11/2/03

על סקס ואחוז החסימה

הימים הם ימי פברואר הקרים, על סף מלחמת ארה"ב עירק המחודשת. זה גם ממש השבוע בו חל יום האהבה, ושבוע המודעות לבריאות מינית, ולכבוד זה, החליט עיתון ידיעות אחרונות בסוף השבוע, לחרוג ממנהגו, ולשים קצת בצד את כל דיווחי המלחמה המתקרבים, האינפלציה, ומלאכת הרכבת הממשלה, ולצאת בשער האחורי של העיתון בסקופ מרעיש:

מחקר על הגבר הישראלי בגילאי 40 ועד 70 קובע: כל גבר שני סובל מבעיות מין!

זה היה מאוד מעניין, אך בין הנתונים אשר הובאו שם נתון אחד משך את תשומת לבי:

מסתפקים בפחות: יחסי מין ללא אורגזמה:

נשים: 65%

גברים 37%

וואלה - זה דבר מעניין, אתם לא חושבים?

שימו לב – בין כל אלה שמקיימים יחסי מין:

ל-65 אחוז מהנשים אין אורגזמה ורק ל-35 יש!

ל-37 אחוז מהגברים אין אורגזמה ול-63 יש.

על מנת לפשט את הדברים, הבה ונניח שיש לנו 100 גברים ו-100 נשים.

נסדר אותם בזוגות לפי יש או אין אורגזמה.

v בהתחלה ניקח את אלה שיש להם: 35 נשים ו-35 גברים וזה קבוצה א'.

v ישאר לנו עוד 28 גברים שיש להם להן נהיה חייבים לשדך להם נשים מתוך ה-67 שאין להם. מה לעשות, נשים יכולות לזייף, ויש לנו 65 נשים כאלה, ומתוכן ניקח 28 נשים, וזה קבוצה ג'.

v כעת נשאר לנו עוד 37 זוגות שלשניהם אין, וזה קצת נראה מוגזם, בכל אופן זה המספר המקסימלי שיכול להיות שלשניהם אין בכלל, וזה קבוצה ג'.

כעת נסמן בדיאגראמה צבע אדמדם עבור אין אורגזמה וצבע כחול בהיר עבור יש כאשר למעלה זה נשים ולמטה גברים

סה"כ 35 נשים שיש להם

נשים שאין להם

סה"כ 65

גברים שיש להם

סה"כ 63

סה"כ 37 גברים שאין להם

קבוצה א'

תכיל 35 זוגות שלשניהם יש

קבוצה ב'

תורכב משארית הנשים שאין להם

כלומר: 28 זוגות לאישה אין לגבר יש

קבוצה ג'

תכיל 37 זוגות שאין להם

זה בכלל לא מעודד ולא נראה שזה המציאות, כי אז לא הייתה פרנסה כל כך נרחבת לעסקי המין, וגם יקומו חכמים ביניכם ויגידו, אבל גילה, זה לא ייתכן, בואי תנסי להרכיב זוגות כך שלפחות אחד מהם יהנה, אחרת זה לא קונץ, למה להם לעשות את זה?

לכן הבה וננסה הפוך, הבה ונראה האם ייתכן מצב, לפי סטטיסטיקה זו, שבו נוכל לבטל את מצב ג' שבו גם לגבר וגם לאישה אין אורגזמה.

לצורך כך נצטרך לוותר על ההנאה ההדדית.

v לכן נשדך את 35 הנשים שכבר יש להם ל-35 גברים שאין להם, מה לעשות.

v ואז נלך לאפשרות השנייה, נשדך את 63 הנשים שאין להם עם 63 גברים שיש להם.

v ואז חברה, ישארו לנו 2 זוגות, שלשניהם אין אורגזמה!!!

הנה הדיאגרמה שתסביר זאת היטב:

סה"כ 35 נשים שיש להם

סה"כ 65 נשים שאין להם

סה"כ 37 גברים שאין להם

סה"כ 63 גברים שיש להם

קבוצה א'

תכיל 35 זוגות שלאישה יש ולגבר אין

2%

קב'

קבוצה ב'

תכיל 63 זוגות שלגבר יש ולאשה אין

ואם נצטרך להפוך את זה לאחוזים, הרי שיש לנו 2 אחוז וזה בדיוק אחוז החסימה, ועם זה כבר אפשר להרכיב רשימה ולרוץ לכנסת, והשאלה התמוהה מכל, אם כן, שעולה מן הסטטיסטיקה הזו, איך זה ייתכן?

כי איך שלא ננסה, תמיד יקרה מצב שבו לפחות אצל 2 אחוז מהזוגות לשניהם אין אורגזמה, אז למה הם עושים את זה בכלל???

גם אם תגידו, אז הם לא עושים את זה בכלל, לא תהיו צודקים!!!

כי כתוב במאמר שבגילאי 40 ועד 60 52 אחוז מהגבריםו-33 אחוז מהנשים מקיימים יחסים בין פעם ועד ל-6 פעמים בשבוע! כך שעל פי נתונים אלה, חייב להיות מצב בו לפחות אחד מבני הזוג לא נהנה, וגם יכול להיות "שאחוז החסימה שלנו" נופל ביניהם, אז למה הם ממשיכים לעשות את זה? פעם אחר פעם ומדי שבוע בשבוע? זה לא מטרד?

מה, הם מעמידים פנים?

מיניות האדם היא אחת מהתעלומות הגדולות ביותר, שעדיין לא ירדנו לפשרה. זאת כביכול פעולה טכנית, אך זה הרבה יותר מכך.

ברגע שהמאמר מביא פסוק תמוה כמו: "בניגוד למידע הנרחב לגבי גברים – על התפקוד המיני של האישה ידוע מעט מאוד. החוקרים מסבירים זאת בכך שמדובר בתחושה ורגשות, לעומת גברים שאצלם ניתן למדוד את הפרמטרים הפיזיולוגיים".

האומנם האישה היא תחושה ורגש והגבר רק פיזיולוגיה?

אז למה אומרים לנו על פי מחקרים אחרונים שהמין אצל האדם בא מהראש?

מי שכאן מפתיע, זה דווקא בני ה-60 עד 80 כאשר 52% מן הגברים מקיימים יחסי מין סדירים ו-33% מן הנשים.

ניקח בחשבון שכבר מגיל 40 סובלים 52% מן הגברים מאין אונות, לכן חייב להיות שלפחות חלק מאותם "מבוגרים" המקיימים יחסי מין גם סובלים מאין-אונות אז איך הם עושים את זה? רצים לויאגרה?

לא בהכרח, לדעתי, בגיל מבוגר, כבר קל להתחמק ממילוי החובה המינית, אבל אז אפשר לעשות רק יחסי אהבה, כמו הביטוי האנגלי:

To make Love.

היצר יורד עם שנים, והוא חייב להחליף את עצמו ברגש, שהוא העיקר ולא המיניות עצמה, גורם שהמחקר לא הביא אותו בחשבון. דבר שלא בא לידי ביטוי במחקר זה, וניתן לזקוף אותו לזכותם של בני ה-60 עד 80!

חוץ מזה, איך ייתכן שבגילים הצעירים כל כך הרבה עושים את זה, ועוד בתדירות גבוהה, אז מה קרה, בעבר הם נהנו, ועכשיו ככל שהתבגרו, הם איבדו את חווית האורגזמה?

איך זה ייתכן?

אצל הגברים מילא, אם כורכים הנאה ביכולת תפקוד גבוהה "של התורן", אבל מה לגבי נשים?

"מזהב טהור זה הפך לזהב מזויף"? כיצד זה קרה?

הנה לרשותכם המאמר שיפטו בעצמכם:

האם בשביל ליהנות ממין צריך להיות נכה?

עוד אני מלאת תימהון ממאמר זה, וכבר נחת עלי מאמר נוסף, במוסף הבריאות של ידיעות ביום ב' 10.2.2003.

הייתה שם כתבה מצוינת על האלטרנטיבה העומדת בפני נכים.

מה לעשות, גזירה מהגורל, קורה, אז בואו ונראה איך אפשר לעשות מהלימון לימונדה, ועוד איזה לימונדה.

וזאת בכתבה מאת מיכל שרון על כריסטופר ריב ואשתו, שעדיין נהנים מאוד מסקס.

נשמע מאוד מפתיע, לא?

אולי בעצם, באמת הגיע הזמן שנלמד מהם יותר מכל אחד אחר, ובכך - אנשים שדווקא מוגבלים בגוף, הצליחו לשחרר את הנפש שלהם, עד לחוויה מינית שונה ומיוחדת!

כי מיניות זה בדיוק הגבול והשער שבין גוף לנפש!

אז למען כל אלה שיצא שהם לא נהנים, ולמען כל אלה שרוצים ליהנות ממין בלי להיות נכים, ברצוני לומר בקצרה, מספר דברים, ובעתיד בהחלט יש מקום להרחיב על כך את הדיבור.

v מיניות היא חלק מחוויה אכסטטית, אולי אפילו חלק מנוון מהחוויה האכסטטית הכוללת.

v איברי המין, הם רק חלק מהחוויה הזו, ולפי גישות המזרח בעיקר, נוטים "לגנוב את ההצגה", ולכן שימוש יתר בהם, הוא לא רצוי ואפילו מזיק.

v במזרח כורכים פעילות מינית כאמצעי לשני מטרות: שמירה על חיוניות ונעורים וזה מבחינת הטאו, ויצירת ייחוד שבקדושה מבחינת הטנטרה יוגה.

v המערב לקח גם מזה וגם מזה. ישנם ספרים שברוח הניסיון ליצור מהחוויה המינית אקט מקודש, מדגישים מאוד את הצד הטכסי, ההדדי המשותף. המגע, המבט, האווירה וכו', שזה כשלעצמו מצוין, ובטח לא מתאים לשיטת הזבנג וגמרנו, וזה כבר מרחיב את החוויה מעבר לגוף.

v יש ספרים שמדגישים את הצד הטכני, כלומר, מתארים בפרוטרוט את הנושא של "אורגזמה מלאה", או אורגזמה ללא פליטת זרע, בתוספת נכבדה של תרגילי נשימה, מדיטציה וכו', וכל זה על מנת להזרים אנרגיות למקומות אחרים בגוף. כל הספרים תמימים בדעתם, שהמיניות היא חלק ממערכת מרכזי האנרגיה, הצ'קרות שלנו, ואורגזמה כפי שאנו מכירים, זה פשוט ביטוי נמוך יותר, ודווקא בצ'קרות הנמוכות.

v במאמר שלעיל יש כמה משפטים מאוד חכמים: "מיניות מכילה את כל המהות שלנו... המיניות שלנו קיימת בכל הגוף, ולא רק באיבר המין". זה מאוד נכון, משום שבגוף שלנו קיימים מספר שערים, והגוף שלנו הוא כמו גיטרה, וכל מיתר משמיע צליל אחר, ואי אפשר לפרוט רק על מיתר אחד, וגם כל מיתר ניכנס לתהודה דרך מיתרים אחרים. "המיתרים האלה", בין היתר, זה בעצם השרירים הטבעתיים שלנו שיש לנו אותם למטה, אבל גם הפה והעיניים הם שרירים טבעתיים, ולכן ההדגשה על הפעלתם קיימת בכל ספרי הטנטרה או הטאו.

v משפט הסיום במאמר מדבר על כך שהטנטרה היא "מודל שמתמקד במיניות כמצב משתנה של מודעות, בניגוד למודל המערבי של סקס כפעולה שמכוונת למטרה מסוימת". אם ננסה להבהיר את הנאמר הרי שהטנטרה רואה במיניות שער לכניסה למצב תודעה שונה- גבוה ורוחני יותר, ואילו המערב רואה בכך, מטרה בפני עצמה, בכדי להגיע להנאה ואז "לגמור עם זה", להתהפך לצד השני, לסובב את הגב וללכת לישון.

v באחד מהספרים הנהדרים ביותר שקראתי לאחרונה, "המאהב הפנימי" בהוצאת פראג, היא מדברת על אנרגיה מינית, יותר כאנרגיה חיונית הטוענת את הגוף. לכן הכול הופך להיות בעצם "מין", גם מוזיקה, צבעים, מראות, וריחות, יכולים להרחיב את החושים שלנו, וליצור סימפוניה שלמה של הנאה. לשם כך יש לתרגל טעינה מינית ללא "גמירה" שהיא בעצם ריקון אנרגיות. מדוע בעצם כל פעילות מינית חייבת להגיע לשורה התחתונה הכול כך נדושה ומקובלת, זה לא משמעם?

בקיצור חברה, כמה מילים לי לסיום אל אלה שנכללים ב-2 האחוזים של אחוז החסימה או יותר:

אל תהיו מתוסכלים מזה שאתם לא נהנים, כי אולי ההנאה שלכם דורשת:

v קשר יותר מעמיק אל בן הזוג.

v הבנה שהכול בא מן המוח, ולכן סתם גירוי טכני אינו מספיק!

v מין זו פעולה שמחברת גוף ונפש בצורה בלתי רגילה, ולכן מותר להשתמש בדמיון ואפילו לפנטז, זה מממש את עצמו! אולי חלק מאי ההנאה שלכם קשורה במגבלות שאתם מטילים על עצמכם!

v לא להפוך את ההנאה למטרה, זה מאוד מלחיץ, לחשוב יותר על בן הזוג, על האהבה, על הרצון לגרום לו הנאה.

v אם נהניתם בעבר וכיום לא, הרי שהשתניתם, אולי הסתיימה תקופת הסטוצים ומתחילה תקופת הרגש.

v תוציאו מהסיפור את רגשות האשם, הצורך לרצות, "נכשלתי כי לו הצלחתי לגרום לשני הנאה". תחוו את מה שיש כפי שזה! אף חוויה היא לא יותר או פחות מחוויות אחרות, או משל אחרים.

v להתבונן על כל מכלול החיים שלכם, משום שאולי אתם מנסים לפצות עצמכם על אי ההנאה שלכם מדברים אחרים, ואז אתם מתוסכלים שגם כאן אתם כבר לא נהנים. במילים אחרות, המיניות היא לא פיצוי ולא ניתוק מחיי היומיום, מטרתה להחזיר אתכם אל החיים, חיוניים ומסופקים יותר.

רשימת ספרים מומלצים:

המאהב הפנימי- ג'ולי הנדרסון, הוצאת פראג.

סודות האהבה של הטאו- מנטק צ'יאה, טיפוח האנרגיה המינית הנשית, הוצאת קיבוץ ענבר.

סודות האהבה של הטאו- מנטק צ'יאה, טיפוח האנרגיה המינית הגברית, הוצאת קיבוץ ענבר.

הטאו להתמרת מתח לחיוניות- מנטק צ'יאה, הוצאת קיבוץ ענבר.

אומנות האקסטזה המינית- מרגו אננד, הוצאת גל.

להזדיין בסבלנות- רפיק, הוצאת בבל.

סקס טנטרי- אימל רצ'ואיאן, הוצאת אסטרולוג

כוח פנימי- כריסטופר ס. קילהאם, הוצאת אור עם.