על מסתורי המחקר הפאראפסיכולוגי בבריה"מ
מאת אברהם
שיפרין
עפ"י
הרצאה שניתנה בחיפה 11.3.1986
עריכה: גילה
בויום
מבוא
ברצוני להביא לכם את
דבריו של מר אברהם שיפרין, אשר היה
בקשר ישיר עם האחראי למחקר הפאראפסיכולוגי בבריה"מ לצורכי לחימה. הוא
גם הכיר, ממקור ראשון, את כל ההסטוריה של התפתחות מחקר שטני זה, דברים אשר לא
תוכלו לעבור לסדר היום, לאחר שתקראו אותם.
מר אברהם שיפרין
היה מאסירי ציון, ומהפעילים במאבק למען שחרורם. הוא הגיע לארץ בשנות השבעים, והקים
כאן אירגון לאיזוטריקה ומיסטיקה שפעל בסוף שנות השבעים ועד לסוף שנות ה-80. הוא הוציא לאור מבחר כתבים בשפה הרוסית
וגם בעברית. למרות גילו המבוגר, והסבל הרב שעבר בהיותו אסיר ציון, ואשר גרם לו
לנכות ברגלו, הוא נישא והקים משפחה.
התגורר
בזיכרון-יעקוב ובסוף ימיו בירושלים.
מר שיפרין דיבר
רבות, ואף התריע על השימוש לצורכי מלחמה, אשר נעשה בצבאות שונים בעולם, במיוחד
בברית המועצות דאז, וגם בארצות הברית.
זה מעלה את השאלה
הבסיסית: האמנם מתנהל מתחת לאפנו מחקר פאראפסיכולוגי לשימושים צבאיים, בעוד אשר
השלטונות של מדינות שונות זורות חול בעיני הציבור ומכחישות את הנושא?
אסיים מבוא זה בקוריוז:
לפני כ-15 שנה עבדתי
במקום מאוד לא מיסטי: ברפא"ל- הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. במסגרת עבדותנו, היו
מקבלים ביטאונים מקצועיים מכל העולם, אשר לא היו נפוצים בציבור הרחב, משום שעיסוקם
היה נשק ואמצעי לחימה.
דמיינו לכם פרסומות,
לטנקים, טילים, מטוסים, פגזים וכו', נשמע מצמרר נכון?
היו אלו ביטאונים,
מכובדים מאוד, עמוסי תמונות, כתבות, מאמרים, חדשות מהנעשה בתחום, וכמובן, אין ספור
פרסומות!
בקיצור, אחד מן
המונחים שהופיעו בביטאונים אלו היה המונח: Pshchic Warfare,
כלומר, "אמצעי לחימה על-חושיים". אף אחד שם "לא נפל מן הכסא",
למשמע מונח זה. הוא היה בשורה אחת עם כל מונחי הלחימה האחרים כמו לוחמה אלקטרונית
וכו'.
כך, שלא יספרו לנו
שאין שימוש בלוחמה על-חושית.
ומכאן לדיווחו של אברהם
שיפירין.
תחילת דבר
ברצוני לספר על תחילתו והשתלשלותו של המחקר
הפאראפסיכולוגי בבריה"מ, אותו ליוויתי עוד מתחילתו. אני מביא את הדברים על
סמך עדות אישית. ברצוני להתייחס גם לנעשה בארה"ב כך שאוכל להשוות בין
הדברים. זאת מאחר ונזדמן לי להיות בקשר עם מניחי היסוד למחקר הפאראפ' בארה"ב.
בשנת 53 התחלתי ב"קריירה" ארוכה של אסיר
בבריה"מ. לפני כן הייתי יועץ משפטי במשרד הביטחון. בדומה לשרנסקי נגזר אף עלי
עונש מוות, בטענה שהייתי מרגל לטובת ארה"ב וישראל, גזר דין אשר הומתק לאחר
מכן ל25- שנות מאסר ואז הועברתי למחנות ריכוז בבריה"מ.
בנושא הפאראפ' התחלתי להתעניין כחצי שנה לפני
שנעצרתי וחששתי שבשל היותי במחנה ריכוז, לא אוכל להתמסר לנושא. להפתעתי הרבה הסתבר
לי שטעיתי. לאחר כמספר חודשים לשהותי שם, הכרתי אדם שהיה מגדולי העוסקים במיסטיקה
ואיזוטריזם בעולם. יהודי בשם יצחק כגן, שהיה עצור במחנה מזה 15 שנה.
יצחק כגן לא ידע כלל עברית, מלבד המעט ששמע בביתו
בילדותו. אירע נס ובאופן פתאומי הוא החל לדבר ולכתוב עברית שוטפת בעלת רמה ספרותית
גבוהה ביותר בעקבות מסרים שקיבל במצבים של טראנס, אותם העלה על הכתב בספר (בקול
שופר אל תורת הטמיר, שיצא בהוצאת מסדה).
יצחק היה עבורי המורה הרוחני הראשון, אשר העביר לי
מהידע הרב שהיה לו בנושא. למרבה האירוניה דווקא שהותי במחנה הריכוז תרמה רבות
להתפתחותי הרוחנית, מאחר והיו עצורים בו אנשים רבים בשל עיסוקם בתחום הנסתר,
ביניהם אנשים מטיבט וההימליה. הבנתי שדווקא מזלי הטוב הוא שהביאני למקום, דבר שנתן
לי את הסיכויים הטובים ביותר להתקדם בנושאים אלו בבריה"מ.
גישושים ראשונים
באותה תקופה החלו הגישושים הראשונים של מחקר פאראפ'
בארה"ב למטרות צבאיות. נערכו ניסויים בטלפתיה בהם נטלו חלק אנשי צוות הצוללת
האטומית, אשר היו אמורים לקלוט תשדורות מצד אנשים מהחוף. ניסויים אלו עוררו עניין
רב באמצעי התקשורת בארה"ב, ושמעם הגיע עד לאוזני השלטונות בבריה"מ.
באותה תקופה היה בשלטון חרושצ'וב, אתיאיסט
מושבע, אשר שאף להיות החלוץ בכל נושא חדש. בעת ביקורו בהודו הביע את רצונו להיפגש
עם מספר יוגים ולבחון את יכולתם. לצורך זה הוזמנו שלושה יוגים אשר הדגימו בפניו את
נפלאותיהם. האחד מסוגל היה להפסיק את פעולת ליבו ולגרום לעצמו מוות קליני - דבר
שאושר ע"י רופאיו של חרושצ'וב. השני מסוגל היה לשכב על שברי זכוכית
ומעליו משטח כבד של עצים שעליו עברה משאית. כשהתעניין חרושצ'וב אם טלפתיה אכן
אפשרית, הם קראו את מחשבותיו בתור הדגמה.
תחילת המחקר הפאראפסיכולוגי
כשחזר חרושצ'וב לבריה"מ, היה איתן בדעתו
שיש להקים מוסד לפאראפ' ויוגה במוסקבה, לתדהמתם הרבה של חברי המפלגה שחשבו שנשתבשה
עליו דעתו, מאחר והעיסוק בנושאים אלה נחשב אז כטאבו. מאחר ובבריה"מ אין
חילוקי דעות ובמיוחד לא במרכז המפלגה, הסכימו כולם לדעתו.
גישתם היתה מעשית ועניינית כבר מתחילתה.
לצורך המחקר הם הועידו בניין בעל עשר קומות והקציבו סכום של כעשרת אלפים רובלים.
תחילתו של המחקר הפאראפ' בבריה"מ היתה בשנת
1958, תקופה בה שהיתי במחנה ריכוז, שם עסקתי בנושא זה במחתרת מזה ארבע שנים. בראש
המחקר עמד פרופ' גלרשטיין, יהודי במוצאו, כאשר בתור סגנו שימש דימטרי
מירזע.
באחד מהמכתבים שקיבלתי ממוסקבה דווח לי על פתיחתו של
המרכז תחת השם המוסווה "המכון להעברת אינפורמציה". רציתי ליצור קשר עם
גלרשטיין העומד בראשו. שלחתי לו מכתב במחתרת, וסיפרתי לו שאני וחברי עוסקים בנושא
ודיווחתי לו על הישגינו.
להפתעתי הרבה, קיבלתי ממנו מכתב תשובה ישיר בתוך
מעטפה רישמית של המכון. מנהל מחנה הריכוז הזמינני לשיחה, ושאל בפליאה: "כיצד
הם יודעים שאתה נמצא כאן"? היתממתי והשבתי שאינני יודע.
גלרשטיין כתב שהוא שמח להכירני, והציע את עזרתו. הוא
הזמינני לבקר במכון. כמו כן ציין שיצר קשר עם הרשויות המתאימות על מנת לאפשר לנו
להתכתב באופן גלוי וישיר, ואכן עמדנו בקשר של מכתבים במשך מספר שנים.
בתום עשר שנות מאסר, הוחלט לפתע להמתיק את גזר דיני
ולשולחני לגלות בסיביר לתקופה של 5 שנים. בטרם הגיעי לסיביר נסעתי למוסקבה, במטרה
לבקר במכון. למראה נציגי הק.ג.ב שניצבו בשער, הבנתי שמדובר בפרוייקט בעל חשיבות
רבה מבחינה ממשלתית. הם שאלו אותי לרצוני, והסברתי להם שמזה זמן רב אני בקשר
מכתבים ישיר עם גלרשטיין ואף קיבלתי ממנו הזמנה אישית.
נתבקשתי להתלוות אליהם לאחד החדרים לחקירה, לגבי
הידוע לי על פאראפ'. עניתי להם במושגים שהם אינם מכירים, כמו: קרמה, ריאנקרנציה
(גלגול נשמות) וכו'. הם לא ידעו כיצד לנהוג בי, והזמינו את גלרשטיין, אשר שמח מאוד
לקראתי. ברגע של היסח הדעת, כשאחד מאנשי הק.ג.ב שוחח בטלפון והשני שהה בנוחיות,
הצליח גלרשטיין לרמוז לי שלא בחוכמה נהגתי כשבאתי למקום, והוא הצליח להעביר לי את
כתובתו בגניבה וביקש שאבוא בערב לביתו.
נפגשנו בערב בביתו גלרשטיין, אני, מרזע ואחרים. הם
קיבלוני בחמימות רבה, וציירו בפני תמונה ברורה לגבי המתרחש בשטח הפאראפ'
בבריה"מ. בהתאם להוראות ממרכז המפלגה הוקלטו ותועדו כל הניסויים ונוהלו בעזרת
מכשור מדעי. לשם כך הוזמנו מאות מהנדסים אשר בנו מכשירים פסיכוטרוניים, דהיינו
מכשירים אלקטרוניים למדידת ולגלוי תופעות על-חושיות, זאת בנוסף למכשור המדעי
המקובל, כמו מכשירים למדידת קצב הלב, גלי המוח וכו'. התקציב שהועמד לרשותם היה
בלתי מוגבל וניתנה להם יד חופשית בבחירת צוות האנשים. גלרשטיין הציע לי להצטרף
אליהם. כל אשר היה עליו לעשות הוא לטעון בפני הק.ג.ב. שהוא זקוק לי. מאחר וקשה היה
לי לראות עצמי משתף עימם פעולה בתור "מכשף ממשלתי", השבתי לו שאשקול את
דבריו.
המרכז נחלק למספר מחלקות שונות כמו: יוגה, טלפתיה,
ראיית נסתר ובנוסף, מחלקה מיוחדת למכשפים אשר הובאו מסיביר, מטיבט, ממונגוליה
ואפילו מאפריקה. כששאלתי על הישגיהם, ניתן לי לחזות בתוצאות הניסויים מעל גבי
סרטים.
בבריה"מ נאסר לדבר על פאראפ'. למרות
מאמרים המתפרסמים בגנות נושא זה מדי יום, קיימת התעניינות עצומה בקרב אנשים רבים
מהציבור הרחב. על מנת לספק את סקרנותם, הוקם מכון משני אליו מגיעים בעיקר אנשים
צעירים. נציגים מהמכון הראשי היושבים במקום ממיינים את הבאים ואלו בעלי כישורים
מעל הממוצע, נשלחים למכון הראשי למבחנים נוספים.
בריה"מ היא ארץ בה לא מאמינים באלוהים
והתנ"ך נחשב לספר אנטי סובייטי אותו יש לשרוף והדיבור על אלוהים ופאראפ' אסור
בהחלט. אך למרות זאת, עוסקים בה בנושא זה בצורה מסיבית כשהכל מרוכז בידיים של
גלרשטיין, אשר לצערי אינו עוד בין החיים. סמכויותיו היו כמעט בלתי מוגבלות. נכחתי
במקום כשהוא קיבל מכתב בו דווח לו שבקמצ'טקה המרוחקת כ-15 אלף ק"מ ממוסקבה נתגלה אדם בעל כושר
יוצא מן הכלל לראיית נסתר, ובו ביום נשלח מטוס מטעם המכון על מנת להביאו.
אני מסרב לעבוד
עימם
סירבתי לעבוד עימם, זאת מאחר ולא רציתי לשתף
פעולה עם משטר קומוניסטי והעדפתי לצאת לגלות בסיביר. שהיתי במוסקבה משך שבוע ימים,
כאשר הק.ג.ב עוקב אחרי ללא הרף. נפרדתי מגלרשטיין בחמימות והבטחתי לשמור על
קשר מכתבים רציף. הוא ביקש שאפנה אליו באופן מיידי במידה ואפגוש באנשים בעלי כישורים
מיוחדים. כמו כן הוא הבטיח לעדכן אותי באופן שוטף לגבי הנעשה במכון. בטרם נפרדנו
הוא אמר לי, שבמרכז המפלגה נאמר לו במפורש שהפראפ' הינה הנשק של העתיד! אז לא
הבנתי זאת כפי שאני מבין זאת כיום.
בגלות גיליתי אישה בשם קופריאנובקה, אשר כלל
לא ידעה שהיא בעלת כישורים מיוחדים. מתוך מצב של טראנס היא "ראתה" את
החלליות הראשונות ששוגרו על ידי הרוסים ולא האמינה לאשר חוותה. היא שלחה מכתב בהול
למרכז פסיכולוגי במוסקבה לשאול לפשר חוויותיה, מכתב אשר הועבר ישירות לגלרשטיין
שביקש ליצור עימה קשר. לא עבר זמן רב ואל המקום הגיעה קבוצת אנשים, ביניהם אדם
אותו ראתה במצב של טראנס. היה זה ראש האקדמיה למדעים בבריה"מ. מסתבר שהיא
"ראתה" שני נסיונות כושלים לשיגור אנשים לחלל בהם מצאו הקוסמונאוטים את
מותם ולא דווח על כך לציבור. הם לקחו אותה למכון.
עבודתם הייתה תכליתית ביותר וספציפית. באחת
מהפעמים בהן שהיתי במוסקבה צפיתי בניסוי בו הנבדק אמור היה להפעיל נורה ע"י
לחיצה על הכפתור באמצעות כוח הריכוז בלבד, ממרחק של 10 מ'. לאחר כעשר דקות של מאמץ
רב, הוא הצליח. הניסוי הוסרט על סרט אשר עותק ממנו מצוי בידי.
באחד הימים הגיע אלי אדם צעיר בשם רומאן,
אשר ביקש לקבל ממני שיעורים ביוגה. תוך חצי שנה הוא הגיע להישגים נכבדים. סקרן
אותו לדעת אם יכול האדם לשלוט בפעולת ליבו עד לכדי גרימת מצב של התקף לב באופן
רצוני. הוא לא סיפר לי על התעניינותו זו. לאחר כשנתיים הוא עשה דיפלומה בנושא
הפארפ' והיוגה. הוא גם ביקש לערוך הדגמה בפני רופאים מומחים לבעיות לב. הוא טען
שתוך מספר דקות הוא יהיה במצב של התקף לב, בצד השמאלי למשך כ3- דקות. הוא חובר
למכשירי מעקב מתאימים, ולתדהמתם של הנוכחים בחדר אכן כך היה.
דיווחתי על כך גלרשטיין. זמן מה לאחר מכן
נעלם רומאן. כששאלתי את גלרשטיין לפשר הדבר, הוא סיפר לי שרומאן הועמד בראש מעבדה
מיוחדת בעלת צוות של 50 איש, ביניהם מומחים למחלות לב ואנשים בעלי כישורים
מיוחדים, כאשר המטרה היתה, כיצד ניתן לגרום התקפי לב בצורה מכוונת וממרחק.
על העיסוקים
"המיוחדים" שלהם
בקוסמוס קיים החוק של "בומראנג"
(פעולה ותגובה). כלומר, את אשר אתה "מאחל" לאחרים אתה סופג בחזרה.
בבריה"מ, ארץ בה חיי אנשים חשובים כקליפת השום, אין שום חשיבות לכלל זה.
ואכן, לאחר שנתיים או שלוש של עבודה במאגיה שחורה מסוג זה, מתים אנשים רבים או
מתאשפזים בבי"ח לחולי נפש.
אחר כך נודע לי שהם עוסקים בהכנת קמיעות,
מיני חפצים זעירים בצורות שונות, כגון: בובות, כפות, חלליות וכו' שנועדו כמתנות
עבור אנשים מן המערב.
בשל היותי ראש הארגון של האסירים הפוליטיים
בבריה"מ, אני נמצא בקשר מתמיד עם אנשי סינט וקונגרס, וגיליתי אצלם להפתעתי
מגוון רב מ"המתנות" מבריה"מ. ניסיתי לשאול ולגשש לגבי מצב בריאותם,
ואכן גיליתי שאין היא תקינה.
הכרתי למשל אדם העומד בראש המכון לנשק
אסטרטגי. בהיותו בארץ שאלתיו אם יש ברשותו "מתנות" מבריה"מ. הוא
השיב בחיוב וסיפר שהם נשלחים אליו מדי פעם. שאלתיו למצב בריאותו, והוא השיב לי
שבבית הוא חש בטוב ואילו במקום העבודה הוא חש ברע, וזה מתבטא בדיכאון ובחוסר יכולת
להתרכז. הסברתי לו מהו המקור לתחושותיו ויעצתי לו להיפטר מ"המתנות"
הללו. כעבור חודש קיבלתי ממנו מכתב תודה, בו הוא בישר לי שכעת הוא חש מצוין.
ניסיתי לדבר על הנושא עם חברי סנאט וקונגרס רבים, אבל הם התייחסו לדברי בזלזול.
הרוסים נוהגים לשלוח אנשים לשגרירויות
השונות. הם נותנים בידיהם מכתבים המיועדים לאנשים רמי דרג, כמו למשל השגריר או
סגנו. מכתבים אלו מסווגים כביכול כסודיים, ועליהם להימסר באופן אישי. האדם אשר
מוסר את המכתב שוהה בחדר לא יותר משתי דקות. שליחים אלו הינם למעשה אנשים בעלי
כישורים מיוחדים בראיית נסתר. על מנת שיוכלו לראות בעיני רוחם את המתרחש בחדר בעת
ישיבות סודיות, עליהם להיות במקום לפחות פעם אחת באופן פיזי, כך שיוכלו לצלם את
החדר בזכרונם ולזכור כל פרט ופרט אשר בו.
ניסויים פאראפ' נעשו גם במסגרת תמרונים
צבאיים. באחד מן הניסויים נטלו חלק שתי קבוצות חיילים. אחת מהקבוצות שהתה ליד
הנהר. היה זה יום חם במיוחד ולכן קיבלו החיילים היתר לרחוץ בנהר. רואה נסתר ראה
זאת בעיני רוחו, ואז הקבוצה השניה תקפה בסיוע מסוקים ולקחה את חיילי הקבוצה
הראשונה בשבי.
במשך השנים הלך והתפתח מאוד השימוש במכשור
מדעי. נתגלה למשל שבעת שליחת מחשבה טלפתית, רמת האדרנלין בדם עולה מאוד עד כדי פי
25 מהרמה הנורמלית. אצל הקולט, לעומת זאת, נמוכה רמת האדרנלין בדם בכמה עשרות
פעמים. משום כך החלו לתת זריקת אדרנלין למשדר בניסויים טלפתיים, דבר שהביא לשיפור
בתוצאות.
לאחרונה נודע לי שהעבודה במרכז במוסקבה
הופסקה ולעומת זאת, נפתחו מרכזי מחקר פאראפ' במקומות שונים כמו קייב, סיביר, אודסה
וכו', זאת מתוך חשש שבמוסקבה לא ניתן יהיה לשמור במידה מספקת על סודיות הניסויים.
כל מעבדה עוסקת בנושא מסויים. למשל על יד באקו, הנמצאת קרוב לגבול רומניה
בריה"מ, קיים חצי אי ובו מרכז לניסויים טלפתיים, כאשר הכוונה הינה כיצד להרוג
אנשים מרחוק. משימתם הינה לגרום לשבר בעמוד השדרה כתוצאה מתאונה
"מקרית", בה האדם נופל ושובר את מפרקתו.
המחקר הפאראפ' מתנהל בגלוי רק למראית עין.
הוא מעורר עניין רב במערב ומדענים רבים מגיעים לביקור, תחת עינו הפקוחה של הק.ג.ב
כמובן, אשר מנסה ליצור את הרושם שאין המחקרים סודיים כלל. אך את האמת לאמיתה אני
יודע.
המחקר הפרטי בפאראפ' אסור
בתכלית האיסור ומותר רק במסגרת ה-ק.ג.ב והצבא. כ-30 איש אשר הפרו איסור זה נעצרו
בשנה האחרונה, ועוד היד נטויה.
מגעיי עם ארה"ב
בשנות ה70- הגעתי לארה"ב במסגרת
פעילותי בארגון למען אסירי בריה"מ, שם פגשתי באנשי סנט וקונגרס. באחד מנאומי
התייחסתי כבדרך אגב לנושא הפאראפ', דבר אשר עורר שאלות בקרב אחדים מהסנטורים.
כתוצאה מכך הוזמנתי לשיחה בפנטגון. הגעתי
למקום בלווית אלוף מהצבא האמריקאי. שוחחתי שם עם מספר אנשים אשר גילו עניין רב
בדברי; ביניהם היה ראש הסי.אי.איי, ראש שירותי הבטחון של הצבא האמריקאי והיועץ
המשפטי הראשי של משרד הביטחון. בתום השיחה הם הודו לי מקרב לב ואמרו שיהרהרו
בדברים.
לאחר כשלושה חודשים התקשר אלי פרופ'
מאוניברסיטת סטנפורד העוסק בנושא הפאראפ', וסיפר שהוא היועץ הראשי של הפנטגון
לנושא זה ושהוא עומד לבוא לארץ מטעמם, על מנת להיפגש עם אנשים נוספים יוצאי
בריה"מ אשר יכולים לאמת את דברי.
הנחתי את כל עסוקי הצידה ונסעתי עימו.
נפגשנו עם כ-25 אנשים אשר עסקו בעבר במחקר פאראפ' בבריה"מ. ביניהם אנשים
שעסקו בנושאים כמו: ניתוחי מוח והחדרת אלקטרודות מזהב, קרינת לייזר, רצח ע"י
טלפתיה - עבודה שהוגדרה כסודית ביותר. הפרופ' מסטאנפורד היה נדהם מכמות המידע
שקיבל.
לאחר שבועיים של נסיעות, סיכמנו הכל
בדו"ח מפורט. כחודש לאחר נסיעתו יצר עימי קשר וסיפר שהועלתה הצעה להקים מכון
פאראפ' מטעם הפנטגון בארה"ב אשר הוא יעמוד בראשו ולו סניף בארץ, בהנהלתי.
לצורך כך הוקצב סכום כסף גדול. לאחר כשבועיים הוא התקשר שוב ואמר שהצעה בוטלה בשל
התנגדותם של ראש הסי.אי.איי וקיסינג'ר. בכך נסתיימה הפרשה של שיתוף הפעולה עם
הפנטגון.
בביקורי הבא בארה"ב הזמינני הפרופ'
מסטאנפורד לסדרת הרצאות. בין קהל המאזינים זיהיתי אנשים בעלי כישורים מיוחדים
ומדיומים. התפלאתי מהי התועלת אשר תצמח להם מדברי. הם טענו שהם בעלי נסיון אך לא
בעלי ידע, מאחר ואין מרכז אחד בו הם יכולים ללמוד את הדברים באופן שיטתי. התפלאתי
כיצד בארץ חופשית כמו ארה"ב לא ניתן לקבל ידע. חברי מסטאנפורד השיב לי, שאכן
זוהי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והדמוקרטיה שם חוגגת את ניצחונה ואם למשל ארצה
להקים כנסיה של עובדי השטן, אף אחד לא ימנע זאת בעדי ובעצם יש אפילו כנסיה מעין
זו, אבל אף אחד לא אחראי לגבי הידע המועבר בכל מרכז ומרכז.
שאלתי: "ומה לגבי מכוני מחקר גדולים
כמו בברקלי, או המכון על שם אדגר קייסי. הוא השיב לי שבכל מכון שכזה ישנם אנשים עם
ידע, אך אין להם תקציב. הכל שם נעשה באופן פרטי. הוא סיפר שלא מזמן שוחח עם אנדרי
פוהריץ, אחד מגדולי החוקרים בנושא זה בארה"ב, אשר חקר ואף כתב ספר בנושא של
אורי גלר, גם הוא עובד באופן פרטי ומממן את המחקרים מכיסו. הוא טען גם שקיימת
תחרותיות, ואף אחד אינו מוכן להעביר את התוצאות שלו לאחרים.
גם כאן בארץ ניסיתי לעניין אנשים מהשלטון
במחקר פאראפ', אך ללא הועיל. ניפגשתי עם משה דיין ז"ל, עם אלוף גהה, ועם
אנשים רבים ממשרד הבטחון ומהשלטון. אמרתי להם שאם אינם רוצים לפתח נשק פאראפ', אזי
שינצלו לפחות אנשים בעלי כישורים מיוחדים לגילוי אוצרות טבע למשל, אולם הם התייחסו
לדברי בזלזול מוחלט ואף איימו שלא אקבל סיוע עבור האגודה של אסירי בריה"מ, אם
יוודע שאני עוסק בנושא הפאראפ'.
כאשר פנו אלי מן העיתנות שמחתי. ערכו לי
ראיון שנמשך יום שלם. לבסוף, כאשר פורסמה הכתבה באחד ממוספי סוף שבוע של אחד מהעיתונים
הגדולים, לא יכולתי לצאת לרחוב מרוב בושה. מה גם שבחצרי השתרך תור של משוגעים
למיניהם שבאו "להיוושע" על ידי.
יום אחד פנתה אלי כתבת מהעיתון "נשיונל
אינקוואירר". אני סירבתי להתראיין. לבסוף שוכנעתי וישבתי עימה שבוע ימים, על מנת
לספק לה חומר לכתבה שהייתה אמורה להשתרע על כמה עמודים. כעת היה שמי ידוע לשמצה גם
בעולם הרחב!
אינני בעל אמצעים על מנת לנסוע לארה"ב,
אך אני מוזמן לשם מידי פעם במסגרת פעילותי למען אסירי בריה"מ - הזדמנויות
אותן אני מנצל על מנת לבקר במרכזים שונים . הם בעלי ידע רב והעבודה שהם עושים הנה
טובה מאוד, אך הם מבודדים. אני שואל אותם מדוע אינם פונים לשלטונות כפי שפנתה
בזמנו קבוצת המדענים אשר ייצרו את הפצצה האטומית, להבדיל. כולם טענו שניסו לעשות
זאת אך ללא הצלחה ושהם חשים שישנה איזו יד מכוונת מלמעלה אשר פועלת נגדם ועוצרת
אותם.
לפני כשלוש שנים עלתה מבריה"מ לריסה
וילנסקיה, שם עסקה בנושא סודי ביותר. היא הייתה בקשר עם מיכאלוב קיסין, שהוא
פאראפ' ראשי בבריה"מ. עבודתה הייתה עד כדי כך חשובה, שהם חששו לגעת בה לרעה
ולשלוח אותה למחנה ריכוז, מאחר וסירבה לעבוד עימם. היא ערכה הרצאות ברחובות,
בכיכרות, או בגינות ציבוריות על אפם ועל חמתם. היא הביאה עימה חדשות רבות על
המתרחש שם.
עשינו מאמצים גדולים ביותר על מנת שתעמוד
בראש קבוצה לאימון פאראפ'. היא הרי מומחית בשיטות של כיצד לפתח את הכשרים העל
טבעיים, אך לא הייתה שום היענות למאמצינו. היא עבדה כאן כמזכירה תמורת שכר נמוך.
לבסוף קיבלה הזמנה מארה"ב לעסוק שם במחקר והיום היא בסן-פרנסיסקו, שם היא
מוציאה לאור עיתון בנושא זה.
בכינוסים של פאראפ' בעולם, נושאים נאומים
רבים אך לא אומרים דבר. לא כך הדבר כאשר הם מופיעים בפני אמצעי התקשורת. למען
הפירסום והסנסציה הם מוכנים לומר הכל, אבל אז אין דבריהם נלקחים ברצינות.
בשנת 1984 הייתי בביקור בארה"ב ושהיתי
בלוס אנג'לס, שם בישר לי ידיד שכעת יש מרכז ממשלתי למחקר פאראפ' בארה"ב בו
עובדים אלפי מהנדסים, פסיכולוגים ופאראפ' באינטנסיביות רבה ובסודיות מוחלטת.
הוא גם סיפר לי שמספר ניסויים אשר נעשו
בבריה"מ הדליקו אצל האמריקאים נורה אדומה; כמו למשל נסיונותיו של פרופ'
איניושין.
בבריה"מ ישנה עיר גדולה בשם אינובה לא
הרחק ממוסקבה, ובה תעשיית טכסטיל גדולה שם עובדים כחצי מליון איש. כל העובדים שם
הינם נשים בלבד, מאחר והן מקבלות משכורות נמוכות. הסיבה לכך שהנשים נמצאות בגפן
הינה, שהגברים נמצאים במחנות ריכוז. כתוצאה ממצב בלתי מאוזן זה, שרויות הנשים במצב
של דיכאון מתמיד- דבר הפוגע בכושר עבודתן.
פרופ' איניושין בנה מכשיר המבוסס על תנודות
תת קוליות שגרם לנשים לחוש תחושה מתוקה של אושר משכר. בארה"ב עורר הדבר דאגה
מאחר והם הבינו שניתן גם לגרום למצבי רוח שליליים בעזרת המכשיר, ויש לפתח שיטות
כנגד לוחמה פאראפ'.
פעמים רבות התרעתי בפני נציגים מהס.א.י. על
כך שהם גלויים מאוד בפני אמצעי התיקשורת. הם הקרינו, למשל, תוכנית בטלויזיה על
המרכז ללוחמה גרעינית. הם צילמו בפרוטרוט את הפרוזדור, את החדר, את פני האנשים
האחראים האמורים ללחוץ על הכפתור ואת המפתחות של הפצצות האטומיות. כל זה היה מלווה
בהסברים מפורטים על כך שקיימים שלושה מפתחות המצויים בידי שלושה אנשים שבעזרתם
פותחים את הארגז ושם ישנו המתג המשחרר את כוח ההרס. הסברתי שיש סכנה בדבר, מאחר
וניתן להתרכז ממוסקבה על חדר זה ולגרום לכך שהקצין האחראי יחוש טשטוש.
לפעמים אני תוהה מדוע בבריה"מ רמת
המחקר הפאראפ' הינה כה גבוהה. זאת מאחר והם משלבים יחדיו ידע איזוטרי עם פאראפ'.
הם גם עובדים מתוך עניין ולא למען הכסף. הסיבה השניה הינה חוסר המוסריות שלהם.
העולמות הנסתרים הינם בעלי חוקים משל עצמם. ברגע שאתה פועל כנגד חוקים אלו, אתה
מעורר מיד תגובת נגד וזה קורה לאנשים בעלי הכישורים המיוחדים בהם הם משתמשים.
אנשים אלה מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש, או שהם מתים כעבור זמן קצר. דבר זה
מצביע שאצל הרוסים ההישגים חשובים יותר מחייהם של בני אדם. המרפאה המפורסמת, למשל,
אשר סייעה רבות לנשיא בריה"מ לשעבר ברז'נייב- שלאחר מכן קיבלה תפקיד חשוב
באחד מהמרכזים לחקר פאראפ'. כיום היא מאושפזת באחד מבתי החולים לחולי נפש.
סוף דבר
הבורא נתן לנו את יכולת הבחירה החופשית,
בעזרתה אנו פונים או ימינה או שמאלה, או לטובה או לרעה. בכל רע יש גם טוב. עובדה,
שהפיזיקאים והמדענים הגדולים ביותר בעולם כיום פונים לכיוון האמונה. אינשטיין לא
חשש להודות שהוא מאמין בארכיטקט ראשי ביקום. לפני מותו שאלו אותו מה היה רוצה
להיות, לו ניתן לו להתחיל את חייו מבראשית. הוא השיב שהיה בוחר בקרירה של רב העוסק
בקבלה.
קיבלתי ספר נפלא מבריה"מ של פרופ'
למתימתיקה ממוסקבה, הטוען שבלי ידע על הבורא לא נוכל להיות מדענים כהלכה. פיזיקאים
דגולים כמו אייזנברג טענו שככל שאנו פותחים דלתות בפני המדע, אנו מתקרבים יותר
ויותר לאלוהים. בפיזיקה משתמשים במילים כמו אנטי חומר ואלו בדיוק המילים בהם
משתמשת המטאפיזיקה.
זה נוטע בי את התקווה שהתופעה של שימוש
בפאראפ' והמדע כנגד האנושות, הינה רק זמנית. אני מאמין גדול בכוחות האור והאהבה.
אני מאמין שמעז יצא מתוק ושסוף הטוב לנצח. מסיבה זו אינני מפחד לא מוושינגטון ואף
לא ממוסקבה.
מאמר זה פורסם בחוברת
בברכה
גילה
בויום - האגודה לפיתוח
המודעות -
טלפונים:
8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04,
פלא-פון- 625759-050
אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/
-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm
פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum
דואר אלקטרוני: gila@oryada.com
בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:
פעילויות
בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm
פעילויות
בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm