התפיסה העל חושית- מהותה וישומיה

מאת: גילה בויום

פורסם בחוברת: דפי מידע גיליון מס' 2 פברואר 1985

הקדמה כללית

בבואנו לדבר על התפיסה העל חושית ומהותה, נכלול תחת הגדרה זו, את התופעות הבאות: טלפתיה, ראיה בהירה, ידיעה מוקדמת, ופסיכומטריה.

   כאשר אנו מדברים על אינפורמציה הנשאבת ממוחו של אדם אחר, אנו מדברים על טלפתיה, וכאשר אנו מקבלים מידע על מאורעות, חפצים או מצבים, אשר לא יכול היה להיות מועבר ע"י אדם אחר אנו מתכוונים לראיה בהירה. ידע על מאורעות שטרם התרחשו הינו ידיעה מוקדמת, וידיעה על אדם מסוים או אירוע כלשהו ע"י יצירת קשר עם חפץ פיסי הקשור לכך, פירושו פסיכומטריה.

   במסגרת מאמר זה נדון בתופעות אלו תוך מתן הסבר כולל למהות התפיסה העל חושית בכללותה, ולמהות כל תופעה בנפרד, מתוך ניסיון להסתמך ככל האפשר על ניסויים והסברים מדעיים. כן יובא מבוא כולל אשר ידובר בו התנאים הדרושים לפיתוחה של תפיסה על חושית בכללותה, ולבסוף תרגילים אותם יוכל הקורא לבצע על מנת לתרגל תופעות אלו.

תופעת הטלפתיה

   הניסיונות המדעיים המשמעותיים הראשונים בחקר תופעת הטלפתיה נעשו בשנות ה-30 באוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הצפונית ע"י ד"ר ריין אשר הקים מחלקה לחקר התופעות העל-חושיות, בה הוא חקר תופעות של טלפתיה, ראיה בהירה, וידיעה מוקדמת.

   במסגרת ניסוייו, השתמש בחמש סדרות של 5 קלפים אשר זכו לכינוי קלפי זנר. הקלפים נתנו לזוג של נבדקים כאשר האחד הוגדר כ-"משדר" והשני כ-"קולט".המשדר טרף את הקלפים והניחם על השולחן כשפניהם כלפי מטה. הוא הפך כל קלף אט אט והתבונן בו, ואז היה על הקולט לנסות לקלוט את תוכן הקלף. הניסיוניים נערכו כך שהקולט הופרד לחלוטין מן המשדר, כך שלא היה ביניהם קשר עין.

להלן הסמלים של קלפי זנר:

   ההסתברות של ניחוש נכון הינה אחת לחמש. כלומר, קיים סיכוי שקלף אחד מתוך כל חמש קלפים יהיה ניחוש נכון. כל תוצאה שהיא מעל לעשרים אחוז אלה מן הראוי שתיבחן בקפדנות, מאחר והיא כפי הנראה מורה על קליטת אינפורמציה באמצעות שימוש בכושר על-חושי.

   התוצאות שריין קיבל היו מפתיעות. רבים מן הנבדקים ניחשו מעל ומעבר לממוצע. לפעמים היו התוצאות גבוהות עד כדי כך, שהסיכוי להתרחשותם היה אחד למיליון, זו לא הייתה, איפוא, תופעה מקרית.  

   בשנות השלושים עדיין לא הייתה פתיחות לרעיונות מהפכניים מעין אלה, ולכן עוררו ניסויים אלה התנגדות חזקה בקרב מדענים שונים. רבים ניסו להטיל ספק בנכונות הניתוח הסטטיסטי שלהם, עד אשר המכון האמריקאי לסטטיסטיקה מתימתית הכריז בשנת 1937 ש-"כל מי שרוצה לתקוף את מחקריו של ד"ר ריין בצורה הוגנת, חייב יהיה לכוון את הביקורת שלו לכוונים אחרים ולא לבסיס המתימתי-סטטיסטי שלהם."

מצד שני היו גם כאלה אשר העירו הערות הגיוניות, דבר שהביא לשכלולם של הניסויים שנעשו גם על ידי חוקרים אחרים, על מנת לצמצם ככל האפשר את האפשרות לניחוש הקלפים שלא בדרך טלפתית.

  ניסיונות מאוחרים יותר בטלפתיה נעשו ע"י צמד החוקרים ד"ר תלמה מוס וד"ר ג'נגרלדי מאוניברסיטת קליפורניה. הפעם הם לא השתמשו בקלפים, אלא בתמונות בעלי תוכן רגשי חזק. זאת מתוך הנחה שרגשות חזקים בין שני נבדקים, יכולים ליצור קשר טלפתי חזק, שהוא לרוב ספונטני. הנסויים נערכו כך שהמשדר הושב בבידוד בתוך חדר כשלפניו הוקרנו תמונות מעל גבי מסך. התמונות כללו למשל, תמונה של האדם הראשון על הירח, תמונות של מלחמה ושל פליטים, תמונות בעלות תוכן דתי וכו'. כל תמונה לוותה במוסיקה מתאימה, ולאחר כל תמונה הקליט המשדר את התרשמותו על גבי טייפ. הקולט ישב בחדר סמוך המצוי במרחק של 25 מ' מחדרו של המשדר. היה עליו לשבת נינוח ורפוי, ולעקוב אחרי כל תחושה וכל מחשבה שעלתה בראשו. את זו היה עליו להקליט על טייפ.

   בסוף הניסוי הושוו שני סרטי הטייפ על מנת לחפש התאמה בין תוכן הדברים שנאמרו, ובין התחושות שחשו הנבדקים. כן הוצגו לקולט, בסוף הניסוי, זוגות של תמונות, כאשר כל זוג הכיל תמונה אחת מאלה שהוצגו בפני המשדר, והיה עליו לנחש אילו הן התמונות שהוצגו. הסיכוי במקרה זה היה כמובן, 50 אחוזים של ניחושים נכונים. כל תוצאה שהיא למעלה מכך מורה על טלפתיה.

   בניסיונות אלה הוכחה תופעה מעניינת. אנשים אשר האמינו שניחנו ביכולת טלפתית, ניחשו נכונה הרבה מעל הממוצע. ההסתברות לכך שזה יכול להיות מקרי, הינה 1 ל-3000 שזו בהחלט תוצאה מפתיעה. לעומתם אנשים אשר טענו שלא ניחנו בכושר טלפתיה, או שבכלל לא האמינו שתופעה זו קיימת, השיגו תוצאות ממוצעות לחלוטין.

   הניסויים שוכללו ופותחו, ומאוחר יותר הם נערכו ע"י קבוצה של 22 משדרים שישבו בלוס אנג'לס כנגד קבוצה של 14 קולטים אשר ישבה באוניברסיטת ססקס שבאנגליה. התוצאה הדומה של 1 ל-3000 נתקבלה כאשר השתמשו בתמונות בעלי תוכן רגשי.

לעומת זאת, כאשר השתמשו בתמונות ניטראליות, היו הניחושים ממוצעים בהחלט, כלומר לא הייתה כל תופעה טלפתית. היו גם תופעות בהם נתקבלה אינפורמציה מעוותת לגבי תוכן התמונות שנקלטו ע"י הקולטים, דבר אשר מעלה את השאלה, האם יש מעין מנגנון תת הכרתי, אשר "מעבד" את האינפורמציה הנקלטת באופן טלפתי. למשל, אחד מהנבדקים קלט תמונה של ילדים אוכלים גלידות, כאשר שוגרה תמונה של דיסנילנד. 

   בניסויים אלו לא נלקחה בחשבון, יצירת אוירה דומה בין כל הקולטים בכל ניסוי טלפתי שהוא. כלומר היה צורך למצוא גירויים חושיים תחילתיים שיהיו אחידים עבור כל הנבדקים. לשם כך, כוסו עיניהם של הנבדקים במשקפיים בעלי עדשות אטימות, אשר הניחו רק לאור עמום ורדרד לעבור, ובאוזניהם הושמע רעש עמום הדומה להמית גלי הים. קיט פדלר מתאר בספרו "מחשבה מעבר לחומר" את התנסויותיו תחת תנאים אלו. הוא מספר, כי לאחר שהצליח להשקיט את מחשבותיו, ולהיפטר מן הנטייה לשימוש בפקולטות של מחשבה והגיון, הוא מצא, שרשמים ספק חזותיים ספק ניתנים לתיאור מילולי, החלו להיווצר במוחו. הוא חש שהם באים מחלק שבמוחו שלא היה מודע אליו קודם לכן. התמונות שקלט היו די דומות לאלו ששודרו, להוציא עיוות קל. 

   במיוחד ראויים לציון הניסויים הטלפתיים אשר נערכו בבריה"מ עם הצמד קרל ניקולאייב שחקן תיאטרון, והביופיסיקאי יורי קמינסקי, אשר שניהם נחנו בתכונות על-חושיות בולטות.

   ב- 19.4.1966- הצליח ניקולאייב לקלוט שדר טליפתי מחברו קמינסקי ממרחק של 3500 ק"מ. לקמינסקי ניתנה חבילה ארוזה, שנבחרה באקראי, מתוך אוסף של חבילות דומות. החבילה הכילה קפיץ מתכת. ניקולאייב קלט:

"עיגול, מתכתי, נוצץ, משונן, נראה כמו סליל". לגבי מברג נתן ניקולאייב את התאור: "ארוך ודק, מתכת, פלסטיק, פלסטיק שחור".

   זמן קצר לאחר מכן נוצרה "קבוצת פופוב" אשר שמה לה למטרה לחקור באופן רשמי מגוון רחב של תופעות על-חושיות. בראש וראשונה הם שמו להם כמטרה לחקור את הטלפתיה ולשם כך הם שבו והשתמשו בניקולאייב וקמינסקי.

לצורך הניסויים שהה קמינסקי במוסקבה וניקולאייב בלנינגרד. הוא חובר לשורה של מכשירים אלקטרוניים למדידת גלי מוח. כאשר היה ניקולאיב במצב של הרפיה כשהוא מוכן לקליטת שדר טלפתי, נרשמו ע"י המכשיר קצב שידור של גלי "אלפא" , שהינו תדר של 12-8 מחזורים לשניה. שלוש שניות לאחר שקמינסקי קיבל את ההוראה להתחיל לשדר, נפסקו גלי האלפא במוחו של ניקולאייב, והרישום הצביע על פעילות חזקה מאוד במוחו. כלומר השדר הטליפתי נקלט עוד לפני שניקולאייב היה מודע לכך. הוכח גם שהקשר בין הופעתם של גלי אלפא לבין קליטה טליפתית הינו הדוק לחלוטין. מסתבר גם שהטכניקות השונות להרפיה ולמדיטציה אשר פותחו במיוחד במזרח הרחוק, מביאות למצב של הופעתם של גלי אלפא במוח.

   לצורך הניסוי בנתה קבוצת פופוב מתקן אוטומאטי אשר היה מהבהב כל אימת שהיו מופיעים גלי אלפא, וכך ידע ניקולאייב מתי הוא שרוי במצב של קליטה טלפתית. הסתבר שהופעת גלי האלפא במוחותיהם של קמינסקי וניקולאייב הייתה תואמת להפליא. כל אימת שגלי האלפא הופיעו אצל האחד, הם התגלו גם אצל השני.

   בפעם נוספת, הוכח בניסויים אלה, שהשדרים הטלפתיים נקלטו בצורה החזקה ביותר, כאשר היה מודבר במסרים בעלי רגשות עזים - במיוחד שליליים. דבר זה קשור כפי הנראה, לתופעה כללית בטבע, אשר לפיה במצב של סכנה או אזעקה מועברים באופן אוטומאטי שדרים טלפתיים. תופעה זאת הוכחה בחקר האותות שמשודרים על ידי צמחים, וכן בחקר תגובותיהם של בעלי חיים שונים, כמו למשל דולפינים.

   הטלפתיה הינה כפי הנראה תופעה טבעית ביקום והיא מתרחשת במישורים שונים, במודע ובלא מודע, אצל בעלי חיים ואף אצל צמחים. היא מצביעה על כך שבטבע קיימים ערוצים שונים דרכם מועברת אינפורמציה, ולאו דווקא פיזיים. בגיליון מספר אחד של הרבעון מודעות נסקרה תופעה זו בהרחבה תחת הכותרת "השדות המורפוגנטיים". 

ראייה בהירה

   כאשר אנו יודעים על חפץ מסוים או פרטים על אירוע מסוים, ללא כל תווך של מחשבה, שיכולה להיות מועברת בדרך טלפתית ממוחו של אדם אחר, אנו מדברים על ראיה בהירה.

   בפרסומי ניסוייו של ריין, דווח גם על תופעות של ראיה בהירה.

   כתוצאה מההתקפה על ניסויים אלה, הוא בנה מכונה אוטומטית, אשר טרפה קלפים, כשהיא מניחה בכל פעם קלף הפוך על השולחן, אותו אמור היה הנבדק לנחש. התברר שנתקבלו מספר רב של ניחושים, גם כאשר תוכן הקלף לא שודר לנבדק ע"י אדם אחר. במקרה זה אי אפשר היה עוד לדבר על טלפתיה, אלא על ראיה בהירה, או ניחוש הנסתר.

   קשה למעשה להבדיל בין ראית נסתר, טלפתיה או ידיעה מוקדמת, מה גם, שאנשים נוטים לערבב בין תחומים אלה. לצורך מאמר זה יוגדרו הדברים כאמור לעיל.

   למשל כאשר הנבדקים בניסוייו של ריין ידעו לנחש את סדר הקלפים בחפיסה מעורבת, אנו אומרים שזוהי תופעה של ראיה בהירה. במקרה אחר, ידע סטודנט צ'כי צעיר לאתר קלפים מסוימים כלפיהם היה לו יחס של העדפה, גם כשהיו חתומים בתוך מעטפות סגורות, מבלי שהנסיין ידע איזה קלף מצוי בתוך איזה מעטפה.

ידיעה מוקדמת

  ידיעה מוקדמת אינה דומה לניחוש העתיד. ניחוש העתיד הינו תהליך מכוון הנעשה ע"י שימוש באמצעים שונים, או בטכניקות כל שהם.

למשל ע"י שימוש בקלפים, או על סמך הקווים בכף היד וכו'. ידיעה מוקדמת לעומת זאת, הינה חוויה ספונטנית, והיא מתרחשת כאשר לא במכוון אנו מקבלים מידע על מאורעות שעומדים להתרחש. ידיעה מוקדמת באה לידי ביטוי בצורות רבות, כאשר הנפוצה שבהם הינה ידיעת העתיד על פי חלומות. פעמים רבות מתגלית מראש התרחשותם של מאורעות שליליים דוקא. אחד מהמקרים הידועים ביותר מסוג זה, הינו חלומו של אברהם לינקולן על כך שהוא עומד להירצח. זמן קצר לפני שזה קרה, הוא דיווח לאחד מקציניו הבכירים על חלום אשר חלם. בחלומו ראה לינקולן את עצמו, כשהוא משוטט בחדרי ביתו ורואה אנשים אבלים על מת. באחד החדרים הוא גילה להפתעתו ארון מתים כשבתוכו גופה, וכששאל את אחד החיילים מי שוכב שם, השיב לו הלז בתוך חלומו: "הנשיא, הוא נרצח ע"י מתנכלים".

   תופעה זו של ידיעה מוקדמת, התגלתה בנסויי הקלפים של ריין, כאשר הנבדקים ניחשו נכונה את הקלף הבא, ולאו דווקא את הקלף שאחז בידו המשדר.

   ניסויים של ידיעה מוקדמת, צריך לתכנן בקפידה. צריך לבחור בשרשרת של אירועים שתהיה לגמרי מיקרית. כלומר, הגורם האנושי בהם, צריך להיות כמה שפחות מעורב, והיום בעידן האלקטרוניקה והמחשבים זה בהחלט ניתן לביצוע. ניתן למשל לתכנן מערכת של מנורות אשר כל אחת מהן נדלקת ונכבית באופן אקראי, ועל הנבדק לנחש איזו מהם תידלק בפעם הבאה. הבקרה לכך יכולה להיעשות בעזרת מחשב, אשר בוחר במנורה מסוימת באופן אקראי.

   אחת המכונות המתוחכמות לצורך בדיקת התופעה של ידיעה מוקדמת, נבנתה ע"י ד"ר הלמוט שמידט. מכונה זו מבוססת על התפרקות של חומרים רדיואקטיביים. המכונה הייתה קשורה לארבע מנורות, אשר היו קשורות למונה אלקטרוני בעל ארבעה מצבים. כל מצב התאים למנורה מסוימת. המונה היה מונה מ1- ועד 4, וחוזר חלילה. כשהוא היה נעצר באופן פתאומי נניח על הספרה 2, הייתה נדלקת המנורה השנייה.

המונה היה נעצר בכל פעם שחומר רדיואקטיבי, אשר היה נתון במכונה, היה מתפרק לכדי מחצית, תופעה אשר צפויה הייתה להתרחש בכל עת, בתנאי שהנבדק לחץ על אחד מכפתורי המכונה. כעת, אם הנבדק חשב שהמנורה הבאה שתידלק תהיה מס' 3, היה עליו ללחוץ על הכפתור השלישי, ולחכות עד אשר יתפרק החומר הרדיואקטיבי לידי מחצית, ואז המונה ייעצר באחד המצבים, והמנורה המתאימה תידלק. אם הייתה זו אכן המנורה השלישית, הרי שהוא ניחש נכונה.

   אם מנסים זאת מספר רב של פעמים, צריכה התוצאה המתקבלת להיות בדיוק 25 אחוזים כמעט, במקרה ולא מדובר על תופעות על-חושיות. כל סטייה מעבר לגבול מסוים, כפי שהיא עולה מתוך החישובים הסטטיסטיים, אינה יכולה להיות מקרית. בניסוי זה למשל, הסיכוי שתוצאה של 27.2 אחוז של ניחושים נכונים מתוך 7600 לחיצות כפתור תהיה מקרית, הינה 1 ל100000-. כלומר, אם מאה-אלף אנשים יבצעו כל אחד מהם 7600 ניסיונות, רק אחד מהם יוכל לנחש נכונה 27.2 אחוז מן המקרים.

התנאים להתרחשותם של תופעות על-חושיות

מהותה של המחשבה וההכרה בהקשר לכך

  תופעות על-חושיות אינן מתרחשות מעצמן, דרושים לקיומם תנאים מסוימים, אפילו אם התרחשותם נראית מקרית וספונטנית. תופעות על חושיות מסוג אלה שנמנו בסעיפים הקודמים, אינם מתרחשות כאשר אנו מצויים בהכרה הימיומית הרגילה שלנו, אלא במצב שונה של מודעות. וכאשר מדובר על מודעות, הכוונה היא לתפישה מחשבה ותחושה, לגבי הסובב אותנו, ולגבי המתרחש בתוכנו, עד לתחושה העמוקה ביותר של היותנו מודעים לעצמם קיומנו.

   למוח, לעומת זאת, יכולים להיות גם מצבים שונים. גם כאשר אנו ישנים או חולמים, נמצא מוחנו בפעילות מתמדת. דבר זה הוכח מתוך חקר הפעילות החשמלית של המוח ע"י רישום של גלי אי.אי.ג'י. רק במצב של מוות נפסקת פעילות המוח לחלוטין.

   במצב של תפקוד יומיומי בעת ערנות, קצב גלי המוח הנמדדים הינו בין 14 ל22- מחזורים לשניה. אלו מכונים "גלי בטה". במצב מסוים של שינה ובעת חלימה מופיעים הגלים בקצב של 7 עד 14 מחזורים לשניה, והם מכונים "גלי אלפא". במצבים מסוימים של שינה, ובמצב מיוחד של פרץ רגשות חזקים, או למרבה הפלא, אצל אנשים מאוד יצירתיים, מופעים גלי-מוח בעלי תדירות נמוכה מאוד של מתחת ל7- מחזורים לשניה, המכונים "גלי טטה".

   כפי שראינו מהמחקרים שנעשו על ידי הרוסים, תפיסה על חושית מאופיינת על ידי הופעתם של גלי מוח המצויים מתחת לתדירות הנורמלית, של גלי בטה. לרוב היו אלו גלי אלפא.

בעבר הלא רחוק נהגו לחלק את פעילות המוח לכזאת שנעשית מתוך מודעות, כפי שהוגדרה לעיל, ולזאת הנעשית במצבים של אי מודעות או חוסר הכרה. גבול זה, בין הכרה ואי הכרה הולך ומטשטש. למשל, עד כה היה ידוע שפעולות כמו, נשימה, קביעת חום הגוף, קצב פעימות הלב, מבוקרות באופן אוטומאטי. לאחרונה, למדנו על שיטות שונות של ביו-פידבק בהם לומד הנבדק לשלוט על פעולות בלתי רצוניות אלו. כן ישנם מצבים אחרים, המצויים על גבול המודעות. למשל: חלומות שאנו זוכרים, הזיות וחלום בהקיץ, בצוע של משימה מסוימת באופן אוטומטי תוך כדי ריכוז על דבר אחר, וכו'. כלומר אנו רואים, שמצבים שונים של הכרה אינם מאופיינים דווקא על ידי מידת המודעות שבהם. נשאלת השאלה, כיצד אם כן, ניתן לאפיין את המצב המיוחד של תודעה האופייני לתפיסה על-חושית?

   באופן גס, נוכל לומר שתפיסה על חושית מתאפיינת על ידי הופעתם של גלי אלפא. באופן כללי נוכל גם לומר, שבמצב זה, חשים רפויים ורגועים אך מרוכזים, פסיביים אך קולטים.

   מסתבר שכעשרה אחוז מן האנשים נמצאים רוב הזמן במצב של גלי אלפא באופן טבעי. אצל אחרים מתפתחים גלים אלו כתוצאה מתרגול בטכניקות של יוגה ומדיטציה. מסתבר גם, שהופעתם של גלי אלפא קשורה למצבים פיזיולוגיים. מתח שירים נמוך, קצב נשימה איטי, ועליה בכמות דו תחמוצת הפחמן בדם, דהיינו מחסור בחמצן.

   כאשר דם דל חמצן מגיע אל המוח, מתעוררת תגובה שבמהלכה כלי הדם מתנפחים על מנת להגביר את קצב זרימת הדם. תגובה זאת היא שיוצרת מקצב של גלי אלפא, כפי שהוא מופיע בתפיסה העל-חושית. מחסור בחמצן מתקבל גם כשנמצאים במקום גבוה, או כתוצאה מאובדן דם בשעת תאונה. אין זה כפי הנראה מקרי, ששיטות רבות לריכוז ומדיטציה פותחו במקומות גבוהים כמו הרי ההימליה. מסתבר גם שלמזון צמחוני, כפי שהוא נהוג אצל רבים העוסקים בטכניקות אלו, יש השפעות פיזיולוגיות מעין אלו. אכילת בשר מעלה את מידת החומציות בדם, וכתוצאה מכך מופחתת מידת דו-תחמוצת הפחמן. השפעת המזון הצמחוני הינה הפוכה, ומביאה להפחתת כמות החמצן המגיע למוח, ועקב כך להווצרות של גלי אלפא.

מצב של גלי אלפא, מביא עימו גם יתרונות נוספים, כגון הרפיה עמוקה ומנוחה מושלמת. כמו כן מצב זה אינו מאפשר רגשות שליליים מכל סוג שהוא, או מתחים גופניים ונפשיים, כך שהמצאות במצב אלפא יכולה להיות לנו לעזר בניטרול של מצבים אלו.

עצות מועילות לפיתוח גלי אלפא, וליצירת מצבי ריכוז והרפיה

   את התרגילים שיתוארו להלן, יש לתרגל פעמיים ביום למשך 15 דקות בכל פעם, במשך תקופה של שבועיים- עד ארבעה שבועות. תרגילים אלה יכולים להוות בסיס לפיתוחה של תפיסה על חושית.

־ בחר לך שעה שקטה במשך היום ושב בנוחיות על כסא נוח באופן זקוף. הזוית בין הירך לקרסול צריכה להיות 90 מעלות, וכל כף הרגל צריכה להיות מונחת על הרצפה. בכל אופן, העיקרון הוא למצוא תנוחה בה יהיו שריריך רפויים ככל האפשר, גם אם אינך יכול לשבת בתנאים אלו. עצום את עיניך ובדוק בעזרת מחשבתך את מצב המתח של כל שריר ושריר בגופך. אתה תגלה עד כמה שריריך היו מתוחים מבלי שתהיה מודע לכך. התרכז בשרירי הפנים, הכתפיים הזרועות, וכן הלאה עד שתגיע לקצות האצבעות. אמור לעצמך שאתה רפוי ורגוע, גם אם אין זה עדיין כך. חשוב רק שלא תכריח את עצמך לכך. אתה יכול לדמות שאתה נמצא במקום אחר, למשל על שפת הים, או בנופש, זה יעזור לך בתהליך ההרפיה.

־ כאשר תגיע לרמה בה יהיה גופך רפוי, ומחשבותיך רגועות, אתה יכול להתחיל ולהרפות אזור אחר אזור שבגופך. התחושה המתלווה להרפיה צריכה להיות של כבדות. ככל ששרירייך יהיו רפויים יותר כן תחוש יותר תחושה של כבדות באיבריך. אל תיבהל, התחושה של כבדות הינה נעימה מאוד. כאשר תחוש שאחד מאיבריך כבד במיוחד, למשל היד הימנית, תוכל להיעזר בכך, ולדמות שתחושה זו מתפשטת לשאר חלקי הגוף. היעזר גם בסוגסטיות בכך שתאמר לעצמך שאיברים שונים בגופך הולכים ונעשים כבדים.

־ כעת הינך מוכן לשלב של כניסה לגלי אלפא, וזאת תעשה על ידי שימוש בכוח הדימוי. כלומר, יהיה עליך ליצור במחשבתך דימויים מסוימים, אותם תראה בעיני דמיונך. לפי טכניקות מסוימות נוהגים לדמות מסך דמיוני לבן, שעליו מוקרנות תמונות מסוימות. לפי טכניקות אחרות אין זה כלל הכרחי. נסה למצוא בעצמך את השיטה הנוחה לך.

־ כעת נסה לצור בדמיונך דמוי של עצם מבהיק כל שהוא, למשל של תפוז או לימון. תרגיל זה יעזור לך לגלות את הצבע המיוחד אותו אתה קולט בעוצמה הגבוהה ביותר. תרגיל זה הינו בעל חשיבות רבה, ואם תעשה אותו בהצלחה, התרגילים הבאים יהיו קלים מאוד לביצוע. יצור קשר חי וער עם העצם אותו אתה מדמה. חוש אותו בדמיונך כאילו שאתה נוגע בו, מריח אותו וכו'.

־ כעת דמה לעצמך אדם אחר או סצינה מסוימת שאליהם אתה חש חיבה. שים לב לתחושות המתלוות לדימויים אלו, רק על תנסה לנתח אותם באותו הזמן.

־ כעת ספור מ-5 ועד 1 בקצב איטי מאוד, וחוש שעם כל ספירה אתה נעשה רפוי יותר ויותר. עם כל ספירה נשום נשימה אחת עמוקה. הנשימות העמוקות ינמיכו את הפעילות של מוחך לקראת הרמה של גלי אלפא. החשוב הוא שכל הזמן תהיה הכרתך פעילה ונתונה לשליטה בעוד אשר אתה עצמך רפוי לחלוטין. המשך להתאמן בדימוי במצב זה.

־ כעת יהיה עליך להתחיל ולשוב למצב של עירנות אט אט. עשה זאת על ידי ספירה איטית מ1- ועד 10. תוך כדי כך אמור לעצמך סוגסטיות אשר ישמשו אותך בעתיד. אמור לעצמך שבעתיד קל יהיה לך יותר להיכנס למצב של גלי אלפא, ולצור תמונות מחשבה, עם הכניסה לתהליך ההרפיה. כמו כן אמור לעצמך שכאשר תפקח את עיניך תחוש צלול ורענן. לאחר שתגיע לספרה עשר, פקח את עיניך, התמתח, ותן לגופך לשוב אט אט למצבו הנורמלי. אל תמהר לקום מן הכסא.

תרגיל זה יביא אותך למצב של הרפיה עמוקה, ויקנה לך את האפשרות לפתח בהדרגה את יכולת הדימוי כאשר אתה נמצא במצב רפוי, דבר שיכניס אותך למצב של גלי אלפא. תהליך זה אורך כארבעה שבועות, לרוב האנשים.

   אם אינך מוצא פנאי במשך היום, לעשות תרגיל זה, עשהו על מיטתך בלילה בטרם תירדם, אך במקום לסיים את התרגיל במצב של עירנות, חוש כיצד אתה אט אט נסחף לתוך שינה נעימה.

   רבים תוהים, אם ניתן לתפקד במצב של גלי אלפא גם בחיי היומיום. התשובה הינה חיובית. כ-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה האנושית נמצאים במצב זה ברוב שעות היממה. מחקרים מדעיים הראו, שאנשים אשר תרגלו שיטות שונות של הרפיה ומדיטציה, פיתחו מצב של המצאות בגלי אלפא משך שעות ארוכות של היום.

   רבים שואלים, כיצד ניתן לזהות מצב זה. ובכן, מצב זה מתאפיין בתחושת שלווה עילאית, ושקט נפשי. בתחושת אי-עוינות ואגרסיביות כלפי הזולת. בנוסף למאורעות על-חושיים אשר יחלו להתרחש אצלך בקצב מוגבר, כמו למשל: צירופי מקרים מפתיעים, פגישות בלתי צפויות, תחושה לגבי דברים העומדים לקרות, וכד'.

הטלפתיה בפעולה

  אחת מהדרכים המקובלות והמבטיחות ביותר, הינה שליחת מסר לאדם כלשהוא באורח מחשבתי. מספר גורמים מגבירים את ההצלחה של תרגיל מקובל זה. בראש ובראשונה עליך להיות רפוי לחלוטין. לפעמים יקשה עליך לדרוש שגם הקולט יהיה במצב דומה. יתכן שהוא יהיה עסוק בפעילות אינטנסיבית כלשהי, כמו ויכוח, שיחה או מחשבה. במקרה זה, קרוב לודאי, שהוא לא יבחין בכל מסר, כלומר הכרתו לא תקלוט זאת.

   זכור! טלפתיה אינה שיחה בין שני מוחות בעזרת המחשבה. טלפתיה, כאשר היא נקלטת אצל השני, היא מעוררת אצלו תחושות מסוימות, שבדרך כלל אין הוא מסוגל להסבירן. למשל, אם אתה רוצה שאדם מסוים, יטלפן אליך. דמה אותו עושה זאת, ואז יתכן שכעבור זמן מה, הוא יתקשר אליך. לשאלתך מדוע הוא עשה זאת, הוא ישיב לך , שהוא פשוט חש צורך בלתי מוסבר לעשות זאת.

   כמובן שאם גם אתה, וגם האדם אליו אתה משדר את התכנים הטלפתיים תהיו במצב של גלי אלפא, הרי שתקבלו תוצאות מפתיעות, אשר יפליאו אתכם.

   כאשר אתה רוצה לשדר לחברך שיטלפן אליך, עשה זאת בעיניים עצומות, ותוך נשימות עמוקות, כאשר אתה יושב בנוחיות בכסא. דמה את הסצינה לפרטי פרטיה, ראה כיצד הוא מרים את שפופרת הטלפון ומחייג את מספרך. עשה זאת לפחות למשך עשר דקות. אם לא תצליח אל נא תתאכזב, יתכן שפשוט היה עסוק מדי, או שלא היה בביתו. בכל אופן במקרים רבים אתה תתפלא על התוצאות.

   עליך ללמוד כיצד להיות מודע לרשמים. תתפלא עד כדי כמה אתה מוקף ברשמים שכלל לא מגיעים לתודעה שלך. לשם תרגול תרגל בהתחלה מודעות לרשמים פיזיים. שב נינוח ורכז את תשומת לבך, לתחושות השונות שאתה חש בגופך. חוש את המשקל, ואת המגע של כל איבר ואיבר עם הכסא. אחר כך התרכז במגע הבגדים על עורך. בתחושה שמעורר בגד כותנה או בגד צמר. לתנועת האויר מעל גבי עורך. לתחושות החום והקור שבאיבריך השונים.

   לאחר שתתרגל זאת היטב, כדאי גם שתתרגל את קליטת הרשמים באמצעות חושים אחרים. התרכז ברעשי הסביבה, בריחות שבאוויר, בקולות הסובבים אותך.

   בשלב הבא למד להתבונן ברגשות שלך. גם כשמדובר בתחושות של רוגז, חוסר נוחות ומתח. הפסק כל אשר אתה עושה, ונסה להתרכז על אשר אתה חש. נסה לנתח את גישתך ואת מניעיה. האם זה מתוך קנאה, או שמא שנאה, או אולי פחדים וחוסר בטחון עצמי?

   ע"י תרגילים פשוטים אלה של מודעות עצמית, תגביר את המודעות של חלקים שונים במוחך שעד כה לא ידעת על קיומם.

   תנאי נוסף לפיתוח טלפתיה הוא ללמוד להאזין לתת ההכרה שלך. תת ההכרה שלך הנה החלק במוחך אשר פועל ללא הרף, גם כאשר אתה ישן. תת ההכרה היא גם מאגר למידע שלפעמים אפילו אינך מודע לקיומו. ודאי כבר התנסית בתופעה שניסית להיזכר בדבר מה וללא הצלחה, ורק לאחר זמן מה ובאופן בלתי צפוי צף ועולה המידע הדרוש. כל אותה העת היתה תת-הכרתך פעילה בינסיון לאתר את המידע הנדרש מתוך זיכרונך. כפי שנאמר לעיל, כל מידע הנקלט באופן טלפתי נקלט בראש וראשונה דרך תת ההכרה שלך.

   אחת מהדרכים לזה היא לעקוב אחר מחשבות אשר עולות במוחך לפתע. אל תתעלם מהן. עקוב אחריהם ונסה לברר לעצמך באופן ספונטני מדוע מחשבה זו עלתה. התשובה הראשונה שמבזיקה במוחך היא הקובעת!

תרגילים בטלפתיה

 עתה לאחר שדננו בהכנות המוקדמות הדרושות לצורך קיום שדר טלפתי, נלמד את הטכניקות המעשיות הקשורות לכך. נעסוק בעיקר בתרגילים התחלתיים, שזכו להצלחה רבה במספר רב של ניסויים.

מיקום וזמן

  הזמן המתאים ביותר לצורך ביצוע התרגילים בכלל וקשר טלפתי בפרט, הוא שעת בין הערביים, סמוך לשקיעה. כאשר תהיה מיומן, תוכל לעשות זאת בכל שעות היום.

 בחר לך פנה שקטה, עד כמה שאפשר מבודדת מרעשים, או מתאורה חזקה, הושב את בן זוגך מולך, אפשרי מעבר לשולחן. הכן לך מבעוד מועד קלפי זנר, או שרטט על נייר צורות גיאומטריות שונות כגון: משולש, מרובע עיגול, מגן דוד וכו'. על נייר אחר כתוב בצורה ברורה מספרים מ1- עד 9. שב ישיבה נינוחה, רוקן את מוחך מכל מחשבה (עד כמה שאפשר) חדד את חושיך, והיה נכון לביצוע התרגילים. תחילה תרגלו ביניכם העברה של צורות גיאומטריות, לאחר מכן מספרים, בשלב מאוחר יותר תחושות מושגים מופשטים וכו'.

המשדר

 התבונן בעצם אותו הנך רוצה לשדר, קלוט אותו בחושיך וראה אותו בעינים עצומות, כאילו היית מתבונן בו בעינים פקוחות. אם העצם "ברח", פקח שוב את עיניך והתבונן בו, העתק אותו למודעותך. זכור! ככול ש"תראה" את החפץ בצורה ברורה וחדה כך הוא יקלט ע"י בן זוגך. באם אתה חש שאינך מסוגל להגיע לנינוחות ורוגע, ולכן אינך מסוגל לראות בצורה ברורה את העצם שאתה אמור לשדר, הפסק את הניסוי. דחה זאת למועד מתאים אחר. אך אם הדברים מתבצעים כשורה, אמור לחברך: אני משדר! והעבר לו את מה שהתכוונת להעביר.

הקולט

  שב בצורה נינוחה, עצום את עיניך, התרכז. אפשר לחושיך להיות ערים. עם קבלתה הודעה מהמשדר על דבר השידור, חוש את המסר הנשלח אליך. אל תשתמש באינטלקט. המסר ייקלט בתודעתך כהבזק מיד עם השידור. אמור מה שקלטת אפילו אם זה לא נראה לך הגיוני.

   קולטים בלתי מנוסים, מצפים לאירוע דרמטי כאשר אינם מתייחסים למסר שנקלט בתחילה, אלא ממתינים. לאחר מכן מסתבר שהמסר היה ההבזק הראשון שעבר את מודעותם. לאחר תרגול תצליח לזהות את המסר מיד עם שדורו.

   במשך התרגול יש להתחלף מידי פעם בתפקידים, אז תסתמן הנטייה של כל אחד מהצדדים, מי משדר טוב יותר, ומי קולט טוב יותר.

   לאחר שתרגלנו העברת צורות גיאומטריות, נעבור לשידור מספרים, ולאחר מכן לתחושות, או רעיונות מופשטים. כאמור, תחילת התרגול הוא כאשר שני המתרגלים: הקולט והמשדר נמצאים בטווח ראיה. לאחר השגת מיומנות, ניתן לחזור על תרגילים אלה ממרחק. במקרה זה, קובעים את שעת שידור וקליטה, וכל צד רושם את תשדיריו ו/או קליטותיו ובסוף השידור משווים את התוצאות.

שידורי "עשה"

  כאשר יש לנו קשר עם אדם מסוים, יכולים אנו לייצור קשר טלפתי אתו, ממרחק גם שלא במסגרת שעות שנקבעו, ומבלי ידיעתו. תקשורת כזו היא מסוג "עשה", כאשר אנו שולחים הוראות כגון: "אנא התקשר טלפונית" או "כתוב לנו" ועוד.

   כאשר אנו רוצים להשתמש בסוג תקשורת כזה, עלינו לראות בעיני רוחנו את דמותו של האיש כאילו היינו רואים אותו בעיניים פקוחות. אם אין אנו מצליחים לשחזר את דמותו בדיוק נוכל להעזר בתמונה של האיש לשם העברת צילום דמותו לתודעתנו. עתה, לאחר שהצלחנו לראותו היטב בעיני רוחנו, אנו מנסים להקריב דמות זו עד שהיא נבלעת בתוכנו. מעתה, כל מחשבה שלנו תקלט בחושיו של האיש כאילו הייתה זו מחשבתו שלו. באם נרצה שהוא יצלצל, נחשוב כאילו הוא מרים את השפופרת ומחייג לנו. אנו משחזרים את הפעולה לפרטיה, כאילו היינו רואים אותו עושה אותה.

תרגול קבוצתי

 בתרגיל זה, ננסה להשיג מידע אודות מקום מרוחק כלשהו מתוך מוחותיהם של האנשים אשר נמצאים שם. למרות שתרגיל זה דורש הכנות מוקדמות, הוא כדאי לבצוע מאחר והוא נותן תוצאות מרשימות.

הוא יכול להתבצע בעזרת שני אנשים ויותר.

  המספר האידיאלי הינו ארבעה אנשים. התחלקו לשני זוגות. אחד מהזוגות יהיה מורכב ממשדר ומבקר, והשני יהיה מורכב מקולט ומבקר. המשדר וחברו ילכו למקום נייטרלי אשר נבחר ע"י המבקר. הם יהיו שם בזמן מוסכם. על מנת לשדר את מראה המקום, על המשדר להרפות ולהתרכז במראות שמסביב. אם המשדר הינו יותר מיומן, הוא יכול להיכנס למצב של גלי אלפא, להתבונן במקום בעיון, ובאותה העת לדמות לעצמו את המקבל, כיצד הוא קולט את התמונה ממנו.

   באותו הזמן על הקולט להרפות ולעצום את עניו. עליו להקליט לתוך טייפ, את כל אשר חולף במוחו, במיוחד את המחשבות הראשונות שמבזיקות במוחו, גם אם הם נראות חסרות שחר.

   אפשר לשכלל ניסוי זה. אפשר לרשום על פתקים מספר מקומות אלטרנטיביים שאליהם יגשו המשדר והקולט, ולבחור את המקום על פי הגרלה. אפשר לצרף אנשים נוספים לקבוצת הקולטים, כאשר כל אחד מהם ירשום את רשמיו.

   אחת מצורות הטלפתיה הנפוצות ביותר הינה טלפתיה ע"י מגע פיזי. רשמים יכולים להיות מועברים ע"י מגע יד בצורה של תנועות שרירים קלות בלתי נראות לעין, והם יכולים להיות נקלטים ע"י אדם שני בצורה תת הכרתית. אחד מהניסויים המקובלים ביותר הינו להחביא חפץ קטן במקום כלשהוא, כאשר אחד מן הנוכחים נמצא מחוץ לחדר. מכניסים את הנבדק לתוך החדר כשעניו קשורות. הוא מובל אל תוך החדר בעזרת אחד מהנוכחים אותו הוא אוחז בעדינות. עליו לנוע בחדר אט אט תוך כדי שהוא קשוב לתנועותיו של זה אשר מנחה אותו. עד מהרה הוא ילמד להבחין בתנועות זעירות תת הכרתיות ההולכות וגוברות כל אימת שהם מתקרבים לחפץ. ניסוי זה אינו דווקא שייך לתחום העל חושי, הוא מצוי על הגבול. אך עד מהרה יבחין הנבדק שהוא מתחיל לפתח תחושות ואינטואיציה אשר יחלפו במוחו כהבזקים, לגבי המקום בו החפץ מצוי. זה יקרה לאחר מספר תרגולים.

   אחד מניסויי הטלפתיה הנפוצים הינם ניסויים בקלפים. במקום קלפי זנר ניתן להשתמש בקלפים רגילים. בתחילה ניתן לנסות לנחש מהו הצבע של כל קלף. אחר כך ניתן לנסות לנחש מהי הצורה המתקבלת. הסכוי במקרה הראשון הינו 50 אחוז. כל תוצאה מעל לכך יכולה לרמז על ניחושים אשר אינם מקריים. במקרה הראשון הסיכויים הינם 25 אחוזים בלבד. נסויי הקלפים נערכים בעזרת שני משתתפים. הראשון שהוא המשדר מערבב את הקלפים ומניח אותם על השולחן כשהם הפוכים. הקולט מתרכז, ועם כל קלף עליו לרשום את ניחושו. ניתן לנסות ולעשות זאת בשני אופנים. עם היזון חוזר ובלי. חלק מהאנשים יכולים להיות מעודדים ע"י תוצאות נכונות, וזה עשוי להגביר את ניחושיהם. אצל האחרים, הצלחה יכולה להכניס אותם להתלהבות יתר ולניסיון "לשפר" בעזרת שיקולים רציונליים. נסה לבדוק מהי השיטה הנוחה לך.

   אחד מהניסויים המעניינים בקלפים הינו הניסוי בראיית הנולד. לפעמים תגלה להפתעתך שאתה מסוגל לנחש את תוכנו של הקלף הבא, לפני שהמשדר בכלל הרימו והתבונן בו. במקרה זה, רצוי לערוך ניסוי מעין זה בצורה מבוקרת. לאחר שחברך עירב את הקלפים, עליו להניחם על השולחן כשפניהם כלפי מטה. עליך להתרכז בקלף אשר נמצא בראש החבילה, ולרשום את התוצאה הנראית לך. רק לאחר מכן תוכלו להתבונן בקלף ולאשר את התוצאה. אחד מהצורות המתקדמות ביותר של ראית הנולד בנסויי הקלפים, ואף המפתיעות ביותר, הינה, להיות מסוגלים לנחש את סדר הופעתם של הקלפים לפני שהם בכלל עורבבו! נסה, זה בהחלט אפשרי! טלפתיה אינה יודעת מגבלות כמו ניסויים מורכבים!

   הדרך הטובה ביותר להשגת אובייקטיביות בנסויי הקלפים, הינה למנוע כל רמז אפשרי מצד המשדר. לכן רצוי שתשב כשגבך אל המשדר. רצוי גם שיהיה נוכח אדם שלישי שמתבונן מן הצד, על מנת שיהיה אחראי על מהימנות הניסויים.

   זכור! טלפתיה אינה טכניקה, היא יותר כושר נרכש לאחר שתבצע את תרגילי הריכוז וההרפיה שתוארו בסעיפים הקודמים! האימון יקדם אותך ואף ייתן לך אתגר, אך הוא אינו יכול לבוא במקום התרגילים אשר תוארו לעיל!

פסיכומטריה

 אחת מהצורות המיוחדות והמתקדמות ביותר בהם התפישה העל חושית באה לידי ביטוי הינה הפסיכומטריה, שהיא שיטה של השגת מידע על אירוע או על אדם מסוים בעזרת חפץ הקשור אליו. בשיטה זאת משמשים רבות במשטרה כאשר נעזרים באנשים בעלי כשרים על-חושיים על מנת לאתר פושעים או לגלות נעדרים.

   נניח שאתה נוטל לידיך חפץ כלשהו לבדיקה, למשל תכשיט. ודאי שתוכל להשיג הרבה אינפורמציה לגבי החפץ ולגבי בעליו בעזרת החושים הרגילים. תוכל להעריך את מחירו את גילו... ובאמצעות כך תוכל לקבל מידע לגבי האדם אשר עונד אותו. טעמו האישי, גילו, וחשיבות החפץ לגביו. יכול להיות שבדרך זה תוכל לשאוב הרבה מידע, הרבה מעל מה שאתה מסוגל לתאר לעצמך. הפסיכומטריה בכל אופן, הינה שונה משיטה זו של קבלת ידע.

   כאן, הקולט משתדל לפעול כמה שיותר בעזרת תת ההכרה ולא המוח הרציונלי. בדרך כלל הוא יעצום את עניו, כשהוא מקרב את החפץ למצחו, על מנת ליצור את הקשר הטלפתי. כאשר מחשבותיו רגועות עד כמה שאפשר, הוא יניח לתחושות ולרשמים לצוף ולעלות להכרתו. עליו להתרכז היטב, מאחר והסכנה בקליטת תמונות מעוותות הינה יותר גדולה במקרה זה של פסיכומטריה.

   הסוד להצלחה בפסיכומטריה טמון בעובדה שזהו תהליך פסיבי לחלוטין. להבדיל מתהליכים כמו הילינג או יצירת דמויים מחשבתיים. כאשר המידע מגיע, הוא בא בצורה מרוכזת, "כבלוק" של מידע, וצריך פשוט לדעת כיצד לקלוט אותו, ולהעביר אותו ללא עיוות אל ההכרה.

   הבעיה הינה, שלחפצים רבים יש היסטוריה ארוכה, ואף סביר להניח שהם החליפו בעלים, דבר אשר עלול לבלבל את הקולט.

   על מנת להצליח בפסיכומטריה עליך לפתח את הכושר להתבונן בדברים שלא על דרך ההעדפה או יצירת דעות קדומות. לכולנו יש נטייה פסיכולוגית לראות דברים מסוימים ולהתעלם מן האחרים.זו תופעה די נפוצה בחיי היומיום. נטייה זו עלולה להפריע בנסויי פסיכומטריה ביוצרה אצל הקולט נטייה לפרש דברים על פי ראות עניו. על מנת להימנע מכך יש לפתח את הכושר לבחון דברים בצורה ישירה.

   התרגיל הראשון הינו תרגיל של זיכרון. הנח על מגש מבחר רב של חפצים. בערך כעשרים חפצים. כסה את המגש במפית, ואז נסה לרשום על דף ומתוך הזיכרון שלך את פירוט החפצים אשר נמצאים על המגש. בתחילה עלולה התוצאה שלך להיות נמוכה. משום שתשומת הלב שלך מרוכזת רק על מספר מועט של חפצים. עם הזמן ישתפרו תוצאותיך עד אשר תוכל לנחש את רוב החפצים ובשלב מתקדם יותר, אף לזכור פרטים רבים בנוגע לכל חפץ ספציפית.

   התרגיל השני, הינו עשיית פעולות יומיומיות אך תוך כדי שימת לב מירבית. נסה למצוא עניין גם בפעולות שגרתיות, כמו רחיצת כלים, נהיגה, רחצה וכו'. תרגיל זה יעזור לך לפתח את הכושר לחיות את ההווה בכל הוויתך. זה יעזור לך לפתח את הכושר לרכז את מלוא תשומת הלב כאשר ברצונך לבצע ניסויים פסיכומטריים.

   מכשול נוסף אשר מפריע להצלחה בניסויים פסיכומטריים, הינו הקושי בהעברה המדויקת והנכונה של האינפורמציה. משום כך חשוב מאוד לפתח את היכולת למקד יותר את תשומת הלב על מנת להיות מסוגלים להבחין טוב יותר בפרטים ובצורה נכונה יותר. לכן, בבואך לבחון חפץ מסוימים אדם או מקום נסה להתרכז בפרטים מן הקל אל הכבד. מן הפרטים הבולטים והמאפיינים ביותר ועד לפרטים הדקים הקשים להבחנה. היכולת העל-חושית משום מה פועלת בדומה לפעולת החושים הפיזיים שלנו, ואימון בתרגילים שנראים לכאורה פיזיים, כמו למשל במקרה זה, יכולה להביא אותנו בבטחה ובמהירות רבה לפתוח של תכונות על-חושיות.

   כעת, לאחר שהתאמנת דייך בתרגילים אלה, תוכל לגשת ולבצע מספר תרגילים של הערכה פסיכומטרית.

   עבור ניסיונותייך הראשונים השתדל לבחור בחפצים אשר אינם בעלי היסטוריה מסובכת. חפצים אשר שייכים רק לאדם אחד, ואשר רק הוא בא עימם במגע סדיר. גם אם נפל לידיך חפץ מסובך, השתדל שלפחות אחד מן המאורעות הקשורים בו יהיה בעל משמעות חזקה.

   מחרוזות חביבים במיוחד על אנשים העוסקים בפסיכומטריה. זאת משום שהם נמצאים במגע קרוב מאוד עם האדם לו הם שייכים. בדרגה שניה נמצאים, עטים, טבעות, ושעונים. למותר לציין, שרצוי מאוד שתהיה מאומן ביכולת להיכנס למצב של גלי אלפא. אחוז את החפץ בקלות באצבעותיך או הבא אותו קרוב למצחך. השתדל כל אותה העת להיות רגוע ובמצב של קליטה, זכור זהו המפתח להצלחה בפסיכומטריה. שלושה סוגי מחשבות יכולים לעלות במוחך באותה העת.

   מחשבות שנובעות ממך, ואשר התעוררו בצורה בלתי צפויה. תמונות מנטליות או צלילים שנקלטו כרשמים. תחושות ורגשות שהחפץ מעורר. מתוך כל אלה עלינו לדלות את המידע הרלוונטי אשר נושא אופי על חושי. למרות כל עירוב המחשבות והתחושות, תוכל לאחר זמן מה להשיג מהימנות בכושר ההבחנה שלך לגבי רשמים שהם בעלי אופי על חושי. לפעמים המחשבות הנקלטות יכולות להראות לך אבסורדיות. אל דאגה, יש להם קשר רלוונטי לחלוטין למתרחש, הנח להם לפי שעה, מאוחר יותר תמצא את ההצדקה להופעתן.

   זמן קצר לאחר שנטלת את החפץ לבדיקה, יעלו בהכרתך הרגשות המתלווים לחפץ, שיכולים להיות לעיתים בעלי עוצמה חזקה מאוד. אתה עלול לחוש צער, פחד, כעס ואפילו כאב. השתדל שרגשות אלו לא יגברו עליך. עליך להיות תחת המחשבה שאין אלו רגשותיך שלך. נניח שאתה אוחז בחפץ כל שהוא וחש רגשות של עצב. נסה במהירות לגלות את מקורן. שאל עצמך האם אלו מחשבותיך שלך, האם התחושות מספרות לך על המצב בו נתון האדם שהוא בעל החפץ. אם אתה אוחז בידיך חפץ של אדם חולה במחלה כלשהי אתה עלול להתחיל לחוש את תחושות מחלתו. למשל, כאבי ראש, קשיי נישמה, רעד, וכו'

   לאחר שרגשות אלו יחלפו במקצת תוכל להתחיל ולתהות על קנקנן של המחשבות אשר עולות בראשך. דווקא מחשבות מקריות כביכול, ורשמים אינטואיטיביים ראשוניים, יכולים להצביע על פרטים בנוגע לבעל החפץ. נכון שחלק מן המחשבות יהיו בלתי רלוונטיות. אל דאגה! רצוי שתרשום את כולן, ותברר אלו אמיתיות ואלו לא. בבא הזמן תתפתח בתוכך תחושה לגבי אמיתותן של המחשבות, ואתה תדע להבחין ביניהן בבירור.

   מן הצפוי הוא שבתחילת ניסיונותיך בפסיכומטריה לא תשיג תוצאות גבוהות. מתוך עשר מחשבות שונות שיעלו במוחך רק שניים או שלוש יהיו נכונים. אם תתמיד תוכל להגיע לדרגה בה שמונה עד תשע מתוך עשר יהיו מחשבות נכונות.

   להלן יובא תרגיל בפסיכומטריה אשר יעזור לך לבדוק את מידת ההצלחה שלך, ויעזור לך לפתח כושר זה במהירות ולמידת מהימנות גבוהה. לשם כך תזדקק לעזרתו של אדם נוסף. השג לך חמישה עצמים זהים וחסרי משמעות מיוחדת, כמו למשל אבנים, גזרי עץ, וכו'. בקש מחברך לסמן כל אחד מהם במספר. אחר כך יהיה עליו לקחת אחד מן העצמים ולהתרכז עליו מספר דקות, תוך כדי כך שהוא מנסה "להטעין" את העצם בתחושה מסוימת. עליו ליצור דמוי מסוים ולחוש את התחושה המתלווה אליו כמה שיותר בעוצמה. למשל, באוחזו בעצם ראשון הוא יכול לדמות תמונה של הימצאות במקום נופש על שפת הים, תמונה שמלווה בהרבה שמש, חום, שמחת חיים והרגשת רווחה, או להבדיל לגבי עצם אחר תחושות של קור בדידות ועצב. רצוי שבין עצם לעצם הוא ינוח כ15- דקות. כעת, טול בידך כל פריט ונסה להתרכז אך ורק בתחושה שמתלווית אליו. חשיבותו של תרגיל זה היא בכך שאתה תלמד להבחין באספקט אחד מיוחד של תחושה אותה ניתן לקלוט בצורה פסיכומטרית. זה יקל עליך בעתיד, כשתרצה לבחון חפצים בעלי היסטוריה ארוכה ומורכבת יותר. אתה תופתע מהמידה בה עצמים מקריים וחסרי ערך יכולים להיות ספוגים באנרגיה נפשית של האדם שהתרכז בהם.

סיכום

  במאמר זה עמדנו על מספר מן התופעות הנפוצות ביותר של התפישה העל-חושית. בתופעות מורכבות יותר כמו פסיכוקינזיס, שימוש במטוטלת, הילינג וכו' נעסוק במאמרים מאוחרים יותר. קיומם של תופעות אלו, הוכח ללא כל ספק, דבר שמותיר היום את המדע המודרני קצת במבוכה. ככל שהוא נוטה יותר ויותר להכיר בהן, כן הוא גם חייב למצוא להם הסבר במסגרת או שלא במסגרת אמיתות מדעיות מקובלות.

   ננסה לבחון במספר מילים את המורכבות הרבה של בעיית מציאת הסבר לתופעות אילו. אם נאמר שבטלפתיה יש איזה שהוא מעבר של מידע ממוח אחד למוח שני בדרך סמויה, שאולי מרמזת על קיומם של גלים מיוחדים כגלי טלפתיה, ניחא. אבל מה לגבי תופעות כמו, פסיכוקינזיס (הזזת חפצים ע"י מחשבה), ראיית הנסתר , ובמיוחד ראית הנולד? ידיעה של מאורעות העומדים להתרחש מערערת את כל תפישת הזמן שלנו, לפיה אנו רואים את הזמן כזורם מן העבר אל העתיד.

   באשר למושגי הזמן והמרחב וקצב העברת האינפורמציה. הלא לפי תמונת העולם החומרית המקובלת, אנרגיה, גלי קרינה כלשהם וכו' מועברים בפרק זמן מסוים במיוחד כשמדובר במרחקים גדולים. כיצד זה קורה אם כן שתופעות כמו טלפתיה מתרחשות באופן סימולטני, כאשר הקולט קולט את המידע המשודר בדיוק באותו הזמן בו הוא משודר.

   מעניין שמספר נכבד של מדענים, אשר נוטים להכיר בקיומם של תופעות אלו, התחבטו בשאלה, וניסו להציע פתרונות שונים. לא ניכנס כרגע להצגת דעותיהם, זה יעשה בשלבים יותר מאוחרים, בכל אופן נציין, שמתוך דבריהם עולה ומצטיירת תפיסת עולם חדשה לחלוטין לגבי המציאות בה אנו חיים. אחדים גורסים אפילו שאנו חיים בשני מציאויות , האחת היומיומית הרגילה והשנייה מציאות אשר נמצאת מעבר לחושים, בה שולטים חוקים לגמרי אחרים, שאשר היא המציאות האמיתית בעוד שזו המוכרת לנו הינה רק בבואה, היטל של המציאות האחרת.

   הבה וננסה להעמיד שתי מציאויות אלו האחת כנגד השנייה:

1. החלל והזמן הינם קשורים זה לזה ואינם אבסולוטיים, כלומר הזמן יכול לזרום בקצב שונה במערכות שונות (תורת היחסות), לעומת התפיסה הרואה את הזמן והמרחב כמוחלטים ונפרדים.

2. חלקיקים אטומיים יכולים להתגלות הן כחלקיקים והן כגלים (לפי התפיסה החדשה בפיזיקה) לעומת התפיסה הרואה את החלקיקים האטומים כמוצקים וקבועים.

3. המציאות משתנה בהתאם לנקודת המבט של הצופה בה, לעומת התפישה שהמציאות הינה קבועה ואובייקטיבית.

4. כל הדברים ביקום קשורים האחד לשני ומשפיעים זה על זה לעומת התפישה הרואה כל דבר כנפרד.

5. ההכרה עצמה יכולה להיות גורם מקשר בין שני אירועים, לעומת התפישה הרואה אירועים כמקושרים ביניהם רק אם יש ביניהם קשר פיזי או העברה של אנרגיה.

לשאן ביצע מחקר בו ניסה לסכם את תחושותיהם של אנשים שניחנו בתפיסה על-חושית בעת פעילות מסוג זה. את הנקודות הבאות הוא מצא כמשותפות בין כולם.

1. תחושה שכל הדברים קשורים זה לזה בקשר בסיסי ויסודי ומהווים חלק משלמות אחת גדולה.

2. תחושה שהזמן אינו כפי שאנו תופשים אותו בחושינו כמחולק להווה עבר ועתיד, אלא שהכל פשוט ישנו ומתרחש בו זמנית.

3. מושגים כמו טוב ורע אינם מהותיים, אלו רק תארים שאנו בעצמנו הענקנו לדברים, והם אינם רלוונטיים בפעילות על-חושית, ושכלל לא ניתן לשפוט דברים מתוך אמות מידה אלו כאשר הם היו מצויים במישור העל-חושי.

4. הדרך של השגת אינפורמציה באמצעות הכשרים העל-חושיים הינה ישירה יותר, מעמיקה ואמיתית יותר.

   בבוחנו לאחר מכן את האמיתות ואת המטרות של תורות מיסטיות שונות הוא גילה, שכולן כאחת שמו להן כמטרה להגיע לאותו מצב של מודעות אותו תארו הנשאלים שלו.

   ברטרנד ראסל מצא שהמשותף בין כל התורות המיסטיות הינו שכולן מסכימות, שישנה דרך מהימנה יותר להשיג מידע מאשר דרך החושים, שישנה אחדות בסיסית בין כל הדברים, שהזמן הינו אשליה ושהרשע הינו רק תופעה.

   אין ספק שתיאוריות אלו ואחרות אכן נותנות פתח של הבנה לגבי מובנן של התופעות העל-חושיות. אין ספק שאנו נמצאים כיום על הסף של מציאות אחרת, שונה, קסומה ונרחבת, שמקצתה אנו טועמים דרך תופעות אלו. אך מעל לכל הסבר, מעל לכל תיאוריה, מדעית או דתית ישנה רק אמת אחת, החוויה, ההתנסות והאמונה אלו בלבד חשובות ואלו בלבד הן עובדה מוכחת וללא כל עוררין.

חומר נוסף לקריאה:

on-alhooshi.htm

נערך על ידי:

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -

http://beaware.web.com

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/

-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני: gila@oryada.com

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm

פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm