודה אשר אליה יהיה עלינו להגיע.

o ניתן לעבור ממערכת אחת למערכת בה הזמן זורם באופן שונה, רק אם אתה נמצא באיזו שהיא נקודת על, כלומר אתה נמצא בחלל דינמי, שממנו תוכל להתגשם היכן שתחפוץ. זה כאילו שאתה נמצא על ראש גבעה ויכול לבחור לך איזה מסלול שתרצה.

o בכל זאת יש מגבלות. גם הזמן בנוי באופן קוונטי, כלומר אתה יכול להתגשם במערכת אחרת רק בשערים מסוימים, בתקופות מסוימות!

o זה מעלה את הרעיון שניתן בעצם "לנוע במאונך לציר הזמן", כלומר, אתה בעצם ממשות אחת, אבל אנשים אשר נמצאים בתקופות שונות יראו אותך בתקופות שונות. כלומר, אותו עב"ם או ספינת חלל יכול להקרין עצמו על המציאות שלנו במעמד הר סיני, הולדת ישו, המאה ועשרים או כל נקודה אחרת בהיסטוריה המהווה שער או קוונט בזמן. כלומר, הזמן שלנו אינו אותו דבר כל הזמן, יש בו שערים מיוחדים, שהם מהווים פתח ליציאה למרחב החלל-זמן הדינמי יותר!!!

o יש כן אפשרות, במערכות מסוימות בהם הזמן נע במעגל, או יותר נכון בספירלה. כלומר, העתיד חייב להיבנות על ידי העבר, ובהתאם לעבר הוא יהיה דינמי וישנה עצמו!

o נושא הזמן הדינמי יכול להסביר את כל הרעיונות של גלגול הנשמות, משום שאנו כנראה נשמות מן העתיד, או מראשית הזמן, כי הנשמה שלנו מפותחת ואשר נפלנו "לתחתית הזמן", של העולם הזה. כלומר, אם יש גלגולים מן העבר, אין כל מניעה שיהיו גלגולים מן העתיד.

o נושא הזמן הדינמי מסביר גם את הרעיון של בחירה חופשית, משום שאדם מבחוץ שהוא על מערכת דינמית רואה עבורנו את כל העתידים האפשריים, אבל אנחנו יכולים לבחור רק בעתיד אחד, כלומר הזמן יכול להתפצל לכמה אפשרויות רק קדימה ולא אחורה, מבחינת המערכת שלנו. לכן, אנו כאן בחלל הפיזי, והאלוהים או הנשמה ממנו התפצלנו או מה שזה לא יהיה יכולה לחכות לנו רק בסוף הדרך, יש לה שליטה רק על לאן הזמן צריך לזרום, אבל אין לה שליטה באיזה דרך נלך בו!!!!

o עד כאן הרעיונות בקצרה וכעת ניגש לשיחה עצמה, אשר נערכת ביני, לבין כאילו מישהו אחר. זו דרך של יצירתיות במחשבה על ידיד כתיבה אינטואיטיבית, שאני כן מכנה אותה תיקשור, כי הדברים נכתבו בהמון התלהבות ובשטף עצום. ממש הרגשתי איך המחשבות נחשבות בתוכי בכוח, כאילו שהמחשבות מדברות אלי, וזה היה מאוד מעניין, במיוחד שטרם חשבתי אז על רעיונות אלו!!!!

16.8.1997

קטע מתוך תיקשור מאוגוסט 1997

הרהורים על מושג הזמן

בקטעים קודמים דובר שם על חיים ומוות. זאת משום שהמוות היא מצב בו קודם כל משתבש כל מהלך הזמן. מכאן הגיע הדיון והתגלגל לנושא הזמן.

. . .

§ נו טוב, הרעיונות הללו שלך הם מאד משוגעים.

§ הם לא כל כך משוגעים אם את היית יודעת איך המציאות בנויה באמת. תראי רק הפרקטלים יסבירו זאת יום אחד. אתם בנויים סביב אטרקטור שהוא מוחשי, וסביב האטרקטור שלכם יש עוד הרבה מציאויות או מהויות אשר לא מצליחות לחדור פנימה, כמו בפרקטל של טבעות מסביב. כמו כן יש פרקטל של עלים כאשר האטרקטור הוא בנקודה האמצעית, אלה הם כאילו עולמות מקבילים אשר מתלכדים בתוצאה הסופית שלהם.

§ כל זה לא שווה לי עכשיו זה סתם קשקוש שנתת לי לחשוב עליו אתמול, אבל אתה לא אמר לי בזה כלום.

§ כי יש לך בעיה, את לא עובדת עמי מסודר, יש לך בעיית אגו בפירוש. את נהדרת בלהגיד כמה אני וכמה אני, בדיוק כמו מזל טלה, אבל כאשר צריך לשבת בצורה מסודרת ולתת לרעיונות לזרום את אינך. את מפחדת מכמה זמן זה ייקח ושאת לא תעמדי בקצב, ואז אני לא מצליח לעבוד עימך, אני מאד מצטער את צריכה יותר להשתחרר, כי אחר כך את עלולה לבכות ולהגיד שהיית צריכה להכין דף מידע ומה לעשות את כבר לא מסוגלת. אז בואי ותתרכזי כי אני משדר לך את הרעיונות דרך תמונות, דרך דימויים ולא דרך מילים.

§ ניקח אולי נושא יותר קל, של כיצד העתיד יצור קשר עם העבר?

§ בסדר. תדמייני לך שאתם רואים למרחב אבל ממימד זמן אחר. כלומר אתם רואים את כוכב צדק עוד רק בראשית התהוותו כמו לפני מיליארד שנה, כאשר צדק כבר התהווה, כלומר, ואז הוא יותר קרוב אליכם במרחב מעוקם מה שנקרא, ויום אחד כאשר תעקמו את המרחב תוכלו להגיע אליו, וגם תוכלו ליצור קשר עם אנשי צדק, כי יש שם חיים במלוא מובן המילה. אבל במימד הזמן שלכם אתם יכולים לקלוט רק אולי את החיים האסטרליים המלווים את צדק.

§ כלומר אתה מדבר עכשיו על המימד הרביעי, שלכל גוף יש את התדמית שלו על כל מישור של זמן, אז איפה הוא באמת?

§ טוב זה מסובך, אבל בואי ונגיד שהוא נמצא באמת איפה שיש חלל תלת מימדי ממומש.

§ אבל החלליות שלנו צילמו את צדק מתוך החלל התלת מימדי אז מה אתה מקשקש!

§ הם צילמו את צדק שהיה לפני מיליארד שנה.

§ אז איך זה שאנו רואים אותו כיום.

§ כי הוא משאיר עקבות בזמן של מה שהוא היה אז.

§ אז גם אנחנו עושים זאת כלפי מתבונן מבחוץ מתוך מימד זמן מרחב אחר!

§ זה נכון ואת מתחילה לתפוס את העניינים.

§ אז אם כך, מישהו אחר שמתבונן בנו ומנסה להגיע אלינו יראה אולי את ישו, או את מעמד הר סיני או את אטלנטיס, אבל אז אתה מגיע לכל הפרדוקסים של מסע אחורה בזמן איך תפתור אותם על ידי עולמות מקבילים?

§ לא על ידי עולמות מקבילים.

§ אז איך, כלומר אם מישהו מאיתנו יצליח לנוע בתוך חלל יותר שפרשו אותו, דיברנו הלוא על מצב של כמו חרוט, אז הוא יגיע לתקופה שבה היו הוריו צעירים ואז יהרוג אותם ואז הוא לא יולד, תיפתור לי את זה בלי עולמות מקבילים.

הערה חשובה

(בתיקשור אחר, הראו לי את שיש עולמות שונים בעלי קצב זמן שונה. וזה דומה לעיגולים על חרוט, שמה שמקשר את כל העיגולים על החרוט, זו הנקודה האמצעית אשר נמצאת בקודקודו, היא נקודה סינגולרית, שם הזמן הוא אפס. כלומר, יש עולמות בהם הזמן זורם בקצב שונה, זה גם כתוב בתנך: "יום אחד בעניו כאלף שנה בעינינו יחלופו". בקיצור, מי שרוצה לעבור מעולם אחד לשני, יכול לעשות זאת רק אם הוא מגיע לנקודת הקודקוד ל"אפס זמן" ואז הוא יכול להתגשם מחדש בעולם בעל קבוע זמן אחר. בקיצור, מה שעוד הראו לי זה שיכול להיות שאנו מסתכלים באסטרונומיה על כוכבים אחרים, אבל מתוך "העיניים של הזמן" שלנו, ואז נראה למשל את השמש כדור אש בוער שבו יש רק התפרצויות מימן. אבל אולי זה לא נכון, אולי היא כמו כל כוכב עם פיזיות ועם חיים, וכך לגבי יופיטר, זה היתה כוונת הדברים. כלומר, במידה ויש עולמות מקבילים, בהם כל זמן זורם אחרת, אולי אנו רואים אותם "שהיטל" כ"השלכה" על המימד שלנו!)

זה בקיצור היה הרעיון שם וכאן!!!

§ זו בדיוק הנקודה, אתם חיים על שטף חלל זמן נקודתי או על נקודת אטרקטור, כלומר, אצלכם שטף הזמן הוא קווי הוא הולך רק על דרך ליניארית, חץ הזמן אצלכם הולך ישר ולכן אינכם מסוגלים לחזור אחורה, רק במחשבה, רק בזיכרון ולא בפועל, כלומר, לא ניתן יהיה לחזור לכדור הארץ הקודם מה שהיה ממש בפועל כי כאן החומר הוא קשיח, כדור הארץ שלכם הוא תלת מימדי!

§ אתה סתם מבלבל לי את הראש. נניח שישנו כוכב אחר אשר ממנו רואים אותנו לא כפי שאנו היום אלא כפי שהיינו לפני 2000 שנה, מה הם יראו בדיוק את מה שקרה באמת אצלנו או את מה שהם רוצים לראות. כלומר האם יש כאן יחסות, האם יש כאן רמה אובייקטיבית של ראיה!

§ נניח שאת מה שקרה כאן באמת!

§ יפה, אז הם ישלחו שליח לחטוף למשל את ישו לפני שצלבו אותו, אז האם בכך הוא ישנה את ההיסטוריה והנצרות לא תבוא אל העולם ותהיה אולי רק היהדות הדת המרכזית?

§ זה בדיוק מה שניסו לעשות. בהחלט הייתה כאן התערבות של אנשים ממימד זמן אחר, אבל בואי ולא נגלוש, נחזור לנקודה שלנו.

§ טוב נניח שהם יראו את סבא וסבתא של אימא שלי וישכנעו אותם לא להתחתן כדי שאימא שלי לא תיוולד, ואז אני לא יוולד!

§ הם לא יוכלו לעשות זאת, הם לא יוכלו להתערב!

§ כלומר אתה טוען שהם יוכלו להיות צופים פאסיביים ולראות מה קורה בלי אפשרות למנוע למשל את הולדת היטלר וכו'.

§ אני טוען, שכל מציאות אשר זורמת לאורך ציר זמן, היא בגדר אטרקטור, היא בגדר פרקטל ממומש במרחב תלת מימדי, היא בגדר מציאות אשר הפכה לצלם, כלומר אשר קפאה מתוך החלל זמן הדינמי, ואז יש לה רק כיוון אחד לזרום אליו, כלומר היא לכודה לאורך ציר חלל זמן מסוים, והיא זורמת מנקודת התחלה מסוימת עד לנקודת הסיום שלה, שזה כאילו המוות שלה.

§ כעת, אם מישהו מגיע מבחוץ, כלומר לא מציר הזמן הזה, הוא לא יכול לנחות עליו סתם כך, כי משום שאם הוא נוחת הוא נילכד בתוך חלל הזמן הזה, ואז ממשיך עם השטף שלו. אבל הוא יכול להתבונן במה שכאן קורה, ואלו שכאן יכולים לראות אותו, אבל הם עלולים לראות אותו לא בצורתו המוגשמת החומרית, אלא הטרום חומרית, כלומר בצורה של אורות, או של דמויות אבל לא גשמיות, ולכן כך רואים את העב"מים אנחנו כאן.

§ אז גם הוא לא רואה אותנו אולי באור הנכון?

§ הוא שנמצא מחוץ לזמן שלנו מסוגל לראות אותנו כמו שאנחנו באמת, אבל עם כל האפשרויות לפנינו, כלומר מסוגל לראות את העולם שלנו איך הוא היה ללא היטלר למשל. כלומר, כל האלטרנטיבות קיימות במקביל! יש כן עולם במקביל. כלומר הוא רואה רק הווה אחד, אבל הוא רואה גם מספר עתידים אפשריים, כאשר כל עתיד הוא אטרקטור אחר אליו ניתן להגיע.

§ כלומר, אתה מתכוון לומר, שכאילו כל נקודה בזמן שלנו, היא נקודה של הולדת לאין ספור עתידים אפשריים לאין ספור אפשרויות, כלומר זה בעצם רעיון הבחירה החופשית?

§ כן, העלית נקודה מאוד חשובה לדיון, אשר אני לא רוצה להיכנס אליה עכשיו. אבל זה נכון, כאשר אתה צופה מבחוץ למערכת, תראה אולי כל מיני עתידיים אפשריים, אבל לא תוכל להתערב, כי עם אתה מתערב, אתה הופך להיות חלק מן המערכת, ואז אתה נלכד בשטף הזמן שלה, וזורם עימה. זה גם יכול להסביר את הרעיון, למה האלוהות כאילו היא מערכת אשר נראית אדישה לגמרי לבריאה. כלומר, למה אלוהים לא יכול להפסיק את הרוע בעולם, הרי הוא ברא אותו.

§ נו, למה באמת?

§ כי הוא בדיוק כמו במערכת כזו של זמן - חלל דינמיים. כלומר, הוא רואה אותנו מבחוץ, אבל אנחנו חייבים כאן על ציר הזמן התלת מימדי, לשבור כאן את מהלך המציאות וההרגלים כפי שהתרגלנו אליהם, ואז להתחיל מכו מתוך "יש מאין" בריאה חדשה עבור עצמנו. אבל את לא רוצה שניכנס עכשיו לדיון הפילוסופי פסיכולוגי, של הנושא הזה, נכון?

§ לא אני לא רוצה הבנתי את הרעיון הנפלא הזה, וחוץ מזה אתה מסבך אותי, מה איכפת לי מה אותו צופה מבחוץ רואה, חשוב לי מה מתקיים, ונחזור לדוגמא של זה אשר רואה אותנו כאילו לפני 50 שנה או יותר, מה הוא רואה, את מה שקרה כאן באמת, או את מה שיכול היה לקרות?

§ הוא רואה את מה שיכול היה לקרות לפי העיניים שלו, כי הוא זה אשר חי בתוך המציאות שלו. כלומר אתם רואים את יופיטר בשטף הזמן שלכם עוד בטרם נוצרו עליו החיים, אבל החיים שם כבר מזמן החלו, כלומר אתם רואים אותו בהשלכה על המימד שלכם, כאילו שהוא רק מתהווה, כי זה התדמית זה הצלם אשר הוא מקרין בתוך המימד זמן שלכם. ואז יש לו את החיים שלו כרגע, מוגשמים ובמישור הפיזי שלו. ואז ניתן לראות אותו או כפי שהוא כעת, הוא מוגשם לגמרי במימד הזמן שלו. אבל אתם לא יכולים לראות אותו בקפיצות זמן זניחות, כמו שאי אפשר לראות את כדור הארץ בקפיצות הזמן של רק 50 שנה אחרוה.

§ אתה סתם מנסה להתחמק ממתן תשובה לשאלות הקודמות שלי.

§ טוב, אסביר לך את זה יותר מפורט. המציאות בנויה בצורה קוונטית. כלומר אי אפשר לקפוץ לחלל זמן אחר באופן רציף, אי אפשר לנוע בזמן ככה שאת תראי בדיוק מה קרה לפני 50 שנה וכו', כי יש מה שנקרא קוונט של זמן, וזאת מדוע, וזה בדיוק מודל שבירת הכלים בקבלה, הוא מודל העולם, או מקום בו פועלת האות ע', זה בדיוק מקום הבועה בזמן, כאשר האות מ' או ק' הם בדויק מאפשרים לעשות זאת, כי שם עוד לא נברא דבר. והאותיות הסופיות מראות כמו את השוליים של או את השערים או את הנקודות של הגאולה כאשר את מסתכלת מבפנים כלפי חוץ:

ך סופית זאת הגאולה שלך החוצה מתוך עולם הניגודים למעלה לספינקס אשר בקלף.

ם סופית זאת החזרה לרחם האלוהית שם אין קוונטים של זמן ומרחב.

ן סופית חזרה אל נקודת הגאולה של נ' מזל עקרב כי אלו מים תחתונים אשר מתפקדים בתוך המציאות של הע' (של העולם הזה) והיא יצירת השינוי והטרנספורמציה אשר קורה לנו בתוכנו ומתוכנו. ולכן יש ענן שהוא יצירת הבועה בחלל הזמן מרחב.

ף סופית חזרה מתוך המציאות הנפולה של אטומים של עולם הנפרד, אל עולם האחדות אשר בו אין אטומים, הפרדה וכו', כלומר חזרה אל תוך עולם הרצף.

ץ סופית האוחזת חזרה בתוך הניצוץ הטהור שהוא הניצוץ של עולם אחר ללא נפילה פנימה.

טוב נודה לאיש האותיות, ואנא תן לי להמשיך, אתם שניכם מבלבלים אותי, ואני רוצה להמשיך.

§ טוב אז תביני, אנו לא מדברים על חלל זמן רצוף, תביני מה הכוונה. אנו מדברים על כך שאם אני רוצה לנסוע אחורה בזמן ולראות את כדור הארץ לפני 50 שנה, ואז לשנות את המציאות שלו, אני לא יכול, כי אין לי קפיצה קוונטית כזו של 50 שנה, אין לי מציאות נוספת אשר חיה 50 שנה מאחור, אבל יש לי מציאות אשר יכולה לקפוץ ולהתגשם אולי בשערים מסוימים, למשל, טביעת אטלנטיס, מעמד הר סיני, תקופת ישו ועכשיו במאה ה-20, כלומר לפגוע בנקודות אלו בעת ובעונה אחת, כי כאן יכול להיות פיצול של הזמן לכמה אפשרויות, כאן יכול להיות כן קפיצה לעולמות מקבילים, כאן כן יכול להיות ששטף הזמן שלנו זורם ומגיע לנקודת כאוס כזאת אשר כאן הוא יכול להתעורר ולהגיע או לגאולה או לחידלון, ואז הוא מסכן את כדור הארץ העתידי.

§ רגע אתה מסבך אותי, למה אתה מוביל אותי?

§ למודל של זמן אשר יכול לזרום לכמה מציאויות, לכמה עתידים אפשריים.

§ רגע אחד, ואלה היצורים אשר רואים את העתיד הם חיים בתוך כדור הארץ או מחוץ לכדור הארץ.

§ הם חיים מחוץ אבל הם רואים כדור הארץ כפי שהוא יהיה בעתיד.

§ האם הם תלויים בנו לפי הסרט "הכחשה רשמית".

הערה על הסרט הכחשה רשמית

בסרט זה מסופר על חוצן אשר מגיע ונלכד כאן על ידי שלטונות הצבא, וכל רצונו הוא ליצור קשר עם אדם מסוים על כדור הארץ. השלטונות מביאים את החוצן הזה אליו, ואז מסתר שחוצן זה בא בעצם מן העתיד, והוא בעצם חלק הנשמה העתידית של אותו בחור אשר חי כאן על כדור הארץ. חלק הנשמה במובן שהילדה אשר תיוולד לאותו בחור, היא השושלת אשר חייבת להמשיך לתוך העתיד. כלומר, נוצרה כאן זרימה מעגלית שהעתיד חייב היה לחזור לעבר, על מנת שהוא ימשיך להתקיים בצורה שצריכה להיות. כי רק לאחר שנוצר הקשר בין אותו חוצן לבין אותו אדם, חזרה המציאות שלהם להיות פורחת וחיה שוב ולא שממת מדבר.

כלומר, כאן יש כן רעיון של עתיד אשר חייב לחזור לעבר על מנת לחדש עצמו ללא הרף, ובכך שהוא מחדש את עצמו, זו כבר לא זרימה מעגלית אלא ספירלית!!!

§ כן יכול להיות שהם תלויים, כי אם הם רוצים לחיות חיים אחרים, הם צריכים לקפוץ לפרקטל אחר, או לעלה אחר כמו בפרקטל מספר 3 בציורים שיש לך בעמ' 12.

(סדרת 12 האפשרויות מתוך הסט של מדנלברוט, בצורת פרח, כלומר, עלים אשר נפגשים בנקודת האמצע. כשיהיה לי זמן אני אסרוק תמונה זו.)

§ כעת מה שקורה שהם צריכים לחזור חזרה לנקודת הצומת שהיא בזמן שלנו ולנסות לשנות את הדברים כך כדי שהמשך הזרימה של כדור הארץ יהיה לכיוון שלהם.

§ אבל האם מה שקורה כאן בהווה עלול לסכן את עצם קיומם.

§ לא כי אחרת הם לא היו קיימים לחלוטין שזה דבר בלתי אפשרי. לכל גוף על אשר שולט במערכת אשר מתחתיו, תקראי לזה אולי אלוהים, צריך להיות עמדת פיקוח כזו כדי שהוא לא יוכל להיהרס. כלומר, מה זה לסכן את עצם קיומם, אולי אתם רואים את הקיום רק מבחינה פיזית, אבל הם מערכת כל כך גמישה שהם יכולים לחפש להם חיים בכוכב אחר, אין להם בעיה, כמו שאין לאלוהים בעיה לתת לנו בחירה חופשית שאם נחרבן אותה נחרבן בדיוק את עצמנו, לו זה לא משנה, אם נהיה בקיום פיזי או רוחני, כי מבחינתו הוא תמיד יהיה קיים ואנו נהיה קיימים, אז שיהיה כנשמות, ואני יודע שזה נשמע אירוני!!!

§ תסביר לי על בחירה חופשית ואחר כך על עב"מים.

§ טוב, תראי, אלוהים בורא חלל סוגר, נבדל, אטום, חומר, שבירת כלים, בועה שיש בה רק זמן ומרחב אחד, בלי כיפופים בלי שום עניינים ושם הוא נותן בחירה חופשית, כאשר הוא יודע שבסופו של דבר, כל הנשמות, כל העולם כל מה שלא יהיה יצטרכו להיפגש עימו על נקודת האטרוקטור. נקודת האטרקטור הזו היא נקודת אחדות, היא נקודה בעלת עוצמה מאד גבוהה ולא ניכנס כרגע להתלהבות יתר.

§ בקיצור, מה שקורה הוא שכל אחד עושה את אשר הוא רוצה, מתגלגל את כל הגלגולים שלו ובסוף מגיע לגאולה, לא משנה לאלוהים כמה זמן זה ייקח, את כל אלה אשר הגיעו כבר לחתנה הסופית הוא אוסף הוא לא מסתכל להם על הדרך שלהם. זה לא איכפת לו, וכך קרה לגבי נשמות אשר הוכנסו כאן תוך החלל הבועתי הזה לחיות כאן את הגלגולים אשר הם רוצים.

§ אחר כך הייתה בריאה שניה, נשמות אשר גלגוליהם נקבעו מראש, כלומר נכנסו מראש אל נקודות צומת, איפה שיש פתאום חלל של בחירה חופשית, כלומר כאשר שטף הזמן יכול לנוע לכל מיני אפשרויות, ואלו נשמות אשר יש להם התלכדות גם של בתים חברתיים במפה האסטרולוגית, אלו יש להם את אורנוס מפותח, ואלו יש להם מאד חזק את מזל השמש. בקיצור אלו נשמות אשר חייבות להתגלגל רק בזמנים מסוימים כי הם באו בעצם לאסוף את כל השאריות אל תוך מצב של הווה הנצחי, זה לאחד את הזמן, אלו נשמות אשר צריכות לראות ולהיות בכל נקודת צומת, שם גאולת כדור הארץ אפשרית.

הקטע של הקוונטים של השערים בזמן של נקודות מסוימות לא ברור לי!

§ תראי, אם אני רוצה לנסוע לכדור הארץ מכוכב אחר, שהוא לא באותו קבוע זמן מרחב, כי אי אפשר זה באמת יקח אלפי שנות אור, כמו ניסוי מהירות האור שהוא היה אצלכם פרימיטיבי ואתם שוגים, אך לא משנה, אני לא יכול לעשות זאת. מצד שני, אני קיים כך שאני רואה את כדור הארץ בכמה זמנים אפשריים. כלומר, נניח שאני בא ממקום כזה שאני רואה את כדור הארץ רק בקטע של מה קרה לו לפני 2000 שנה, ואז אני מגיע לשם ונוחת וכולם רואים אותי כמו עב"ם כי אני מאד מתקדם, ואז יש שם חגיגה שלימה.

נניח לחלופין שאני מסוגל לראות את כדור הארץ רק כיום בשנות האלפיים מה הולך לקרות לו, כלומר, ואז אני חלק מהמערכת אני שייך כעת לכדור הארץ, אני יכול לשלוט בו. כלומר נניח שאני יכול לכוון את הזמנים אליהם אני יכול להגיע, כי אני חי על נקודת הצומת של פרקטל 8 כלומר, אני יושב שם בדיוק על הפסגה ואז האנרגיה שלי מתחלקת לכמה מדרונות וכל אחד מקבל חלק מן האנרגיה שלי, וכל אחד רואה חלק מסוים מן המהות שלי וכל אחד חושב שהוא רואה את כל כולי, אבל בעצם אני אותו עב"ם אשר ראו במתן תורה, או אטלנטיס, או הולדת ישו, או רואים עכשיו במאה ועשרים.

כלומר, אני קיים במקביל, ואני קיים גם אולי במאה ה-22 או במאה ה-23 כאשר העולם שלנו יגיע לשטף זמן מאד גמיש שהוא יכול שם לקבוע את עתידו במו ידיו.

כעת, נניח שאני נמצא שם בעתיד, אז בודאי שאני יכול לזרום לעתיד שונה, ובגלל שאני כל כך גמיש שלא איכפת לי. למשל גילה, לא מעניין אותי מחיים ומוות כי התודעה שלי יכולה ליצור לעצמה איזה גוף שהיא רוצה, אני נשאר אני, אני לא הולך לאיבוד.

§ נו טוב, אנו מסתבכים כבר כל כך הרבה זמן, וזה לוקח לי נורא לאט והמוח הפיזי שלי מתעייף.

§ בקיצור, אנשי העתיד ישנם כאן, כי הם באים לאסוף את חלקי הנשמות שלהם, כי העולם בעוד כ200- שנה שהוא יהיה עולם של גאולה ולא יהיה בו מוות יותר ותהיה בו תחיית המתים, יוכל לתת לכל אלו שמתו אולי לחיות את החיים הנוכחיים שלהם, בקיצור, יום אחד, יהיו הרבה גילות כפי שהם חיו בעבר, אבל הבעיה היא שכשאת חוזרת אחורה, את תמיד תראי את החיים שלך אחרת, כי אלו היו נקודות צומת של בחירה חופשית. כלומר, מה שלא בחרת אז את תוכלי לבחור היום בנקודת מודעות גבוהה יותר, ואז זה מחזיר לך את הניצוץ של המודעות לגילה הגבוהה יותר, ואז גם הרוח שלך משתחררת מאותו גלגול, כלומר, היא יותר לא קיימת בתודעה העתידית שלך, אלא רק של אלה אשר רוצים לזכור אותה, אשר רוצים ליצור אותה לעצמם. בקיצור, אם אבא שלך או אליהו מחזירים לעצמם את האנרגיות מן הגלגול הזה, אל נקודת הצומת ואז הם רואים עצמם אחרת באותו גלגול, כאשר הם לא סבלו בדיוק בדרך בה הם תכננו לראות את עצמם.

§ כלומר אתה רוצה להגיד שיום אחד בעתיד כשאתסכל על חיי כאן אני אראה את עצמי שהייתי כאן נשואה באושר, עם אביר נעורי?

§ לא דווקא עימו, אבל התשוקה אשר יצרת לך כלפיו בלגול הזה עלולה ללוות אותך ועלולה להתעורר בעוד גלגול, ואז עד אשר לא תפתרי אותה, לא תצאי מן הגלגול הזה, או מן הגלולים הבאים, כלומר, גילה אשר יושבת למעלה ומחכה לך, רוצה לפתור את האנרגיות האלה, ואז היא עלולה לייצר לעצמה גלגולים חדשים אשר לא היו מתוכננים מראש, כלומר אשר לא היה בהם צורך עוד מהתחלה אבל הם נוצרו סתם כאן ככה סתם.

§ החכמה היא שדווקא כאשר אנו בפיזי אנו יכולים לראות את השרשרת כי אנו נמצאים גם למטה במלכות, או במישור של פלוטו וגם יכולים להתקשר מעלה כלפי הכתר. כלומר, מה שכאן קורה הוא שאנו יכולים לראות את החיים הקודמים שלנו כפי שהם היו באמת, או אולי אחרת, זה כבר לא משנה ואז לשחרר את האנרגיה אשר הייתה שם, ובכך הנשמה שלנו נגאלת, אבל בלי קשר לנשמה אשר קיימת בעתיד, כי הנשמה אשר קיימת בעתיד כבר קיימת, כדור הארץ של העתיד כבר קיים, אבל הוא קיים בצומת של עולמות מקבילים ששם כן יכולים להיות אלטרנטיבות אחרות. לכן באים עב"מים. הם חלקי נשמות אשר יכולים להיראות גם במציאות שלנו, אשר יכולים לגלוש אל העבר שלהם והם יכולים לגרום אצלו לשינוי.

§ ואם אנו נהרוס עכשיו את כדור הארץ בפצצות גרעיניות?

§ אז הם עצמם יעברו פתאום להיות ללא גוף, או ימצאו עצמם חיים במימד אחר או על כוכב אחר, והיה להם מעבר במימד הזמן.

§ כלומר אתה רוצה להגיד שלא רק אתה אחראי על ההווה שלך במו ידך אלא העבר גם יכול להיות אחראי עליו?

§ זה בדיוק המודל של זמן אשר זורם במעגל ולא בקו ישר. כלומר העבר זורם אל העתיד, וזה בדיוק מה שקורה בקארמה, אתה רוצה לחיות את החיים העכשויים שלך נטו, את מזל השמש שלך כפי שהוא את אורנוס שלך שהוא העתידי שלך, כי הוא כמו האת צ' או קלף הכוכב בטארוט, בו רואים אישה ערומה ללא כל לבוש כאשר 8 כוכבים מעל לראשה. זאת משום שעדיין לא נכנסה היא בתוך קרמה, או בתוך עולמות פיזיים של זרימת הזמן. לכן היא הניצוץ הטהור של בחירה חופשית, או את אשר הוכתב לך על ידי נפטון אשר גם לו יש בחירה חופשית דווקא בחוסר המהות שלו ועם כל דבר הוא יכול להתחבר.

אבל פתאום יש כמו חורים במהלך הזמן, כמו מתערבים לך חיים קודמים בתוך העסק ואז אתה לא חי את החיים שלך אלא את החיים של דמות אחרת אשר פישלה, אשר שלחה אנרגיה לעולם המקביל שלך עוד מן העבר, כי אם קיימים גלגולים קודמים, הרי שבתודעה הם קיימים במקביל, ואז אתה כבר נולד עם קרמה.

כעת, כל אלו אשר הם נשמות של חוצנים הרי שהם נכנסו כאן לכדור הארץ רק בנקודות הגמישות שלו, בשערי הזמן שלו, כלומר בשנות ה2200- וכן הלאה והם עכשיו בקטע שהם לא יודעים כיצד לצאת מכאן, כי הם שייכות לעתיד ושאריות הנשמה שלהם נפלו אל זמנים אחרים, וזה מה שכאן מרתק.

לכן כל אלה עם הכישורים הטלפתיים, המיסטיים, היכולים לשלוט על חומר הם נשמות מן העתיד כאשר בעתיד יעשו את זה.

§ איך בנוי החומר בשני מילים.

§ נו את באמת רוצה להסתבך. על קצה מזלג- הוא בנוי בצורה קוונטית, כלומר, האטום הוא חלל קטן אשר בתוכו מרצדים מטענים חשמליים, אבל המטענים האלו, הם בעצם תירגום לאנרגיה של המרחק של האטום, מן המציאות הדינמית או מן האות צ', כלומר, המטענים שלו, זה האשליה שאנו כאן רואים אותו כנפרד, והוא גם מה שיוצר כלפי חוץ תדמית של אטרקטור של משהו קשוח. יש כל מיני תופעות כל מיני אטומים. יש אטומים דינמיים שיכולים לראות אותם בשני מקומות, או בשני נקודות בזמן, המדענים מסתבכים וגם את לא כדאי שתיכנסי לזה, זה שייך לעתיד למדע פירוק האטום, הריאקציות הגרעיניות או הניפוץ שלו. חשוב לי רק שתדעי שהזמן הוא אנרגיה או תנועה בחלל והחלל לא קיים כרציף אלא כקוונטי וכו' וכו', והחורים השחורים הם נקודות מעבר ליקומים מקבילים אחרים וכו' וכו'. רק תציירי את מודל האטום אשר ראית אתמול בראש.

§ טוב אז ניפרד כעת ותודה, ותיתן לי לזכור ביומיום גם קצת חלק מן הרעיונות.

§ אין בעיה זה רשום אצלך, תיסעי לך לשלום!

בברכה

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -

http://www.oryada.com/

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/

-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני: gila@oryada.com

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm

פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm