סיפורים מהחיים

סיפורי הומור, אמת וגם עצב - חלק ב'

מאת: גילה בויום

אחד הדברים הדברים החשובים מאוד כשאנו הולכים בדרך הרוחנית, זה בראש וראשונה, לא להתנתק מזרם החיים היומיומי, ולהבין את הקורה לנו בעין של המציאות אך גם מנקודת מבט רוחנית. עלינו לדעת לבחון דברים, וגם את עצמנו, לפעמים בהומור, ולפעמים מתוך כאב.

כל כך הרבה מושגים מיסטיים, קורסים, מתקשרים וכו' סובבים בשוק חיינו לאחרונה, כך שלפעמים אנו נתפסים לאמונות שונות, אשר לא בדיוק בחנו אותם לעומק מצד אחד, ומצד שני הן עלולות להפוך את המיסטיקה ל"חארטה", לשמחתם של כל אלה אשר רוצים לשלול את התחום הזה, ולהגיד שהוא אוסף של שטויות ו"מדורות הבלים".

אני, גילה בויום, מנהלת האגודה לפיתוח המודעות, מדיום ומתקשרת, מרצה ומעבירה קורסים בנושאים מיסטיים שונים מגדירה עצמי כ"זאבה ותיקה בשדה הפרא של מיסטיקה".

אני ביסודי, הינני בוגרת טכניון במדעי המחשב, ואשת מחשבים לשעבר, ומביאה את הדברים בצורת כתיבה מאוד אישית. מקרבת אך גם מאוד ביקורתית ונוקבת ולפעמים ההומור רווי אפילו בכאב. "אל תאמינו בצורה עיוורת, נסו קודם לשלול דברים לפני שתקבלו אותם..."

להלן סיפורים נוספים:

על איגרות הקודש ומסרים מהרבי מלובביץ

שמעתי שיש כזה פטנט ששואלים באגרות הקודש של הרבי, ואיפה שזה נפתח, שם מקבלים את התשובה.

בקיצור, אני באה לאתר שלהם, ושם רושמים שם, ושם האמא ושואלים שאלה, ועל המקום מקבלים תשובה.

להלן הכתובת של כך:

http://beit-chabad.org/igrot.htm



ניסיתי את זה בעבר, אבל זה די מסובך, אתה שואל וצריך מפרש טוב, שאולי יבין את הדברים.

והנה אני שואלת, אם אני צריכה לנסוע לארה"ב בחגים. כי אבי מזמין אותי, ורוצים לעשות שם אולי הרצאות וכו', וזה קשה למצוא אפשרויות והנה תראו מה שקיבלתי.

יצא לי חלק י"ד עמודים קלד וקלה

והנה אני קוראת בעמוד קלד:

"נעם לי לקרות כך שממשיך בהשתדלותו להפיץ נר מצווה תורת אור... וכיוון שתובעים את זה - בוודאי שניתנו הכוחות ועל העניינים הדרושים למלא התפקיד, ולכן תמה אני על מה שהכותב שנפל קצת ביאושו, ומובן שזה גם כן מצער. וצריך הוא לראות את המצב כפי שהוא, זאת אומרת שהוא שלוחו של הקב"ה לעורר את סביבתו, להכירה את האור כי טוב... הן בגשמיות והן ברוחניות, ואם המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם ומילואו..."

אחר כך מדובר על חודש כסלו שהוא חודש הניסים.
אחר כך כתוב "שהחסידות" שזה ניתן להשליך שזה התורה שלי, כאילו לכולם שייכת ולא רק לישראל.
אחר כך כתוב שם ניתחון ברוחניות ולניצחון כפשוטו.
בקיצור חברה, אני קוראת את הדברים, וממש הרגשתי כמו שמשהו או מישהו מדבר אלי מן הדפים האלה!!! ממש היה לי כמו תיקשור כזה. זה היה מדהים!!!
כאילו שהוא אומר לי שאני אסע, ושאסתכל על זה כמו שליחות...
אני רוצה להגיד לכם שממש הרגשתי מעבר למילים, כמו קול דובר אלי במחשבות שאמר לי "גילה סעי, זוהי שליחות, יהיה בסדר..."

אני מתחילה להבין מה הם מתכוונים שדרך איגרות הקודש, ניתן ליצור קשר עם הרבי, זה באמת היה ניסיון מאוד מעניין.

בקיצור, כעבור מספר ימים:

אני מדברת עם חברה אשר עוסקת בריפוי הוליסטי. ואנו מדברים על חסימות ושחרורם, ואיך זה מתבטא ביציבה בגוף, ושבצעם צריך לתקן יציבה מהשורש של הבעיה הרגשית וכו' וכו'.

ואז אני מספרת לה על האיגרות, והיא רוצה לנסות. היא מבקשת מסר מהרבי על הדרך שלה בחיים אם היא נכונה.
ואז יוצא דף מדהים, לא רק עבורה, אלא עבור כולנו, שעוסקים בעצם בשחרור חסימות וקרמה.

שימו לב למילים:

"זאת אומרת וידוי אשמנו, מביא לשמחה בעובד ה', בהתבוננו בגודל חסד השם יתברך, הנותן יכולת לאדם לתקן את העבר, ולא רק בנוגע להנהגתו להבא, אלא גם שעוקר את הדברים בעבר מעיקרם, עד שמגיעים לדרגא בלשון רז"ל, הידוע דזדונות, נעשים לו כזכויות"!!!

כל מילה כאן בסלע!!! שימו לב, יש לנו יכולת להתבונן בעבר, מתוך חסד, כלומר ממישור הנשמה. לעשות רגרסיה, להבין את החסימות שלנו, לעקור את הדברים מהשורש שלהם, ורק כך לפתור בעיות עמוקות. אבל הוא מוסיף ומדגיש שמה שהיה לנו כחיסרון וחולשה, או יותר נכון כדבר הגורם לנו זדון, יהפוך לנו בסוף למקור עוצמה ולזכות!!

בכך הוא נתן רמז ברור לחברה שלי, כי בזה בדיוק היא עוסקת, וזה רמז עבור כולנו, כי זה בעצם תמצית רעיון הקרמה והתיקון!

אחר כך שאלתי איך תהיה הנסיעה שלי לארה"ב, כי אני מאוד דואגת, ולא תאמינו. יצא לי דף על עילוי נשמה, יציאה לאור גדול, וכל הסיפור של יציאת מצריים, שזה גם יציאה מן המיצרין!

מעניין, לא?

הערה

אז לא הבנתי את זה, אבל היום בשנת כשאני עורכת את הדברים, 2003, לאחר שנסעתי לארה"ב ב-11.9.01 ביום נפילת מגדלי התאומים, בהחלט היתה לי חוויה באוויר ועל כך כתבתי בנפרד בסיפורי המסע שלי לארה"ב. בכל אופן, זה היה סיפור קשה, כאשר נתקענו 4 ימים בציריך, וחשתי ממש בין המיצרין, עד אשר כמו נס, נפתחו השמים והגעתי לארה"ב באיחור של 4 ימים.

אז הנה שוב הכתובת של האיגרות

http://beit-chabad.org/igrot.htm

מאי 2002

תיקשור "טיזי"

אני, התיקשורים והעידן החדש

מאת גילה בויום שקראה זאת

הרקע

השנה ימלאו יובל לחיי כאשר יותר ממחציתם הוקדשו לנושא המיסטיקה והרוחניות. אני זוכרת איך בפעם הראשונה התוודעתי לנבואות החורבן והאפוקליפסה, ואיך יצאתי בהרגשה שהנה העולם עומד להיחרב בכל רגע, ומדינת ישראל שטופת מלחמת גוג ומגוג עומדת להיות הראשנה. ומאז חלפו 25 שנה...

אחר כך הופיעו כל התיקשורים האלה, גם השתתפתי משך שנים בקבוצות של מדיטציות אור ואהבה לכדור הארץ בתחילת שנות ה-80.

מדי שבוע היינו נוסעים בנאמנות, אני ועוד אדם אותו עניינתי בנושא למרכז הארץ. מתאספים, חבורה של כ-20 אנשים, רובם מכובדים, מבוססים, מיושבים ובעלי מקצועות חופשיים. היינו מתכנסים בצוותא אל מלאכת הקודש, של הורדת אור ואהבה אל הפלנטה שלנו הסובלת והחשוכה. לאחר מדיטציה קצרה, היתה תמיד המתקשרת פוצחת במן דיבור כזה פאטתי מונוטוני, וזה תמיד היה בנוסח המילים:

Children of light. Now we have come to a point where planet earth...

וזה תמיד היה באותו נוסח:

ילדי האור, אתם בתקופה מאוד חשובה, עבודת האור שלכם מאוד חשובה וכו' וכו'.

ואז היינו מתבקשים לדמיין עצמנו שולחים אור לעולם כולו, ולכל יבשת בנפרד ולמדינת ישראל בעיקר. זו היתה חוויה ממגנטת, כי במדיטציה אתה באמת כל יכול, אתה "תופס ראש" כפי שנאמר.

ואז היו מספרים לנו שעשינו עבודה כל כך חשובה, הנה ממש הצלנו את כדור הארץ, אפילו מרעידות אדמה, על ידי העלאת הויברציות המודעות של כדור הארץ.

האמת היא, שזה היה קצת גרנדיוזי למוח הטכניוני שלי, אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס.

זה גם טיפח את האגו, ואת הרגשת החשיבות העצמית, אני מודה!

וזה לא תופעה חדשה.

הרי דורות על גבי דורות של מקבולים היו קמים באישון לילה, כדי להתפלל את תפילת תיקון החצות, ולתקן את גלות האור האלוהי, ונפילתו אל תוך הקליפות, כאשר גלות עם ישראל מארצו, הוא סימבול קוסמי לכך!

והנה הדברים האלה חוזרים במה שמכונה, זרם העידן החדש, שזה אולי גם כמו מעין דת כזו.

מכל המפגשים האלה, מה שזכור לי, הייתי מחכה לסוף, כאשר היו מגישים תה צמחים עם עוגת קצפת... שעד היום מזילה ריר מפי...

אחר כך התחילו להגיע הספרים האלה, ששלחו לי ידידים מארה"ב, והיו ביניהם ממש מטורפים.

רעיונות כמו, חלליות נסתרות ובלתי נראות לעין, ניצבות מעל כדור הארץ ומאיצות את הויברציות של ההתפתחות הרוחנית האנרגטית. הן גם משפיעות על מנהיגים שלא ישתוללו יותר מדי ויפצחו במחול שדים אטומי.

היו גם אלו שטענו שאפילו נחטפו על ידי חייזרים, והם נושאים עימם שתלים שונים...

אחר כך התחילה אומנות שערי השמיים הנפתחים. בכל פעם שער אחר היה נפתח, וקרן אור חדשה חודרת אל תוך מציאות חיינו, וקהילת הרוחניים בכל רחבי העולם היתה יוצאת בחגיגה.

וכך אני ניצבת כאן לפניכם, אחרי חצי יובל שנים,

ומוצאת עצמי שואלת את אותן השאלות ששאלתי אז.

האומנם יש מי שמנהל לנו את העידן החדש מלמעלה, פותח לפנינו שערים עם מקלחות אנרגטיות, מאיץ תהליכים, מגייס אותנו גיוס נרחב למשימה, כאשר יום אחד, כמו בסרט מפגשים מהסוג השלישי, יתגלה לפנינו כדמות עטויית הוד ויאמר לנו, אני האלוהים הסופי האולטימטיבי האמיתי שלכם...

לא אגיד ששאלות אלו אינן מעסיקות אותי עד עצם היום הזה, אחרת מה אני עושה כאן?

למה הקדשתי חצי יובל שנים מחיי, כאשר לפי דעת אמא שלי שתיבדל לחיים ארוכים, זנחתי מאוחרי גווי, קריירה מהוללת של מחשבים...

האמנם אנו מגוייסים למשימת עידן חדש מיסתורית כזו?

אני חושבת שכן, אבל לדעתי לא ניתן להפריד בין העידן לבין האדם עצמו.

האדם הוא שעושה את העידן החדש, ולא האנרגיות הן שעושות אותנו.

זה מנחם לדעת שאנו ילדי האור, ומחדירים לנו אנרגיות, ושגם בזכותינו ניתן יהיה למנוע רעידות אדמה.

זה מנחם לדעת שכל אחד מאיתנו הינו רב חשיבות, בעולם אגו כל כך תחרותי וסטיגמטי כפי שזה היום.

זה מנחם, אבל מותיר את החיים שלנו כפי שהם, בתוך הקוטביות של חיים דלים מצד אחד, ופנטזיית מדע בדיוני מהצד השני.

לשם כך, אני רוצה לדבר כיום על מודל של תיקשורים שהוא מסוכן לדעתי!!!

התגובה שאביא להלן, איננה אישית בכלל, כלפי כותב הדברים עצמו!

אני רואה בדבריו רק מודל, לסוג של תיקשורים שהם דמגוגיים, משתמשים בנימה שלילית, ולוקחים ממני את החירות האישית שלי.

מצאתי עצמי די מתקוממת.

לכן אני מביאה את הדברים כפי שהם, עם ההערות שלי, וצ'ט עם מירי- המדיום מניה אנטריאלי, שתגיע לארץ באוגוסט 2002, ואקווה שבכך עזרתי לעשות קצת סדר בתוך הבלגאן.

ובכן, יושבת אני וקוראת את אחד מן המסרים האחרונים אשר מועברים כאן באינטרנט.

כביכול עוד אחד מן המסרים. עטוף ואפוף בהילת שמות של מועצות וישויות על, ומעליהם עוד ישויות על ואין לזה סוף. אז הפעם זה המועצה העליונה של התשעה וגם מלכי-צדק בחבורה, ולא ברור איזה מהם בדיוק? של התורה, של פרשנויות על דמותו המקודשת של חברה המחפשים להם כוהן לטרמפ עליו, או דורנבאלו, שהוא באמת נערץ, ולא בטוח שיש לו עסק עם הדברים שלהלן.

איני יודעת מי בדיוק המקור. אם זה כן אותנטי או לא. זה גם לא מעניין אותי. אבל זה שבלונה של מסרים, שאני קוראת לאחרונה גם באינטנרט, גם בספרים, ואני לא מפחדת "לשחוט כאן כמה פרות קדושות" ולצעוק חמאס, ולשאול אם זה לא תיקשור מן החושך מן ההפחדה, מן הפירוד...

וסליחה על הביטוי, "מן הטיזי", שגם לו יש מטרה משלו, לתת לנו להבין איך לא לחשוב על עידן חדש אשר עומד בפתחינו!!!

ואגיד לגם את האמת, עייפתי!

עייפה נפשי מהשבלונה הכל כך שחוקה שתמיד מכילה את המילים:

אנשי האור, התקופה קשה, הנה כבר הגאולה מתקרבת, אתם עושים עבודה נהדרת, שלחו אור ואהבה, שערי שמיים עומדים להיפתח, הנה הם כבר נפתחים, בתאריך מיוחד זה או אחר יזרמו אנרגיות חדשות, אתם נשטפים באנרגיות חדשות אלו... וזה תמיד מאיזה שהוא מרכז גלקסיה אל מרכז כדור הארץ שהוא.... וכו' וכו'...

מדוע הם מעוררים בי כעס, מרירות וריחוק, במקום שיגרמו לי רוממות הרוח?

מדוע אני לא מרגישה בהם את רוממות הרוח שאני חשה למקרא דבריו של אישים דגולים שדיברו מן הלב כמו קרישנמורטי, המשורר חליל ג'ובראן, מרטין בובר, או הרבה דברי חכמה אחרים שבאו מן הלב, ולא מישויות וכיו"ב? ואם כבר כן מדברים על ישויות, אז אני שמחה לציין לחיוב את אורין למשל.

מדוע?

כי אני לא יוצאת מהם יותר חכמה, עם יותר תובנות והבנה, זה גם לא מגרה אותי למחשבה מקורית, זה לא מותיר בי רוממות רוח. זה בקיצור, וסליחה על הביטוי, "תיקשור טיזי".

אז אני רוצה לבחון את הדברים הבאים, שפורסמו כאן באינטנרט, ואני חוזרת ואומרת, אין לי כל דבר אישי נגד כותב המסר עצמו, אלא כנגד כל הקבוצה הזו של מסרים מן הסוג הזה, משום שלדעתי הם אפילו מסוכנים... היזהרו חברה, "המלך האו עירום".

השינוי המגנטי בכדור הארץ - תקשור ממועצת התשעה לגבי ה - 19.5.02

אחים יקרים, אנו מועצת התשעה ואני בראשה מלכיצק, מעבירים אליכם את מסר ההתרחשויות האחרונות. מצאנו לנכון, כי זהו הזמן המתאים ביותר, להעביר אליכם, פירוט והסבר לגבי המתרחש בעולמכם בימים אלו.

ובכן, זה תמיד מתחיל ככה:

אנחנו המועצה, אנו העליונים, וכאן יש לנו את התשעה, שעל זה כבר שמענו. קבוצות רבות מתיימרות לדבר בשם "אנו השליטים"... מעניין שגם התנ"ך רווי לפעמים שמות אלוהיים רבים, וויכוחים על הלגיטימיות של כך.

לפעמים הויכוח מתלהט עד כדי מילים: אני ה-י.ה.ו.ה האמיתי. דבר שהקבלה מנסה להבליע אותו ולטעון שמדובר בכינויים שונים לאל שהוא אחד ולא בריבוי אלים.

גם כאן יש לנו כאן פתיחה יומרנית, בשם התשעה, או אחרים וזה בא לפנות הישר אל רגש ההערצה אשר בנו, במקום אל ההגיון ואל השיפוט האנושי, כי אם התשעה הם שמדברים אז מי אנו שנתנגד...

תחילה נרצה לומר כי חשים אנו גאווה ואהבה אינסופית שעוברת אליכם כעת על אומץ ליבכם בבחירתכם שלכם להיות בתקופה זו על פני כדור הארץ שלכם בכדי להיות אנשי השינוי.

יודעים אנו שאין זה קל עבורכם, ועבור חלקכם אף קשה מאוד, ונרצה לומר לכם עד כמה אנו גאים בכם, עד כמה אנו מלאי הערצה אליכם, על כך שנרתמתם למשימה כאנשי השינוי.

וואו, איזה הרגשה נהדרת!

גוייסנו למשימה מבלי שביקשנו!

אנו כבר חיים וזאת עובדה, ולא בגלל שבחרנו להתגייס כביכול, אנו כאן וזהו.

לספר לנו שכן גוייסנו, אפילו אם זה ברובד הנשמה, זה לא עושה אותי יותר אמיצה, או יותר חכמה. אני חיה כאן ואני לא חושבת שאני צריכה להצדיק את את זה.

אבל בואו ונהיה לרגע רציניים, ונקדיש מחשבה לנקודה זו.

מניסיוני האישי למדתי, שכל תקופה יש לה את הצביון שלה, ובהחלט אנו בנקודת צומת מאוד מיוחדת.

אני כן מאמינה בקרמה, כלומר בגורליות ואי מקריות. ולא סתם נולדנו בתקופה זו, שהיא באמת צומת דרכים בין העבר לבין העתיד.

ויש אולי סיבה, למה התגלגלנו לכאן כקבוצת נשמות, דווקא בעידן הזה המיוחד.

פעמים רבות אני תוהה, על הקשר בין האדם לבין תקופתו, ואני חושבת שזו תקופה מאוד מיוחדת של מעבר מעולם ישן לעולם חדש יותר.

אני גם רואה הוכחה לכך באסטרולוגיה.

לפי לוח המאיה העידן החדש יתחיל רק ב-2010, והוא יכלול שינויים חברתיים, תרבותיים, חינוכיים, רפואיים וכו'. זהו שינוי מאוד איטי ומתמשך שהולך ונוצר לנגד עניינו.

משום מה, כמעט כל המפות של אלו אשר כבר נמצאים בחיפוש אחר דרך אחרת בחייהם, פורחות בשנים הללו.

כלומר, אני מאוד מאמינה ברעיון של הטיימינג. אבל מצד שני- כדי ליצור עידן חדש זה, כל אחד מאיתנו צריך לתרום את תרומתו גם מבחינה אישית וגם מבחינת עיסוקו כנראה.

כי "העידן החדש ידרוש", מורים חדשים, רופאים אחרים, פסיכולוגים שונים וכו'.

אני מאמינה בשינוי של המערכת מבפנים...

בתקופה האחרונה כדור הארץ שלכם עובר שינויים פלנטריים רבים, ועל כך נדבר בהמשך.

תחילה נרצה לספר לך על החוויות והתחושות שעוברות עליכם לאחרונה.
יתכן וחשים אתם כאבים פיזיים בחלקי הגוף , זה בסדר, גם זה יעבור.
יתכן וחשים אתם בדידות עצומה שמקיפה אתכם, זה בסדר, גם זה יעבור.
יתכן וחשים אתם, תחושות עצבות לא מובנת, זה בסדר גם זה יעבור.
חלקכם הרגשתם, כאבים מכאובים , פיזיים ורגשיים, אשר יכלו להתבטא בכאבי ראש, כאבי גרון
סחרחורות, שינה "מתישה", מקומות בגוף כואבים להם כל יום באזור אחר, בהיבט הפיזי.
בהיבט הרגשי, תחושות מן העבר עולות, בעיות ישנות צצות להן, הכל עולה על פני הקרקע.

האמנם, אני שואלת את עצמי?

על סמך מה הוא קובע שאנו מרגישים יותר כאבים, או יותר בדידות או עצבות?

כל אחד מאיתנו עייף קצת יותר לעתים. כואב לו פה או שם. זה לקחת תחושות מקובלות ולהכליל עליהם...

האמנם יותר כואב לנו מאשר בעבר? האמנם אנו יותר חולים?

איך בכלל ניתן לעשות הכללה?

אבל בכל זאת אני שואלת את עצמי. האם ייתכן שאנו יותר רגישים?

אולי כן?

הנה עובדה, המחלה שהולכת ותופסת יותר ויותר מקום בראש הטבלה, זה דיכאון וחרדות. למה?

אולי מה שהולך ומאפיין את תקופתנו זה רגישות יתר?

אי שביעות רצון ממה שקיים, מסדרי החברה, החינוך, העבודה, תחושה שאנו נטע זר בתוך החברה המקובלת.

אולי בגלל שזה יותר לגיטימי לדבר, לבטא דברים?

אולי בדורות קודמים קיבלנו יותר כמובן מאליו את מסורת ההורים, החברה, הדת שמאוד חסמה לנו את הנפש, והנה כיום כל זה מתפרץ החוצה?

אולי באמת יש סיבה לאי שביעות הרצון שרבים מאיתנו חשים נוכח התקופה.

כי זה הרי נראה כמו "ששום דבר אינו במקום", ויש בנו תרעומת רבה.

החינוך לא כמו שצריך להיות, מערכות יחסים, יחסי עבודה, קשה למצוא סיפוק מקצועי, ואלו שאמורים להיות המטפלים, המורים המדריכים אינם עושים עבודה נאמנה.

זה נראה שהכל בבלגאן, ולכו תעשו מזה סדר... ואולי זה מה שמבאס רבים מאיתנו...

אולי, זה עידן בו אנו יותר חוזרים לעבר, מנסים להתנקות, לעבוד על עצמנו, לא להדחיק עוד בעיות ומערכות יחסים מתחת לפני השטח...

להגיד שזה נובע מאיזה שהיא אנרגיה, או תדר ששורר כאן על הכדור, זה שטות לדעתי!!

זה גם מפספס את המטרה העיקרית!

להגיד שזה כמו יום סגריר, שהגשם יעבור והשמש תזרח והאנרגיות יתחלפו, זה פספוס לדעתי וחזרה לתבניות חשיבה ישנות, של פסיביות, פאטליסטיות, וחיפוש אחר אופיום להמונים להתמסתל עימו, נוסח אנרגיות, מדיטציות, אורות וכו'...

הרשו לנו להעיר כי זוהי תקופה זמנית שעומדת להסתיים, האנרגייה הישנה עוזבת ומשתחררת, האנרגיה החדשה כבר צורפה לתוך ליבת כדור הארץ. מוקרנת אליכם מהשמש הקוסמית דרך השמש שלכם לתוך ליבת כדור הארץ שלכם.

השרידים האחרונים של האנרגיה הישנה שרוצה להשתחרר, מראה לכם את כל השאריות שאתם צריכים לנקות בעצמכם על מנת שתוכלו לספוג את האנרגיה החדשה באופן המלא והמחזק, הצטרפה אליכם אנרגיית ריפוי ואהבה, כזו שטרם חוויתם, נמסור אליכם מאחורי מילים אלו את הנגיעה הראשונית מאנרגיה זו.

זה ממש מוגזם לדעתי. יוצר פחד, חושך והפרדה. אנרגיה ישנה, אנרגיה חדשה וכו'.

אותי זה מפחיד להיות כמו חרק על פני מן מטריצה של אנרגיות על פני כדור הארץ וכו'... זה גדול עלי.

אנרגיה ישנה?

ועכשיו אני אהיה חייבת להיות תחת השפעת אנרגיה חדשה, וכמו מסטלית להרגיש אהבה שטרם חוויתי...

גם נמאס לי לנקות כל הזמן, וזה לא נגמר הניקיון הזה!

זה מזכיר לי שנים של טיפול פסיכולוגי...

לחשוב על אנרגיות ריפוי ואהבה ללא הרף, זה רק ידגיש שאני חולה, וחלשה ודפוקה...

כי אני עצמי האנרגיה, אני עצמי כוח הנשמה שיוצר אנרגיות אלו, אף אחד לא יגיד לי שזה מממרכז גלכסיה אל מרכז כדור הארץ, ואני הנמלה המסכנה תופסת מכך פירורים, כמו החסידים שמחפשים את שאריות הארוחה של הרבי.

לא רוצה יותר שיירים ושאריות...

לא רוצה לחוש אהבה וריפוי, שירגיעו אותי, אלא אם כן שיניתי את חיי, ואז הריפוי והאהבה אכן נובעים ממני.

כי מה זה שווה לי, לקבל אהבה וריפוי כאשר הם לא ממני!

אני אפול חזרה למחשכים של חיי ושוב ארוץ אל המדיטציה, או אל הסדנא, או אל גורו זה או אחר שמגיע אל הארץ, או להתנחם בכך שאלו אנרגיות שיוצאות מכדור הארץ, ועוד מעט יהיה בסדר....

אמיצים, קבוצת קריון סיימה זה עתה עד ל 19.5.2002 את כל גימורי החדרת האנרגיה החדשה לתוך ליבת כדור הארץ שלכם, 12 רשתות המגנטיות אשר נבנו וייוצבו על ידי קבוצת קריון לקבלת האנרגיה החדשה הסתיימה, ובכך באו לידי ביטוי התחושות ה"מוזרות" אשר רובכם חוויתם.

גימורים, ליבות, רשתות...

כמה שנאתי את רשתות החשמל בלימודי הפיזיקה בטכניון, ואת כל תורת הקבלים והנגדים...

והנה מחדירים לי את זה שוב, כמו זריקה בטוסיק!!!

כל סרטי האימה של המדע הבדיוני קמים לנגד עיני, עם המחדירים ההם, והמשתלטים על תודעתי, והמחדירים אלקטרודות לתוך המוח, וחטיפות העב"מים...

ושוב מחדירים לי, והפעם ישר לתוך הליבה של כדור הארץ שלי, כמו לתוך הלב שלי... אמא הצילו...!!!

לא רוצה...!!!

נרצה לדבר אתכם קצת על האנרגיה החדשה ולספר לכם על מהותה, אנרגיה זו היא המביאה איתה את תחילת השינוי האמיתי.

חברה חברה... היי אתם המתקשרים שם, רגע רגע התבלבלתי, מי מביא את השינוי הזה?

האנרגיה או אנחנו?

ועוד השינוי האמיתי.

אוי לך גילה, תיזהרי, כי יכול להיות מצב של שינוי שהוא לא אמיתי, הבנת??

והנה עכשיו יש לך משהו אמיתי!!!

איזה יום כיפור אמיתי של כפרת עוונות ושינויים עושים לך כאן!!

רגע חברה, שינוי זה תמיד אמיתי, לא?

תלמדו מקלפי הטארוט, מאס החרבות- קלף השינוי, בו מופיע על אס החרבות, כתר מעל הראש!

כי זה שינוי, ושינוי מביא תמיד רוח חדשה, ואם הוא בא ממקום נכון, אז הוא חיובי!

ואם מתברר שטעינו, אז מתקנים, ומשנים שוב, כי לפחות ניסינו, ושינינו, וזרמנו עם זה, ולא נורא!!!

ועדיף לשנות מאשר כל הזמן להתלבט, ולהלקות את עצמנו, אם אכן אנו בשינוי האמיתי... אפשר להיעזר בכל מיני שיקולים להחליט, אבל אחרי שהחלטנו, לא נחזור בנו!!!

הדברים ה"קשים" אינם צריכים להיות "קשים" יותר, הכל משתנה ובמהירות, קצב הזמן מאבד מלכת, למעשה מאבד משמעות, אחת האשליות הגדולות של האנושות הנקראת זמן, תעלם ותתפוגג לה ותאשר להוויה הקיימת, ה"יש" - להתקיים.

וואו, הנה זה מגיע!

המשפטים החכמים האלה, המעורפלים האלה, שאת גילה, לא מבינה כלום!

או אולי מבינה מה שאת רוצה!

רגע גילה, איך זה שאת לא מבינה...

אסור לך, את "הסטארית הגדולה", אז בואי ותתאמצי ואולי תביני, תראי, זה רעיון נשגב...

"קצב זמן מאבד מלכת"?

אולי רצו לומר "הזמן עומד מלכת"?

מטאפורה? לא יכול להיות!

זמן כן יכול כאילו לעצור מלכת, אבל לא הקצב שלו!!

זמן שנעצר אז הקצב שלו שווה לאפס, כמו במתימתיקה, בשיפוע של הפונקציה, הנגזרת שווה לאפס כאשר אין שינוי, ושיפוע זה בעצם הקצב... אז המשפט הזה שגוי!!!

ומה לגבי האשליה שנקראת זמן שתתפוגג לה?

הרי תמיד אמרו שלזמן אין משמעות אמיתית. ויש המון דיונים על זמן פסיכולוגי, אטומי פיזיקלי, ולא נראה לי שהכוונה לעורר כאן דיון במושג העמוק של הזמן...

רק אזכיר לכם שפסיכולוגית, זמן חולף יותר מהר כאשר אנו מתבגרים מאשר כשאנו צעירים, כלומר, הקצב גובר, השנים רצות, וקשה לי להאמין שמגמה זו תיכחד.

ואם זמן מתפוגג, אז כל החלל מתפוגג, ומגיעים לעולם הנשמות והמוחלט, ולא נראה לי שעומד להיות!

הווית היש- מה זה?

הנשמה כאילו, המוחלט, התחושה של נצחיות, אולי לזה הכוונה? אז למה לא לכתוב זאת במפורש?

בעודכם מתעקשים ל"להתפס" באשליות ה"אין" אשר באות לידי ביטוי בכם בפיזי, הרגשי והמנטלי, מעידות כל כך כי עליכם להזדרז, אתם מבינים שהזירוז הוא כדאי עבורכם.

לכן אתם מרגישים את הצורך בשינויים, לפעמים אינכם אוהבים את הרגשת הצורך הזאת, אולי כי הינכם עדיין ב"אין", לכן אתם מרגישים בו כצורך ולא כ"יש".

איך אני מתה על הצורך הזה, ועל העלי להזדרז!!!

כדאי להזדרז, זה אחד מסממני העידן המודרני, לא כן?

הכל מהר, הכל בחטף, גם ההארה כהרף עין, גם הרוחניות, הכל באריזה של סוף-שבוע...

אמאלה, לא רוצה להזדרז!

רוצה חופש, רוצה סתלבט... "צריך ולהזדרז" יש לי מספיק בחיים!!

אל תלחיצו אותי ברוח, זה לא טוב, מספיק אני לחוצה גם ככה, רוצה להירגע, אז יקח לי עוד גלגלול אחד מה יש?

מה זה לעומת הנצח?

ומה רוצה להגיד המשפט החכם השני, כל כך מסובך והכל כל מאיים!

אומרים לי כי אני חייבת שינוי וזה מאיים עלי?

למה בעצם כל הזמן צריך שינוי? למה?

זה פראדוכס!

למה שינוי צריך לאיים עלי?

למה עלי לפחד מכך שאני רוצה שינוי ולא לאהוב את זה?

למה?

שוב מכריחים אותי לשנות בעל כורחי?

אז זה לא שינוי! זה כפייה! זה פחד!

זה כמו שיאיימו עלי מחר שמפטרים אותי או מוציאים אותי לפנסיה.

זה לא שינוי!

זה הפחד שלי, מפני אובדן המצב הקיים!

משום מה החלטתי שאני צריכה להישאר שם. כי זה כסף, זה פרנסה, זה מקום קבוע...

אם אני אתחיל להרגיש צורך לשינוי, אז זה הדבר הכי נפלא שיכול לקרות לאדם!

כי זה קורה מתוך החירות האישית, מתוך רצון לחדש, לצמוח!!!

השינוי כבר בהחלט בא מן "היש האמיתי", מן הנשמה, אם זה מפחד זה לא שינוי!

כי שינוי זה כמו דרך שאתה רואה את המטרה בסופה, ואתה שמח שאתה צועד לקראתה.

זה כמו שלומדים, או מפתחים, או הולכים לקראת היכרות...

זה ציפייה יוצרת, זה מוסיף לנו מימד של עתיד לחיים, של תקווה ושאיפה!!!

הנה המילה עתיד זה בעצם:

עת + יד.

כלומר, לתת לעתיד יד, ואז לברוא אותו יחדיו! ולא כמהות מאיימת!

הזמן לא יפסיק להתקיים!

זה בלתי אפשרי, הוא יקבל יותר תוכן!

זה מה שיקרה בעידן החדש!

האנרגיה המתלווה אליכם, לאחר השינויים המגנטיים אשר בוצעו על ידי קבוצת קריון, היא אנרגייה ריפוי ואהבה, אשר יש בה נחמה, יש בה תמיכה, יש בה שלווה יש בה את כל המרכיבים הנדרשים לכם, לחוות את הכניסה למימד החמישי כהתהוות ולא ככאוס.

רגע אחד חברה... רגע!

מה אתם יודעים על הכאוס?

כאוס זה המקום ממנו הבריאה צומחת!

הכל נמצא בהתהוות מן הכאוס!

זה שני תהליכים האחוזים זה בזה!

התהוות מתחילה רק מנקודות קיצוניות של הכאוס.

כמו מהקצוות של המקל!

אין לי שום בעיה עם הכאוס! הוא תמיד מביא לצמיחה ולבריאה!

חוץ מזה, למה לי מימד חמישי.

מה יש, אל הרביעי כבר הגעתי?

ומה עם השלישי, כבר מיציתי אותו?

זכרו אמיצים, אם תבחרו לטפל בשאריות האנרגיה הישנה, ה"סבל" יקטן, תנו לעצמכם לחוות את השחרור, אל תפחדו, אל תתנו לעצמכם לפספס את הרכבת בידיעה שהכרטיס רק בידכם.

וכל שעליכם לעשות הוא להגיע ולהעיז, אנו יודעים שזהו אינו צעד פשוט עבור איש ואישה מכם, אולם הרווח, הסיפוק תחושת ה"יש" המציאות שנבראת היא עצומה ועוצמתית, שכן מזכירים לעצמכם מידי יום ביומו את יכולת הבריאה שלכם, אתם הבוראים, אתם היוצרים של עצמכם, החלטתם לשנות את חוקי המשחק שיצרתם לעצמכם, לשחק אותו קצת שונה...

שיטת המקל והגזר, קחו סוכרייה, למה לא!!

ממש מזכיר לי כשהייתי חיילת, נתנו לי המבולבלת להדפיס חוזים...

כמובן שטעויות ההדפסה חגגו... ואז הבוס הגדול היה קורא לי:

"גילה עוד פעם את טועה, אז תשתדלי לא לטעות"....

וואו כמה השתדלתי וגם כמה טעיתי לאחר מכן!

וככה זה בדיוק עם: "גילה, אני מקווה שהפעם נתחיל בזמן..."

וזה על אותו סגנון:

"לפספס את הרכבת, לאחר...." הסיוט של החיים שלי!

הסיוט הקמאי של כל אחד מאיתנו...

לאחר את הרכבת, אימאלה... הצילו!

אימאלה, את עוד תמיד היית אומרת לי:

"נו גילה, תמצאי לך כבר חתן, את עומדת לאחר את הרכבת"!

אלוהים, שוב הרכבת הזו!

ועוד אבא שלך עבד ברכבת כל חייו... מעניין אם הוא אי פעם פספס רכבות...

הנה שוב הרכבת הארורה הזו...

אל דאגה גילה!

כבר החדירו בך רשת אנרגטית מגנטית חדשה, וכמו משפך היא שופכת עלייך כל כך הרבה אור...

אבל לך זה כבר לא יעזור כי את מתה מפחד, במיוחד מפחד השינוי, כי הפחד בכל מקום... במיוחד מפני שכבר בטח פיספסת את הרכבת...

אז הנה עכשיו, מזכירים לך, את המושפלת, שבעצם:

"אתם הבוראים, אתם היוצרים של עצמכם..."

ועוד עכשיו מבקשים ממך, גילה, לשנות את חוקי המשחק, אבל איזה משחק?

זה היה הרי משחק מכור מראש!!

ועכשיו, הקשיבו טוב למשפט הפינאלה:

אנו נהנים לצפות בכם שוב ושוב, כיצד אתם בוחרים מחדש לברוא את עצמכם ומציאותכם בגירסה הנעלה ביותר.
היו בטוחים שאין טעויות, הכל נכון הוא.
אנו מועצת התשעה ובראשה מלכיצדק, מוסרים אליכם את מסר השינוי המגנטי בכדור הארץ.
נמשיך להזרים את כל הידע הנדרש להמשך התהליך, עומדים לצדכם, תומכים עוזרים, אוהבים ללא תנאי.

הם צופים בך ללא הרף, גילה!

את העכבר במעבדה הקוסמית, בתוך הרשת המגנטית שלהם!

הם צופים בך, משחקים בך, מסתכלים איך את בוראת מציאותך, וגם נופלת, ונחבלת.

למי זה איכפת...

להם בטח לא, הכל נכון עבורם, למה לא.

אין טעויות הרי...

עשו אותך נכה, מתה מפחד, אז ימשיכו להזרים לך אנרגיה, כמו תזרים מזומנים של שנור לחשבון הבנק באובר-דראפט שלך!

או כמו המשפך בשיטת פיטום האווזים! גם להם מחדירים... מחדירים... מזרימים...!!!

יתמכו בך, יאהבו אותך, כשאת כבר שונאת את עצמך וחשה תחושת כישלון!!!

אבל בסוף אולי תהי פטה אווז לתפארת, על שולחנם של התשעה?!

וואו, איזה אווזים נרצעים (אפילו לא קופים), לא מודעים, ללא אפשרות להביע את דעתינו, או למחות, עשו מאיתנו!!!!

איזה יופי של עידן חדש!!!

איזה יופי של שליטה ודיקטטורה!!!

ואפילו לא יצירתית. ואני בתומי הייתי מצפה מהתשעה קצת יותר מקוריות.

זהו חברה, זה מה שחשתי לצערי! אין כאן אף מילה מחזקת!

זה סטירה, ונחמה ולטיפה, ושוב סטירה.. ושוב הכל חוזר לקדמותו!

וזה די מגמה שנתקלתי בה בהרבה תיקשורים, ומקווה שזה יעשה לכם קצת מסננת בראש, של איך לקרוא תיקשורים...

מעניין שתוך כדי כתיבה, עלתה מירי, מניה אנטיראלי לצ'אט עימי, והיא היותר מנוסה ממני בתיקשורים, אמרה לי ישר חד וחלק את הדברים הבאים, ואני רוצה להביא את השיחה עימה כפי שהיא.

Miri אומר/ת:

אנשים "מוכרים" את היכולת ההבחנה של עצמם תמורת כמה משפטים חנפניים!!

gila אומר/ת:

תסבירי.

Miri אומר/ת:

אנשים כל כך במצב רוח ירוד וכל כך מרגישים מסכנים שהם מכבים את יכולת ההבחנה שלהם, כדי לקבל כמה מלים של חנופה שיעשו להם כאילו הרגשה טובה יותר...

ובמצב כזה די "מעבירים" את העוצמה שלהם לישויות שמי יודע מי הם באמת.. אני די ביקורתית עם כך, אף שאני בעצמי מתקשרת ישויות. אבל למדתי להבחין בדברים מניסיון של 30 שנים שאני שומעת תיקשורים.

gila אומר/ת:

כלומר, את מתכוונת שכל מילה של חנופה קונה את האנשים. כאילו להצדיק את הסבל שלהם? אז בכל עידוד יש חנופה. ומה התכוונת שאת מאוד ביקורתית כלפי ישויות?

Miri אומר/ת:

כן... אני מתכוונת שצריך להבדיל בין חנופה בשביל סתם ומילים של עידוד וחיזוק. חנופה מחלישה ועידוד מחזק!!!

יש הבדל.. עידוד לא מנסה להוציא את כוחך.. ההיפך..

חנופה זה סתם כזה סתם מותיר אותך כמו כלי ריק.

חוץ מזה יש לי פשוט חוש של ביקורת מאד חד בנושאים האלה... על תשכחי אני חווה תיקשורים משנות ה70 וחייתי בקליפורניה בתקופת השיא של כל התיקשורים.. הייתי הולכת לתיקשורים כמו שמישהו אחר הולך לסרט.

gila אומר/ת:

אז מה שחווית בשנות ה-70 אולי זה התמכרות מסוימת?

Miri אומר/ת:

זהו גם אחד הסימנים של כוחות שאינם מכיוון האור... הם תופסים את האנשים דרך האגו כי הם יודעים שזהו מקום החולשה של האנושות. הם תופשים אותנו בזה שאנו מתמכרים להרגשה של להיות "חשובים".

חוץ מזה תראי את המשפט הבא:

" אל תתנו לעצמכם לפספס את הרכבת בידיעה שהכרטיס רק בידכם, וכל שעליכם לעשות הוא להגיע ולהעיז".

המשפט הזה שהעתקתי הוא ממש לא מתאים לישות אור!!

gila אומר/ת:

אולי אנו באמת חשובים? הרי זה עידן הדלי, זה בא לפתח בנו את הייחודיות, זה לא כך? ולמה משפט זה לא מתאים ליישות אור?

Miri אומר/ת:

כי ישות אור לא תגיד את זה... כי היא לעולם לא תביא אותך למצב של "הפחדה"

gila אומר/ת:

ומה לגבי הייחודיות שלנו, שעידן הדלי מבטיח לנו?

Miri אומר/ת:

אנו יחודיים לא בגלל עידן הדלי גילה, אלא בגלל שאנו בחרנו להיות כאן בעת הזאת!!

לא העידן עושה אותנו למיוחדים אלה היחודיות של קבוצות הנשמות הנמצאות על פני כדור הארץ, עושה את העידן למיוחד.

כי לעולם לא הייתה כל כך הרבה תובנה ויכולת על פני כדור הארץ בכל עת אחרת.

אנו חיים כעת בזמנים כמו שבאטלנטיס.. ממש!!!

gila אומר/ת:

זה לא מדויק לדעתי. מה שאת אומרת זה ממש נפלא ובהחלט נכון.

קבוצת נשמות מיוחדת!

אבל קבוצת נשמות שלא סתם באה דווקא בתקופה זו! בכל זאת יש גם את רוח התקופה, את לא חושבת?

Miri אומר/ת:

מה זה רוח התקופה בלי הרוח האנושית ??

הנשמות האלה באו ביחד כעת בזמן הזה כי הם נקראו להיות כאן בזמן זה.. תנופת השינוי קראה להם.

gila אומר/ת:

זה כמו מטריצה של תקופה מסיימת שהיא באמת כמו ריקה, ומושכת אליה אנשים מסוימים, שנולדו לא סתם בתקופה זו. אולי אפשר לאפיין זאת על ידי מצב כוכבים מיוחד את לא חושבת?

חוץ מזה מאיפה "תנופת השינוי" שאת מדברת עליה, אם לא בגלל שזה התקופה הזו?

Miri אומר/ת:

חוק האבולוציה – כל דור משתפר על פני הדור הקודם לו.

gila אומר/ת:

שימי לב, זה לא סתם, זה גם תקופה קשה. תקופה של קיצוניות. תקופה של חושך, של ניגודים, של כולם לא מרוצים וכו'. אולי זה מה שגורם לכך שאנשים מנסים לחפש את ההיפך. כי זה תקופה כל כך חומרית וטכנית, אז היא מולידה גם את הקיצוני לה, את הרוחניות.

ובכלל איך חוק האבולוציה קשור לכאן?

זה לא נכון שכל דור משתפר. היו גם דורות שירדו, כמו גלים, שעולים ויורדים. תקופות נאורות כמו יוון שהביאו ואחריהם גלים של ברבריות כמו ימי הביניים ומחשכי הדת שבאו אחר כך!!!

Miri אומר/ת:

אבל בכל תקופה בהיבט של החיים יש בה חושך אדיר ותמיד יש אנשים שמחפשים את האור תמיד.. בכל תקופה.

לפי דעתי גם בתקופה של ברברים יש אנשים שחיפשו את האור.

gila אומר/ת:

בסדר, תמיד חיפשו את האור, אבל במסתורים. אבל בכל זאת מה מיוחד בתקופה שלנו?

את מאמינה שרק קבוצת הנשמות שנולדה כאן?

או שבאמת יש כאילו ויברציות או אנרגיות חיצוניות שמאיצות תהליכים?

כי כל כך הרבה פעמים שמעתי את הטיעונים, גורמים לכם, עושים לכם, אנרגיות חדשות מתפרצות וכו'....

Miri אומר/ת:

איזה שאלה!! בטח שיש.. הרי אנו מחוברים עם הכל!

כולנו מחוברים למקור האור הגדול... ומשם זורמת באמת המון אהבה.. אבל בשום אופן אף אחד לא מוציא לנו את העוצמה.

gila אומר/ת:

אז את סותרת את מה שאמרת קודם, שאמרת שרוח התקופה נקבעת רק על ידי האנשים, המודעות של הנשמות שנולדו...

Miri אומר/ת:

לא.. אני אמרתי שהאנשים קובעים את רוח התקופה. כלומר הנשמות קובעות אבל הם מחוברות.. אין נשמה בלי חיבור!!

זהו חוק קוסמי.. ישנה המונדה.. הנשמה ..

זה כמו הוויכוח "מי בא קודם העוף או ביצה"

gila אומר/ת:

כלומר, ישנה המונדה, מקור האור של הנשמה, או תקראי לזה איך שאת רוצה...

ונולדו כיום נשמות עם יותר מודעות, ואז הם מתחברים למונדה הזו, והם שמביאים את האור לכאן, האם הבנתי נכון?

זה לא איזה שהוא אור, ממסטל כזה, כמו בתיקשור הזה, שאמור לנחות עלינו מלמעלה ואנו המסכנים איך נקלוט אותו, אנחנו עוד כל כך לא נקיים, נכון?

Miri אומר/ת:

כן ולא...

ישנה מונדה שהיא בעצם אלוהים והיא תמיד אור.. היא לא מפסיקה להאיר. .. כי זהו תפקידה..

אבל יותר מתפקיד.. זה בעצם היעוד שלה.

והנשמה ככל שהיא מתפנה מהאגו ומהעיוות שגורם לה לחשוב שהיא פרודה מהמונדה, ככל שהיא חוזרת לתובנה שהיא אכן אחת עם המונדה וזהו מקורה.. היא נפתחת לקבל את מה שהיה שלה בכל העת!

אז האור הזה הופך להיות חלק מאתנו.. בלי נחיתות מלמעלה!!!

זה לא שמישהו עושה לנו טובה את מבינה??

כי בתיקשור הזה זה כאילו בא ככה... שהם כל כך טובים ואנו כל כך מסכנים..

תפקיד המונדה זה להוביל אותנו לתודעה מחדש שאנו "האלוהים" וזהו!!

gila אומר/ת:

את ממש גונבת לי את המחשבות מהראש, הבנתי את העיקרון וזה אדיר!!!

כי בתקשור הזה זה עושה אותנו פסיביים. המסכנים המחפשים את החסד מלמעלה...

Miri אומר/ת:

יופי!! טוב לדעת שאנו על אותו גל!!

gila אומר/ת:

אבל את יודעת, הגישה המתרפסת הזו, פותחה חזק על ידי הנצרות, או איך שסילפו אותה, כי אמרו שישו אמר "תאמינו בי". אולי לא הבינו אותו נכון.

אז אולי באותה רוח זה כל התיקשורים האלה שלפעמים הופכים אותנו לפסיביים המחכים למקלחת של אנרגיות, את לא חושבת?

Miri אומר/ת:

נכון... לא הבינו אותו נכון ותירגמו אותו לא נכון. כנראה שכל תקופה והסם שלה. אני גם נתקלת באנשים שהם כמו "צרכני אנרגיה" הבאים לקבל את "מנת האנרגיה" שלהם ולא עושים כלום עם זה.

gila אומר/ת:

כי אנו רגילים לאקמולים במקום לטפל בבעיות לשורש.

Miri אומר/ת:

זהו.. אקמול אנרגטי. כמו אנשים שהולכים כל ערב להרצאה אחרת לא ממש כדי לגדול ובעצם לא עושים כלום עם זה...

הם לא שואלים את עצמם האם זה טוב לדרך ההתפתחות שלי, האם זה יעזור לדרכי הם פשוט הולכים כי "המחבר הספר הזה יהיה שם"

gila אומר/ת:

את צודקת מאה אחוז. ומה זה המשפט הבא: "12 רשתות המגנטיות אשר נבנו וייוצבו על ידי קבוצת קריון לקבלת האנרגיה החדשה הסתיימה".

Miri אומר/ת:

לא.. הוא מתכוון לרשתות אנרגטיות שסובבות את כדור הארץ.

gila אומר/ת:

מניין להם שיש רשתות כאלה. את לא מאמינה בזה נכון? זה פנטוז, לא?

יש רשתות מגנטיות באמת אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שהם עושים א ת זה..תקראי את דרונבלו מלכיצדק.. זהו אחד האנשים המוארים ביותר שנמצא על פני כדור הארץ כיום...

gila אומר/ת:

תני לי רק להבין את היומרה. האנשים שלו של קריון כאילו מחדירים את הרשת המגנטית והאור לכדור הארץ?

Miri אומר/ת:

ככה הוא טוען.. אני יודעת שזה לא ככה!!!

gila אומר/ת:

רק תעני לי על מלכי צדק, וקצת על המגנטי הזה. זה בא אולי מעצם מבנה כדור הארץ? אולי מהכוכבים, אולי מהתקופה? אולי בכל זאת מהמודעות שלנו?

Miri אומר/ת:

בואי לכי לקרוא את אתר הבית של האיש הזה.. http://www.spiritofmaat.com/

זהו רק אחד האתרים שלו.. אני ממש אוהבת את הבחור הזה..

ותקראי גם את האתר הבא:

http://www.trufax.org/webmenu.html

זה אתר אדיר עם המון המון אינפורמציה מאד חשובה על כל מיני מניפלציה של גופים שונים.. על המטריצה האנרגטית הזו וכו'.. וגם על הגוף האלקטרומגנטי של כדור הארץ.

עד כאן חברה, ומקווה שהחכמתם ונהניתם.

שלכם באימת התיקשורים

גילה

קיץ 2002

על האדם אשר חי במחזורים של 8

סיפור מופלא

את אליהו אלקובי ז"ל בן זוגי, הכרתי בשנת 1983.

יחדיו הקמנו את האגודה לפיתוח המודעות, ניהלנו כנסים, הרצאות, סדנאות וקורסים, הוצאנו ספרים וחוברות יחידות בסוגן!

היו אלה שנים של עמל משותף ויצירה, 2 אנשים שבעזרת עוד כמה חברים, הפכו עולם ומלואו, והניחו את היסוד לכל נושא המיסטיקה בישראל.

אליהו היה איש חזון. אדם כבן 50, ממוצא טבריאני, דור 5 בארץ, מה שמכונה, "מלח הארץ". איש חם, אוהב אנוש, ופתוח.

כשהכרתי אותו הוא היה גרוש, עם בת סטודנטית לרפואה בגיל. משאלתו הגדולה ביוצר היתה שיזכה עוד לראות בן בחייו. היינו מיודדים ושותפים לעבודה ולא על תקן של בני זוג, וכשהיה מביע את משאלתו ומסתכל עלי, התרסתי כנגדו, לי ולך לעולם זה לא יקרה...

ואז הוא היה מביט בי בעניים הכל כך נבונות שלו ואומר:

"אני ב-20 שנה יותר מבוגר ממך, ולמדתי לא להשתמש במילים לעולם לא, כי דברים יכולים לשתנות, ותאמיני לי מהניסיוני שזה ככה.

אחר כך הוא היהי ממשיך ומפנטז:

"עוד לא ראיתי מימי אישה עם שכל כמו שלך, ולגבי דבר אחד אני יודע, כאשר אלך לעולמי ניתן יהיה לכתוב על המצבה שלי 'פה נקבר בן אדם'. אני לא פרופסור, לא מלומד גדול, אבל אני בן אדם".

ואכן ניתן היה לומר עליו זאת במלוא מובן המילה. אהבת אדם, יחסי אנוש, איכפתיות, לבביות...

אחר כך היה ממשיך ומפנטז:

"צריך שיבוא לעולם הזה יצור שיהיה לו את השכל שלך והלב שלי, זה מה שאני חושב שצריך להיות".... ואני מיד הייתי מחזירה אותו בחוזקה למציאות.

אבל הוא לא חדל מדבריו ואז היה אומר:

"תזכרי, נוכחתי לדעת שאני חי במחזורים של 8 שנים. הכל אצלי ב- 8. כל 8 שנים הפסקתי והתחלתי דברים חדשים. הנה, עכשיו התחלתי מחזור חדש של 8. כנראה שאחיה עוד 8 שנים, אני לא מאמין שאוציא 16 שנה... והייתי רוצה שאחרי שאלך, יהיה מישהו שישמור עלייך, זה מה שאני מרגיש..."

אני כמובן, לא אהבתי את הנבואות הללו.

בגיל 33, אחרי שנים רבות של יוגה, צמחונות, רוחניות, עוד לא ראיתי בכלל באופק נישואין ובטח לא הריון.

אבל הגורל, לפעמים, חזק מאיתנו, וקרה מה שקרה, ולהפתעתי הרבה, מצאתי את עצמי בהריון.

זה היה שנת 1985, והחברה היתה עדיין בשלהי השמרנות שלה, ובמיוחד רופא קופת החולים התחיל ללחוץ עלי שאעשה הפלה, אבל אני סירבתי בכל תוקף.

אליהו התמלא שמחה, כאשר סיפרתי לו לשמור על הריוני ואמר בבטחה שזה יהיה הבן שכל כך ייחל לו.

היתה לו מן אמונה מוזרה כזו, שהוא רוצה להותיר אחריו בן שיגיד עליו קדיש, ואני מילים כאלה לא יכולתי לשמוע.

צחוק הגורל היה, או שמא יותר נוכן לומר, לעגו האכזרי, והאיש לא זכה כלל לדעת שיש לו בן. בכל פעם שהלכתי לבדיקת אולטרה-סאונד, הייתי חוזרת בידיים ריקות.

הטכנאית היתה עסוקה, המכונה לבדיקה הנוספת היתה מקולקלת, יש יותר מדי אנשים בחוץ, הטנכאית חולה והרופא שמחליף אותה לא יודע לעשות את הבדיקה הזו... וכך ערם לו הגורל תירוצים מעל גבי תירוצים...

הגעתי עד לתחילת החודש השביעי. ביום של הבדיקה, אליהו לא חש בטוב, אבל הסתיר זאת מפני. הוא שלח אותי לבדיקה, ושוב שבתי בידיים ריקות, ומאחר והכאבים לא פסקו נסענו לבית החולים, ואז אובחן התקף לב נרחב.

כעבור יומיים האדם עצם את עיניו והחזיר את נשמתו לבוראו, ואני נותרי לבדי. עם הפעילות, ההריון...

חודש לאחר פטירתו, כאשר הייתי בבדיקה אולטרה סאונד, כבר היתה טכנאית, והיה זמן, והיתה מכונה, ויכלו להראות לי במפורש שבן אני נושאת ברחמי!

אכן, נבואתו של אליהו לגבי מחזורי ה-8 שנים, התגשמה במלוא אכזריותה, והוא לא ידע שזו היתה השנה האחרונה לחייו!

3 חודשים לאחר פטירתו נולד בננו המשותף אותו הוא לא זכה להכיר, ועליו הוא לא זכה לדעת. קראתי לו על שם אביו, ובתעודה הלידה לא רצו לרשום את שם האב. אמרו שאלך לבית המשפט, כי לא היינו נשואים...

בקיצור, תאמינו או לא, 8 שנים לקח לי בבתי המשפט לקרוא לילד על שם אביו!

פעם התביעה נמחקה מסיבות של טעות בניירת. בפעם האחרת היא הלכה לאיבוד, ובפעם ה-3 כבר הלכתי לסיוע המשפטי והיקצו לי עורך דין, אשר הגיש את הניירת כהלכה. וזה היה בשנה השביעית.

הוא אמר שזה עניין של מה בכך, ושזה לא צריך לקחת יותר מחודש. סיפרתי לו שרובצת כאן קללה של 8, אבל הוא לא האמין לי!

אבל פתאום השופט סיבך את כל העניין, ורצה שאסע ואחתים בני משפחה שיגידו שאין להם התנגדות. הסברנו לשופט שאין כאן ענייני ירושה, אך הוא סירב לשמוע.

וככה עד שנסעתי ועד שהחתמתי, ועד שהצלחתי לאתר את כל בני משפחתו, או את היורשים שלהם, במיוחד את האח החירש אילם מטבריה שהיה קשה להסביר לו על מה הוא צריך לחתום, זה לקח ולקח.

עד שהגענו ליום המיוחל, לבית המשפט לקבלת פסק הדין.

תאימנו או לא, זה היה 8 שנים לאחר פטירתו!

וכשהשופט כבר התחיל להכתיב את פסק הדין, היתה לפתע נפילת חשמל, והמחשבים השתתקו למשך דקות ארוכות, והעורך דין הסתכל עלי, ואני עליו, ואחר כך בחוץ הוא הביט אלי בפליאה ואמר שהוא חושב שהוא מבין למה אני התכוונתי כשאמרתי, שהיו עיכובים מלמעלה.

וככה חלפו להם הימים ובני אלי הגיע למצוות. החלטתי לעשות חגיגה משפחתית גדולה עם בני משפחת המנוח, או מה שנשאר מהם. לקחתי לבני מלמד מהשכונה. כאשר שמע את סיפורי ואת בקשתו של המנוח לבן שיאמר קדיש, הוא החליט כל חג לקחת את הילד לתפילת יזכור, וכך זכתה בקשתו של אליהו למימושה.

חלפו להם השנים, והנה התחילה להתקרב השנה ה-16 שזה השנה, וחשבתי לעצמי, שהנה מחזור של 8 שנים מסתיים ומתחיל מחזור חדש, ומה הולך להיות כעת?

לפני כשנה, נפלו עיני על ערימת דיסקטים ישנים שהיתה לי כאן בארון, ובהם אוצר בלום של מאמרים שכתבנו בזמנו שיצאה לאור בחוברות שכונו מודעות, גם לפני וגם אחרי פטירתו של אליהו.

החלטתי שאני רוצה להעלות את הדברים מעל גבי האינטנרט, שזה מפעל חיים, שאסור שהחומר הזה ילך לאיבוד.

מיטב הכותבים בארץ כתבו שם:

פרופ' הרי פרידמן, פרופ' רפי קרסו, אילו פקר, ירון לבנה, ד"ר מנשה עייני, מאמרים מאוד נכבדים ומעמיקים שלי, קטעים מחוברות ישנות של מרגוט קלאוזנר, ענבה קנטור, ציפורה אלפרין, הדסה ארבל, ועוד ועוד. מאמרים שמקיפים את כל נושאי המיסטיקה והמודעות, חלקם מקוריים, חלקם מתורגמים ומבוססים על ספרים שרק היום מתרגמים אותם לעברית בזה אחר זה.

מאמרים מדהימים בכל הנושאים: קבלה, תרבויות עתיקות, עב"מים, מדע ומיסטיקה, אסטרולוגיה, הגות רוחנית, תופעות ניסתרות, אוצר של למעלה מ-200 מאמרים!

התחלתי שאני רוצה לעשות ספריה מיוחדת באינטרנט על שמו של אליהו, ואף התחלתי בפרוייקט לבדי:

http://www.oryada.com/sifria/onsif-alkobi.htm

אבל מהר מאוד חשבתי לעצמי, שאצטרך הרבה שטח, ואין לי בדיוק מקום... כמו כן, חלק מהדיסקטים הישנים, של תוכנת וורדמיל ענקתיקה, כבר לא היו תקינים, ולא ניתן היה להמיר אותם. הצלחתי להמיר רק כ-150 מאמרים, ואת השאר החלטתי שאסרוק.

בקיצור חברה, זוהי השנה ה-16 והנה זה קרה!

אתר מאוד סימפטי של הרפואה האלטרנטיבית והמיסטיקה, אלטרנטיבלי: http://www.alternativli.co.il

החליט שהוא לוקח פרוייקט זה תחת חסותו ומקצה לזה מקום! ככה שכל הספריה האדירה הזו הולכת להיות מועלית עלי מחשב לרשות הציבור!

ורוצים לשמוע את הדבר הכי מדהים?

הם שלחו פקס וביקשו שאלח פקס בחזרה, לאשר את ההסכם בינינו.

לפני כן אקדים:

2 דברים נשארו לי כנוסטלגיה מהתקופה היפה של אליהו ושלי יחדיו. הטלפון שלנו שהוא שלי כיום, ואני זוכרת את היום שהטלפון הוזמן כאשר התחלנו את הפעילות: 642104-04

וגם תיבת הדואר שעדיין נותרה על שמו: 4973.

משך שנים השתעשתי במחשבה, אולי יום אחד הטלפון יצלצל, ויבקשו את אליהו, אולי איזה שהוא קרוב נשכח, או מכתב יגיע, כמו ממנו... אולי יש עוד קרובים רחוקים שאני לא יודעת עליהם....

וככה הפכו שני המספרים האלה להיות כמו סמל ומזכרת עבורי.

ופתאום מבקשים ממני שאשלח פקס לטלפון מספר: 6424973.

כלומר 4973 + 642 כמספר תיבת הדואר וקידומת מספר הטלפון שלי (שלנו)?

עוד אות משמיים, עוד מחזור של 8 שנים הסתיים ומתחיל כעת, והספירה הזו, הולכת להיות מועלית מעל גבי האינטנרט, ואולי אליהו משקיף עלינו שם מלמעלה, ושולח לנו מסר, שזה כנראה נכון לעשות!

6424973.

ואני המומה, ובהחלט מאמינה, שמספרים יכולים לשדר מסרים ושבאמת שום דבר אינו מקרי!!!

צריך לעומת רוצה

יושבת אני כאסטרולוגית וכיועצת לאנשים, וחושבת אני לעצמי, שהמילים שאני שומעת יותר מכל וללא הרף זה: אבל מה לעשות אין ברירה, אני מוכרח, או צריך לעבוד, להתחתן כבר, להכיר מישהו, להרוויח כסף כי יש לי חובות רבים וכו' וכו'.

ואז חושבת אני , כמה אכזריים וקשים הם החיים איך זה הגענו ללופ הזה הכל כך קשה, כאשר ללא הרף אנו נתונים במעגל הקסמים הזה שאין ממנו מוצא:

"מה לעשות כל כך הייתי רוצה.... אבל אני צריך ...."

ואז גייסתי לעצמי את חכמת האותיות של השפה העברית בה אני עוסקת, והבנתי שבעצם רוצה אבל צריך, אלו 2 מילים המנוגדות אחת לשניה באות אחת בלבד, וזה מה שיותר את כל ההבדל את תמצית החיים שלנו.

זה בעצם כל הקרמה שלנו, הלבטים שלנו, כאשר כל החיים שלנו נעים בין הציר הזה של צריך לעומת רוצה.

ובכן, מהי האות כ':

זה בדיוק גלגל הגורל, או גלגל המזלות בטארוט.

הנה האיור שלו:

תראו מצד ימין את הגלגל המתהפך מצד אל צד, בין היום לבין הלילה, בין הרצוי לבין המצוי. תראו איך פעם, נחש החכמה משמאל נמצא למעלה, ואיך פעם השד מצד ימין נמצא למעלה. וככה מתהפך לו הגלגל ללא הרף, כאשר הספינכס אשר נמצא למעלה, מביט באדישות אל הנעשה למטה הוא לא יכול להתערב.

הוא כמו אוסף כל החלומות האבודים שלנו, אשר התנפצו אל סלע המציאות, של גלגל הגורל, אשר רודה בנו ביד קשה!!!

הוא כל מה ששאפנו ורצינו להיות לולא:

המשכנתא הזו, המצב הכלכלי שלי, האהבה שאין לי... הוא אוסף כל ההחמצות שלנו, כאשר אנו כאן למטה נתונים לשבטו ולחסדו של הגורל האכזרי הזה, ושיעיז רק מישהו לבוא ולהגיד את המשפט "הדבילי הזה":

"אין דבר העומד בפני הרצון"

אולי אפשר לעשות מזה את הפסוק:

אין דבר העומד בפני הלצון של גלגל הגורל הנורא הזה.

וזה בדיוק מה כוונת שורש המילה צריך >>>> צרך >>> צר כ

משום שזה לראות את הגורל במובן הצר של המילה, כאוייב שלנו, כגורל אכזר אשר רודף אותנו, רודה בנו, שולט בנו...

ודרך אגב:

האות י' במילה צריך, זה בדיוק חשבון הנפש שעלינו לעשות אחרי שצר לנו וקשה לנו.

ואז באה המילה רוצה, מהשורש ר.צ.ה

תראו כמה זה נפלא, זה בדיוק האות ה', מזל טלה לפי חכמת האותיות, האות אשר מתחדשת תמיד, ונותרת לנצח בהתלהבותה ובתשוקתה לחיים!

גם בגיל מאוחר היא תחוש שהיא צעירה, רעננה ומלאת מרץ, והיא ניצחה את כל התירוצים, במיוחד את הגיל, המספר האכזר שמונה את מניין שנותינו כמו שעון חול:

"מי יקבל אותי בגילי לעבודה... איפה אמצא זוגיות בגיל כזה..."

היא באמת רצה שזה רץ ה, כלומר, רצה לעבר גורלה...

ועוד דבר לי אליכם לסיום:

אומרים שהחיים הם האיזון בין הרצוי למצוי,

ואם זה יותר מהרצוי וקצת מן המצוי, אז זה רם,

ואם זה ההיפך אז זה מר,

ותחליטו אתם מאיזה כיוון אתם רוצים את החיים שלכם!

אז שיהיה לכם בכמה שיותר רוממות רוח, ובכמה שפחות מרירות!!!

נובמבר 2002

כן לעומת לא

כן ולא הן צמד של מילים הכל כך הפוכות זה מזה. הן מחלקות את החיים שלנו לשניים, לכן לעומת לא.

החלטתי לנסות ולראות מה ניתן להבין משתי מילים אלו וראיתי שהן בעצם משלימות אחת את השניה, ואין לאחת קיום ללא השניה, "אפילו" אלוהים נכוח בכך בלית ברירה.

ובואו ונראה למה.

ל' היא האות המשלימה לאות כ', כאשר כ' הינה גלגל הגורל אשר ללא הרף מתהפך מצד לצד, ול' האי קלף הצדק, אלת הצ' אשר עוזרת את הגלגל ושמה לו גבולות, חוקים, כללים. לכן היא עושה הסדר, היא בת זוגתו של הגורל ההפכפך, היא המשלימה שלו, אבל היא גם דרך הבריחה ממנו, יותר נכון ההתעלות עליו.

בקלף גלגל המזלות יש את המשחק של "הגורל האדיש".

הנה אנחנו לנתונים לתהפוכותיו, כשהוא אוחז בנו בכפיו (תהפוכה, לעומת כף, ושימו לב לאות כ'), וככה אנו נתונים לחסדיו יותר נכון לטלטלותיו. וכן אנו נעים ימינה שמאלה בקוטוביות זו בלתי ניתנת לשליטה כאשר פעם השדים שבחיינו קמים לתחיה, וכל המכות והצרות ניחתות עלינו, ופעם זה כמו זכיה בטוטו, כלומר, פעם המזל משחק לי ופעם הוא משחק נגדי, ושימו לב למילים, זכה לעומת מכה.

ואנו לנצח נותרים לו עבדים במילים: "זה קרה לי", זה שולט בי", "מתי זה כבר יקרה לי" וכו' וכו'.

ואילו ספינכס החכמה יושב לו למעלה אדיש, בידיו כל ספרי הגורלות הנפתחים בשמיים, אך אין הוא עושה דבר בכדי לעצור את הגלגל מתנודתו המטורפת, ואתם יודעים למה?

כי מחינתנו הספינכס כלל לא קיים, זה כמו הידית הלבנה בגרסת מרסיי משמאל, אשר אף אחד לא מסובב אותה, כי מי בכלל יודע שהיא קיימת?

אז מהי, אם כן, המילה כן?

זה האות כ' המהפכת אותנו בתוך גלגל המזלות, אבל זה גם האות נ' שהיא מזל עקרב, שהיא אוחזת בנו, לעומק, ואמרת לנו, שאם אנו רוצים להגיד כן לחיים, אז זה רק אחרי שחווינו את ידו הקשה של הגורל, ואז אנו "מתאמתים עימו", עד הסוף.

כלומר, כדי להגיע לכן, זה להגיד כן, עם כל ישותך, אין קיצורי דרך, ואתם יודעים מה, לפעמים הלא יותר קל, לכן רבים מאיתנו חיים יותר בכיוון הלא של הדברים!

שימו לב לשימוש באות כ' עד כה:

תהופה- פעולה בלתי נשלטת

כף- מילה נרדפת לגורל- כף הגורל.

מכה- זה ניחת עלינו מהבלתי צפוי

כדי- לרצות לרדת לחקר הסיבות שמעבר לדברים – "למה זה קורה לי".

ואז באה האות ל', ומספקת מוצא כלל לא קל

ולפי שיטת המקל או הגזר היא יותר המקל.

הנה היא אלת הצדק המחזיקה ביד שמאל את המאזניים ובידההימינית את החרב החותכת ללא רחמים, ואנו שואלים את עצמנו, הרי מאזניים וחרב, הינם הפוכים זה מזה?

החרב חותכת והמאזניים לנצח מנסים לאזן זה את זה, אז איך החרב בכלל תוכל להכריע?

וזה בדיוק חכמת החיים האדירה של האות ל'.

להגיע למצב של זה לעומת זה!

"רציתי אך אפשר גם בלי, כי אני בלתי תלוי בתוצאות", וזה מה שנקרא ללמוד על דרך השלילה. בכך היא בעצם "עוצרת" את הגלגל מתנודתו, כי מה זה כבר משנה, באיזה צד הוא נמצא, כל צד הוא שווה.

דוגמא מהחיים:

נניח מונולוג דמיוני מפי אישה:

"הרבה זמן היינו יחד, אבל היחד הזה הפך כבר להיות לבד. האהבה כבר מזמן אינינ בקשר הזה, נותרה רק קליפה ריקה. אז כביכול היינו יחד (צד ימין), אבל לא יכולתי להשלות את עצמי, כי כבר היינו מנותקים, (צד שמאל). אז מכל הבלגן הזה, להישאר עימו זה כבר כמו לעזוב אותו מבחינתי, הגיע הזמן להכריע את הכף!

אם נישאר, אז הוא יהיה חייב להיות לחלוטין עימי וזה הימין, או אם נעזוב אז גם זה טוב, וזה ללכת אל הצד השמאלי"

לכן בקלף זה העמודים הם אפורים והמאזניים מאוזנות והרקע צהוב, וכך גם המאזניים!

במילים של התורה:

אלוהים ברא את העולם שזה מהמילה עול, כאשר בו שולטים ביד רמה חוקי הטבע והקרמה, ואין מכך מנוס. הוא ברא ערב לעומת בוקר, חושך לעומת אור, ים לעומת יבשה וכו' וכו'!

כל פרק א' בבראשית עוסק בניגודים אלו!

והעולם הזה שהוא ברא, הוא קר ומנוכר, ואז הוא בורא את האדם בצלם. שוב האות ל', אבל הפעם הוא מחליף את האות ע' באות צ', קלף הכוכב בטארוט, קלף הניצוץ הטהור, קלף הבחירה החופשית להראות לנו שלעולם בלי האדם אין לו סיכוי!

אבל איך אפשר להגיע לבחירה החופשית הזו, אם לא נעבור את דרך היסורים של האות ל', והמיכשול הנוראי שהוא האות כ'?

ואם נאחד ונפריד ושוב נחבר אותיות נקבל:

כלומר, המילה עולם מוציאה ממנה את הל' של עול ומקבלת את ההארה של הצ' ואז נקבל עצם.

המילה צלם מוותרת על המ' העליונה כל כך ואז מקבלת את האות ע' והופכת לצלע, שממנה נבראה האישה.

מ >>>>>> ע

ל >>>>> צ

אבל יותר מכל חשוב כאן הפסוק:

וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד

ושימו לב כאשר הבריאה מגיע להכללתה, אז יש לנו את החיבור של הכן עם הלא ואז נקבל את המילה כל.

ומה ישאר: האותיות נ' + א' שזה שורש המילים אין לעומת אני.

כלומר, כל החכמה של החיים זה לדעת את הכן ואת הלא ואז נדע את הכל, אבל אז או שיש בפנים אני, או שאני בורח מאחריות ואז זה הופך להיות אין!

אז החלטתי לסיום לחבר בין האותיות כן + לא ולראות איזה מילים אקבל.

התנאי היה ליצור מילים בנות 3 אותיות, ואז קיבלתי מיליה חיובית ובהיפוך שלילית:

§ אכל לעומת כלא

§ אכן שזה לאמת דברים, לעומת נכא, שזה בכי נכאים.

§ נכל מלשן נוכל, לעומת לכן שזה למצוא את הסיבתיות.

§ לאן שזה חיפוש ותהייה לעמות נאל, מהשורש נואל שזה סיורב ולהימנע.

ולסיום זכרו, לא בהיפוך אותיות זה גם אל!!

מהי אהבה קרמתית

נשאלתי, מה פירוש הדבר שמערכות יחסים הינן קרמתיות, ומה זה טרנספורמציה.

ובכן, מה ששמתי לב, שלפעמים במערכות יחסים, "זה לא אנו ששולטים במצב". לפעמים יש בהם כמו איזה שהיא גורליות שנכפיית עלינו, או שמא השימוש במילה נכפיית לא כל כך מדוייק.

מערכות יחסים זה כמו הרפתקאה, כמו מן מבוך כזה, מעין קואסט כזה של שאלות ותשובות. הפיתרון לכך זה רק לזרום... לדעת שמערכות יחסים זה לפעמים כמו תחנות אוטובוס ושכרגע אתה חונה בתחנה מסוימת וכשזה מסתיים אז ממשיכים הלאה.

כלומר, פעמים רובת מערוכת יחסים זה כמו "שליחות של הגורל", אחד אל השני. לכן לא הכל מובן בהם. פעמים רבות אנשים לא מבינים מה הם מוצאים האחד אצל השני, ופעמים רבות זה נראה כמו נס....

לכן, לא צריך להצטער אף פעם על מה שהיה, אלא להבין שזה היה שיעור בחיים, ומכל שיעור לומדים...
ואז ממשיכים לחוויה הבאה... זו היתה כוונתי שאמרתי קרמתי...

אך לא זאת בלבד

לפעמים באמת יש מה שנקרא קרמה קשה, או תיקון, ואתה פוגש את השני כראי לפחדים שלך, לתקיעויות שלך, אולי אפילו מחיים קודמים...

אבל לא בזה רציתי לדון. רציתי לנסות לדון בשאלה, מה עושים כאשר פוגשים מישהו ונורא אוהבים אותו, וזה מערכת בלתי אפשרית... מכל מיני סיבות, כולל גם מסיבות שההוא מפחד או לא מעוניין...

איך מתמודדים עם כך?

איך לעשות שהאהבה לא תביא לנו סבל, כי היא אמורה לשחרר ולגרום שמחה... איך עושים את זה, כאשר הלב נשרף מגעגועים..

ברצוני להעלות מספר נקודות לכך

v לדעת שהאהבה עוזרת לנו בראש וראשונה להבין ולדעת את עצמנו, ולכן לחזק את האהבה שלנו לעצמנו, ואז לא ניפגע מהאהבה החיצונית.

v לדעת שאין דבר כזה חבל, כי החיים ממשיכים...

v לדעת שאהבה מהנשמה היא נצחית, ולכן היא לא פוסקת, היא תמיד נשארת ברקע, גם אם אין קשר בפועל.

v לדעת שאהבה זה כמו כוח שזורם דרכנו, וזה כוח אלוהי, ושזה זכות להרגיש את זה, בלי קשר לתוצאות, ולברך על הזכות הזו.

v לדעת שברגע שזה זורם מהלב אז אם הצד השני לא נענה, זה זכותו, ואז אני את שלי עשיתי עד לטוב ביותר האפשרי...

v לדעת שאהבה יש בכל תחום בחיים. כל מה שאנו עושים חייב להיות "מצופה" באהבה, אחרת נעשים יותר מדי תלויים בקשר, ושזה הולך אז כאילו הולך עם זה הכל, כולל טעם החיים... כלומר "לא לשים את כל הביצים בסל אחד".

v טרסנפורמציה- זה שינוי יסודי באישיות, ולדעת שכל קשר משנה אותנו, ואנחנו לא מי שהיינו קודם. לכן אהבה זה תמיד סיכון, והיא דורשת אומץ.

v לסיום, שני דברים הם מאלוהים ואסור לנו לעשות בהם מניפולציות, אהבה וידע.

אז זה מה שהיה לי להגיד, ואם מישהו רוצה לספר איך הוא התמודד עם אהבה נואשת אז הוא מוזמן.

נומבמר 2002

הרהורים על כסף

יום חמישי בלילה. השעה היא 9 בערך. זה עתה סיימתי לשבת עם מספר נשים ביעוץ אישי בתל-אביב. כל אחת וסיפור חייה. אני מרגישה שטוב לי עם עצמי, ויוצאת בתחושה שאולי הכנסתי לחייהן קרן של אור.

אני ממששת את חבילת השטרות אשר בכיסי, וחושבת לעצמי שהייתי רוצה לעשות עימם משהו מיוחד. זה כסף שהתקבל מתוך אהבה, והייתי רוצה כתמורה, לעשות עימו משהו שישאר עימי.

אומרים שלכסף אין ריח, אבל לדעתי יש לו את טעם החיים, כאשר הוא נקנה בעמל, בחריצות ומתוך אהבה.

שישי בבוקר למחרת, אני רואה עלון פרסומת של אופיס-דיפו, ועיני מרצדות מעל גבי סורקים,מחשבים, מדפסות ומצלמות, עד אשר מודעה של HP מושכת את תשומת לבי.

"הכל במכשיר אחד", זועקת הפרסומת- מכונת צילום, מדפסת וגם סורק.

זה נשמע לי מעניין אני חושבת, לוקחת עימי את השטרות הארוזים בתוך מעטפה ושמה פעמי למקום, לבחון, להתרשם, לאוו דווקא מתוך מטרה לקנות.

יום שישי בצהריים, מיעוט של קונים, מוכרים חייכניים המשתדלים מעל ומעבר, ואני מסתכלת, סורקת, ממששת, וכמובן מבלבלת את הראש למוכרים.

בשביל מה לי לקנות, אני הרי מזל סרטן, ולא בקלות קונה דברים חדשים, ובכל זאת הסורק התקלקל ואפשר לקנות ב-300 ש', ובשביל מה מדפסת, יש לי את הדפוקה של אפסון, אבל אולי בכל זאת?

ואז אני שמה ידי בכיסי ממששת את ערימת השטרות, וחושבת על החוויה שעברתי ביום האתמול, ואומרת לעצמי, כן, מכשיר כזה יהיה ממש הולם, ולפני שאתחרט, אני מהנהנת בראשי למוכרת, והיא מביאה לי קרטון ענק כזה...

שתבינו אותי טוב, אין לי רכב וגם לא רישיון, והייתי צריכה ללכת עם הקרטון הזה עד לכביש הראשי, לתחנת האוטובוסים.

כשהיא שואלת אותי כיצד ברצוני לשלם, אני אומרת במזומן, ומוציאה מעטפה כזו, עם שטרות מקומטים ומקופלים, ומתחילה למנות אותם אחד אחד על הדלפק, ונראה לי שהמוכרת מזמן לא ראתה שטרות חיים וכל כך הרבה, ולא כרטיסי פלסטיק כאלה שהחריץ בולע אותם ברעבתנות.

והשטרות מחליפות ידיים, ואני מוצאת עצמי צועדת בצהרי היום עם קרטון ענק וכבד, ואני חושבת לעצמי, שאין כאן שום פרופורציה. ערימת שטרות דהויים לעומת קרטון ענקי כזה, משהו כאן לא מסתדר לי.

לעולם הכלכלה יש מושגים משלו בהבהירו לנו שבעבר הרחוק המשק הפרימיטיבי היה מבוסס על חליפין. תן לי שק של קמח ואתן לך שק תפוחי אדמה...

אז זה היה מאוד מוחשי, אבל כיום, בעידן המודרני, זה פשוט לא נתפס לי במחשבה, שוחחתי עם מספר נשים, קיבלתי ערימה של "ניירות מקופלים", ועכשיו הקרטון הכבד הזה בידי...

ואני באה להתקין, ואני סופקת את ידי בהנאה. איזה מכשיר מגניב!

איזה הדפסה, איזה דיוק, איזה צילומים, איזה תוכנות ידידותיות, איזה סריקה כל כך יפה ומדייקת וכל זה ב-1100 ש' בלבד?

מאוד סביר, מאוד הוגן, ושווה כל אגודה. לא מהמבצעים הזולים האלה של המכרזים, אלא דבר איכותי בעל הערכה עצמית במחירים השווים לכל נפש.

סיימתי להתקין את המוצר, והמחשב מבקש ממני להירשם. הבן שלי אומר "אמא עזבי אותך משטויות", כי החברה תשלח לי חומר פרסומי והם גם רוצים לדעת מי קונה.

אבל מצד שני, אני חושבת לעצמי, גם את המכשיר הזה יצרו בני אדם, והם רוצים לדעת לאן הוא התגלגל ולידי מי, ולאיזה שימוש הוא נועד.

זה לא מופלא כיצד המעגל נסגר?

הנתינה שלי, מתרגמת את עצמה, לנתינה של אחרים... וכל זה מתורגם לערכים של כסף!

אבל אם זה כך, אז למה המערכת כל כך דפוקה, ולמה כסף הפך לקללה, למה ללא הרף, אני חוזרת ושומעת את המשפטים:

"בגלל שאין לי כסף אין לי חיים, אין לי לימודים, אין לי גירושין, אין לי תנאי מחיה נורמליים, אין לי ואין לי... וככה כל החיים שלי נראים כמו ברירת מחדל אחת גדולה.

מה כאן נדפק במערכת, ומאיפה זה מתחיל.

למה שכסף לא יביא לנו תחושה של שפע וסיפוק, למה הוא הפך למקור של כל צרה, וכל אילוץ?

חשבתי וחשבתי בנושא, וברצוני להעלות עימכם במשותף מספר רעיונות לגבי היחס הנכון לכסף.

לאהוב את מה שעושים

זה מתחיל מכך שמרביתנו לא אוהבים את מה שאנו עובדים בו, ולכן הכסף שאנו מרויחים לא יכול להוות פיצוי, זה רק מגביר את הריקנות. נתקלתי בבעיה זו כאשר עבדתי ברפא"ל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. זה היה בעבורי עבודה סזיפית, עבודה לריק, עבודה שאינה יוצרת, זה להתפלל שבמה שאתה עושה לא ישתמשו לעולם!

איזה תיסכול!

וזה מנקר בך, כי אתה לא מרגיש בכך שום נתינה אמיתית. ואז אתה לוקח את המשכורת שאתה מקבל ומנסה "לדפוק אותה" באיזה שהיא נסיעה טובה לחו"ל כדי לפצות עצמך, ושוב לשוב לריקנות התהומית. או שמצד שני, אתה מפחד להוציא אותו, כי אתה מפחד שחוץ ממנו אין לך כלום בחיים ומימלא מכלום אתה לא נהנה אז מה ישאר?

לכסף עלולה להיות "עין רעה"

נניח שאתה עורך דין, רופא, או אפילו מטפל אלטנרטיבי או יועץ עתידות. הכסף שלך "מלוכלך", כי הוא נובע מצער של אחרים. אם תעשוק אנשים במחירים גבוהים, תאלץ אותם לתת לך אותו מתוך מצוקה, ואני מאמינה שכסף זה לא יביא לך תועלת, יש בו קללה.

מצד שני, אם תיתן להם שירות ותקבל מילה של הכרת תודה, הרי שהכסף יביא עימו רק ברכה.

משום כך, כסף שניתן מתוך סמחה, יביא עימו שמחה לבעליו!

האמנם כל אושר ניתן לקנות בכסף?

אנחנו בעלי הרגלי צריכה מנופחים של תרבות מפונקת. רואים את זה כאשר מטיילים במדינה כמו ארה"ב. הפרסומות חוגגות עליך מכל מקום. במדפים יש שפע של המון סוגים מכל מוצר, אנשים מסתובבים בחנויות בחוסר מעש ובוהים במדפים משיעמום, כל דבר מושך את עיניהם...

מתמכרים לחווית הקניות והמבצעים. קונים ללא הפוגה. זה משחרר אדרנלין, וזה גורם לחוויה של התרוממות הרוח לרגע, ואולי זה מחפה על הריקנות של חוסר אושר אמיתי.

פעם חשבתי, כמה משאבים וכמה אנרגיה אנו מבזבזים על מותרות, שאם היינו מחפשית אותם בתוך החלל הפנימי שלנו, היינו פחות צרכנים רעבים!

למשל אם היינו משקיעים יותר במדיטציה, בהרהור, בחיפוש האושר בפנים, במקום לצרוך אותו כל כך הרבה מבחוץ. למה זה היה גורם? למשבר כלכלי כמובן.

הנה תראו מה קרה בארה"ב אחרי 11.9.

אנשים התחילו להסתגר יותר בבתים, פתאום נמאס להם לצאת לחוצות וכל כך לבלות ולהסתובב, מספיק שזה קורה וכבר יש משבר כלכלי, כי חלק גדול מיותר!

יוצא מכך, שכל שיותר אנשים יהיו רוחניים, ככה גם ישתנו הרגלי הצריכה שלהם, ולכן זה יגרור אחריו משבר כלכלי?

יתכן שכן, אלא אם כן ישתנו סדרי החברה. המשאבים יחולקו בצורה אחרת, ולא אכנס לדיון על כך, אולי בפעם אחרת. אולי למשל, אפשר יהיה להקדיש את הזמן יותר לחברה שוויונית ולעזרה לחלשים יותר? מישהו פעם אמר, ובצדק, שבעולם יש מספיק משאבים לפתור את כל בעיות הרעב בעולם, אז איך זה שזה לא מחולק בצורה שווה?

חסר כל כך הרבה כוח אדם, במגזרים כמו חינוך, חברה, תרבות, עבודה סוציאלית, ויש כל כך הרבה עודפים בתחומים אחרים. תגידו שבתחומי החברה לא הכי אטרקטיביים מבחינה כלכלית, אבל מי קבע שזה צריך להיות ככה?

אולי הפיתרון יהיה לנהל כלכלה שהיא חצי עצמאית וחצי סוציאלית, כאשר מקצועות "לא אטרקטיביים" מבחינה כלכלית, יסובסדו על ידי המדינה... חשבתם על כך?

אולי ביחד ננסה לחשוב, על מה צריך להיות המודל החברתי והכללכלי של העידן החדש, על מנת שכולם יהיו מאושרים?

שפע זה מעגל שאסור לפגום בו

חשוב על השפע ועל הכסף כמעגל. לכן השתדל שלא להיות חייב כספים, ותן אותו מתוך שמחה, כי כאשר אתה נותן אותו לאחר הוא מזרים אותו הלאה לאחרים וכו' וכו'. מישהי היתה חייבת לי כסף, ומצד שני היא גבתה על שיעורים פרטיים מחירים נמוכים, ומאוד הרגישה מנוצלת. אמרתי לה שהיא לא פוגעת רק בעצמה אלא גם בי ובמעגל השפע.

השפע וגורם האגו

יש מעגל של שפע בעולם, ולא סתם מברך כל יהודי בגמר כל ארוחה בברכת המזון: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם". לכן חשוב על השפע כמעגל, ועל מה שאתה יכול לתת כאשר אתה רוצה להרוויח את כספך. נניח שאתה עובד במקצוע חופשי, או שאתה שכיר, חשוב יותר על התרומה שאתה נותן, ולא על השכר בתלוש המשכורת.

אז מה עושים שהמצב כל כך קשה?

נכון, אין לי לכך פיתרון של קסם. הרבה לא עובדים, ואלה שכן חרדים על מקום עבודתם. אין ספק שתקופה של אבטלה, היא גם תקופה של חשבון נפש. זמן לחשוב על מה אני עושה על מנת להתחבר לשפע שמגיע לי. אולי זה זמן לחשוב על ההסבה המקצועית המתאימה, על לימודים, על מציאת עבודה, אולי על לימודים במקביל לעבודה, אם אני לא אוהב את אשר אני עושה. כי מאחורי חלק גדול מן הפיטורים, מסתתר רצון תת-הכרתי לפיטורין!

לדעתי מדיטציה מן הלב, על כך שמגיע לכל אחד מאיתנו להתחבר אל השפע, מלווה ברצון כנה, תוכל להביא למציאת עבודה, גם אם כלו כל הקיצין.

חשוב מה יש לך להציע, ולא על מה שלא: אני כבר מבוגר, מי יקח אדם בגילי לעבודה, אין לי מספיק ניסיון לעומת אחרים...

חשוב על מה כן יש לך להציע באופן מיוחד...

אז אשמח לתגובות ולרעיונות.

אשמח לשמוע סיפורים אישיים, על מי מצא עבודה אחרי שכבר נואש, מי לא עובד כיום ורצה עזרה איך לא להתמודד עם המצב מתוך יאוש, מה עוד ניתן לעשות על מנת להגיע ליותר שפע ושגשוג בחיים, איך צריכה להיראות חברה רוחנית, אשר רוצה לעבוד נכון עם כסף... וכו' וכו'...

בחזרה אל הקובץ הקודם של הסיפורים:

on-hoomor.htm

בברכה

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -

http://beaware.web.com

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/

-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני: gila@oryada.com

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm

פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm