אפריל 2011

כתבה זו נכתבה עבור מגזין חיים אחרים, וגרסא קצרה שלה פורסמה בגיליון ספטמבר 2011, בשם "הוי חיים בריאים יקרים שלי"

מובאת לכם בזאת הסיפור המלא, והכתבה המלאה, המכילה גם לינקים חשובים. תהנו ותחכימו.

כושר באושר ובריאות עולה ביוקר

מיומנה של פדלאה

ההקדמה- ובה יסופר על למה להיות שוחרת בריאות

קבלו אותי בת 55 פלוס. צמחונית מזה 35 שנה, לשעבר ספורטאית ואוהבת שחייה, וכיום?

הספורט הכמעט בלעדי שאני עושה זה להעביר את האצבעות מעל גבי המקלדת, בישיבה על כיסא אורטופדי ובנוסף משענת של ד"ר גב בתוספת מושב מגנטים. מדי פעם צועדת לעבר המקרר תוהה מה לקחת.

שותה ספלים של תה צמחים עם חלב סויה וממתיק מלאכותי, חובבת סלטים ומרקים לרוב, נמנעת משלושת הלבנים: קמח, סוכר, שמרים, מתעמלת פעם בשבוע.

בגלל זה ולמרות זה, עולה במשקל כל שנה רק בק"ג אחד, נשקלת באופן כפייתי ורואה בחרדה גוברת והולכת כיצד נמחקים הק"ג של דיאטה מוצלחת של 15 ק"ג שנעשתה לפני כ-10 שנים.

קבלו אותי כאחת אשר צורכת מזון בריאות מזה 30 שנה וחורקת שיניים בתסכול ומשלמת את המחיר, למה?

משלמת על שניצלים של סויה בין 30 ל-40 שקלים, וללא הרף תרה אחר מבצעים בכל הרשתות, וגם אז זה יורד עד 25 ש' בערך, בעוד אשר שניצלים של בשר עולים בסביבות 15 ש'.

צורכת חלבי סויה שמחירם לא פחות מ-10 שקלים.

קונה שוקולד ללא סוכר ומשלמת לפחות 10 שקלים, בעוד אשר עם סוכר ניתן להשיג גם ב-5 שקלים.

משלמת על לחם בריאות בין 12 ל-15 ש'.

שותה תה צמחים ומשלמת על 20 שקיות תה כ-15 ש', בעוד אשר במחיר הזה ניתן להשיג 100 שקיקי תה רגיל.

מסתכלת בכעס איך אחוזי השומן יורדים ואז עולים המחירים. מתפלאת על המדינה שמסבסדת מוצרי בסיס, אבל זה רק סוכר או קמח לבן. מתפלאת ללא הרף, למה אין תמריצים לעידוד מוצרי בריאות, למה?

קבלו אותי עם תסכול מתגבר עוד יותר, לאחר ביקור בברלין, גן העדן של שוחרת בריאות כמוני.

נסעתי לשם בחברת ידיד באוקטובר 2009. התארחנו בדירה של מכר, ומהר מאוד ירדנו אל הסופר המקומי להצטייד במצרכי מזון.

להפתעתי הרבה עם שווה ערך של 70 ש' ישראליים, יצאנו עם עגלה עמוסת קניות.

הבטתי משתאה, כאשר המחירים כבר מתורגמים לשקלים ישראליים.

כיכר לחם בריאותי של ק"ג שלם מקמח מלא עם סובין, פחות מיורו, כלומר 5 שקלים בלבד.

לא היה שום הבדל בין לחם לבן ללחם בריאותי!

חפיסת שוקולד עם סוכר או בלי סוכר, 1.5 ש' בלבד.

ליטר חלב סויה, 5.5 ש' בלבד.

חבילה של רבע ק"ג גבינה צהובה 5 אחוז שומן 5 שקלים בלבד. ללא שום הבדל בין גבינה שמנה יותר או רזה!

גבינת קוטג' 3 שקלים.

שקית שקדים של רבע ק"ג 5 שקלים בלבד. בארץ זה 5 שקלים ל-100 גרם!

שמן זית ב-10 ש' בלבד, כאשר כאן בישראל ארץ עצי הזית, המחיר מגיע גם ל-30 ש' לחצי ליטר.

ככה שוטטתי לי בין המדפים של סתם אפילו סופרמרקט בפרבר אפרורי של ברלין, משתאה על השפע, ומשתאה על כך שלא היה שום הבדל בין מחירים של בריאות לעומת אוכל רגיל, ומתפלאת על המחירים הכל כך נמוכים.

גם הירקות היו במחיר מאוד סביר לא יותר מהמחירים בתל-אביב.

חזרתי לארץ מתוסכלת ובצירוף של כמה חבילות גבינה צהובה, שוקולדים למכביר, והרבה שקדים ואגוזים.

קבלו אותי כאחת שמאמינה שלא סתם בריאות ובריאה הם מאותו שורש, ושצריך לעבוד על זה מדי יום ביומו, וקבלו אותי הנה בביקור אצל הרופאה.

פרק ראשון ובו יסופר- על כיצד הרופאה "מכניסה אותי ללחץ" מלחץ הדם

יום הדין של כל אחד מאיתנו מגיע, כאשר הוא הולך אל הרופאה. זמן לעשות חשבון נפש. בזמן האחרון, כבר אין את העט המאיימת הרושמת בדיקות ורצפטים, יש את המחשב הזה, עליו הם מקלידים ב-2 אצבעות.

אז היא מסתכל עלי, על משקלי שבחר להציג עצמו, במיוחד בכרס לתפארת ומסננת מתחת לשפתיה: "אבל זה שומן בטני, זה הכי מסוכן"!

לבי נופל בקרבי, כן נכון, מבנה תפוח זה כרס ומבנה אגס זה ירכיים ויושבנים עבים, והנה אני נתברכתי במבנה תפוחי להחריד.

מבלי לבזבז זמן מיותר, היא מוציאה את המכשיר האימתני הזה למדידת לחץ דם, את זה עם הפומפה, מצווה עלי להפשיל את שרוולי והיא מתחילה לפמפם!

יש לך לחץ דם קל, היא מבשרת לי את הבשורה המרה. למה אני מזדעקת ממקום מושבי. כמה יש לי.

יש לך 170 על 90, את רוצה לקחת משהו?

"לא בשום פנים ואופן לא אקח", עונה לה האגו הפגוע שלי.

מה?

ליטול כדורים עד שארית ימי חיי, בשום אופן!

"בואי היא אומרת לי, אני נותנת לך לבוא למדוד כ-10 פעמים, וחוץ מזה היא מתקתקת ומוציאה ים של ניירות, ים של בדיקות, ואומרת לי ללכת לאחות להנחיות.

אני יוצאת אל האחות, ואומרת שהנה יש לי טופס של לחץ דם. אני לא מספרת לה שזה עתה מדדתי, אני רוצה שתבדוק לי שוב באלקטרוני.

"לכי שבי בחוץ תנוחי רבע שעה", היא אומרת לי, ואני מתיישבת על הספסל עוצמת את עיני ונכנסת לאימא של האימא של המדיטציות.

שמעתי פעם שיש קשר בין הנפש ללחץ הדם. יושבת אני, עיני עצומות ומדיינת שאני במקום שקט על חוף הים בנופש וחופש, נושמת עמוק ונרגעת למשמע רעש הגלים.

יושבת אני מנותקת מכל, נכנסת והנה האחות מודדת לי באלקטרוני והתוצאה: 125 על 85.

"תגידי, אני שואלת אותה. "מה יותר מדויק, האלקטרוני או הפומפה?"

"הידני יותר מדויק", היא אומרת ומסתכלת על פני המאוכזבות.

"ותגידי לי בבקשה, לחץ דם יכול להשתנות כל כך מהר?"

"כן", היא אומרת לי ומסבירה לי. "הערך העליון שלו זה הסיסטולי כאשר הלב דוחף דם. זה עולה כאשר עושים מאמץ גופני, לכן צריך לשבת. הנמוך זה כשלהב מרפה ומתרחב, וזה הדיאסטולי, על זה יותר קשה לשלוט, אבל תראי הבה וארשום אותך לבדיקות דם, וחוץ מזה הנה מה שאת צריכה לקחת הביתה".

היא הולכת ומביאה לי צנצנת פלסטיק של 5 ליטר, ואני מסתכלת עליה בתמיהה.

"כן, כן", היא מסבירה לי, "לחץ דם עלול לפגוע בכליות, והרופאה רוצה לבדוק את תפקוד הכליות, אז ב-24 שעות הבאות הכל צריך יהיה להיעשות לתוך הצנצנת הזו" היא פוקדת עלי.

"אבל איך, אני קמה כמה פעמים בלילה סהרורית לשירותים, איך בדיוק, ואם אפספס..."

"תשתדלי", היא אומרת לי, ואני יוצאת ובהחלט מיואשת אל מקום המפלט שלי, אל סניף הסופר פארם הקרוב, הרוקח שם מכיר אותי.

הרופאים אומרים שזה אשליה ועבודה בעיניים, אבל אני כן שוחרת תופסי מזון.

אז מזה שנים רבות אני לוקחת נוגדי חימצון, q10 להגברת הזיכרון, כי עד שאני מגיעה למקרר שכחתי מה רציתי לקחת... אני גם לוקחת אצידופוליס לעיכול טוב יותר, וגלוקוזמין כי אומרים שזה טוב לעצמות ולסחוסים. אומגה 3 כמובן, למרות שאני נאבקת על זו ממקור צמחי ולא מדגים ועוד ועוד.

אני גם לוקחת בחורף ויטמין C עם אכינצאה ופרופוליס, כי זה מחזק את מערכת החיסון.

בקיצור, עומדת אני בפני המדף העמוס לעייפה של תוספי המזון והמוכרת האדיבה ממש שמחה לעזור לי.

כן נכון, בצר להם וביאושם מהרפואה המערבית פונים אנשים רבים לענף תוספי המזון. בעוד המדענים והרופאים פוסלים זאת מכל וכל, מגלגל שוק זה מיליונים בשנה.

רק תגיד מה הבעיה ומיד ישמחו לתת לך את הקופסאות המתאימות.

"לחץ דם", אני אומרת לה מבוישת.

בקיצור, כעבור כמה דקות אני יוצאת אחר כבוד עם מכשיר לבדיקת לחץ דם, שעלה להפתעתי 150 ש' בלבד, עם כמוסות עלי עץ הזית ועם כמוסות סרפד המגבירות את ההשתנה.

הוספתי אותם ברוב כבוד והדר לארסנל תוספי המזון שלי.

פרק שני ובו יסופר על הציווי ללכת לחדר כושר

"את לא רוצה לקחת תרופות?" שואלת אותי הרופאה לאחר שעיינה בתוצאות מדידות לחץ הדם שלי אותם בדקה האחות משך שבועיים. מסתבר שלחץ דם זה נתון שמשתנה מדקה לדקה, ומי מאיתנו שנמצא בטווח גילי לא סובל מלחץ דם גבולי?

כנראה שכדורי עץ הזית עשו את העבודה שלהם, אבל יותר מכל, מבקשת הרופאה שאוריד משקל ואלך לחדר כושר.

"אז תני לי אישור לחדר כושר", אני ואמרת לה.

אך היא מנידה בראשה לשלילה ואמרת לי שהיא שולחת אותי לבדיקת מאמץ.

בעקבות כמה מקרים של שבץ לב בחדרי כושר, מחמירים חדרי הכושר בבקשה של אישורים רפואיים.

לאחרונה הקלו קצת על החוק, בכך שמי שמתאמן באופן מזדמן, יוכל לחתום על אישור שבקיצור פוטר את המכון מאחריות בריאותית.

בכל אופן, היא רושמת על פתק בקשה ללכת למכון פרטי לבדיקת מאמץ.

חודש ימים לקח לי עד אשר הגיע תורי.

התבקשתי להצטייד בבגדי ונעלי ספורט ומגבת.

הסבירו לי שאצטרך להתאמץ שם על הליכון.

"אני ובדיקת כושר, אני חושבת לעצמי, כאשר אני רואה שבתור מחכים צעירים שמיועדים לכושר קרבי בצה"ל.

"אני ובדיקת כושר עם הכרס המופלגת שלי..."

אני משלמת את 50 השקלים של המושלם, והרופאה החביבה והצעירה ממלאת שאלון סטנדרטי, ומסבירה לי שאראה אותה שוב לאחר בדיקת הכושר.

אני צועדת לתוך חדר עמוס מוניטורים, מחוברת להרבה מאוד אלקטרודות, שרוול לבדיקת לחץ דם, מועמדת על הליכון, ומתבקשת להתחיל ללכת.

"אני אראה להם שיש לי כושר", אומרת גאוות האגו הפגועה שלי.

ובאמת למה שלא יהיה לי. שכחתי לספר לכם שאני רקדנית. בטן, טראנס מה שתרצו. לא מאמינה עלי, אבל רוקדת בקצב מטורף שעות רבות, ולא מתעייפת. והסוד הוא, נשימה נכונה.

אז אני נושמת לי עמוקות וצועדת לי על ההליכון בנחת.

קצת הלב עולה ונעצר לו על 120.

האסיסטנטית צועקת עלי.

"נו תגיעי כבר למכסימום!"

"למה לי, אני אומרת לה, הנה תראי, אני רצה והלב לא מתעייף!"

"גברת, זה בדיקת כושר, לא הליכת מרתון, קדימה, תגיעי כבר למכסימום, תגיעי כבר למאה וארבעים", היא אומרת לי ומעלה את המהירות ואת השיפוע למה ששווה לטיפוס על הרי האלפים בריצה קלה!

"אבל זה לא רוצה לעלות לי", אני אומרת לה מתנשמת, ועוד רגע מתמוטטת על גבי ההליכון.

"אם לא תוכלי יותר נפסיק, אבל תתאמצי" היא אומרת לי.

"מסכן לבי", חשבתי לעצמי.

"אוי לי, רוצים להעמיס עליו את המכסימום האפשרי, איזה אכזריות לשמה".

אני מתנשפת כי זה כבר באמת קשה, דופק הלב הולך ועולה, על הצג מתנוסס 140, והיא שמחה, וגם אני, כי הנה הגעתי לסוף הבדיקה!

הרופאה מעלעלת בגרפים של הא.ק.ג שבאמת נראים מאוד סדורים, והיא נראית מאוד מרוצה.

"יש לך לב כל הכבוד", (טפו טפו), היא אומרת לי ורושמת את האישור המיוחל למכון הכושר.

מאושרת יוצאת אני מהבדיקה והאישור הנכסף בידי!

פרק שלישי ובו יסופר מדוע חדרי הכושר הם חלום נשגב

מצוידת באישור הנכסף, שמתי פעמי למרכז הספורט ליאובק, שמכיל הכל בעסקת חבילה. חדר כושר משוכלל, בריכה בלוויית סאונות וג'קוזי, ממש גן עדן ספורטיבי. שמחה ומאושרת נסחבתי לשם באוטובוסים עירוניים, והנה עוד לפני שקניתי כרטיס חד פעמי, ציינתי שיש בידי אישור לחדר כשור.

ואז ציפתה לי האכזבה:

"גברתי, הכניסה לחדר כושר היא למינויים בלבד"!

"סליחה? ואי אפשר לנסות חד פעמי, לראות אם זה מתאים לי בכלל"?

"לא גברת אי אפשר".

"וכמה עולה מינוי שאלתי בתמימות משחרת אחר מבצע.

"3500 ש' ואז גם הסבירו לי שכעת אין מבצעים.

מאוכזבת שבתי על פעמי וירדתי לחוף הים.

טיילתי לי בטיילת השוממה של שמש נובמבר, והנה להפתעתי הרבה, ניצב חדר כושר במלוא הדרו, המתקנים של חדר הכושר בטבע. הם נמצאים בכל מקום.

בטיילת הכט בחיפה, בחופי הכרמל, בחוף גורדון בתל-אביב, בפארק הירקון, איפה לא?

הנה תראו בסרטון המצורף איזה רעיון גאוני.

http://www.greenfields.co.il/index.php?query=tp_i20

הפטנט במכוני כושר זה משקל שונה אותו ניתן להדוף או להניף. והנה כאן חברת גרינפילדס, הגתה רעיון גאוני.

יניף כל אחד את משקל גופו. כלומר, דרגת הקושי של כל מכשיר מותאמת למשקל הגוף של האדם.

http://www.greenfields.co.il/index.php

מסתבר שאנשי החברה יבאו את הרעיון בעת ביקורם בסין, ומאז 2006 החלו לצוץ בפארקים שונים, חדרי הכושר של הטבע, מתחת לכיפת השמיים וללא תשלום כמובן. רעיון מבורך לרשות הציבור.

אז אני נהנית לי מאוויר הים, ומחום השמש, מגיעה לביתי לאחר אימון קצר, מחפשת עדיין את הדבר האמיתי.

בטבע זה נחמד, אבל אני מחפשת את ההליכונים, כי ציוו עלי ללכת ברגל, ומה לעשות, הליכון זה בכל זאת יותר נוח, ואני רוצה את המזגן, ובמיוחד את הטלוויזיה, כי אחרת משמעם.

אני מתקשרת לכל מקום אפשרי ושואלת מה מחיר התענוג, ובקיצור בכל מקום זה מינוי, ואם לא אז כניסה חד פעמית ב- 70 ש', ממש מנסים להפוך זאת ללא אטרקטיבי!

בשל התחרות הבא, רבים מהם יוצאים במבצעים, אבל גם אז זה בערך 300 ש' לחודש, כך שאם הולכים פעם בשבוע זה במחיר 75 ש'!

מהר מאוד אני מבינה שרק יחידי סגולה זוכים להתאמן במכון כושר.

זה או בקנטרי קלאבים, שהם פעמים רבות מחוץ לעיר, ומיועד לבעלי מכוניות, או שזה פזור במרכזים מסחריים, והמחירים גבוהים, והמינוי מחושב בצורה כזו, שאם אתה לא מתאמן לפחות פעמיים בשבוע, חבל על כספך.

הבנתי שחדרי כושר זה כנראה לא לפדלאות שהם גם חסרי רשיון נהיגה ורכב כמוני.

רק מקום אחד הסכים לקבל אותי במחיר של 50 ש' בלבד, כולל בריכה, סאונות וגם חדר הכושר. מרכז הספורט של בריכת מכבי בכרמל. אני מציגה בגאווה את אישורי ומורשה להיכנס פנימה.

פרק רביעי ובו יסופר על כושר עם המון אושר

טוב אז אני עולה על הליכון, ומתחילה מה שנקרא ללכת.

זה נראה לי מוזר.

זה נראה לי כזה סזיפי, זה כמו ללכת וללכת ולא להגיע לשום מקום. אנשים הולכים והולכים ועוד הולכים...

אני מסתכלת סביבי ואני רואה בעיקר גברים, כולם חטובי גוף ושרירים ושואלת עצמי מה אני השמנה, הכרסתנית והפדלאה עושה במקום הזה.

אני הולכת והולכת בחוסר התכליתיות של ההליכון, מזל שהטלוויזיה מולי. ברקע משדרים את זמן מיסטיקה, שהיא תוכנית מיסטיקה יומית, שמאוד מעצבנת אותי, כי אני שונאת חובבנות, אבל אז אני מגבירה את קצב הליכתי, ואפילו עוברת לריצה קלה, שמחה על התועלת הרבה שהפקתי מתוכנית זו.

אני רצה ומזיעה, ולדאבון לבי, אחרי שעה שלמה של הליכה מהירה כשמד המרחק מצביעה על למעלה מ-4 ק"מ, מראה מד אבל מד הקלוריות שנשרפו 200 קלוריות בלבד.

"זה הכל", אני אומרת לעצמי באכזבה.

"רק 200 קלוריות עלובות שזה שווה ל-2 פרוסות לחם, או למצה אחת או לפיתה אחת, או לשליש חפיסת שוקולד?"

באחד ממוספי סוף השבוע, אני קוראת כתבה, שאין בעצם שום קשר בין כושר גופני לבין ירידה במשקל!

מסבירים לי שם ובכל מיני כתבות אחרות, שזה טוב בעצם לבנות מסת שריר, כי שריר שורף יותר שומן, מה שמעלה את חילוף החומרים וכו'.

בכל אופן אני חייבת לומר לכם, שאחרי הליכה של שעה, ועוד שעה של אימונים עם משקלות ובמכשירים השונים, הרגשתי ממש אלוהי!

גופי התיישר, וראשי נסע עצמו בגאון, חשתי פרץ של מרץ וחיוניות ובכלל לא הייתי רעבה.

הרגשתי שאני מפעילה שרירים שכלל לא ידעתי שהם קיימים בגופי, וזה ממש עזר לי ליציבה, לנשימה ובכלל. חשתי שזה פשוט נותן כוח לחיות!

אפילו הקמתי מרבצו את מדריך הכושר המבוגר והמנוסה שישב לו שם ליד השולחן בחוסר מעש. לא כל יום הוא זוכה לקליינטית כמוני.

הוא שם בידי משקלות, אחר כך פקד שאשכב על המזרון ושאעשה כפיפות בטן, כשהוא עומד מעלי ופוקד עלי כמו רס"ר: "קדימה, קדימה, לנשוף במאמץ, 3 פעמים 15, לא לוותר"!

אחר כך הוא עוד הטיף לי שפעם בשבוע זה לא מספיק, ואלה שהקשיבו, בעלי המינויים והמכוניות, חשו תחושת עליונות.

"בטוח הוא מתנקם בי שהקמתי אותו מכיסאו", חשבתי לעצמי. אמרתי לו שהוא צודק ופעם בשבוע זה המכסימום שלי, אבל גם הראיתי לו שגם בעלי כרס בהחלט יכולים להגיע לביצועים יפים.

האמת היא שהוא מאוד עזר לי והדריך אותי בדיוק, כיצד לבצע כל תרגיל נכון, כדי שהשריר יתאמץ ויתאמן.

הוא התאים את המשקלות שבמכשירים ליכולתי, ואז הבנתי שהמכשירים האלה בנויים לכל אדם!

בקיצור אתם יכולים לראות אותי שמחה ומאושרת, עם המון אדרנלין שזורם בדם אחרי האימון ולא פלא שמתמכרים לזה. גם להרגשה הטובה של כמה ימים אחרי.

הנה אתם יכולים לראות אותי אוהבת במיוחד את "המפסק רגליים".

סליחה סליחה, לא אצל הגינקולוג וגם אין לי בן זוג, ובכיף אני מצליחה להדוף אפילו משקל של 50 ק"ג, לא ידעתי שיש לנו שם בחלק החיצוני של הירך, שריר כל כך חזק.

שאלות נוקבות ללא תשובה עולות במוחי הקודח:

· חדר כושר זה באמת משהו מאוד מאוד מומלץ במיוחד לפדלאות, ואני מתפלאת למה דווקא החטובים נוהים לשם?

· ובכלל, למה ללכת לחדר כושר נחשב לבושה? מה קרה, הולכים לשם בשביל השואו?

· למה לא מעוררים לכך מודעות ציבורית והופכים זאת למשהו יותר זמין ונגיש לציבור הרחב?

· למה לא מסבסדים את זה ומעודדים חדרי כושר בכל מועדון או מתנ"ס שכונתי?

· למה לא עושים זאת במחיר עממי של נניח בין 20 ל-30 ש'?

· למה לא להקל ולהפוך את זה לזמין בצורה כזו, שאם יש לאדם שעה קלה פנויה יכול להיכנס לשם, מבלי להקדיש לכך חצי יום?

· למה אני צריכה להגיע לחדר כושר רק אחרי איום על בריאותי?

במרבית חדרי הכושר יש גם אולמות התעמלות, ויש שם את כל סוגי האימונים.

החל מאירובי כאסח, עם כל מיני מדרגות ומשקלות לחטובים ולחטובות, ולמתנשפים כמוני יש יוגה, פילאטיס, פלדנקרייז ועוד.

פרק חמישי ובו יסופר על המרדף אחר הקופונים

"את לא צריכה לעשות מנוי ובכלל לשלם כל כך הרבה כסף עבור כניסה חד פעמית", אמר לי אחד מידידי, חולה חדר כושר.

"מילת הקסם היא קופונים", הוא אומר לי והאמת היא שאני חושבת שהוא יותר חולה קופונים.

הוא רשום לעשרות אתרים ששולחים לו כל יום במייל אין ספור מבצעים, וככה בין מבצעי הבשר, הגלידות והפיצות, מבצבצים מדי פעם מבצעים לחדרי כושר וקנטרי קלאבים, וזה ממש משתלם!

"יש קופון, יש קופון", הוא תמיד מצלצל אלי בהתרגשות, אבל עד שאני מגיעה למחשב להזמינו, העסקה הסתיימה.

חדרי כושר וקנטרי קלאבים יצאו להם במבצעים אטרקטיביים ביותר כדי להגדיל את מאגר הלקוחות שלהם, והם מוכרים באתרי הקופונים כרטיסיות של 5 כניסות ב-45 ש' בלבד!

מאות קופונים כאלה נמכרים בכל פעם, ומסתבר שהם כנראה הכי פופולאריים.

בגאווה, הוא משוויץ בפני כיצד הצליח לשים יד על קופון זה או אחר, ואני נשארתי עם המילים "העסקה הסתיימה", אפילו שהיה לה עוד שעות רבות. הכל נחטף תוך שעות ספורות!

ככה, אני ועוד שכמותי, יושבים עם הלשון בחוץ ומייחלים לקופון הבא!

לא הרף יוצאים לתור את אתרי הקופונים הרבים, כשאנו משחרים לטרף.

פרק שישי ובו יסופר על - סוכרת עליך ישראל

היד המאיימת של הרופאה הרוצה להקליד לי משרמים, לא הרפתה ממני ובתחילת שנת 2011 אחרי שהיא הכריחה אותי לעשות בדיקות שגרתיות נוספות, יצאה גזירה חדשה, מאוד נפוצה אצל בני ובנות גילי.

"צר לי אבל יש לך סוכרת קלה", אמרה הרופאה והצביעה על תוצאה של כמעט 140 בצום, ועל תוצאה של 7 במה שהם מכנים בדיקה של שלושת החודשים האחרונים של הסוכר בדם, בדיקה מאוד מדויקת המכונה המוגלובין a1c, שהפכה לאימתם של כל הלוקים בסוכר.

הסוכר בדם שלנו כנראה עולה ויורד בהתאם לארוחות שלנו, כמו לחץ הדם, ולכן זה אולי לא כל כך נחשב, ובדיקה זו של אחת ל-3 חודשים היא הקובעת.

היא מסתכלת אלי בעין מאיימת ואומרת לי שעלי לקחת משהו, והאגו שבי עונה לה במנוד ראש, "בשום פנים ואופן לא"!

"אז לכי ותעשי דיאטה ותבואי אחרי מספר חודשים ונעשה בדיקה חוזרת, וגם תלכי כבר למכון כושר", היא ממש גוערת בי.

"אני נותנת לך 3 חודשים בלבד לרדת במשקל ולעשות ספורט, אחרת אני רושמת לך כדורים".

400 אלף איש חולים כיום בסוכרת במדינת ישראל, והמספרים עוד הולכים ועולים. גם גיל החולים הולך ויורד, והולך ורב מספרם של הילדים שסובלים מסוכר גבוה בדם.

סוכרת נגרמת באופן ישיר מהשמנה, תופעה ממנה סובלת מרבית האוכלוסייה, וחוששים שמספר חולי הסוכרת ממש יוכפל תוך שנים ספורות.

חכו זה לא מסתיים ב-400 אלף איש. יש 700 אלף איש שהם במצב של טרום סוכרת, או סוכרת סמויה.

מצבי טרום סוכרת שכיחים מאד באוכלוסייה. על פי ה-ADA (האיגוד האמריקאי לסוכרת) נמצא כי רק בשנת 2007, כ-57 מיליון איש לקו במצבי טרום סוכרת בארצות הברית. על פי הערכות שונות, כ-30% מהאוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 20) בארצות המפותחות סובלים ממצב זה. השכיחות עולה עם הגיל וקיימת גם במתבגרים וילדים, בעיקר בקרב אלו הסובלים מהשמנת יתר.

הנה מה שפורסם בסוף שנת 2010

מהלך דרמטי במלחמה בסוכרת:

תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סוכרת בישראל. התוכנית החדשה, שהונחה על שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו, כוללת קווים מנחים לאיתור יזום ואקטיבי של ישראלים הנמצאים במצב טרום סוכרתי.

על התוכנית החדשה הכריז הערב (יום ב') פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל תחום סוכרת באתר "כמוני", באירוע ייחודי תחת הכותרת "סוכרת המגפה של המאה ה-21 – ניתן לעצור את זה". את האירוע יזמה המועצה הלאומית לסוכרת בשיתוף האגודה הישראלית לסוכרת והאגודה לסוכרת נעורים, לרגל חודש המודעות לסוכרת. האירוע הוא חלק מפרויקט לאומי שמטרתו לעצור את התפרצות הסוכרת בארץ על ידי רתימה של גורמי שינוי בעלי אופי מדיני.

על פי הערכת המועצה הלאומית לסוכרת כ-29 אחוז מהגברים בישראל ו- 23 אחוז מהנשים נמצאים במצב מדאיג של סוכרת סמויה או טרום סוכרת. במגזר הערבי בארץ המצב עוד יותר חמור, שכן 31 אחוז מהגברים וכ-29 אחוז מהנשים נמצאים במצב טרום סוכרתי. המטרה של התוכנית היא לאתר אנשים אלה עוד לפני שהתפרצה המחלה ולמנוע את התפרצותה באמצעות שינוי הרגלי תזונה, פעילות גופנית ובמידת הצורך לנקוט בצעדים דרסטיים כמו ניתוחי קיצור קיבה ותרופות הרזיה במסגרת סל הבריאות.

על- פי התוכנית החדשה יבוצעו בדיקות סקר יזומות לגברים ולנשים מעל גיל 40 בעלי גורם סיכון אחד או יותר מהבאים:

• השמנת יתר של BMI מ-35 ומעלה או 25 קילוגרם עודפים.
• בעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה החולים בסוכרת.
• בעלי עבר של מחלות לב וכלי דם.
• בעלי לחץ דם גבוה מעל 140.
• בעלי שומנים בדם.
• אנשים ממוצא ערבי או אתיופי (בקרב אוכלוסייה זו שיעורי התחלואה גבוהים יותר מקרב הישראלים).
• נשים בעלות עבר של סוכרת הריון או לידה של עובר במשקל ארבעה קילו ומעלה.
• נשים עם תסמונת השחלה הציסטית עם BMI מ-30 ומעלה.

איתור גורמי הסיכון יתבצע בעזרת המידע הנמצא בתיק הרפואי של כל מבוטח בקופת החולים וכן בעזרת שאלונים מיוחדים שיחולקו. בדיקות הסקר יערכו באמצעות בדיקת סוכר בדם לאחר צום של שמונה שעות.

על פי התוכנית, במידה והתקבלה תשובה חיובית יש לשקול טיפול אקטיבי של:

• דיאטה מאוזנת להפחתה של לפחות 30 אחוז מאחוזי השומן במזון.
• אימוני כושר קבועים במשך כ-30 דקות ביום, להפחתה של לפחות שבעה אחוזים ממשקל הגוף.
• נטילת תרופות לאיזון רמת הסוכר במידה שלא הושגה ירידה במשקל באמצעות הדיאטה והפעילות הגופנית לאחר 12 חודשים מיום הגילוי.
• ניתוח לקיצור קיבה במידה שלא הושגה ירידה במשקל באמצעים שנוסו עד כה.

”לטפל במחלת הסוכרת כאשר היא מתפרצת אנחנו יודעים מצוין. תפקידנו הוא גם למנוע את התפרצות המחלה באמצעות איתור הישראלים הנמצאים במצב טרום סוכרתי כאשר הם חיים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם", אמר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. "זוהי משימה לאומית עליונה בחשיבותה, ואנחנו מקווים שמשרד הבריאות יישם את התוכנית בעזרת קופות החולים כבר השנה".

זהו זה, גילה. אמרתי לעצמי. הנה נכנסת לסטטיסטיקה, הנה את אחת מ-700 אלף ישראלים הסובלים מעודף משקל, במיוחד שומן בטני, ויש לך קצת כולסטרול, ולחץ דם שהוא לא הכי מאוזן, את רואה למה הגעת, הנה את בטרום סוכרת.

עוד רגע והייתי מכה את עצמי באגרופיי וצועקת "אשמתי, בגדתי", כמו ביום כיפור, אבל נשאלת השאלה, האמנם רק אני אשמה, או "שלפתח חטאת רובץ", ואיך לא?

הרי בכל פינה רובץ הג'נק עם הסוכר, ובכל מקום מעודדים אותנו לצרוך ולקנות זאת, ועל כך תקראו בפרקים הבאים, ותבינו עד כמה אני כועסת!

פרק שביעי ובו יסופר על הביקור אצל הדיאטנית

אז בקופת החולים יש מה שנקרא להיות "שייך לסל", שזה סל התרופות או סל השירותים שמותר לקבל.

בשנת 2001 עברתי דיאטה מאוד מוצלחת וירדתי ב-4 חודשים 15 ק"ג ושקלתי 75 ק"ג בלבד!

ב-2003, התחיל לעלות משקלי והגיע ל-81 ק"ג, ובצר לי פניתי שוב לאותה דיאטנית.

היא מדדה את גובהי במטרים נניח 1.68 מ' ועשתה את החישוב הידוע.

לוקחים את משקל הגוף ומחלקים אותו לגובה בריבוע (1.68 X 1.68).

כשזה עובר את הערך 30 זה נחשב להשמנה חמורה!

כשזה היה אז פחות, היא פשוט אמרה שאינה יכולה לתת לי שירות, כי "אני מחוץ לסל".

לא עזרו כל המחאות שלי, כאשר אמרתי לה שאני לא מצליחה לשמור. היא עוד אפילו אמרה שלי שאין מה לעשות שזאת המערכת, ורק כשאשמין עוד יותר אוכל לבוא אליה שוב.

הבנתם? כאשר אעבור את ה-86 ק"ג!

זה חרה לי ביותר, והצטערתי על הבורות שלי, הייתי צריכה לבוא עם גי'נס כבד, נעלי גולדה צבאיות ועופרת בכיסים, חבל שלא ידעתי. חבל שמקבלים רק שמנים לטיפול, משום שאז זה כבר מאוחר. למה שלא יקבלו אנשים שיטענו שעלו לפתע במשקל ב-10 ק"ג ומעלה לשנה, אפילו אם הם עדיין לא שמנים?

אז הנה חזרתי אליה שוב, בדיוק מהמשקל בו התחלתי אז, ואפילו קצת יותר, אל אותה אחת, שזכרה אותי כמובן!

האמת היא שזה מוזר, שפתאום יגידו לי מה לעשות ויתערבו לי בחיים בפעילות הכי פשוטה, שזה מה אני מכניסה לפי. זה גם מוזר שבכל ארוחה אני אחשוב על המפגש עמה בעוד חודש ימים, ואיך היא תעלה אותי על המשקל, ויום הדין שלי יגיע!

האמת היא שהרבה אמונות שחלקן טפלות יש מסביב לתזונה ודיאטה, והאמת היא שהמדיניות היא כיום, לפזר ארוחות משך כל היום, ותבינו אותי נכון, אין יותר נשנושים, יש רק ארוחות, גם נשנוש זה ארוחה!

אני מחליטה לאתגר את הדיאטנית, ואני ישר מסגירה את חטאי הגדול, "תראי אני אוכלת בלילה", אבל היא אינה מתרגשת.

"ומתי את רוצה להתחיל לאכול", היא שואלת פדלאה כמוני, שלא הולכת לישון לפני 4 לפנות בוקר, והאנשים המומים מכך שאימיילים נשלחים אליהם בשעה כזאת.

"תשמעי, לפני 12 בצהרים, אני לא מסוגלת להכניס שום דבר לפה", אני אומרת לה בנימה שקוברת את כל בעלי המיתוסים שטוענים שצריך לאכול בבוקר ארוחה עשירה "המחזיקה אותך" למשך כל היום. איך אני שונאת את בתי המלון האלה, בהם אתה דוחף כפי יכולתך בשעת בוקר מוקדמת כמו 9, כאשר אתה עוד חצי ישן. הקיבה שלנו מתעוררת הרבה אחרינו, על פי הרפואה הסינית.

"ומתי את חושבת לאכול את הארוחות המרכזיות שלך", היא שואלת אותי, כשהיא מנסה בכל כוחה למצוא לי תקנה.

"אני", אני מיתממת לי, "אני רוצה לאכול ב-3 בצהרים ובחצות הלילה", חוששת שתנסה להחזיר אותי למוטב, ושתתחיל להטיף לי מוסר.

"בסדר גמור" היא אומרת לי "אני בונה לך תוכנית עם ארוחת לילה", ואני המומה!

"כן כן, הסוד הוא מאוד פשוט, והוא פחות או יותר אחיד.

לאכול 5 ארוחות כאשר 2 מרכזיות!

מותר לאכול ירקות כמה שרוצים. לא לעבור את ה-5 אחוז שומן. לאכול בכל ארוחה עד 100 קלוריות פחמימות שזה פרוסת לחם, או 2 פרוסות לחם קל, או 3 פריכיות אורז, או 5 מהדקות האלה. לאכול באופן מאוזן גם חלבונים.

"את לא אוכלת מספיק פירות", היא אומרת לי אחרי שאני מפרטת בפניה את כל ארוחותיי ואת כל נישנושיי.

האמת היא שאני לא מבינה מה קרה. בעוד אשר ניתן למצוא עגבניות ומלפפונים במחירים מצחיקים של אפילו 1.99 ש', מחירי הפירות לעולם אינם יורדים מתחת ל-6 ש' לק"ג. אני ממש לא מבינה, מדוע עלי לשלם על תפוחי עץ או אגסים או ענבים בסביבות 10 ש' לק"ג.

האמת היא שאני מהססת בקניית פירות שהפכו למצרך יקר, וכשאלה יקרים היד נשלחת ישר אל הסוכר, זה הרבה יותר זול וזמין, הבנתם?

"עלייך לאכול 3 פירות ביום", היא קוטעת את הרהורי, "או במסגרת ארוחה או בנפרד, אבל אז עם מספר שקדים כדי לנטרל את השפעת הסוכר".

"תראי עצמך כחולת סוכרת קלה", היא אומרת לי ואני יוצאת מחדרה עם האף למטה.

האגו הפגוע שלי מחליט להילחם במצב בכל מחיר!

שוב מצייד אותי הרוקח מבית המרקחת בשורה שלמה של קופסאות:

זרעוני החילבה, שכה אהובים על התימנים, נחשבים למאיטי ספיגת הסוכר ממערכת העיכול לדם, והם נמכרים כיום בכמוסות חסרי ריח.

בנוסף ישנו הכרום פיקולנט שנחשב כעזור לחילוף החומרים של הפחמימות.

אבל הנה מלך מלכי המלח הצמח החדש ההודי שאושר בישראל כתוסף מזון מאוד מבטיח רק בשנת 2008, קבלו את ה- ג'ימנמה

Gymnema silvestra

הרוקח הנלהב ממליץ עליו בחום, ובמחיר של בערך 100 ש' הוא נותן לי 90 כמוסות, וזה בכלל לא הרבה.

נלהבת אני קוראת עליו באינטרנט:

ג'מנמה הוא צמח מטפס המגיע עד לגובה 8 מטרים וגדל ביערות ובשטחים פתוחים בהודו, סין ושאר מזרח אסיה.
אחת העובדות המרתקות לגבי הצמח היא האופן בה הוא מראה את פעולתו האנטי סוכרתית ע"י נטרול הטעם המתוק בפה. לאחר לעיסה של 1-2 עלי ג'ימנמה למשך דקה, טעימה של כפית סוכר נדמית כמו לעיסה של גרגרי חול ללא שום רמז לטעם מתוק כלשהו.
הצמח משמש בהודו אלפי שנים לטיפול בסוכרת והוא אף ידוע בשימוש בעולם כצמח מפחית תיאבון וממתן את התשוקה לפחמימות והטעם המתוק.
מחקרים רבים הראו את פעולתו ההיפוגליקמית של הצמח להורדת רמות הסוכר בדם בצום ולאחר הארוחות[vi], וע"י כך להורדה במינון התרופות להן הזדקקו המטופלים[vii].
במחקרים אלו ואחרים נצפתה אף ירידה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים[viii] וברמת ההמוגלובין A1C , ואף ניתן היה להבחין לאורך זמן בעלייה ברמות האינסולין לאחר הארוחה. החוקרים סברו כי ייתכן והתנודות ברמות האינסולין אפשריות בשל שיקום תאי ביתא מפרישי אינסולין בלבלב, לאור השימוש בג'ימנמה. יכולת השיקום של תאי הלבלב נבדקה גם בניסוי שנערך בחולדות[ix] אשר גם בו נצפתה פעילות היפוגליקמית משמעותית של הג'ימנמה.
מחקרים אלו היו ברובם ארוכי טווח ונמשכו לתקופה של 10-18 חודשים.
כך או כך השימוש בג'ימנמה יעיל גם כן בטווח הקצר, כצמח הבולט ביותר לשליטה וניטור רמות הסוכר בדם באופן כללי וכן לאחר הארוחות, בסוכרת מסוג 1 ו 2. מנגנון הפעולה הוא ככל הנראה ע"י שחרור איטי של סוכר מהמעי אל זרם הדם וכן עיכוב מסוים של ספיגת סוכר במע' העיכול.

ג'ימנמה נחשב (ובצדק) לצמח החשוב ביותר לטיפול בסוכרת כיום, הן בשל האפקט לטווח הקצר (ניתן להבחין כבר לאחר ימים ספורים) והן בשל מניעת הנזקים לטווח הארוך ויכולת שיקום הלבלב.

למה הרופאים מזלזלים?

למה הם לא יודעים את כל הדברים האלה?

"למה היא שלחה אותי רק לספורט ודיאטה, ולא יעצה לי לקחת גם תוספי מזון", אני חושבת במרירות.

עד מתי יהיו אלה עוינים את אלה, במקום לשתף פעולה?

פרק שמיני ובו יסופר על החיים המתוקים ללא סוכר

החיים ללא סוכר הם בהחלט מוזרים.

נכון לכתיבת מאמר זה, אני כבר 4 ק"ג פחות ושלושה חודשים ללא סוכר.

המוח שלי התנקה ונעשה כל כך צלול. כל הגוף נעשה יותר גמיש, והקיבה נעשתה יותר רגועה.

התאווה למתוק קיימת, אבל היא הוחלפה בתאווה לתות שדה, מלון או תפוח.

כיום, אם חס וחלילה אני מכניסה משהו מתוק לפה, זה כמו מכה אותי בסנוורים, זה שורף לי את הלשון, וכעבור כמה דקות אני מרגישה את הטעם החמוץ של הסוכר.

אני סובבת לי ברחובות מביטה בתימהון על האנשים בבתי הקפה, עם כוסות השתייה התוססים העולים על גדותיהן, הגלידות, ועוגות הקצפת. אני רואה אותם מול צלחות עם בורקסים נוטפיי שומן, ופיצות ענקיות, והם לאו דווקא שמנים, ואז אני שואלת את עצמי, "איך בכלל אפשר להכניס את כל אלה לגוף, ומדוע כה מר גורלי שלי זה אסור"?

הם יכולים, ואילו אני "אשרף" על המקום ממתיקות היתר, ואם אעיז לאכול פיצה או בורקס נוטף שומן, ייקח לי שבוע ימים של כמעט צום להוריד את המשקל העודף שמכך.

"מצד שני", אני חושבת לעצמי. "מעניין אם הם חשים כמוני"?

ערנית, צלולה וחריפת מחשבה בכל שעות היממה.

אני חושבת שיש בסוכר משהו כזה שמכהה את החושים, גורם למן אופוריה ונמנום קל, אפילו למעין טמטום, כי לא צריך לשבור את הראש ביותר מדי מחשבות.

ללא סוכר, המוח נעשה צלול ועובד שעות נוספות, וכל מה שנראה קודם בלתי אפשרי, הופך למשימה קלה בהרבה. גם תלמידי אומרים שאיכות השיעורים שלי עלתה לעין ערוך. הכל פתאום נראה, חד, צלול וברור. כושר ההחלטה עולה, ככה שאולי הסוכר המטמטם הזה, עוזר לנו להמשיך להדחיק את הבעיות היומיומיות שלנו, עימם אנו לא רוצים להתמודד?

אז מה בדיוק יש בו בסוכר הזה שהוא הפך למצרך כל כך מבוקש?

מסתבר שהסוכר נמצא אפילו במאכלים הכי תמימים שאנו יכולים להעלות על הדעת. הוא מצרך מבוקש בתעשייה. הוא נמצא באבקות מרק מסוימות, מלפפונים חמוצים, רוטבי סויה, קטשופ ואפילו בסלט כרוב אדום עם מיונז. כדאי לקרוא את האותיות הקטנות של המרכיבים ולדעת, שזה בסדר יורד, ולעתים אפשר להגיע לכמות של 8 כפיות ב-100 גר' מוצר.

להלן הלינק:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022111,00.html

על ההיסטוריה שלו ועל "נפלאותיו" כגורם ראשון להשמנה, סוכרת, עששת שיניים, חומציות יתר בדם, שדידה של הסידן מהעצמות וכו', אפשר למצוא הרבה במרחבי האינטרנט:

http://www.mazon-izun.com/?page_id=642

זמינות היתר שלו בדם גומרת למן תחושת ערנות והתרוממות הרוח, ואז הדרך לממתק הבא נעשית מאוד קצרה.

בנוסף לסוכר, יש מושג שנקרא "קלוריות ריקות", שאינם אלא מולקולות סוכר מורכבות כמו העמילנים שמצויים באורז או קמח לבן.

בקיצור כל מה "שמזוכך" ומזוקק, ויש כאלה שלא מכורים למתוק אלא יותר לבייגלה, לקרקרים וכו', כאשר השילוב של הקמח עם הסוכר הופך את זה "לשילוב מנצח".

מה הם מרגישים, אני שואלת את עצמי?

רוב האוכלוסייה אולי אלרגית לקמח, סוכר ושמרים. מבחינתי הם כדור שינה, ללא מרשם רופא. זה מוציא ממני את כל הכוח והאנרגיה, ושולח אותי לישון באפיסת כוחות. זה לוקח ממני את כל הצלילות והמרץ, ואני בטוחה שרבים לא מודעים לכך.

אנו לא מודעים מה זה עושה לגוף, אז אולי נהנים לרגע ומשלמים ביוקר.

אולי לנו המשמינים והנוטים לסוכרת, יש יותר תמרוריי אזהרה כי הגוף שלנו דוחה מיד את מה שלא טוב לא, ואם נצליח להפוך את התמונה נרוויח?

נרוויח לא רק בריאות לטווח הרחוק, אלא שיפור בלתי רגיל באיכות החיים!

אבל רוצים אתם לדעת מה הרווח הכי גדול של אי אכילת סוכר?

כשלא צורכים אותו, פשוט לא רעבים, ואוכלים רק שצריכים. גם מפסיקים לנשנש, ויורדים במשקל באופן משמעותי!

בקיצור, מזה שנים רבות הפכתי לכוהנת הגדולה המטיפה נגד קמח, סוכר ושמרים מה שמכונה שלושת הלבנים!

בימים ההם בשנת 2001 עת שקלתי 90 ק"ג, היה זה בגלל שהייתי אוכלת כ- 15 פרוסות לחם ליום, מסניפה בכל כמה דקות סוכריות מנטוס שהן עתירות סוכר, ושותה כל יום ליטר של מיץ תפוזים טבעי, שזה עשוי בערך מ-15 תפוזים.

תחושות הרעב היו מלוות בטשטוש ורעד קל בידיים, ואז הבנתי שאני כנראה ברמות סוכר נמוכות.

כי יתר סוכר בגוף זה יתר אינסולין, אשר מפיל את רמת הסוכר בבת אחת.

אנשים אשר שמעו בעצתי והפסיקו לצרוך את שלושת המוצרים הנ"ל, התחילו להשיר קילוגרמים ויש אפילו אחת שהורידה 100 ק"ג ממשקלה.

בגיליון 3339 של לאישה מתאריך 10.4.11 פורסמה כתבה ובה עצות שימושיות לגמילה מסוכר

1. להפחית כמויות בהדרגה. אכילת מתוק גורמת לרצון לעוד מתוק, בשל הפרשת האינסולין על ידיד הלבלב. לכן, להקטין כמויות בהדרגה, ואז הצורך במתוק ילך ויפחת. כבר אחרי שבועיים ניתן יהיה לראות תוצאות.

2. להקטין ריכוז. ככה נוכל להתרגל למטעם מתוק יותר ויותר עדין.

3. להמתיק מאכלים מבושלים למשל בגזר או בבטאטה או צימוקים באורז למשל, וכך לא יהיה צורך במתוק אחרי הארוחה.

4. מחממים את המתוק. להעדיף במתוקים מאכלים שניתן לחמם ואז אוכלים מהם פחות.

5. מקפידים על מתוק טבעי. עדיף לדברים טבעיים ולא מתועשים.

6. נמנעים מסוכר וקמח לבן. לפי הרפואה הסינית הם פוגעים בטחול וזה גורם לצורך מוגבר במתוק. להחליף קמח לבן בקמח מלא, להחליף סוכר נניח בדבש וכו'.

7. לשלב טעמים. לפי הרפואה הסינית יש לאכול תפריט מאוזן מבחינת כל הטעמים, ככה לא יהיה צורך בטעם אחד דומיננטי. לשם כך יש לאכול חמיצות, מליחות טבעית, חריפות, ואפילו מעט מר כמו אשכולית או עלי בייבי או חסה.

8. לבחור "ידיד מתוק". כלומר מסוג כזה שלא נרצה ממנו יותר מדי וללא שליטה. לשאול עצמנו בכמה נסתפק ליום מבחינת שוקולד או עוגיות.

9. להגדיר כמות יומית. במקרה זה לבדוק על האריזה ולהגדיר כמות יומית אפילו בעת דיאטה. היא צריכה להיות כ-100 קלוריות. אם זה לא מספיק אז להוסיף תמר או פרי יבש וכו'.

10. לאכול מתוק באמצע היום. בתחילת היום זה יגרור עוד רצון למתוק במשך היום. בסוף היום זה יגורם להשכמה עם הצורך למתוק. באמצע היום זה יהיה סביר.

מה זה 100 קלוריות של מתוק:

· קרמבו

· 2 עוגיות קטנות

· 2 ופלים קטנים.

· 4 קוביות שוקולד.

· חטיף גרנולה עליו רשום מספר הקלוריות ושיהיה פחות מ-100.

· כוס גלידה מאריזה ביתית.

· 2 פרוסות לחם קל עם ריבה

אז הנה ראינו את עצות המתוק המועילות, ואז צפה ועולה השאלה.

"האמנם רק אני אשמה"? אני ששבה ומלקה את עצמי, ואז נופלות עיני על הטלוויזיה שם מראים את ויקי כנפו מטיילת עם עגלת הקניות ודגל ישראל, בסניפי מגה השונים, שם מבטיחים הרבה מבצעים לקראת חג הפסח.

פרק תשיעי שבו יסופר על ג'אנק במבצע, ועל מבצעים של ג'אנק

אני נכנסת בצעד קל לסניף מגה הקרוב ואת עיני מקדמים השלטים מאירי העיניים:

עשרות מוצרים ב-10 שקלים בלבד.

אני מסתכלת על חלק מן המוצרים שמרוכזים במרכז הסופר ונעשה לי חושך בעיניים.

חבילות ענקיות של ביסלי ובמבה הכל ב-10 שקלים. שתייה ממותקת, חבלות שוקולד, סוכריות, ביסקוויטים, עוגיות, הכל בזול, הכל ג'אנק והכל במבצע!

אני נתקלת בסגן מנהל הסניף ושואלת אותו:

"שלום אדוני, אני רואה שבאמת יש לכם מבצעים מאוד מאוד יפים".

"אכן כן", הוא עונה לי בשמחה, מבלי שידע מה עומד לנחות עליו בעוד רגע קט.

"אז תעזור לי בבקשה, תחסוך לי זמן חיפוש. אני רוצה לדעת אם יש בין המבצעים משהו בריאותי, משהו בלי סוכר, או אולי משהו מקמח מלא, או אורז מלא"...

"אין לנו דברים כאלה", הוא קוטע אותי באמצע שאלותיי, "המוצרים האלה הם אף פעם לא במבצע"!

"לא רק שהם לא במבצע, אני חושבת לעצמי", הם אפילו עולים יותר!

באמת מעניין לדעת מי אלה שקובעים את המבצעים?

פעם מישהי אמרה לי שהחברות עצמן. אז מה, חברות טבעיות לא מוכנות ליטול חלק במבצעים, או שמא הרשתות עצמן לא מעונינות?

תנו לנו מוצרי בריאות במבצע!

עם ישראל אוהב מבצעים, ובלב דואב אני מסתכלת על עגלות הקנייה של האנשים העמוסות ערמות על גבי ערמות של ביסלי, במבה, ג'אמפ, ארגזי קולה ומה לא.

אתם לא מאמינים לי?

בעיתוני סוף השבוע תמיד יש מודעות ענק, בצירוף עלוני מבצעים.

הנה אני דוגמת סתם באופן מקרי עיתון מקומי של סוף שבוע, פותחת בדף המבצעים, של סופר באחד מהשכונות באזור הכרמל. לא אתייחס למוצרי ניקיון, חיתולים, מזון לבעלי חיים ומים מינרלים. אך ורק למוצרי מזון, הבה ונראה אם יש בכלל משהו טבעי ובריאותי, ושימו גם לב עד כמה זול הג'נק.

5 פסטות איכותיות ב-10 שקלים בלבד

4 חבילות וופלות של עלית ב- 17 ש'

6 באדי או קארלו ב-10 ש'.

2 קוטג' תנובה ב-10 שקלים 5 אחוז, מחיר סביר אך הנחה מזערית

גבינות 500 ג' ב-10 ש'- הנחה מזערית.

3 קופסאות שימורים ב-9.5 ש'.

3 בקבוקי פאנטה- ממותקים להחריד ב-16 ש' בלבד!

2 ספרייט ב-10 ש' בלבד.

יש כאן משהו בריאותי, חוץ אולי מגבינה 5 אחוז? אני לא ראיתי.

הנה פרסומת של מחסני מזון בחיפה, מבלי להתייחס למוצרי בשר, מאחר ואני צמחונית, ואין לי דעה מה בבשר יותר טבעי ומה פחות מעובד.

שמן קנולה – 8 ש'.

ממרח שוקולד – 8 ש'

מיונז היינץ- 8 ש' בקניית זוג. הבנתם? תקנו 2.

קטשופ טל- 8 ש' בקניית זוג.

חלב יטבתה טבעי- 2 ב-10.

גלידה פנטזיה- 10 ש'.

פריגת 4 ב-20- מאוד מתוק ומלא סוכר!

משקה אנרגיה BLU- 4 ב-10!!!

זיתים חרוזית שזה זיתים משומרים- 6 ליחידה בקניית זוג.

סלטי מיקי, שזה מלא שמן וסוכר, 3 ב-9

צ'יפס קפוא של 2 ק"ג 18 ש'.

שמן זית כתית מעולה 26 ש'.

אפונה קפואה 7 בקניית זוג.

רסק עגבניות 10 ב-10

הנה לכם 14 מוצרים. מתוכם אולי רק החלב והשמנים בריאותיים וההנחות מזעריות!

בצר לי פניתי לאינטרנט!

נכנסתי לאתר של סופר-סל שמאפשר קנייה ברשת.

יש שם את מדור המבצעים שמחולק למחלקות.

הנה ונראה.

11 מוצרים במחלקת דגנים ובריאות, שהרוב סוגי קורנפלקס למיניהם, עתירי סוכר וקלוריות.

6 חטיפי קורני במארז 2 + 1 חינם שם גם עתירי סוכר וקלוריות.

עוגי חטיף לילדים (!) עם דגנים ושוקולד, 3 + 1 חינם

חטיפי פיסטוקים, שוקולד, חלב ודגנים של סופרסל- השני ב-50 אחוז, כלומר 25 אחוז הנחה.

עד כה ראיתם משהו בריאותי? משהו שלא יהיה עתיר קלוריות וסוכר?

והנה לכם מחלקה אורגנית אבל יש שם רק שני מוצרים, לחם מלא, ולחם שיעור קל של הרדוף, ב-14 ש' במקום 18 ש'.

כעת לכו למחלקת בצקים, מאפים, ממתקים וכו', ותראו כמה מבצעים יש שם. ועוד הכל יהיה בזול, ומשתלם מאוד, ב-1 + 1 וכו'. בקיצור. תקנה לא רק 1, תקנה 2 או יותר. זמין ליד. זמין במקרר וזמין לפה!

בעודי מחפשת באינטרנט, נזכרתי שאני חברת מועדון סופר-סל, וחברה בעוד כמה מועדונים והמבצעים מגיעים בדואר, ממש עד הבית. אז הנה דוגמא למכתב מבצעים, וכל זה בתנאי, כן, שתיקנו 3 בבת אחת!

3 חפיסות ופלים בטעם שוקולד, או 3 משקאות קלים פריגת, או 3 קטשופ אוסם, או 3 ממרח שוקולד נוטלה, או 3 פסטה אוסם, או 3 גלידות קרמיה משפחתיות, הנה תראו בעצמכם.

תמונות נוספות בכתבה יותר מאוחרת מראש השנה תשע"ב

www.oryada.com/jank.htm

"לפתח חטאת רובץ, ואלייך תשוקתו", האמנם תמשול בו?

אז היות ומדובר ביומנה של פדלאה, המבלה את רוב שעות היום מול המחשב או הטלוויזיה, ועוד עם כל המבצעים האלה בבית, אז למה שהיד לא תישלח אל הפה ותיקח מלוא החופן?

משך שנים שאלו אותי, "גילה, למה אין לך כלום בבית"?

תמיד עניתי כמו שכל פדלאה מכורה לפחמימות תענה: "זה לא יחזיק הרבה זמן מעמד, זה ייאכל מיד".

רק בשנה האחרונה מצליחים מוצרים אלה להיוותר בבית, לא בשבילי...

פרק עשירי ובו יסופר על רשת עדן- גן העדן לשוחרי בריאות

מאוכזבת ושוחרת מבצעים שמתי פעמי אל המקום היחידי שם ראוי היה לי להימצא. סופר עדן טבע-מרקט.

11 סניפים כבר יש לרשת זו, כאשר הם פזורים בכל רחבי הארץ. לאחרונה אפילו נפתח סניף בקניון מלחה בירושלים.

http://www.edenteva.co.il/

עדן טבע מרקט הוקמה בשנת 2003 על ידי איש העסקים גיא פרוביזור ומיד ביססה את מעמדה כרשת הסופרמרקטים הראשונה והמובילה בישראל המתמחה במזון אורגני, מזון טבעי, מוצרים אקולוגים ותוספי תזונה.

בשנת 2007 רכשה רשת הרבוע הכחול כ-51% ממניות עדן טבע מרקט והפכה לשותפתו של פרוביזור, המכהן כמנכ"ל החברה.

הצלחתה של הרשת נעוצה בראש ובראשונה ביצירת חווית קנייה שאינה דומה לשום רשת קמעונאית אחרת בישראל.

החל מסניפים גדולים ומרווחים המשתרעים על פני שטח שבין 750-3,000 מ"ר, דרך העיצוב הייחודי המעניק חווית קניות חושית, המשתווה לשוקי המזון היפים בעולם ועד הקפדה על ניקיון, סדר ושירות מצוין לצד תמהיל מוצרים רחב העובר פיקוח צמוד של אנשי הרשת וכולל לא פחות מ-16 אלף מוצרי מזון אורגני, מזון טבעי, מוצרי בריאות ומוצרים אקולוגים שונים.

זה מה שכתוב באתר החברה.

והם גם מבטיחים לנו באמנת שירות את המוצרים הכי טבעיים, אורגניים וכו', והם אפילו טוענים ש:

אנו בעדן טבע מרקט מאמינים כי הרגלי אכילה נכונים לא יכולים להישאר נחלתם של מעטים, לכן אנו פורסים את סניפי הרשת בכל רחבי הארץ ודואגים למדיניות מחירים שתהפוך את המזון האיכותי לנגיש לכל כיס.

מזון בריאותי שמתאים לכולם צריך להתאים גם למגוון גדול של טעמים והעדפות לכן תמצאו בעדן את המגוון הגדול ביותר בישראל של מוצר מזון אורגני וטבעי. מבחר ענק של למעלה מ- 16,000 מוצרים בלמעלה מ -22 מחלקות שונות מבטיח כי כל אחד ואחד יוכל למצוא בעדן טבע מרקט בדיוק את המוצרים המתאימים לו, כמו בכל סופרמרקט אחר ...רק בריא!

הם בהחלט עומדים בדבריהם, ואני מסנוורת מהשפע, ואיך לא, וזה גם מתבטא אחר כך בכיס.

אי אפשר לעמוד בפיתוי כנגד מה שלא אמצא בשום מקום אחר: פיצוחי סויה, טופו בטעמים שונים, חלב אורז במחיר סביר, יוגורט עזים בטעמים שונים במיוחד בטעם פרג, ונקניק צמחוני?

אוי הנקניק הצמחוני. שבני יסתכל על אמו הצמחונית בתימהון, כיצד היא בולעת בתאווה מה שנראה כמו נקניק לכל דבר.

במהרה גם מצליחים לפתות אותי לחתום על מועדון, כי יש הנחות בשיטת חישוב מאוד מסובכת. 5 אחוז על 10 אחוז ובסוף עוד 5 אחוז על כל הקנייה.

את הקנייה אני מסיימת עם מאות שקלים בויזה, אך מאוד מרוצה כי השגתי לפחות 100 ש' הנחה.

במרכז הסופר גם דוכנים של אוכל מוכן, ומקום לשבת באתנחתא, ולנגב חומוס או לגמוע מרק מהביל.

אז הנה אני באחד מהסניפים הבאמת גדולים מסנוורת מהשפע.

במהרה אני מגיעה למחוז חפצי. מדפים שלמים במחלקה ללא סוכר, אבל לא אגיד שהמחירים יותר זולים, מאשר במחלקת הדיאט של כל סופרמרקט רגיל.

אבל הנה הוא השכן של מדף אחר, מסקרן לא פחות, המדף ללא גלוטן.

פרק אחד-עשרה ובו יסופר על סכנות הגלוטן (עאלק) שאורבות לישראל

תזונה ללא גלוטן זה הטרנד החדש אשר פשט במדינת ישראל. לפי התמונה תבינו ישר את ההסבר שקינואה, חומוס, אורז ותירס אינם מכילים גלוטן.

ב-2.3.11 פורסמה כתבה במוסף זמנים מודרניים של ידיעות על דיאטה ללא גלוטן.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4036527,00.html

הדיאטה נטולת הגלוטן כבשה בשנים האחרונות מפורסמות הוליוודיות כמו גווינת פלטרו וראקל וולש. מה שהיה פעם נחלתם הבלעדית של חולי הצליאק (כרסת) ונחשב למגבלה תזונתית קשה, הופך לטרנד הלוהט של עולם ההרזיה לאנשים בריאים לחלוטין, שמורידים מתפריטם מוצרי מזון ראויים.

הגלוטן הוא חלבון שנמצא בארבעה דגנים: חיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל. הוא מהווה כ90- אחוז מכלל החלבון שבגרגירי החיטה, וכיוון שהוא אינו מתמוסס במים, הוא בעצם מחבר את מרכיבי הקמח יחד ומאפשר את הפיכתם לבצק. אפשר למצוא גלוטן בלחמים, בלחמניות, בפסטות, במאפים כמו בורקס או פיצה, בעוגות ובעוגיות, וגם ברוטב סויה, בבירה, בנקניקיות ובכל מה שעשוי להכיל פירורי לחם או קמח, כולל מרקים ורטבים לסלט.

אומרת הכתבה

וזה ממשיך:

עכשיו בוחרים בדיאטת הרזיה נטולת גלוטן גם אנשים שלא חייבים להימנע ממנו, ומדווחים על שיפור בתחושה הכללית בלעדיו. הטרנד נטול הגלוטן מזכיר לאנשי המקצוע שיטות הרזיה מהעבר, שמקורן בדיאטות המיועדות למצבים רפואיים ספציפיים. דיאטת מרק הכרוב, למשל, יועדה לחולי לב שנזקקו להפחתת משקל מיידית מסיבות רפואיות. הדיאטה מיועדת לשבוע בלבד ומאפשרת אכילה ללא הגבלה של מרק כרוב ושלושה מזונות נוספים – פירות, ירקות או אורז חום. גם דיאטת אטקינס המפורסמת החלה דרכה אצל מטופליו של הדוקטור, קרדיולוג במקצועו, והייתה עשירה בשומן ובחלבונים ודלה בפחמימות.

"הדיאטה נטולת הגלוטן מתחילה לתפוס תאוצה בישראל, בעיקר בקרב מי שכבר ניסו הכל ולא הצליחו," אומרת איילת נדיב, דיאטנית והמנהלת המקצועית של מחלקת הדיאטה ברשת סטודיו .C "עקרונית, אין לדיאטה כזאת יתרון למי שאין לו רגישות לגלוטן, ואם אין סיבה רפואית לתזונה נטולת גלוטן, אני לא אמליץ עליה לפציינט שמגיע אליי. אבל כשאנשים מדווחים שהם חשים פחות נפיחות בבטן, פחות גזים ויותר חיוניות, אני לא מתווכחת. עם זאת, אנשים חייבים לקחת בחשבון שצריך לגוון, ולכן מקדישים לדיאטה הזו לא מעט זמן, שכן המוצרים יקרים יחסית ואפשר להיתקל בקשיים באכילה בחוץ, אפילו אצל חברים. הימנעות מוחלטת מבצק עלולה ליצור חסרים תזונתיים בוויטמינים שיש בסובין של הקמח, ומחסור כזה מוביל לחולשה ולאנמיה ועלול גם ליצור עומס על הכליות ולפגוע במסת השריר. כך שכמו תמיד, צריך איזון."

והמסקנה:

תפריט ללא גלוטן כולל בשר, עוף, דגים, גבינות ומוצרי חלב אחרים, ירקות ופירות (ראו מסגרת,( ויכול לכלול גם תחליפי פחמימות ללא גלוטן. "יש אנשים שמנסים לחיות בלי גלוטן ומעידים שזה פשוט נעים להם, ועל הדרך הם גם מרזים," מדווח כנען. "זה לא מפתיע - להוריד גלוטן אומר בעצם להוריד הרבה מאוד ג'אנק פוד מהתפריט ולחזור לאוכל בסיסי. ההרגשה הטובה היא אמיתית, אבל מקורה לא בחיים בלי גלוטן, אלא בחיים בלי נשנושים משמינים ובשיפור הפרופיל התזונתי. הירידה במשקל נובעת בעצם מצמצום ניכר בצריכת הפחמימות ומאכילה יותר בריאה".

אני קוראת אני בתימהון כתבה זו, ואומרת לעצמי:

"וואו גילה, תמיד לא אהבת קמח, סוכר ושמרים, והנה כעת ללא גלוטן?

זה להיות יותר צדיק מהאפיפיור!

בעוד אני שקועה בהרהורי, מזפזפות אצבעותיי על השלט, והנה ערוץ 10 בתוכנית הבריאות היומית של רפי קרסו, והיא בחסות חברה אשר גומלת מעישון, סוכר וגלוטן. גם זמן מיסטיקה, ולונדון וקירשנבאום, ועוד הרבה תוכנית בחסותם.

"וואלה", אני חושבת לעצמי, "הם קנו חצי ערוץ 10 בחסויות, מודעות בפייס-בוק ואפילו דף שלם בעיתונות המקומית, מעניין מאיפה הכסף?

כנראה שעם ישראל נוהר להיגמל מסוכר וגם מגלוטן.

באתר לגמילה מגלוטן מספרים לנו:

"שגלוטן הוא חלבון שמצוי בחיטה,שעורה,שיבולת שועל ושיפון.
זהו מרכיב חדש יחסית בתזונת בני האדם, שהחלו לגדל חיטה רק לפני כעשרת אלפים שנים.
אם תיקחו קמח ומים תערבבו ותלושו אותם , תייצרו דבק נגרים.
ואם תעשו את אותו דבר ותכניסו לתנור, יצא לכם דבק אפוי או באידיש - בייגלה.
משתמשים בגלוטן גם כדבק מעטפות וקרמים קוסמטיים וגם במאפים, עוגות, חטיפים, רטבים לסלטים, ממתקים וגלידות.
בגוף האדם הגלוטן יוצר שכבת דבק שנדבקת לאורך דפנות המעי ואכילתו פוגעת במעי הדק ומשבשת את ספיגת המזון בגוף והוא אחראי לשורה ארוכה של תחלואים: נפיחויות, פריחה בעור, ועד דיכאון , חרדה, גזים ועוד.....
גלוטן ידוע כמרכיב תזונתי מזיק, ולא רק לחולי צליאק.
על מדפי חנויות ובתפריטי מסעדות מופיעים יותר ויותר מוצרים נטולי גלוטן, ובאתרי האינטרנט העוסקים ברפואה אלטרנטיבית נפוצות אזהרות על נזקי החלבון הזה."

"איזה יופי", אני חושבת לעצמי.

"אז שיוציאו את הגלוטן מהקמח והכל יבוא על מקומו בשלום."

אבל מסתבר שאין דבר כזה!

זה כמו להוציא את השמן משמן הזית או משמן הסויה, אין דבר כזה קמח מחיטה ללא גלוטן, צריך לשכוח מזה.

אז הנה אני ניצבת לי בסופר עדן, ואתם רואים את התמונות ליד המדפים ללא הגלוטן, וזה ממש נראה טבעי ונורמלי.

בסקרנות רבה הבטתי במדף שהיה נראה כמו מדף מצרכים לכל דבר. הוא היה מלא פסטות, עוגיות, בייגלאך, קרקרים ומה לא?

בידיים רוטטות מהתרגשות וכמי שהגיעה אל המנוחה והגאולה אני נוטלת שקית פסטה בידי. זה בצבע חום, ממש כמו מקמח מלא. אבל לא, זה עשוי מאורז!

והמחיר? 20 שקלים טבין וטקילין.

"אבל זה בדיוק כמו אטריות אורז, שעולים בערך 6 שקלים", אני חושבת לעצמי, "והנודלס האלה לא עולים יותר מ-6 שקלים, אז למה לשלם 20כל כך הרבה, על מה, על הצורה, העטיפה והאשליה?"

מי שרוצה לחסוך, אז תירס זה יותר זול, פתיתי תירס ב-10 ש' בלבד.

אני מחפשת לחם ללא גלוטן אבל מוצאת את זה רק בין המוקפאים, ואז אני עוברת למדף הקרקרים והביסקוויטים!

על המדף מונחות חבילות קמח ללא גלוטן, וכתוב שזה עשוי מקמח של: אורז, סויה, תפוחי אדמה ותירס.

מיד עולים במוחי זיכרונות ילדותי, כיצד גדלנו בבית רומני על הממליגה הזו. מן גוש צהבהב כזה שתופח בסיר, וכאשר זה מתקרר זה מתקשה וניתן לפרסו לפרוסות. רצוי להוסיף לזה חומרי טעם כמו מלח, פלפל, ויש כאלה מיוצאי רומניה שאוהבים את זה עם ריבה.

אז מה בעצם מוכרים לי כאן, אני שואלת את עצמי?

ממליגה בעטיפה יפה, ופריכיות אורז בצורה של פאסטה?

אז אוכל ממליגה, מוצרי אורז, פתיתי סויה גרוסים אותם אני מוסיפה למרק או לתבשילי ירקות, בתוספת פירה מתפוחי אדמה, וסיימתי עניין עם פחמימות ללא גלוטן!

אז למה לקרוא לזה גמילה מגלוטן? למה שלא יקראו לזה גמילה מקמח?

נכון, כשאומרים גלוטן זה כולל בנוסף לקמח גם שיפון, שעורה, ושיבולת שועל, מוצרים שהם דווקא נחשבים בריאים, אלא אם כן מדובר ממש במחלת הצליאק.

למה שלא יקראו לזה, כמו שתמיד אמרתי, היגמלו, מקמח, סוכר ושמרים!

תבורך אסם שהשיקה לאחרונה סדרת מוצרים ללא גלוטן, וזה נראה ממש כמו הדבר האמיתי. לחמית, ביסקוויט ובייגלאך!

אני קוראת את האותיות הקטנות סקרנית לדעת ממה זה עשוי.

בייגלה ללא גלוטן - אסם

בייגלה ללא גלוטן - אסם:

· ללא צבעי מאכל

רכיבים: עמילן תירס, עמילן תפוח אדמה, שמן צמחי, מלח, סוכרים, חומרי תפיחה (E450, E500), מייצב (E466), לציטין סויה, תמצית שמרים, חומצת מאכל (חומצת לימון), מווסת חמיצות (E524).
מידע אלרגני: מכיל סויה. עשוי להכיל שומשום, עקבות גלוטן חיטה ברמה נמוכה מ-20 חלקים למיליון.

ערך תזונתי ל-100 גרם בייגלה ללא גלוטן:
אנרגיה - קק"ל ................................. 479
חלבונים - גרם ................................. 0.5
פחמימות - גרם ................................ 72
שומנים - גרם .................................. 21
מתוכם שומן רווי - גרם ....................... 9.5
כולסטרול - מ"ג ................................ 0
נתרן - מ"ג ...................................... 1400

כשר-פרווה בהשגחת הבד"ץ של העדה החרדית, ירושלים
כשר למהדרין פרווה ללא חשש טבל ערלה ושביעית בהשגחת הרב יעקב משה חרל"פ - רב אסם
ובהשגחת הרבנות הראשית יקנעם עלית

תכולה: 500 גרם

יצרן: אסם, ישראל

אז נשאלת השאלה, מה יותר גרוע?

גלוטן או סוכר יחד עם חומרי תפיחה, מייצב, חומצת מאכל ולימון, מווסת חמיצות ועוד?

או שאולי עדיף ללא קמח ובלי סוכר, ואם כבר אז שיהיה לחם שיפון, אולי ממחמצת שיעור במקום שמרים?

אז במה לבחור?

ללא סוכר, או ללא גלוטן? האם ניתן להנות מ-2 העולמות?

בצר לי אני קוראת למוכרת כאשר אני ניצבת בין שני המדפים כמו בין הר גריזים להר עיבל.

מצד אחד המדף ללא גלוטן, ומצד שני המדף ללא סוכר!

"תמצאי לי בבקשה", אני מבקשת ממנה, "משהו ללא גלוטן, אבל שגם לא יהיה בזה סוכר, יש מצב?"

"זה מאוד קשה", אבל הנה יש לך כאן עוגיות היא אומרת לי ומראה חבילה בה 200 גרם עוגיות במחיר 35 ש'!!

אני מעקמת את פני ומקשה עליה:

"טוב אז תמצאי לי ללא סוכר, ללא גלוטן ובסביבות 15 ש', יש מצב?"

היא מחטטת במרץ במדפים, שמחה לעמוד באתגר, ובמאור פנים היא מוציאה שני מוצרים.

הראשון הוא חלבה ללא סוכר, והשני הוא אחד ממעדני FREE שנמכרים גם בסופר פארם, ממתקי שומשום או בוטנים נטולי סוכר.

אני עוזבת את טבע- מרקט עמוסת קניות, ושבה לביתי אל אטריות ופריכיות האורז שלי, הפסטה מהקמח תירס, ומחליטה שצריך "לקרוא לילד בשמו". תזונה ללא קמח וזהו, אבל אז אולי זה היה נשמע פחות IN, כי לנו היהודים יש כנראה קרמה עם לחם, מה לעשות?

הלחם הפך למזון מבורך ומקודש, והקמח הפך למוצר "שבלעדיו אין תורה", אבל הייתי רוצה שתדעו, כי יש חיים ללא קמח, ואם אתם רוצים לקרוא לזה בלי גלוטן, סבבה, רק שתשימו לב על מה אתם מוציאים את כספכם.

סוף דבר

אז הנה אני חולקת עמכם את חוויותיי האישיות, וגם את כל הטענות והתהיות, במסעי אחר הבריאות.

אני מרגישה כמו חלק מאוכלוסייה גדולה של בני בגילי המצויים במצב של כמעט.

כמעט לחץ דם, כמעט סוכרת, קצת טריגליצרידים, כמעט התקף לב חס וחלילה, וכו'.

אני מאמינה בכל לבי שבריאות זה באמת מהשורש בריאה, וזה נכס, לא רק לטוות הרחוק, כשחס וחלילה נזדקק לביטוח סיעודי, (בזמן האחרון מתקשרים אלי הרבה ומציעים לי ביטוח סיעודי), אלא זה חלק מהתחושה היומיומית!

מעולם לא חשתי חיוניות כה רבה, ללא הסוכר וללא הכובד הזה בקיבה, של הבצק ודומיו, אשר מונח כמו גוש, כמו אבן שאין לה הופכין בקיבה, וזה מכביד, מעייף ומטמטם!

מדברים הרבה על גמילה מהתמכרויות, על שיטות הרזיה שונות בליווי אבקות וכמוסות, ניתוחי קיצור קיבה וכו', אבל בכל שיטה שלא תהיה זה תמיד בתוספת תזונה נכונה ופעילות גופנית, אז אני שואלת את עצמי, האם זוהי רק "התוספת שתופסת", או התופסת העיקרית?

הדיאטנית המאוד ותיקה, אמרה לי דבר מאוד נכון:

"גילה אין קיצורי דרך, ואני שמחה שאת יורדת לאט, ככה תשמרי על ההישג, כי אין דיאטות, יש שינוי הרגלי תזונה ואורח חיים!"

קשה לי להאמין כיצד הגענו למצב של עם ישראל חי, אך חולה!

נדהמתי כשקראתי שיש 400 אלף חולי סוכרת בישראל ועוד 700 אלף בדרך, וביחד זה למעלה ממיליון איש!

בישראל ההשמנה היא כבר מזמן מגיפה, וכעת סוברים שכל ילד שלישי יחלה בסוכרת תוך 20 השנים הבאות!

מה עושה המדינה כדי למנוע את מגפת העתיד הזו?

איך ייתכן שהיא מסבסדת קמח לבן, כדי להנמיך את מחירו של הלחם הלבן, "וזורקת אותנו לכלבים", בנושא הקמח המלא כך שכל כיכר לחם עולה לנו בממוצע 15 ש'.

מדוע מסבסדים מוצרי יסוד כדי לתמוך בשכבות החלשות אבל זה כולל: קמח לבן ומוצריו, סוכר לבן ומוצרי חלב תעשייתיים.

מה יוצא מכל הסבסוד?

שעניי העם נעשים חולים יותר, או צפויים לכך בעוד כ-2 עשורי שנים, במיוחד ילדיהם, והעשירים יותר ישפרו את מזונם וישמרו על גזרתם במינויים יוקרתיים בחדרי הכושר!

למעלה ממיליון איש חיים כיום מתחת לקו העוני.

הנה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני ביטוח לאומי לשנת 2009:

בשנת 2009, חיו בישראל 435,100 משפחות עניות, בהן 1,774,800 נפשות ו-850,300 ילדים, זאת לעומת 783,600 ילדים עניים בשנת 2008.

שיעור העוני של המשפחות באוכלוסייה עלה מ-19.9% ב-2008 ל-20.5% ב-2009. שיעור העוני בקרב ילדים עלה מ-34% ל-36.3% באותה תקופה. תחולת העוני של משפחות עם ילדים עלתה מ-24.5% ב-2008 ל-26.8% ב-2009, כשעלייה חדה נרשמה בקרב משפחות עם ילד אחד עד שלושה - מ-17.8% ב-2008 ל-20.2 % ב-2009.

אני לא רוצה אפילו לנסות לנחש, על מה מבוססת תזונתם!!!

כי בריאות באמת עולה ביוקר, וזה בטח מחוץ להישג ידם של משפחות אלה!

מעניין שהאינטרנט מלא באזרחים המתרעמים על מה שהממשלה לא עושה, והיו רוצים לקדם עצות חוק פרטיות כמו למשל אדם זה:

http://www.2all.co.il/web/sites/chok/PAGE1.asp

אז את מי להאשים?

את חוסר המודעות של הציבור, או את אי פעולת הממשלה?

את רשתות השיווק ומבצעיהם, או את הפרסומות בטלוויזיה לממתקים, שוקולד וגלידות?

על סיגריות כתבו כבר מזמן הערת אזהרה, האם יש מקום לעשות זאת גם מעל גבי מוצרי מזון. למה שלא יכתבו על דברי מתיקה: "זהירות, גורם להשמנה, יש לצרוך זאת במידה מבוקרת". חשבתם על זה?

כיצד הפכנו להיות תרבות הצורכת כל כך הרבה סוכר?

מדוע מסתערים על חוש הטעם שלנו ללא הרף, כדי לפנקו במגוון טעמים מפתים, שרק יעשירו את כיס היצרנים?

מדוע רשתות השיווק בכלל עושות כל כך הרבה מבצעים לאוכל שהוא ג'אנק, ועוד במבצעים מתוחכמים, שהם בדרך כלל, אם כבר אחד, אז "תביא שניים"!

כיצד זה שמחירי הפירות עלו כל כך בשנים האחרונות?

משיטוט באינטרנט, נתקלתי באין סוף חברות שמייצרות ומספקות מזון טבעי על סוגיו.

מדוע זה אינו מגיע לרשתות השיווק הראשיות, ואם כן, למה עלי לשלם מחירים בשמיים?

תבורך רשת הסופרים של עדן-מרקט, שבזכותם נוכל להינות ממוצרים אלה.

כדי לנקות את מצפוננו אנו צורכים מדי שנה כל מיני אבקות, כמוסות ופטנטים לירידה במשקל, אבל כל זה מונע מאתנו מלטפל בדברים באופן יסודי.

כשזה לא הולך לנו, אז מדברים אתנו על התמכרות!

אני לא בטוחה בכך, אני חושבת שהימנעות ממוצרים מזיקים לפרק זמן מסוים, תגרום לנו לשכוח מהם, ואפילו ללא הליות מסוגלים לאכול אותם!

ובאשר לספורט ומכוני כושר.

התפשטותם, זה באמת תופעה מבורכת, אבל אי הנגישות אליהם, מחיריהם הגבוהים, הפכת אותם למצרך מותרות מאשר לשימוש יומיומי!

מדוע אין סבסוד שלהם, קמפיינים שידברו בזכותם, ומודעות ציבורית מוגברת?

אז בכך מסתיים יומנה של הפדלאה בנימה אופטימית, ותחת הסיסמא, שכל "המציל נפש אחת מישראל מאימת הסוכר, הקמח, ההשמנה ותת הפעילות, כאילו מציל עולם ומלואו"!

חומר קריאה נוסף:

קראו את כתבתי- הוי חיים בריאים יקרים שלי

www.oryada.com/yekarim.htm

https://www.facebook.com/groups/brioot/#!/groups/brioot/doc/279073175453229

תמונות בפייס בוק על שערוריית המחירים ללא סוכר והדיאט

כתבה מאוד חשובה על רשתות השיווק, אשר עושות מבצעים רק על מזון ג'אנק וכתוצאה מכך אנשים מתפתים וקונים ונפגעים מזה. להלן פאר מצבעי החגים ראש השנה תשע"ב של הרשתות:

www.oryada.com/jank.htm

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022111,00.html

ריכוז לינקים נוספים, ועקרונות קבוצת המאבק למען ישראל בריאה יותר, הכל כאן:

www.oryada.com/kosher.htm

הירשמו לעצומה מטעם מנטה ועמותת הדיאטנים עתיד, למזון בריא יותר בישראל:

http://atzuma.co.il/salmazom

המאבק של ח"כ רחל אדטו בג'נק

ח"כ אדטו וד"ר קיציס אצל אורלי וגיא, על רשתות השיווק והג'אנק פוד

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3930120

הנה הכתבה במוסף 24 שעות של ידיעות של ה-26.7- "קרב במשקל כבד"

http://www.racheladato.co.il/54175.html

גילה בויום, הנה מותיקי העוסקים במיסטיקה ורוחניות בארץ. היא בוגרת מדעי המחשב בטכניון, ועובדת רפא"ל לשעבר. היא מגדירה עצמה כאדם רציונלי ופרקטי, וכמו כן משך שנים רבות היא שוחרת בריאות ואורח חיים בריא. היא פרסמה מספר ספרים, הופיעה בתקשורת, וכמו כן היא יוצרת סרטים חובבת, המביאים מסר מיוחד על נושאים שונים.

היא פעילה מאוד בפייס-בוק בדף: https://www.facebook.com/gila.buyum

וכמו כן מנהלת מזה שנים רבות את פורום מיסטיקה ואסטרולוגיה בוואלה.

אתם מוזמנים להיכנס ללינק: