מוצא האדם

וסוד התפתחותו על כדור הארץ

מאת: גילה בויום

פורסם בגיליון מודעות מס' 26 מרץ 1987

מקובל לראות את תחילת הופעת האדם על פני כדור הארץ כאדם הפרהיסטורי - יצור "אינטליגנטי" יחסית, בכ-50000 שנה. הוא מצטייר בעיננו כדמות "קופית" החי במערות, משתמש בכלי עבודה פשוטים לציד וניזון מטרף, צמחים ושורשים וכו'.

המדע מדבר על מספר תקופות פרה-היסטוריות כמו: תקופת הברונזה, תקופת הברזל, תקופת האבן הקדומה, התיכונה והחדשה.

בשנים האחרונות התגלו תגליות חדשות, אשר יש בהן כדי לדחוק את גיל הופעת האדם על פני כדור הארץ כיצור בעל תבונה יחסית לסביבתו במאות אלפי שנים.

במערות ואלונה שבצרפת נמצאו כלי אבן לחטיבת עצים מלפני מליון שנה בקירוב.

בערוץ אולדוביי שבטאנזניה גילה ד"ר לואיס ליקי שרידים של יצור דמוי אדם מלפני כ2- מליון שנה!

בבריה"מ התגלו שלדים בני 100000 שנה אשר נעשה בהם ניתוח לב. באחד מן הפפירוסים העתיקים במצרים מסופר על השתלות לב, ניתוחי מוח, וכמו כן נמצאו הוכחות לטיפולי שיניים ע"י שימוש בטכניקות מתקדמות.

בסביבות יריחו נמצאו שרידיה של עיר מוקפת חומה מלפני כ10000- שנה, המעידים על בניה מודרנית ומתקדמת.

ברודזיה נמצא מכרה נחושת המוערך ב47000- שנה, ובאמריקה הדרומית התגלה בי"ח למתכות מלפני כ5000- שנה (תקופת הברונזה), ובו נמצאו המתכות ברונזה, עופרת, זהב, כסף, אבץ, ברזל, ארסן, מגנזיום, ופלדה!

נתגלו מפות עתיקות מלפני מאות בשנים אשר היו בשימוש אינטנסיבי אצל יורדי ים, אשר הועתקו שוב ושוב והועברו מדור לדור, בהן מצויינת בפירוש יבשת אמריקה ואנטרטיקה. משערים שמפות אלו היו כבר בידיהם של היוונים, הרומאים הפניקים ועוד, ושמקורן עתיק עוד יותר. במאה ה16- שבה ונתגלתה בתורכיה אחת מן המפות העתיקות שבה מצויין במפורש תוואי הקרקע של יבשת אנטרטיקה, שטחים אשר כיום מכוסים בשכבות קרח בעובי של 3 ק"מ. רק כיום באמצעות שימוש במכשירים מודרנים משוכללים ניתן היה לקבוע את המבנה הטופוגרפי של יבשת זו, מבנה אשר למרבית הפלא נקבע כבר במפות עתיקות אלו, מה גם שמצוינת בהן העובדה שיבשת זו מורכבת משתי פיסות יבשה המופרדות ע"י אגן מים קרחוני. המפות מרמזות על שימוש בחוקי הטריגונומטריה, ומכשירים גיאודטיים בעלי דיוק פנטסטי, ומתוכם נובע ללא ספק שכדור הארץ הינו עגול.

בידי עמים עתיקים כמו שבטי המיה נמצא ידע עצום באסטרונומיה שרק בעזרת טלסקופים משוכללים ניתן לגלותו. באורח מסתורי היה ידוע להם שלמאדים שני ירחים, לשבתאי 7, וליופיטר 4. כמו כן הם קבעו את אורך שנת השמש כ-365.242, דיוק אשר ניתן להשגה רק ע"י שימוש במחשב משוכלל.

מלבד הפירמידות הענקיות במצרים והפסלים הענקיים של איי הפסחא, אשר אופן בנייתם הינו עדיין בגדר חידה, פזורים ברחבי העולם מבנים רבים נוספים מפתיעים, אשר גודלם העצום וטכניקות הבניה אשר נדרשו להקמתם הינם עדיין בגדר חידה.

בבוליביה נמצאו במרומי הרי האנדים בגובה של כ3900-, גובה הגורם סחרחורת לאלו שאינם רגילים לרמה הדלילה של חמצן באויר, שרידי חורבות עיר ענקית. קשה להבין כיצד היא נבנתה, ובמיוחד כיצד הובאו אל המקום חלק מן האבנים אשר משקלן רב ביותר, למשל אבני הבסיס שבשרידי המקדש שמשקל כל אחת מהן כ100- טון! עפ"י המסורת של האינדיאנים תושבי המקום נבנתה העיר בידי האלים.

בגלסטונברי שבדרום מערב אנגליה נתגלה לוח שנה בצורת גלגל מזלות ענק שהינו מעגל בקוטר של כ50- ק"מ הנראה היטב מן האוויר, וכפי הנראה לכך התכוונו בוניו. גילו נאמד ב20000- שנה. שלא לדבר על עמודי האבן הענקיים של סטונהנג', אף הן מעין "שעון עונות" ענקי אשר הוקם בתקופה פרה-הסטורית.

שרידי מקדש הבעל-בק בלבנון מכילים כשלושה אבנים ענקיות במשקל של 1000 טון כל אחת!

הרשימה עדין ארוכה עד לעין ספור. החל ממסלולים מסתעפים ומתכנסים שבנסקה המזכירים שדה תעופה ענקי, אובליסקים, מבנים דמויי פירמידות ומונומנטים ענקיים, וכלה בציורי סלע משוכללים המעידים על שימוש בשפת סמלים דמוית כתב כבר לפני כ50000- שנה, מצברים, חפצים דמויי מנורות, כלים מצופי כסף וזהב אשר רק בשיטות אלקטרוליטיות בנות זמננו ניתן לצפותם, מראות ועדשות מלוטשות מלפני אלפי שנים, ועוד (רשימה מורחבת של אתרים, חפצים וידע מפתיע שהיה ברשות העולם העתיק ראה בספריהם של אריך פון דניקן וצ'רלס ברליץ שתורגמו לעברית).

כל אלה ואחרים מעלים את השאלה בדבר מוצא האדם והתרבות האנושית על פני כדור הארץ. הפרשנויות רבות, החל מביקורי יצורים דמויי אלים מהחלל החיצון וכלה בתרבויות מתקדמות שנכחדו, ויבשות ששקעו אל מתחת לפני הים דוגמת יבשת אטלנטיס. וכך כשממצאים אלו מזה, והתיאוריות הדרווינסטיות בדבר מוצא האדם מזה, אנו ניצבים בפני השאלה הנצחית הגדולה - מי היו ומהיכן באו אבות אבותינו?

אולי היו אבות אבותינו יצורים מן החלל החיצון?

אולי נעשתה באדם הפרה-היסטורי השבחה גנטית ע"י תרבות חוץ ארצית מתקדמת בסגנון "בני האלוהים אשר לקחו להן נשים מבנות האדם"?

אולי הייתה תרבות על מתקדמת דמוית אטלנטיס אשר אנשיה נחשבו לאלים, אשר הותירה שרידים בצורת ידע, מבנים, מיתוסים ועוד?

אם כך הדבר, מדוע היא לא הותירה סימנים משמעותיים יותר לעובדת קיומה, ונשאלת השאלה מהם "סימנים משמעותיים לקיומה"?

כלום לא די בכל המבנים והמונומנטים העצומים הפזורים בכל רחבי העולם, או בידע המתקדם ביותר בגיאוגרפיה, אסטרונומיה ומתימטיקה, ובטכניקות של עיבוד מתכות, אופטיקה, רפואה וכו' על מנת להצביע על קיומה?

מדוע לא נותרו עדויות מתועדות וברורות יותר במיוחד לגבי עובדות היסטוריות?

הדעות השונות בנושא זה חלוקות. אולי היו בשימוש תרבויות אלו מקורות אנרגיה שונים ועקב כך גם מכשירים בעלי צורה שונה? משום כך אל לנו לחפש אחר סימנים שרק עבורנו משמעותיים כמו: עט נובע, שעון, פנס כיס וכו'.

יש הטוענים שאסונות טבע גלובליים כמו שטפונות עזים, תקופות קרח, רעידות אדמה והתפרצויות וולקניות, החריבו תרבויות אלו כליל ושרידיהם קבורים במעמקי האוקיינוס או במעבה האדמה.

יש הטוענים, מיסטיקנים בעיקר, שידע רב בצירוף מכשירים שונים הוצפן בחדרים נסתרים במקומות שונים דוגמת הפירמידות, והוא עשוי להיחשף בבוא הימים כשהאנושות תהיה ראויה לדברים.

כך או כך, כאשר ספרי הפרה-היסטוריה עפ"י מיטב המסורת הדרוויניסטית בידנו אך גם סיפורי פון דניקן ודומיו בתוספת כתבי הקודש, מיתוסים ומיתולוגיות של עמים שונים, אנו עדיין נמצאים תוהים נוכח שאלת מוצא האדם ומסלול התפתחותו על פני כדור הארץ.

במאמר זה תובא גישה מיוחדת לבעיה זו. יעשה ניסיון לבחון בעיה זו לאור מקורות מדיומליים שונים בהשוואה לנאמר בסיפורי התנ"ך, מדרשי האגדה ותורת הקבלה. אין בכוונת מאמר זה להצביע על כל מסקנה שהיא, אלא רק לספק חומר וגירוי למחשבה, בנושא מעורר ענין זה.

בתור מקורות מדיומליים מייצגים בחרתי להביא את דעותיהם של אדגר קייסי ורות מונטגומרי, מהמפורסמים בעולם המערבי במידע שקיבלו ובתחזיותיהם.

מקורות הידע

אדגר קייסי היה בעל כשרון מיוחד לשקוע למצב של טרנס היפנוטי. במצב שונה זה של הכרה, הוא מסוגל היה לתת דיאגנוזות גם לאנשים שהיו מצויים במרחק של אלפי ק"מ. משך חייו הוא נתן כאלפי דיאגנוזות, כאשר בכמה מאות מתוכן נכלל גם מידע לגבי חיים קודמים בתקופות אליהן מתייחס התנ"ך. מדיאגנוזות אלו ניתן ללמוד חומר רב בנושא של בריאת העולם, בריאת האדם, ותכלית הקיום האנושי עלי אדמות.

מקור אחר לידע שבידנו לגבי גישתו המיוחדת של קייסי לנאמר בתנ"ך קשור באהבתו המוקדמת הבלתי מותנית לסיפורי המקרא. אדגר קייסי נהג לקרוא בתנ"ך להנאתו מתקופת ילדותו, ומדווחים שעד למותו הספיק לעבור על התנ"ך בעיון פרק אחר פרק כ-67 פעם.

כמספר שנים לפני מותו, בהתאם לבקשת מכריו, הוא החל לתת שעור שבועי בתנ"ך. שם הוא הביא בנוסף לדעותיו האישיות לגבי מובנם של סיפורי התנ"ך, גם את האינטרפרטציה האישית שלו לאשר קיבל מתוך מצב של טרנס, בו הובעו רעיונות הזרים אף לו.

לא ניתן, כמובן, להתעלם מהרקע הנוצרי של קייסי, אך השילוב שבין איש דת ומיסטיקן הינו מרתק במיוחד.

רות מונטגומרי, אישה בעלת כישורים של כתיבה אוטומטית פרסמה מספר רב של ספרים אשר הפכו לרבי מכר במערב. משך 12 שנה היא פעלה תחת השראתו של ארתור פורד אשר היה אחד מהמדיומים המפורסמים ביותר בארה"ב, והיה ידוע ביכולתו המיוחדת ליצור קשר עם עולם המתים. לאחר מותו בתחילת שנת 1971 החלה רות מונטגומרי לקבל לטענתה, מסרים ישירים דרך כתיבה אוטומאטית מארתור פורד, בנושאים הקשורים למהות האדם, השלבים השונים אותם הוא עובר בחייו ולאחר מותו, וכן על מבנה היקום, בריאת העולמות השונים, וההיסטוריה של המין האנושי על פני כדור הארץ.

שחר האדם

אנשים בעלי כישורים מדיומליים, אשר לטענתם שואבים את הידע שלהם מה"רקורדים האקשיים", הנחשבים כמאגר הזיכרון האוניברסלי של כדור הארץ, מתקשים לתת לנו פרטים בדבר בריאת העולם, מאחר ובטרם הבריאה לא היה קיים גם זיכרון מכל סוג שהוא.

באופן כללי ניתן לומר שבתוך הריק החל פועל לפתע כוח עצום - אינטליגנציה יודעת כל אשר החלה ליצור את החלקיקים, האטומים והמולקולות אשר בהתאם לתבניות מוגדרות מראש חברו יחדיו ויצרו שמשות וכוכבים, ואת החיים אשר על פניהם.

עפ"י הגישה המקובלת גם בחוגים המדעיים, עם היבראו היה כדור הארץ משך זמן רב במצב בלתי יציב, כאשר הוא עובר ממצב גזי למצב נוזלי ולבסוף למצב מוצק. במצב זה, החלו להתפתח במימי האוקיינוסים צורות חיים פשוטות, והאדמה כוסתה במעטה צמחי, כאשר השלב הבא בתהליך אבולוציוני זה היה הופעתם של בעלי החיים, בתחילה במים ולבסוף על פני האדמה. על גישה זו אין עוררין אך הדעות בין המדענים ואנשי הדת והמיסטיקה חלוקות בכל מה שנוגע למוצא האדם. בעוד אלו רואים את התפתחות האדם כתהליך אבולוציוני מתמשך רואים האחרים את הופעתו כיצור מושלם כפתאומית.

האדם, או למען הדיוק - האדם כישות רוחנית, היה האחרון בסדר הבריאה וכפי שמסופר בתנ"ך הוא נברא ביום - בשלב השישי, והיטיבה לבטא זאת האגדה התלמודית שלהלן:

"לא נברא העולם, אלא בשביל האדם. אם כן, למה נברא אדם באחרונה? כדי שימצא הכל מוכן לפניו ויכנס לסעודה מיד. משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שבנה פלטרין ושכללו וערך בתוכו שולחן והתקין סעודה, ואחר כך זימן האורחים, כך מלך מלכי המלכים, הקב"ה, שברא עולמו בחכמה,... ואחר כך זימן האורחים - אלו אדם וחווה."

תוס' סנהדרין ח', ז'-ח'

בריאת נשמת האדם

תהליך בריאת נשמת האדם התרחש במישורים הרוחניים, והוא הקביל לתהליך הבריאה החומרי המתמשך של כדור הארץ.

עפ"י המקורות של רות מונטגומרי, היתה הסיבה לבריאת האדם כישות נפרדת (נשמה), תחושות החדווה של הכוח הבורא אשר חיפש אובייקט ל"חלוק עימו את רגשות שמחתו". תחושות אלו ניתזו כמליוני ניצוצות אור אשר הם שהיוו את נשמות בני האדם, אשר בשיתוף עם הבורא היו שותפים כעת לחוויות מעשי הבריאה.

נשמת האדם אם כן, המהווה חלק מן הבורא אך הינה גם ישות נפרדת, דהיינו ה"האני" - המרכז, תחושת האינדיוידואל, הנה תוצר של תחושת ה"הנאה" שנתלוותה למעשי הבריאה, ויצרה באופן טבעי קוטביות - יחסי גומלין של נהנה ומהנה, אדם ובורא.

תורת הקבלה מציגה גישה דומה באומרה שמלכתחילה הייתה הכוונה המקורית של הבורא "להיטיב לנבראיו", כוונה אשר גרמה להיווצרותם של הנבראים, הנפרדים ממנו ויוצרים את המצב של בורא לעומת הנברא.

שמואל טולידנו מביא בספרו "ליקוטי הקדמות" מקורות שונים המחזקים טיעון זה:

"ידוע שתכלית בריאת עולמו יתברך היא להיות מיטיב לבריותיו כפי חשקו הטוב בתכלית הטוב, וכדברי רמח"ל ז"ל בספר קל"ח פתחי חכמה, פתח ז', וכמו כן הרמ"ע ז"ל בספרו שבעים ושתיים ידיעות, בידיעה א', כותב כי כוונת הבורא יתברך... להודיע את אלקותו לזולתו,... ודברי הרמ"ע ז"ל יותר מפורשים בידיעה ב', וז"ל: וצריך אתה לדעת כי הודעת אלוקותו היא במידת שפעו הטוב מצד רצונו הטוב והפשוט ית' שמו לעד ועד אין סוף לברוא את העולם כולו על הצד היותר טוב, ולהיטיב אל ברואיו שיכירו את גדלותו ורוממותו ויזכו ע"י ידיעת בוראם ועושי רצונו להיות למרכבה למעלה לדבק בו ית' ויתרומם שמו עכ"ל"

ליקוטי הקדמות שער א' - כוונת הבריאה

עפ"י הארי ז"ל תכלית בריאת העולמות הייתה ש"הנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ", על מנת שיוציא את כוחותיו ופעולותיו לידי פועל.

בריאת נשמות האדם כישויות רוחניות נפרדות צפנה בחובה גם סכנות, בשל הרצון החופשי ואפשרות הבחירה אשר הוענקו להן. הרוב המוחלט של הנשמות הלכו באותו הקו עם מטרות הבורא, ואילו חלק קטן מהן, בחרו לממש את הבחירה החופשית שבהן על הדרך של פירוד, והפגינו רצון אבסורדי להתעלות על הבורא, ולשליטה, מצב אשר אינו אפשרי, מאחר ואין נעלה יותר ממנו, ואין תופעה שאינה חלק ממנו, כולל הרע; אך רצון מוטעה זה היווה את הרקע לדרמה של המין האנושי, הרקע לחטא הקדמון, מגדל בבל והיכחדותם של תרבויות עתיקות שונות, דוגמת העולמות אשר הקב"ה בנה והחריבן עפ"י המדרש היהודי.

לטענתם של אנשי רוח אחדים, לא נבראו עוד נשמות חדשות מאז בריאת העולם, וחלק גדול מהן, מעולם לא קבלו גוף פיזי.

על כדור הארץ המתהווה והנוצר בתהליך איטי של מיליוני שנים החל להתהוות מגוון רחב של צורות חיים שונות בעלי צבעים וצורות מרהיבות ביופיין, דבר אשר היסב את "תשומת ליבם" של הנשמות הנבראות. על מנת לחוות דברים וביתר קרבה, הם ניסו להעמיק ולחדור באמצעות מודעותם אל תוך מעמקי עולם החומר, עד כדי מצב של התלכדות מוחלטת עם מושא החוויה.

כישויות רוחניות בעלות כישורים גבוהים הם היו מסוגלים ל"חדור" במודעותם לגוף החיה ולהיות שותפים לחוויותיה. אחדות מנשמות אלו לא יכלו לעמוד בפני החוויות החזקות הארציות של אכילה שינה והתרבות, עד אשר נלכדו לחלוטין ב"מלכודת" הגוף הפיזי "הכבד" של בעלי החיים, מבלי יכולת להינתק. זהו כפי הנראה הרקע לטענה שנשמת אדם יכולה להתגלגל גם בגוף של בעל חיים.

משום כך עלה במחשבת הכוח האלוהי, לברוא תחילה במחשבה, ורק אחר כך בחומר, יצור עליון שדמות אדם לו.

האדם המושלם הראשון מכונה "אמיליוס", והוא מזוהה עם אדם הראשון כפי שהוא מתואר בתנ"ך. מבחינת מידותיו ומבנהו האדם הינו הצורה המושלמת ביותר של הבריאה, ומייצג בתור מיקרוקוסמוס את מבנה היקום כולו- ה"מקרוקוסמוס". מיטיב לבטא זאת הכתוב:

"גופו של האדם עולם קטן הוא, עולם בזעיר אנפין, ובריתו של עולם כעין בריתו של אדם. האדם עולם קטן: שכל מה שברא הקב"ה בעולם, ברא באדם. משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שנטל העץ ומבקש לצור צורות הרבה, ואין לו מקום לצור צורות הרבה, ויש לו צער... אבל הקב"ה הוא, יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים, ברא את כל העולם כולו בחכמתו ובתבונתו... ויצר באדם את כל מה שברא בעולמו..."

רזיאל המלאך כ', ב'.

האדם הראשון היה בעל גוף אנרגטי - קל אשר לא היה נתון לכוח המגנטיות וכוח המשיכה של כדור הארץ. הוא היה אנדרוגינוס מטיבו וחסר יכולת לאכול, לעכל מזון או להתרבות. אמיליוס ודומיו ספגו את "מזונם" ישירות מן הכוחות הקוסמיים אשר באוויר. ברצותם היו מסוגלים להיות כהרף עין בכל מקום אליו חפצו להגיע, ולא היו נתונים למצבים של הזדקנות ומוות האופיניים לגוף הפיזי.

בשלב מאוחר יותר נברא האדם גם בגוף פיזי, כאשר אמיליוס היה הנשמה הראשונה אשר לבשה גוף זה, כאשר בעקבותיו באו אחרים לאחר שהוכח שהוא מסוגל לתפקד במישור הארצי. יצורים פיזיים אלו היו עדיין בעלי כישורים יוצאי דופן. הם היו בעלי יכולת של יצירת קשר ע"י העברת מחשבות טלפתית, ובעלי כושר של שליטה בחומר, כאשר הפסלים העצומים שבאיי הפסחא והפירמידה הגדולה שבגיזה הינם עדות ליכולת מיוחדת זו.

הכל התנהל כשורה, עד אשר יצורים דמויי אדם, החלו לבוא במגע עם היצורים דמויי חיות, וצורת האדם המקורית בעלת התבנית המיוחדת הושחתה. החלו להופיע יצורים בני כלאיים שתיאורם ניתן באגדות עמים שונות ובמיתולוגיה היוונית: יצורים שחציים אדם וחציים סוס, חד קרן, נימפות, בנות ים וכו', אשר לטענת מיסטיקנים קיימים היו באופן ממשי.

מאחר והייתה קיימת הסכנה של עירוב גנטי בין האדם לבין סוגי בריאה אחרים, היה צורך להכיל על הבריאה חוקים גנטיים מחמירים ביותר שעל פיהם כל יצור יכול ליצור רק את הדומה לו. משום כך הופרדו היצורים האנושיים לזכר ולנקבה, וניתן להם הכושר להתרבות מינית.

כל נשמה אשר נכנסה לתוך גוף פיזי חולקה למעשה לשניים, כאשר כל חלק מהווה חצי מתוך השלם. משום כך נושא עימו האדם ערגה אשר לעולם אינה באה לידי סיפוקה למצוא את חציו השני. האיחוד הסופי בא לידי מימוש רק במישורים הרוחניים, ולאחר המוות שבים שני חצאי הנשמה ומתאחדים.

מיטיב לבטא זאת הזוהר:

"ובוא וראה, כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה הוא, כולן בסוד אחד, וכשהן יורדות לעולם, כולן מתפרדות בצורות זכר ונקבה, ואותם זכר ונקבה מחוברים יחדיו... וכשהנשמות יוצאות, זכר ונקבה כאחד הן יוצאות, אחר כך, כיוון שיורדות, מתפרדות הן, זו לצד זה וזו לצד זה, והקב"ה מזווגן אח"כ. ולא ניתן הזיווג אלא לקב"ה בלבד, שהוא יודע זיווגן לחברן כיאות."

זוהר ח"א פ"ה ע"ב:

כפי שנראה להלן, מחזור זה החל מן ההיפרדות ועד לשיבת שני חלקי הנשמה למימד הרוחני הלך והתארך, כאשר שני חלקי הנשמה לעולם נפרדים הם, ונתונים בתוך הגלגל החוזר חלילה של אין ספור גלגולים.

התהליך של הסתגלות האדם לחיים בתוך גוף פיזי היה הדרגתי ונמשך משך אלפי שנים. בתחילה היו חייו ארוכים, כי זקנה ומחלות לא שלטו בו. משך הזמן כאשר האדם הפך ליצור חומרי יותר ויותר, הוא הפך לחסר אונים במישור הפיזי, ומאחר ולא ידע כיצד להתגונן כהלכה בפני פורענויות ותאונות, הוא אולץ לשוב למימד הרוחני, מצב אשר עפ"י מושגינו נתפש כמוות, אשר בעקבותיו באה היוולדות מחדש.

בריאת העולם והאדם על פי אדגר קייסי

אדגר קייסי מציג גישה דומה לזו שהובאה לעיל, אשר בה נקודות מעניינות נוספות אשר מן הראוי לציינן.

עפ"י קייסי מתוארת בבראשית פרק א' בריאה ברוחניות המתרחשת בלב ה"מוח הקוסמי" של נשמת האדם, כאשר הבריאה החומרית הינה השתקפות של תהליכים רוחניים בהכרה האלוהית. "המוח הקוסמי הינו אנרגיה יצירתית, כוח בעל הכרה ואינטליגנציה המורכב מאהבה, הרמוניה ויופי והוא כל יכול ונמצא תמיד."

בריאת נשמת האדם או למען הדיוק תהליך ההיפרדות - האינדיוידואליזציה של הנשמות האלוהיות, נמשך באופן מקביל לתהליך בריאת העולם, אשר יועד כמקום ל"הזדמנויות", בו יכלו הנשמות להביא לידי ביטוי את עובדת היותן ישויות אינדיוידואליות.

משום כך רואה קייסי את התהליכים הכלליים של הבריאה אשר כיוונם הינו מן הרוח אל החומר, כמקבילים לתהליכי הבריאה של נשמות האדם, אשר אף הם מתנהלים בכיוון זה.

כשם שנבראו נשמות שאותן ניתן לכנות בני האור, נבראו נשמות אשר הפגינו יתר אנוכיות, ואובדן המודעות האלוהית. זה ארע כבר בשלב הקדום של טרום הבריאה, המתואר בתחילת פרק א' בבראשית ע"י ידי הפסוק "וחושך על פני תהום". כלומר, המהות שהינה פירוד, בורות, ואנוכיות הייתה עוד בטרם נבראו השמיים והארץ ואף בטרם נברא החלל.

גם עפ"י המדרש היהודי הרע, הפירוד והמחלוקת באו לעולם כבר בשלבים הראשונים של הבריאה.

"יום שני, שבו נבראה מחלוקת, במקום שלא היה עד עכשיו אלא אחדות שלמה בלבד, ביש גדא היה בבריאתו גם בדברים אחרים, שבו נבראה גהינום. לפיכך לא נאמר בו "וירא אלוהים כי טוב" כדרך שנאמר בשאר ימים. שאם אפשר ואי אפשר לעולם הזה בלא מחלוקת, אם אפשר ואי אפשר לעולם הזה בלא גיהנום, מה טוב יש בגיהנום ומה טוב יש במחלוקת שכל עצמם רעים?"

לוי גינצבורג "אגדות היהודים" עמ' 9

שאלת מקור הרע הינה שאלה נכבדת ביותר? האומנם הרע הינו תוצר לוואי בלתי נמנע בתהליך הבריאה, והאומנם הוא הופיע כבר בשלב כה מוקדם?

יש הנוטים ליחס את שורש הרע לשלב הצמצום, עפ"י קבלת האר"י, אשר מטרתו הייתה בריאת החלל החשוך, ככלי על מנת לאפשר את ביטויו של האור, אך אין בכך לרמז על בריאת הרע באופן ישיר.

בתלמוד נאמר ע"י אלישע בן אבויה:

"זה לעומת זה עשה האלוהים... ברא צדיקים ברא רשעים, ברא גן עדן, ברא גהינום, כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים אחד בגן עדן ואחד בגהינום. זכה צדיק נטל צדיק חלקו וחלק חברו בגן עדן; נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגהינום".

מסכת חגיגה ט"ו ע"א

העולם לא נברא מתוך הריק או האין, מושגים שאינם כלל ברי השגה, אלא הרוח האלוהית אשר נעה על פני ה"מחשכים" של התהו ובהו, הפירוד ואי הסדר הנכללים תחת המושג "רוע", יצרה בהם הרמוניה, סדר ואיזון ובכך הושתתו היסודות לבריאת העולם.

משמעות היום הראשון של הבריאה הינה רבה ביותר, ומאחר ומאפיינים אותו התעוררות ההכרה למצב של אור לאחר תקופה ארוכה של חשיכה, ותחילת הכרת ההיפרדות מהכוח הראשוני. כאשר נאמר "יהי אור", החלה במודעות האדם גם ההכרה בגורם הזמן.

האור הראשוני הינו, אם כן, אור המודעות וההארה, כלומר אור בראשית הינו גם אור האדם, או ההכרה הראשונית שהינה גם הניצוץ האלוהי שהוטבע באדם משחר בריאתו.

גישתו של קייסי דומה לגישת הקבלה המתייחסת לאור הראשוני כ"אור זרוע לצדיק", המכונה גם "האור הגנוז", כאשר הכוונה לאור רוחני המעניק למשתמש בו יכולת מודעות עליונה.

בספר הזוהר נאמר:

"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור (בראשית א' פס' ג'), זה הוא האור שברא הקב"ה בראשונה, והוא אור העין, והוא האור שהראה הקב"ה לאדם הראשון והיה רואה בו מסוף העולם ועד סופו, והוא האור שהראה הקב"ה לדוד והיה משבח ואומר: מה רב טובך אשר צפנת ליראך (תהלים ל"א פס' כ'), והוא האור שהראה הקב"ה למשה וצפה בו מגלעד ועד דן. ובשעה שצפה הקב"ה, שיעמדו שלוש דורות רשעים והם: דור אנוש, דור המבול ודור ההפלגה, גנזו, כדי שלא ישתמשו בו, ונתנו הקב"ה למשה, והשתמש בו שלושה ירחים, שנשארו לו מימי העיבור שלו, כמו שנאמר: "ותצפנהו שלושה ירחים", ואחר שלושה ירחים בא לפני פרעה. לקח אותו הקב"ה ממנו, עד שעמד על הר סיני לקבל התורה, והחזיר לו אותו אור, והשתמש בו כל ימיו, ולא יכלו בני ישראל לגשת אליו, עד שנתן מסווה על פניו כמו שנאמר: "ויראו מגשת אליו". ונתעטף בו כטלית, זהו שכתוב: עוטה אור כשלמה.

יהי אור ויהי אור - כל מה שנאמר בו ויהי הוא בעולם הזה ובעולם הבא.

אמר רבי יצחק: אור שברא הקב"ה במעשה בראשית היה אורו עולה מסוף העולם ועד סופו ונגנז. מה הטעם שנגנז? כדי שלא יהנו ממנו רשעי עולם, והעולמות לא יהנו בגללם, והוא גנוז לצדיקים - לצדיק דווקא, שכתוב: אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, ואז יתבשמו העולמות והכל יהיה אחד, ועד היום שיהיה העולם הבא הוא טמיר וגנוז."

זוהר ח"א ל"א ע"ב-ל"ב ע"א

היום השני של הבריאה משקף את ההכרה בקיומה של תופעת הפירוד, אשר בשלב מאוחר יותר תלבש את הצורה של הפרדה בין חומר לרוח.

המים הינם ערש החיים, וכשנוצרה ההפרדה בין יבשה לים ביום השלישי של הבריאה החלה גם ראשית היווצרותם של החיים. אך לא זאת בלבד, היום השלישי מציין גם את נביטת זרע המחשבה, היסוד האופייני החיוני למחשבה על מנת שתוכל להתגשם למחשבה מלאה בשלב מאוחר יותר, עפ"י גישתו המיוחדת של קייסי המתייחס למחשבות כלעצמים ממשיים.

עפ"י קייסי:

"העיקרון הראשוני של הבריאה הינו התנועה של הבורא מתוך עצמו כלפי חוץ. כתוצאה מכך כל דבר נברא מכיל את הזרע שבתוכו, וממשיך את שרשרת הבריאה ע"י תנועה כלפי חוץ, החיים בכל צורתם הינם צורות שונות של האלוהות, ולהם ניתן הכוח שבתוכם לברוא את עצמם".

ל"זרע בראשית" משמעות מיוחדת. אנו יכולים ליצור תבניות מחשבתיות (,Thought-Forms מושג שיובהר להלן) של כל אשר נחפוץ, אך אין ביכולתנו לתת בו חיים, מאחר והכוח הבורא של החיים ניתן ליסוד המכונה אדמה עוד עם ראשית בריאתה.

היום הרביעי של הבריאה מסמל את הטבעת רישומה של מערכת השמש על כוכביה על האדם, כפי שזה בא לידי ביטוי על ידי הפסוק "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים". ההשפעה החזקה ביותר על נשמת האדם הינה ע"י השמש, וכן ע"י הכוכבים שבאופק בעת לידתו.

היום החמישי של הבריאה מסמל את השלב החמישי בתהליך של היבראות הנשמה, ובריאת חיות הים, השמיים והאדמה הינם אנלוגיות לכוחות שניתנו לנשמה בשליטתה על עולמות החי והצומח.

תהליך בריאת הנשמות נמשך עד לשלב השישי המסומל ע"י היום השישי של הבריאה. במצב זה הנשמה הינה במצב של שלימות מבחינת פוטנציאל ויכולת, והיא בעלת הן מודעות רוחנית והן מודעות של הפיזי.

העולם אשר לפני האדם הראשון עפ"י קייסי

בעוד אשר פרק א' בבראשית דן בהבראות הנשמה עפ"י קייסי, מתאר פרק ב' את הופעת האדם כישות "ממשית" בעולם הפיזי.

מעניין לעקוב אחר כל התהליך של המשך היוצרות החיים על פני הארץ ובריאת האדם, כפי שקייסי מביא זו בפירושו לספר בראשית.

"וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה."

בראשית פרק ב' פס' 5.

פרק א' מתאר כאמור בריאה במחשבה של העצים, השיחים והפירות אבל כטענת פרק ב' לא היו על פני האדמה כל עשב השדה ואף לא צמח. אף בריאת האדם כאמור הייתה רוחנית, כאשר ניתנה לו יכולת השליטה על פני הטבע, אבל על פי פרק שני עדיין לא היה אדם שיעבוד את האדמה...

המים מהווים את מקור החיים על פני האדמה, ולכן הם הינם התווך בו הכוח הרוחני פועל באלמנטים החומריים על פני האדמה, והתווך בו כל אשר נברא ברוח החל לקבל ביטוי חומרי.

"ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה". משפט זה מציין את פעולתה הדינמית של הרוח האלוהית, במצב של טרום הבריאה מבחינה פיזית , כאשר האדם היה עדיין ישות רוחנית.

באיוב פרק ל"ח פס' ז' מדובר על מצב דומה:

"ברון יחדיו כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוהים."

כאשר הפרק בכללו מתחיל במילים:

"אזור נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני. איפה הייתה ביסדי ארץ, הגד אם ידעת בינה".

לאחר שנבראה האדמה וכל אשר עליה, והארץ הפכה להיות ראויה למושב בני אדם, הוטל על קבוצה נבחרת מן הנשמות האלוהיות להתגשם על פני כדור הארץ, וקבוצה זו אשר פעלה בהתאם לכוונת הבורא נחשבת לקבוצת "בני האור", ומכונה עפ"י קייסי "בני האלהים".

זאת לעומת קבוצה אחרת של נשמות אשר ביקשה לקבל ביטוי פיזי עצמאי על פני האדמה באופן עצמאי, ומאחר ושלל הצבעים והצורות שעל פני הארץ היוו את הסיבה לכך לא הייתה נפשם נקיה משאריות של תשוקה ותאווה. הם מכונים בפי קייסי "בני האדם", כאשר העירוב בין בני האלהים, אשר היו בדרגה של מלאכים עם בנות האדם הביא ליצירתם של יצורי הכלאיים המכונים "נפילים" כפי שמסופר בתנ"ך במעשה בני האלהים ובנות האדם.

יכולתם של "בני האדם" להתגשם על פני האדמה כרצונם נבעה מכושרם המיוחד ליצור "תצורות מחשבה".

תצורות מחשבה מהם?

בספרו המיוחד של הילרי אוונס הדן בסוגים שונים של ישויות מוגדר המושג תצורות מחשבה באופן הבא:

"אנשים מסוימים מסוגלים, באמצעות כוחות רצון חזקים ליצור ישויות שאינן פיזיות, אשר הינן חומריות במידה מספקת כך שיראו לעתים ע"י אחרים. לאחר שנוצרו, פועלות ישויות אלו באופן אוטונומי, והן מסוגלות לפתח אופי עצמאי".

עומר גריסון מסביר תהליך זה ביתר פירוט בספרו- the Yoga of Sex - Tantra שבו לטענתו, אדם מסוגל להגיע למידת ריכוז כה גבוהה, עד אשר הוא מסוגל ליצור אנרגיה פסיכו-מנטלית, המכונה בטיבט RTSAL המיועדת לשימושים על-טבעיים ולמעשי כישוף.

תלמידים המתאמנים בטכניקות של הטנטרה בטיבט, מסוגלים להקרין מתוך מודעותם תמונות במחשבה אשר לובשות דמות ממשית. בטיבט הן מכונות TULPAS וכפי הנראה לכך מתכוונת המסורת בדברה על ה"גולם", אשר יצר המהר"ל מפראג. רעיון דומה מופיע גם במיתולוגיה היוונית, בסיפור הולדתה של אתנה, אלת הציד ואלה של אתונה. מסופר על יופיטר, אשר כאב ראש אדיר תקף אותו, עד אשר הטיל ביצה מתוך ראשו ומתוכה בקעה אתנה. אין ספק שיופיטר על פי התיאורים המיתולוגיים היה אל בעל כוחות בריאה חזקים ביותר.

דו"ח על תופעה מיוחדת זו פורסם במערב בספרה של , Alexandra David Neel בשם:

With Mystics and Magitians in Tibet שיצא לאור בשנת 1959. בספר זה היא מתארת תקופה בת 14 שנה בה שהתה בטיבט ועסקה בלימוד ותרגול של טכניקות אוקולטיות.

לטענתה היא הייתה די סקפטית לגבי אפשרות קיומה של תופעה זו. תצורות המחשבה האופיניות ביותר אותם ניסו התלמידים ליצור היו של דמויות קדושים מתוך הרפרטואר העשיר של האלוהויות של טיבט. על מנת להימנע מלהיות נתונה תחת השפעתן הסוגסטיבית של אלה, החליטה אלכסנדרה להתרכז על דמות של נזיר טיבטי שמן וחייכן.

לאחר חודשים רבים בהם ביצעה את האימון והטכסים הדרושים, לבשה הדמות צורה ממשית. היא שהתה בדירתה דרך קבע, ואף נתלוותה אליה במסעותיה. בתחילה היא הופיע רק כאשר היא חשבה עליו, אך לאחר זמן מה היא החלה להתנהג באופן עצמאי ולבצע פעולות אשר כלל לא נתבקשה לעשותן. אט אט היא יצאה מתחום שליטתה נוסח "הגולם קם על יוצרו", ונדרשו כששה חודשים תמימים של מאמץ רוחני אדיר על מנת להביא להיעלמותה.

ניקולס ממונטופ מספר כיצד הצליחה קבוצה רוסית לחקר תופעות על חושיות, אשר נהגה להיפגש דרך קבע בסט. פיטרסבורג, ליצור דמות מחשבתית, בהדרכת גורו אורח ממוצא טיבטי. בהנחותו אותם בצורה מדוקדקת לגבי כל שלב ושלב בתהליך זה, הוא הדגיש במיוחד את העובדה שככל שישקיעו יותר אנרגיה מחשבתית כן תהיה לדמות יותר חיוניות. לאחר מאמץ רב עלה ביד הנוכחים ליצור דמות דמונית אשר נמוגה בסיום הסיאנס.

תופעת תצורות המחשבה מטילה בספק את אמיתות תופעת הסיאנסים, ומעלה את האפשרות שדמיונם של המשתתפים לובש צורה ממשית בצורת דמויות של אנשים אשר היו בחיים, באופן ספונטני.

משערים שבמקרים של מוות פתאומי כמו רצח או תאונה, המומנט של פחד ובהלה הוא אשר יוצר דמות רפאים של האדם המת, שאינה אלא תצורת מחשבה אשר נוצרה באופן ספונטני.

ניסויים מסוג זה, אם כי בקנה מידה מצומצם יותר נעשו בעולם המערבי. בצרפת נערך ניסוי בו נאמר לאדם בעל כוחות ריכוז היוצאים מגדר הרגיל להתרכז, ולראות בדמיון דמות מסוימת מעל גבי קיר לבן. לאחר מכן הוכנס אל החדר אדם בעל רגישות על-חושית אשר מסוגל היה "לראות" את הדמות אשר הוקרנה על הקיר.

משך חיינו עלי אדמות אנו יוצרים ללא הרף "תצורות מחשבה" במתכוון או שלא במתכוון, אשר אינן נראות לעין אך הינן בהחלט בעלות השפעה ממשית על חיינו ועפ"י רוב בצורת מחשבות שליליות.

* * *

"ויטע ה' אלוהים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר".

בראשית ב' פס' ח'

קדמה הינה בכיוון מזרח המסומל ע"י השמש, סמל כוחות האור והחיים. לכן המילה "עדן", עפ"י קייסי, מתייחסת למצב של מודעות והארה, ולא למקום פיזי.

האדם הראשון התגשם על פני הארץ בחמישה מקומות שונים, בחמישה גזעים שונים, כאשר למספר חמש משמעות מיוחדת כמספר האדם וכחמשת החושים הפיזיים.

לטענת קייסי מקומות אלו היו: מדבר הגובי, הודו, הרי הקרפטים, יבשת אמריקה ואטלנטיס. הופעה סימולטנית זו היא המקור לדעת קייסי, לסיפורים המיתולוגיים שונים המתייחסים לבריאת העולם הנושאים אופי דומה.

בתקופה עתיקה זו בת כמה מיליוני שנים, סבב כדור הארץ סביב ציר שונה.

הנילוס נשפך אל האוקיינוס האטלנטי, ואזור מדבר סהרה היה למעשה גן פורח. החלק המרכזי של אמריקה המכונה אגן המיסיסיפי היה מכוסה במים, ורק אזורי נבדה, יוטה ואריזונה היו יבשתיים. אזור ההרים האורליים ברוסיה וצפונה, היה איזור טרופי ומדבר מונגוליה היה ארץ פורחת.

האדם הראשון המכונה בפי קייסי אמיליוס היה בתחילת דרכו ישות רוחנית אנדרוגנוסית, שהכילה הן מהות זכרית והן נקבית, בעל יכולת לבורא דברים ממשיים עפ"י הטכניקה המיוחדת של תצורות מחשבה.

עפ"י קייסי, בדרך מיוחדת זו נבראה האישה.

בהיותו במצב של מדיטציה עמוקה הזהה למצב שינה הוא היה מסוגל להקרין מתוכו את המהות הנקבית- שלילית, אשר בה יכלה להתגשם נשמה אחרת, או אף חלק מנשמתו הוא. באופן אנאלוגי, בעת הסיאנס, נוצר אצל מדיומים מסויימים חומר המכונה "אקטופלאסמה", בו ישויות שונות מסוגלות לקבל ביטוי ממשי.

בעוד אשר נפשה של האישה נבראה בדרך מיוחדת זו של תצורות מחשבה, נברא גם גופה בדרך בלתי מקובלת המכונה "רביית עותקים" או שכפול גנטי.

שיכפול גנטי מהו?

(מאמר זה נכתב בשנת 1986, וכפי שידוע לכולם, הייתה קדמה גדולה מאוד בניסויים של שיכפול גנטי. בכל אופן, מעניין לראות כיצד נראו הדברים בעיני שנות ה-80.)

"באוניברסיטה של קורנל, בראשית שנות ה-60, פתח ד"ר פרידריך סטיוארט בניסוי לאלץ תא יחיד של גזר לגדול ולהיות לגזר בוגר מושלם. אפשר שבמבט ראשון לא יראה הדבר כמשהו יוצא דופן, שהרי בכל אביב אנחנו נוהגים לזרוע זרעי גזר בחצרות בתינו; ואם אנחנו מצליחים לשמור על הנבטים... אנו מקבלים גזרים בוגרים נאים בתום חודשים אחדים.

אלא שבניסוי של סטיוארט טמון ההבדל בחומרים שבהם התחיל. אנחנו מתחילים בזרע של גזר, וזרע הוא הגירסה של עולם הצומח לביצה המופרית של עולם החי...

אבל ד"ר סטיואט לא פתח את הניסוי שלו בזרע רגיל, אלא בתא יחיד שאותו הפריד משורשו של גזר. בתא זה היו אצורות הוראות לא לגדול ולהיות גזר מושלם, אלא להישאר מה שהיה במקורו - תא שורש פשוט, יחיד, בצמח הגזר... כך הצליח ד"ר סטיוארד להפיק להפיק מתא של שורש גזר - גזר חדש..."

הדברים לקוחים מתוך ספרם של אלן וסאלי לנדסבורג "קשר החלל החיצון", אשר יצא לאור בעברית בשנת 1980.

באמצע שנות ה-60 הצליח ביולוג מאוניברסיטת אוקספורד, ג'ון גארדון, ליצור צפרדעים מתוך תאים בודדים. כידוע מכילים תאי המין ביצורים החיים, רק מחצית מן ההוראות הגנטיות, וכאשר תא זרע של זכר בא במגע עם תא הביצה של הנקבה מתחיל להיווצר העובר. בדרך מיוחדת הצליח גארדון לשתול גרעין של תא רגיל בתוך ביצית שגרעינה הורחק, והתוצאה היתה יצירת העתק מדוייק של הצפרדע הזכר. כמובן שהאפשרות ליצור העתקי אדם עוד רחוקה מן האופק, אך היא חוזרת ומעלה את השאלה, האומנם היו בידי אבות אבותינו טכניקות מתקדמות מן הסוג הזה. האומנם חייו הארוכים של מתושלח, אבותיו וצאצאיו, הינם תוצאה של רביית עותקים עצמית? אלו אשר נפשם רתוקה אחר מסעות לכוכבים בגלכסיות רחוקות רואים ברביית עותקים את האפשרות להתגבר על מגבלת חייו הקצרים יחסית של האדם, כאשר מדובר במסעות למרחקים עצומים, האומנם?

עפ"י קייסי, נברא גופה של האישה בדרך הגנטית של שיחזור תא יחיד אשר נלקח מן האדם. לטענתו, השתמשו צאצאיו של האדם הראשון בטכניקה זו של רביה עד לזמן המבול ונח. אם נייחס את המבול עפ"י קייסי לכליונה של אטלנטיס, הרי שמדובר בכ20000- שנה בלבד! לאחר מכן ידע זה אבד.

האדם באדמה

כל רואי הנסתרות מסכימים שהיבשת האבודה למוריה הייתה ערש הציויליזציה האנושית.

יבשת ענקית זו השתרעה החל מהחלק הצפוני של קליפורניה ועד לאיזור פרו, והיא כללה בתוכה את הוואי, טהיטי, פולינסיה, אי הפסחא וכו'. המפה אשר מובאת להלן, כוללת גם חלק מלמוריה וגם את יבשת אטלנטיס.

בטרם האדמה התייצבה, ובהיותה בתהליך של התקררות ממצב נוזלי למצב מוצק, קרו אסונות טבע רבים, ופניה השתנו ללא הרף. אחת ההשערות הינה שכיסים גדולים של גז אשר נוצרו תוך כדי תהליך זה במקומות שונים על פני כדור הארץ גרמו להתפרצויות געשיות ולרעידות אדמה קשות. כמו כן היו תקופות רבות של חילופין בציר הסיבוב של כדור הארץ, תופעה אשר גרמה לשיטפונות אדירים.

תושבי למוריה הראשונים היו בעלי רמה רוחנית גבוהה וקשר ישיר עם האל. במשך הזמן כאשר החיים הלכו ולבשו מהות יותר ויותר פיזית, נותר קשר זה נחלתם של אחדים בלבד.

הרמה המוסרית בלמוריה הייתה גבוהה מאוד. הענישה הייתה כזו שכל פעולה גררה אחריה תגובה מתאימה, כאשר הפרת חוק פירושה היה ניתוק מן המקור האלוהי.

הם היו בעלי יכולת שליטה מוחלטת בחומר ועל כך יעידו הפסלים העצומים שבאי הפסחא, אשר בעבר הרחוק שימש כמקום פולחן אליו הגיעו תושבים מכל רחבי היבשת.

הנשמות הקדמוניות הביאו עימם ידע מטימתי רב, בצורת המתימתיקה של החוקים האלוהיים של איזון והרמוניה, וכמו כן היו בעלי ידע של יצירת הרמוניות מוסיקליות מושלמות, אם כי השמעתם באמצעים כמו אבובים או הקול האנושי פגמה במקצת בעוצמתם הרוחנית.

החיים על פני כדור הארץ על שלל גווניהם וצורותיהם, יצרו מוקד משיכה לנשמות רבות אשר התגשמו בגוף פיזי, כך שהאוכלוסייה על פני כדור הארץ הלכה ורבתה. לכן יצאו חלק מתושבי למוריה על גבי ספינות על מנת לתור אחר מקומות ישוב חליפיים. והגיעו עד לצפון ודרום אמריקה, אטלנטיס וכו'.

אטלנסיס היתה גן-עדן סמי-טרופי שהייתה מיושבת על ידי הגזע האדום וכן על ידי יצורים דמויי אדם-חיה. בעוד אשר תושבי למוריה ניסו לשנות מבחינה גנטית את מראם שהושחת התייחסו אליהם תושבי אטלנטיס כנחותי דרגה והעסיקום בעבודות שחורות שונות.

המהגרים אשר הגיעו באוניות לחופי אטלנטיס מצאו שם כבר תרבות מפותחת בתכלית.

קשיים, מאבקים וירידת הדורות

לא הכל היה אידיאלי. סוגים שונים של בעלי חיים התרבו בקצב מהיר יותר מהאדם. ציפורים ענקיות שונות ויצורים חיים אחרים עשו שמה ביבולי השדה. לטאות ענקיות עלו מן הים, ודינוזאורים ענקי מידות רמסו ללא רחמים את כל אשר עמד בדרכם.

כמגן בפניהם התאגדו התושבים לקבוצות והקימו מקלטים. הם אולצו לחיות במערות ובמקומות מסתור חשוכים אחרים. טרדות היומיום השכיחו מליבם יותר ויותר את החיים ברמה הרוחנית, ואט אט הלכו ונוצרו שני מעמדות נפרדים. כת של כוהנים נבחרים שהיו בעלי כישורים רוחניים, והאנשים הפשוטים, אשר לאחר שאיבדו את כוחותיהם הרוחניים, הפכו למעשה ליצורים חסרי ישע במידה רבה.

בתקופה זו החלו מגעים עם תרבות אטלנטיס אשר היתה בדרגת התפחות גבוהה. יחדיו טוכסה עצה כיצד להתגבר על פגע החיות הרעות, אשר הטרידו גם את מנוחתם של תושבי אטלנטיס. פותח גז מרעיל שהוחדר לאדמה במקומות מרבצם של הילודים הצעירים.

חלק מתושבי למוריה מן הצעירים והמוכשרים ביותר, עקרו לאטלנטיס על מנת ללמוד את השימוש במדעים השונים לתועלת בני עמם. מגע רציף זה בין תושבי אטלנטיס ותושבי למוריה היה באמצעות כלי טיס מאטלנטיס אשר הונחו על ידי קרינת הגביש הגדול, הצריכה משטחים לנחיתה, ולדעת רות מונטגומרי אלו הם המסלולים המוזרים אותם מצא אריך פון-דנקן בפרו.

רבים מחיות ענקיות אלו נכחדו לבסוף מתוקף מלחמת הקיום. זמן לקח עד אשר הושג האיזון האקלוגי העדין שבין כל צורות הבריאה השונות, כאשר הכלל המנחה הינו "חיה ותן לחיות".

תהליך ה"נפילה" של האדם

החטא הקדמון של האדם הראשון המתבטא בפיתוי לאכול מן הפרי האסור, קשור לדעת קייסי בשימוש לא נכון בכוחות המיניים. התאווה מסומלת ע"י הנחש, והיא מאופיינת בכך שהיא אגוצנטרית מטיבה, ויכולה לבוא לידי סיפוקה רק באמצעים פיזיים. לעומתה קיימת "תאווה נעלה" המתבטאת בצורך ל"השתוות לבורא" על פי הקבלה, שפירושה הצורך להיטיב, ובשפת הקבלה - פיתוח ה"הרצון לקבל על מנת לתת".

לרב יהודה הלוי אשלג זצ"ל פירוש מעניין למהות החטא הקדמון, אשר מובא בהקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות". בכתביו הוא מדבר על המהות שפירושה "רצון לקבל כשלעצמו", שהינה השליליות המוחלטת, כלומר הצד ההפכי לחלוטין לקוטב החיובי שמשמעו אור ושפע, מעין "חור שחור", מושך כל.

"הרצון לקבל כשלעצמו" מזוהה גם עם "החלל הפנוי שלאחר הצמצום", עפ"י קבלת האר"י זצ"ל, וכפי הנראה על חלל זה מבוסס העולם החומרי (החלק החומרי באטום קטן מאוד בהשוואה לחלל שבו); והנה כותב הרב אשלג ש"אדם הראשון, לא היה לא כלל בבנינו, צורת גדלות הקבלה, הנמשך מחלל הפנוי, אלא כולו נמשך ממערכת הקדושה, שעניינם להשפיע".

עפ"י הקבלה היה האדם הראשון היה ברייה רוחנית, שלבושו לבוש של אור, והמציאות אשר חי בה היתה בלתי חומרית, מלבד עץ הדעת אשר סימל את שורש המציאות החומרית את ה"שליליות בהתגלמותה", דהיינו האכילה מעץ הדעת מסמלת את תחילת ההבראות החומרית של האדם ואף של המציאות.

משום כך הוזהר האדם הראשון שלא להתחבר עם עץ הדעת, שמא לא יביא עימו הדבר ניתוק משורש הקדושה מצב הזהה למוות, "כמו הסטרא אחרא והקליפות שהמה מתים, לסיבת הפכיותם ופירודם מהקדושה".

עפ"י הרב אשלג אכלה האישה מן העץ פעמיים, כאשר בפעם הראשונה:

"והאישה האמינה אותו (את הנחש), בשעה שהכינה את עצמה לקבל ולהנות רק בעל מנת להשפיע, נמצא ממילא, שפרח הרע מן העץ הדעת טוב ורע ונשאר רק עץ הדעת טוב".

הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות" אות ח"י

הרב אשלג ממשיך וטוען:

"אבל לא באכילה הב', כי אינו דומה, המנזר עצמו מהתאווה, בטרם שטעמה והורגל בה, להמנזר עצמו מהתאווה, אחר שטעמה ונקשר בה, כי הראשון ודאי יכול להזיר את עצמו, בפעם א' על תמיד, מה שאין כן השני, צריך לעבודה יתירה, לפרוש מתאוותו לאט לאט, עד שגומר העניין. כן הדבר הזה, להיות שהאשה עדיין לא טעמה מעץ הדעת, והיתה כולה בבחינת השפעה, ע"כ, בקל היה מעשיה לאכול אכילה ראשונה, ע"מ להשפיע נפש רוח להשי"ת בתכלית הקדושה, מה שאין כן, אחר שטעמה אותו, כבר נקשר בה תאוה גדולה וחמדה יתרה לעץ הדעת, עד שלא היתה יכולה עוד לפרוש מתאותה, כי כבר יצא הענין מרשותה".

הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות" אות ח"י

את החטא הראשון ליוותה התעוררות המודעות לעצם התחושות של העולם הפיזי, מודעות אשר יצרה תחושת פירוד מן הבורא אשר באה לידי ביטוי על ידי הפסוק, "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם". מודעות זו הינה התוצאה הישירה של החטא והיא הדבר המשמעותי בו. הכרה חדשה זו, היא אשר הביאה עימה פחד, אשר יצר יתר הפרדה.

המשך סיפור תולדות האדם בא לידי ביטוי ע"י סיפור קין והבל. עפ"י אדגר קייסי מסמל סיפור זה את המשך תהליך ירידת האדם והתקשרותו לערכים חומריים. על מנת לעצור תהליך זה המשיכו נשמות רבות להתגשם במימד זה כמורים דגולים, ולדעת קייסי זהו שורש הפסוק:

"ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרוא בשם ה'".

(בראשית ד' פס' כ"ו).

סיפור קין והבל מסמל לדעת קייסי את תחילתה של תרבות רשעה המכונה ע"י הביטוי "בני בליעל", בתקופה שלפני חצי מליון שנה ועד לפני כחמישים אלף שנה. בני הבליעל היוו בפירוש קבוצה נפרדת שנהתה יותר מכל אחר ערכים חומריים, ושאנשיה היו חסרי ערכים מוסריים או בעלי ערכים מוסריים מסולפים.

לטענת קייסי, אלו אשר היו בעלי רמה רוחנית גבוהה היו גם בעלי כישורים ויכולת מיוחדת להביא להתגשמות נשמות במישור הפיזי שלא בדרך ההתרבות הטבעית המקובלת. ה"משפחות" דאז מורכבות היו מקבוצת אנשים אשר חיו יחדיו והגשימו בצוותא ערכים רוחניים. לעומתם, בני הבליעל אשר היו שקועים עמוק בתוך חיי הגוף איבדו יכולת זו.

המשך תהליך נפילת האדם בא לידי ביטוי ע"י הפסוק, ו"יעש ה' אלוהים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם", אשר מייצג את התפתחותם של החושים הפיזיים.

בסוף פרק ד' בבראשית מסופר על התפתחותם של אומנויות שונות באדם:

"וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בונה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך. ויוולד לחנוך את עירד... ומתושלח ילד את למך. ויקח לו למך שתי נשים, שם האחת עדה ושם השנית צילה. ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי יושב אוהל ומקנה. ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תופש כינור ועוגב. וצילה גם היא ילדה את תובל קין לוטש כל, חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה."

(בראשית פרק ד' פסוקים י"ז-כ"ב).

החיים בגוף פיזי הצריכו יצירת מקורות מחיה והתגוננות בפני פגעי הטבע ובפני חיות טרף. לאדם ניתנה אז אומנות השימוש במתכות ועיבוד האבנים. זאת בנוסף לאומניות שונות כמו חקלאות, ציד, דיג וכמובן המוסיקה אשר הייתה בעלת חשיבות עליונה. לטענת קייסי מהוות אומנויות אלו את הבסיס להתפתחות המדע והטכנולוגיה כפי שהם היום, במיוחד משום שנשמות שעסקו באומנויות אלו בעבר שבו לחיים בתקופתנו.

הנושאים הקשורים בנפילים, דור ההפלגה, חנוך, ירידת המלאכים ועוד נידונים בהרחבה במקורות היהודיים, בספרות הקבלה, באגדות התלמודיות במדרשים וכו':

"וידע אדם את חוה ותהר ותלד את שת שממנו עתיד לצאת המלך המשיח. הוא בן אדם הראשון הקדוש מבטן, שהיו הורתו ולידתו בקדושה ובטהרה, והיה ראשון לשלושה עשר בני אדם שנולדו מהולים. הוא נולד בדמותו ובצלמו של אדם הראשון, שלא כקין אשר דמותו וצלמו לא היו דומים לשל אדם. לפיכך היה שת יסוד עולם, האב של הגזע האנושי, שממנו עולים ומתיחסים הצדיקים שבכל הדורות, וכנגדו כל רשעי הדורות, הרעים והפושעים, מתיחסים על בני קין".

לוי גינצבורג "אגדות היהודים" כרך א' עמ' 81

לעומת זאת טוען הארי זצ"ל בספרו "שער הגלגולים" שקין, שמוצאו כמובן מאדם הראשון, הינו שורש כל הנשמות.

האר"י מדבר על שלושה סוגי נשמות, אשר רובן היו כלולות באדם הראשון.

"הנה כבר נתבאר כי קצת נשמות יש, שלא באו כלולות בנשמת אדה"ר כשנברא, ואלו נקראות נשמות חדשות באמת לגמרי. אבל כל הנשמות אשר כבר באו כלולות בנשמת אדה"ר, הם הנקראים נשמות ישנות, בערך הנשמות האמיתיות הנזכר... הנשמות שלא נכללו בנשמת אדה"ר, ואלו נקראים נשמות חדשות לגמרי.

השנית הוא כי כשחטא אדה"ר, נודע הוא כי נשרו ממנו איבריו, והלך ונתמעט.. וכמו שאירע זה בחינת גופו, כן ארע לו בבחינת נשמתו. והנה אותם הניצוצות שהיו קיימות בו אחר החטא, שהם העצמות הנשאר לחלק אדה"ר, הנה כאשר אחר חטאו הוליד את קין והבל"...

שער הגלגולים הקדמה מספר ז'.

לגבי קין והבל נאמר בהמשך:

"כאשר חטא האדם הראשון בערב שבת , ועל ידי כך היה כח בנחש להטיל זוהמה בחווה אשתו, ואז נולדו קין והבל מעורבים מטוב ורע, אך היה שנוי ביניהם, והוא, כי קין רובו רע ומיעוטו טוב, והבל היה להיפך."

שער הגלגולים הקדמה מספר כ"ט

כלומר האר"י זצ"ל מונה שלושה סוגי נשמות: נשמות חדשות לחלוטין שלא נכללו באדם הראשון שהינם כנראה במיעוט, נשמות משורש קין והבל שהן תולדה של אדם הראשון לאחר החטא, ונשמות מסוג:

"השלישית הוא אותם הניצוצות של נשמתו, שנסתלקו ממנו כאשר חטא, וחזרו לרדת וליפול לעמקי הקליפות, אשר לזה רמזו חז"ל וקראום בשם נשירת איברים. ודע, כי מזו המדרגה השלישית היתה נשמתו של שת בנו של אדם הראשון."

שער הגלגולים הקדמה ז' המשך.

למרות שנשמתו של שת ושל צאצאיו הבאים אחריו הינה מדרגה נמוכה כי מן הקליפות מקורה, מציין הכתוב כי דרכי שת וצאצאיו היו דרכי הטוב והיושר, וכמו כן הם הורישו לעולם ידע רב בנושא האסטרולוגיה.

"ויהי כאשר גדל שת והגיע לשנות בינה, להבחין בין טוב ובין רע, ויהי לאיש טוב וישר, מוכתר במעלות טובות ומידות הגונות נחלת אבות מורשת בנים, וילכו גם המה בדרך הטוב והישר. אף נחלתם שפרה עליהם, וישבו כולם בחבל ארץ אחת, בלא מחלוקות ומריבות ביניהם, ויראו מנוחה כי טוב ומעשה הצדקה כי שלם... הם המציאו את חכמת התכונה היא האסטרולוגיה המאלפת את סדרי צבא השמים, מערכות הכוכבים, מסילותיהם וגלגליהם, משטריהם וחליפותיהם. ולמען תעמוד חכמתם ימים רבים ותיגלה ותראה בכל הארץ, ולא יאבדו תגליותיהם מבני אדם, עמדו ועשו שני עמודים, חרטו ורשמו עליהם רשימות תוכמותיהם ותגליותיהם. ובאשר ידעו את אשר הגיד מראש אדם אבי אביהם כי עתיד העולם להיחרב פעמיים, פעם אחת בלהבות אש ופעם אחרת במבול מים שוטף, השכילו להקים שני עמודים ולכפול רשימותיהם עליהם. את העמוד האחד בנו לבנים ואת העמוד השני בנוהו אבנים. אמרו: אם הוא יבוא מבול מים וימחה עמוד של לבנים, עמוד יעמוד עמוד האבן לגלות לבני אדם מסתרי החכמה. וממנו גם ידעו, כי היה עמוד שני של לבנים ואבד".

יוספוס פלביוס קדמוניות היהודים א' ב', 3.

בני האלוהים ובנות האדם - סיפורו של חנוך

"ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו לו. ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. ויאמר ה', לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה. הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלוהם אל בנות האדם וילדו להם המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם."

בראשית ו' פסוקים א'-ד'.

פסוקים תמוהים אלו בתנ"ך שלהבו את דמיונם של אנשי דת, מיסטיקה ומחקר החל מן התקופה העתיקה ועד לימינו. מגוון הפרשנויות הינו רב. יש הטוענים שהכוונה לאלים מהחלל החיצון אשר היפרו את בנות האדם, והביאו להולדתו של גזע אנשים בעלי שיעור קומה, ואחרים, דוגמת ספר חנוך, שמדובר במלאכים, שהיוו חלק מצבא הבורא אשר התגשמו בגוף פיזי ואיבדו את היכולת לשוב למצבם הקודם. האם מדובר באירוע חד פעמי, אחד מיני רבים בשרשרת ירידתם של ישויות מדרגה גבוהה לכדור הארץ, או שמא בתופעה המשתרעת משך על פני מאות אלפי שנה אליבא דאדגר קייסי.

אין בידנו תשובה מדוייקת, וזו גם לא נקודה עקרונית, מאחר ובהחלט יתכן שתוך כדי תהליך "אנטי-אבולוציוני" זה הנמשך מאות אלפי ואף מליוני שנים של ירידת הנשמה לחיים בגוף פיזי, היו מאורעות גם חד פעמיים יוצאי דופן של עירוב בין ישויות ממקור עליון עם ישויות מן המישור הפיזי.

בעולם בו מהות האדם היתה רוחנית - פיזית למחצה אין כל מניעה בכך שיצורים מכוכבים אחרים ערכו ביקורים על פני כדור הארץ. בדומה לאדם דאז, יתכן שיצורים אלו היו רוחניים דוגמת אמיליוס ודומיו, ולכן יכלו לנוע במהירות המחשבה, ולהתגשם בדמות של אדם.

יש הטוענים שבחלל החיצון יש באפשרותם לנוע כקרן מחשבה, אך בקרבת האטמוספירה של כדור הארץ ובתחום כוח המשיכה של כדור הארץ, עליהם לבוא בחסות כלי טיס אשר המכונים על ידינו עב"מים. כפי הנראה ביקרו כלי טיס מסוג זה גם בעבר ועל כך יעידו ציורי הסלע הרבים במקומות שונים בעולם בהם מופיעים יצורים דמוי אסטרונאוטים.

תיאור מופלא ומפורט של אירוע בו מדובר על קשר בין ישויות עליונות ובני אנוש מצוי בספר חנוך אחד מן הספרים החיצוניים.

משערים שהוא נכתב בתקופת מרד החשמונאים עוד לפני הניצחון וטיהור בית המקדש. ספר חנוך היה בעל השפעה ניכרת על מהלך המחשבה בישראל ובמיוחד על ראשוני הנוצרים. השפעתו ניכרת גם על ספרים חיצוניים אחרים כמו: ספר היובלים, צוואות השבטים, העלאת משה, חזון ברוך הסורי וחזון עזרא. כמו כן הוא בעל השפעה מאוחרת יותר על ספרות הסוד בתחילתה כמו ספר ההיכלות ושיעור קומה, ואף על ספר הזוהר המתייחס לספר זה.

משערים שאחת הסיבות לדחיית של ספר זה ע"י היהדות הינו השימוש הרב שעשו בו הנוצרים להוכחת טענתם בדבר עלייתו הדומה של ישו השמיימה, מה גם שהם נוהגים לראות בחנוך את מקדימו, כמגלם הרוח המשיחית שמקורה הינו האדם הראשון (לפי פירושי מיסטיקנים נוצריים בעיקר).

הרקע לצמיחתם של המיתוסים המגוונים והעשירים לגבי חנוך ומעשיו הינו הפסוק התמוה בתנ"ך:

"ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים".

בראשית ה' פס' כ"ד.

פסוק זה המציין את עלייתו השמיימה של חנוך בדרך בלתי טבעית, דוגמת אליהו הנביא וישו, עפ"י טענת הנוצרים, שלהבה את דמיונם של רבים כבר בתקופה עתיקה. האגדה יודעת לספר שחנוך דבק במוסר ה', בדעת ובבינה עוד מצעירותו. בשל כך פרוש היה מן הבריות, אך מקץ שנים רבות קראו אליו מלאך ה' ומסר לו על השליחות רמת הדרג שנועדה לו, ללמד את בני האדם את דרך ה'. עד מהרה יצא שמעו של חנוך כאיש קדוש וחכם, ומלכים בכבודם ובעצמם חלקו לו כבוד. מסופר שאור זיו פניו הקורנים באור השכינה סנוור את עיני כל המתבוננים בו.

באחד הימים ירד מן השמים יצור בדמות סוס גדול, ואז הבין חנוך כי הגיעה שעתו להילקח אל השמים.

בחלק הראשון של ספר חנוך מסופר על אשר הראוהו והשמיעוהו המלאכים בדבר חטא המלאכים אשר הזדווגו עם בנות האדם.

"ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות ילדו להם. ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן וידבר איש אל רעהו, לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים. ויאמר אליהם שמחזי והוא נשיאם, יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והייתי אני לבדי נושא העוון הגדול. ויענהו כולם ויאמרו, הישבע נישבע כולנו והתקשרנו בחרם בינותינו לבלתי סור מן העצה הזאת ובה נעשה את המעשה הזה. אז נשבעו כולם יחד ויתקשרו ביניהם בחרם. ויהיו כולם מאתיים מלאך וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו והחרימו ביניהם... ויקחו להם הם וכל האחרים עימהם נשים ויבחרו להם איש אישה אחת ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן וילמדון קסמים וכשפים ויורון לכרות שרשים וצמחים. והן הרו ותלדנה גיבורים גדולים שלושת אלפי אמה גובהם... ועזזאל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים ושריונות ויודיעם את מחצבות האדמה ומלאכת מחצבתן וצמידים ועדיים ומעשה הפוך וליפות את גבות העינים וכל האבנים היקרות וכל צבעי רקמתיים.

ותהי רשעה רבה ויעשו זימה ויתעו וישחתו בכל דרכיהם. שמחזי לימד כשפים וכרות שורשים, ארמרס התר כשפים, ברקיאל חזות בכוכבים, כוכביאל מערכת הכוכבים ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח. ויהי כאשר גוועו בני האדם ויזעקו ותעל שעוותם השמימה".

חנוך א' פרקים ו', ח'.

בהמשך מסופר שארבעת המלאכים העליונים אשר ניצבו בארבע כנפות כסא הכבוד: מיכאל, אוריאל, רפאל וגבריאל, ראו את החמס והדם הרב הנשפך על פני הארץ ופנו אל הקב"ה באומרם בין היתר:

"אתה ראית את אשר עשה עזזאל אשר לימד את כל החמס על הארץ ויגל מסתורי עולם אשר נעשו בשמים ואשר לדעת שאפו בני האדם...".

הקב"ה שולח את אוריאל אל נח לגלות לו את הקץ על מנת שיכין עצמו בפני המבול הקרב. על רפאל הוא מצווה להשליך את עזזאל לארץ החושך שם יהיה אסיר לעולמי עד, ועל גבריאל לבער מן הארץ את כל החוטאים וצאציהם.

כאן נכנס לתמונה חנוך אשר נושא ונותן עם השמים להקלה בעונשם.

לסיפורי חנוך את הכושר להלהיב את דמיונם של כל חובבי ספרות העב"מים ומחפשי האפשרות לקשר עם יצורים מן החלל החיצון; ואכן המשך התיאור אינו נופל בהרבה מעדות לאירוע מסוג זה. משום כך אין פלא שספר חנוך הפך למקור השראה בלתי מבוטל לטוענים לקיומם של עב"מים (עצמים בלתי מזוהים מן החלל החיצון). התיאורים מזכירים במידה רבה ספינת חלל ענקית אליה נלקח חנוך, ומסע לכוכב אחר.

סיפורו של חנוך בעיניו של עב"מולוג

המלאכים החוטאים מבקשים מחנוך:

"ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות את בקשתם לפני אדוני השמים, כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עימו ולא לשאת את עיניהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו".

כלום היו אותם מלאכים נפילים מושבה מחקרית של תרבות חוץ ארצית אשר נכשלו במשימתם ובשל כך איבדו את הקשר עם חללית האם ועם מקום מוצאם?

מדוע הם מבקשים מחנוך - שהינו בשר ודם, לשאת ולתת עבורם, האם מתוך ידיעה שחנוך הינו בעל קשר קודם עימם?

הבה ונתבונן בהמשך הדברים:

חנוך כותב את בקשתם והולך ויושב על גדות מימי דן בצפון לא הרחק מהר החרמון. נופלת עליו תרדמה אשר בה הוא רואה מראות. האומנם זכר חנוך את הדברים כמו מתוך חלום, או שינה היפנוטית? האומנם נילקח למסע נפש בגופו האסטרלי? תהא אשר תהא האמת, הדברים מזכירים את הסרט "מפגשים מן הסוג השלישי".

בתחילה "נשאב" חנוך כלפי מעלה אל עבר העננים, טכניקה אופינית הנקוטה בידי אנשי העבמ"ים:

"במראה עבים קראוני וערפל ביקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל השמים."

פרק י"ד פס' ח'.

חנוך הולך וקרב אל גוף גדל מידות הבנוי מאבני בדולח, והאפוף לשונות אש. מבעד ללהבות הוא רואה שמדובר במבנה עצום אשר בכיפתו מרצדים אין ספור אורות בקרה. הוא נכנס אל תוך המבנה ורואה מספר רב של פתחים פתוחים, שבמושגי ימינו ניתן לפרשם כחלונות זכוכית שמהם נשקפות הלהבות אשר מבחוץ. הוא חש באווירה של קור וניכור, והוא מיטיב לבטא את תחושתו בטענתו שאין במקום חיים במובן המקובל.

עד מהרה הוא מוצא עצמו בתוך מבנה נוסף גדול עשרות מונים מן הקודם. כלום החללית אשר היה נתוך בה הגיעה אל תוך חללית האם הענקית? שם הוא רואה מראות דומים אך בתוספת כיסא רם... האם מדובר בשולחן הבקרה של החללית?

הבה ניתן לתיאורים לדבר בעד עצמם.

"ואבוא עד אשר קרבתי אל חומה בנויה אבני בדולח, ומוסבה לשונות אש ויחל המראה להפחידני. ואבוא אל תוך לשונות האש ואקרב אל בית גדול והוא בנוי אבני בדולח וקירות הבית היו כעין מרצפת אבני בדולח ורצפתו הייתה בדולח. כיפתו הייתה כעין שביל הכוכבים והמאורות וביניהם היו כרובי אש ושמיהם מים. ואש לוהטת הקיפה את הקירות ופתחיהם היו לוהטים אש. ואבוא אל הבית ההוא ויהי חם כאש וקר כקרח, כל תענוג חיים לא היה בו בתוכו, פחד כיסני ורעד אחזני.

ועוד אני מתחלחל ורועד ואפול על פני ואראה מראה. והנה בית שני גדול מזה וכל הפתחים פתוחים לפני והוא בנוי להבת אש. ונעלה היה בכל רוב הדר וכבוד וגודל עד לאין יכולת לתאר לכם את הדרו ואת גודלו. וריצפתו היתה אש ממעל לו ברקים ומרוצת הכוכבים וכיפתו גם היא אש לוהטת"

הוא שומע קול הקורא לו לקרב אליו, אשר מזהה את הבקשה שחנוך נושא עימו עוד בטרם אמרה, והוא אומר לו למסור לבני העיר ששלחוהו:

"למה עזבתם את השמים העליונים והקדושים מעולם ותשכבו עם נשים ותיטמאו עם בנות האדם... ואתם קדושי רוח החיים חיי נצח ותיטמאו בנשים ותולידו בדם הבשר ובדם אדם חמדתם, ותעשו בשר ודם כמעשי אלה המתים והאובדים. על כן נתתי להם נשים לעבר אותן ולהוליד בנים על ידן לבל ינתק זרעם על הארץ. ואתם מקודם הייתם בני רוח חיים חיי נצח ובני אל מוות לכל דורות העולם. ועל כן לא יעדתי לכם נשים כי כבני רוח בשמים משכנם בשמים".

                                             פרק ט"ו פס' ג'-ז'.

בינתיים מגיעה החללית אל בסיסה:

"וישאוני ויביאוני אל מקום אחד, אשר הנמצאים שם הם כאש לוהטת ובחפצם הופיעו כאנשים. ויביאוני אל מקום סופה ואל הר אשר קצה ראשו מגיע השמימה".

כפי הנראה היו אלו יצורים מתרבות מתקדמת בעלי גוף אנרגטי קל, והמסוגלים ללבוש או לפשוט צורה כרצונם. בהמשך דנים התיאורים בנפלאות אשר ראה במקום, ואשר עבור בן כדור הארץ האחוז התפעלות והאמון על ספרות הרקיעים וההיכלות מקבלים ביטוי בהתאם למערכת המושגים שלו.

הוא סבור שהגיע אל השמים בם הוא מזהה: את גן-עדן והגיהנום, אבן הפינה של כדור הארץ, שבעת הרקיעים על דיריהם, כל צבא המלאכים המשרתים את הקב"ה, מקור התהו ובהו, כסא הכבוד, וכו'.

באילו מילים ישתמש על מנת לתאר חלליות יוצאות ושבות לבסיסן, כור גרעיני להפקת אנרגיה, אם לא במילים כמו: נהרות אש, כוכבים, ברקים וכו'.

הבה ונתבונן במספר דוגמאות:

א. "מזה הלכתי את מקום אחר מערבה לקצות הארץ. וארא אש בוערת הזורמת בלי הפוגות ולא עמדה במרוצתה יומם ולילה כי אם תמיד תרוץ. ואשאל לאמור מדוע לא תנוח. ויענני רעואל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר אלי מרוצת האש הזאת אשר ראית היא אש המערב הדולקת אחרי כל מאורות השמים". פרק כ"ג פסוקים א'-ד'. כלום ראה את מרכז התדלוק של כלי הטיס השונים.

ב. הקטע הבא מרמז על תעופתם של כלי טיס במהירות הברק ועל יצירת קשר אלחוטי(?) עימם, ביקור במגדל פיקוח או מרכז בקרה.

"ועוד ראיתי ברקים וכוכבי השמים, וארא איך יקרא לכולם בשמותיהם והם נשמעים לו. וארא איך ישקלו במאזני צדק למידת אורם ורוחב שטחיהם, ויום הופיעם ואיך מהפכתם תוציא ברק, ומהפכתם היא למספר המלאכים והם שומרים אמונתם זה לזה." פרק מ"ג .

ג. ביקור במכרות מתכת המשמשים כחומר גלם לבניית ספינות אויר, ואף כמקורות אנרגיה לבנייתם של כורים להפקת אנרגיה גרעינית.

"ואחרי הימים ההם במקום אשר ראיתי את כל חזיונות הנסתרות כי העלני בסערה ויביאני לצד מערב. שם ראו עיני את כל סתרי השמים אשר יהיו, הר ברזל והר נחושת והר כסף והר זהב והר מתכת מזוקקת והר עופרת. ואשאל את המלאך ההולך אתי לאמור מה הם הדברים אשר ראיתי בסתר. ויאמר אלי אלה הדברים אשר ראית כולם ישרתו את ממשלת משיחו לבעבור יהיה משול ותקיף על הארץ." פרק נ"ב פס' א-ד'.

ד. הקטע הבא מרמז על שידור וקליטה של גלים מסוג כלשהו כשהאפשרויות הינן קרני לייזר, קליטה ושידור של מכ"ם, גלי רדיו, או כל קרינה אחרת ממהות בלתי ידועה בעלת בטוי של אור וקול. במהלך ביקור זה מנסה המלאך המלווה אותו להסביר לו את סוד פעולתם אך ללא הצלחה רבה כמובן. לחנוך הדברים נראים כמקור הרוחות, הרעמים והברקים.

"ואוצרות הרוחות ואיך ישקלו ואיך יחשבו הרוחות כל אחד לפי כוח הרוח וכוח מאורות הירח ולפי הכוח כמשפטו וחלוקת הכוכבים לשמותיהם ואיך כל החלוקות נחלקות" (לכל קרינה גלית תדירות ועוצמה משלה).

"כי לרעמים יש שם מקומות מנוחה לחכות במתן קולם והרעם והברק אינם נחלקים וגם כל אחד מהם ושניהם ילכו יחדיו דרך ברוח ולא יפרדו" (כאשר המכשיר מחולל הקרניים אינו פועל הרעמים במנוחה. היטב הוא מציין כי הרעם והברק נובעים בו זמנית. בשל מהירות האור הגדולה אלפי מונים ממהירות הקול אנו קולטים את מראה הברק ואת קול הרעם בנפרד, בעוד אשר מן המקור שהינו המכשיר המפיקם הם נובעים בו זמנית).

"כי כאשר יברוק הברק יתן הרעם את קולו והרוח בעיתו ינוח ובד בבד יחלק ביניהם, כי אוצר עתיהם הוא כחול וכל אחד מהם יאחז במתג ושב לאחוריו בוכח הרוח ונהדף לפניו לפי רב גבולות הארץ" (מספר התדירויות בהן ניתן לשדרם הינו רב ביותר. את עוצמת וטווח הקרניים ניתן לכוון מראש).

הציטוטים מתוך חנוך פרק ס' פס' י"ב-ט"ו.

עפ"י ספר הזוהר חנוך מהווה מודל אידיאלי של אדם אשר בזכות הזדככותו החומרית זכה להגיע עד לידי דרגה שלמעלה מן המלאכים והוכתר כשר הפנים של הקב"ה. חנוך הפך להיות שר הרזים שבידיו ניתנו מפתחות החכמה, שבעזרתן יכולה הנשמה להתעלות ולשוב לכור מחצבתה, בעוד אשר הנפילים לימדו את האנושות רק סודות מאגיים שבאמצעותם מסוגל האדם לשעבד את הכוחות העליונים לצרכיו.

האומנם ביקר חנוך ביבשת אטלנטיס

אפשרות אחרת אשר אינה פחות פנטסטית הינה שחנוך נלקח לסיור לימודי ביבשת אטלנטיס אשר תיאורים לגביה אנו קוראים במקורות מיסטיים שונים, בעיקר מה שנאמר לגביה מפי אדגר קייסי.

התיאור המפורסם ביותר המצביע על אפשרות קיומה של אטלנטיס מופיע בשניים מהדיאלוגים של אפלטון ה"טימיאוס" וה"קריטיאס". תוכנם עוסק בביקור המלך סולון במצרים, שם הוא בא במגע עם כוהני סיאיס אשר ניהלו רישומים אודות אי גדול המצוי מעבר לעמודי גיברלטר ושמו אטלנטיס.

עפ"י תאוריו של אפלטון הייתה אטלנטיס אימפריה ענקית רבת אוכלוסין, בעלת ערים זהובי גגות, ציים וצבאות אדירים. אטלנטיס מתוארת כארץ פורייה - גן עדן עלי אדמות - בעלת הרים ומישורים פוריים ונהרות ענק, ועשירה במחצבים רבים, מעין ארה"ב של ימינו. בעריה המוקפות חומה היו מבני ענק וארמונות פאר.

אטלנטיס היתה בעלת תרבות מתקדמת ושימשה כגשר בין העולם העתיק (אפריקה ואירופה) ובין העולם החדש - יבשת אמריקה. מיבשת אטלנטיס היגרו תושבים רבים אל מקומות כמו מיפרץ מכסיכו וחופי אמריקה הדרומית, הים התיכון, החוף המערבי של אפריקה ואירופה ועוד. משערים שהמיתולוגיה היוונית אינה אלא סיפורי מעשיהם של מלכי אטלנטיס המזוהים כאלים. קיצה של אטלנטיס היה ע"י שואת טבע פתאומית, כאשר מספר קטן של ניצולים נמלט על גבי רפסודות, והם אשר יסדו את התרבות המצרית. אירוע זה נחרט בלב עמים שונים בצורת סיפורים על המבול ושטפונות אדירים.

אלו הן מקצת מהדעות המקובלות לגבי מהותה של יבשת אטלנטיס, וכל הרוצה להרחיב ידיעותיו בנושא זה מן הראוי שיעיין בספריו של צ'רלס ברליץ אשר תורגמו לעברית.

נושא אטלנטיס צף ועלה לכותרות בתקופתנו כתוצאה מנבואותיו המיוחדות של אדגר קייסי, אשר צפה שחבל ארץ משל אטלנטיס בשם פוסידה ישוב ויעלה מן הים לא יאוחר משנת 69, ואכן בשנה זו נתגלו מבנים תת ימיים בדיוק במקום בו ניבא קייסי שהם יופיעו.

הרבה סופר ע"י קייסי על הטכנולוגיות המתקדמות שבידי תושבי אטלנטיס, אשר חלקן מזוהות עם מכשירי מכ"ם ולייזר, טכניקות שידור וקליטה של גלי רדיו וטלוויזיה, הפקת אנרגיה גרעיינית וכו, וחלקן נשארו סתומים. קייסי הרבה לדבר על הכוחות של הגבישים הגדולים אשר קלטו את קרני האור ו"עיבו" אותן. כוחות אלו שימשו לתעבורה ממקום למקום של כלי רכב ביבשה באוויר ובים, צילום במרחקים, ראיה מבעד לקירות, התגברות על כח המשיכה, פירוק החומר והפקת אנרגיה גרעינית. מעניין שגבישים אלו מסוגלים היו להפיק אנרגיה ולשדרה לחלל ללא שימוש בכבלים כאמצעי להעברתה. באחד מהתיאורים הארוכים אשר ניתן ב -20.12.33- הוא מדבר על המבנה המיוחד שהכיל את הגביש הגדול ועל דרך פעולתו.

הטכסט שלהלן לקוח מתוך התרגום לעברית של "משולש ברמודה" מאת צ'רלס ברליץ:

"הבניין שמעל האבן היה סגלגל; או כיפה שבתוכה יכול היה להיות... חלק מסוים שמתגלגל אחורנית, כך שהפעילות של הכוכבים תהיה ריכוז של אנרגיות המופקות מגופים שהם עצמם עולים באש, ביחד עם אלמנטים הנמצאים ואינם נמצאים באטמוספרה של כדור הארץ.

הריכוז דרך פריזמות או זכוכית (כפי שזה נקרא כיום) היה בצורה כזאת, שהוא פעל על המכשירים שהיו מחוברים לאמצעי המסע השונים באמצעות שיטות של אינדוקציה, שהיו בעלות אופי דומה מבחינת הפיקוח למה שכיום היה נקרא שלט רחוק באמצעות תנודות רדיו או הנחיות רדיו; באמצעות סוג אותו כוח הנדחף מן האבן, שפועל על הכוחות המניעים בכלי השיט עצמם.

הבניין נבנה בצורה כזאת, שכאשר הכיפה גולגלה אחורנית, לא תהיה הפרעה כלל או תהיה הפרעה מועטה ככל האפשר בישום הישיר של כוח לכלי שיט שונים, שהיו צריכים להידחף במרחב...

הכנת האבן הזו הייתה אך ורק בידי המלומדים בזמן ההוא; והמהות היתה בקרב אלה שכיוונו את השפעות הקרינה שעלתה, בצורת קרניים שהיו בלתי נראות לעיין, אך פעלו על האבנים עצמן שהוצבו בכוחות המניעים - בין שהמטוס הורם ע"י הגזים של התקופה, ובין להנחיית כלי רכב..."

סופה של אטלנטיס עפ"י קייסי היה השימוש לרעה בכוחות העצומים של הגבישים:

"... העלאת הכוחות מן השמש עצמה אל הקרן שגורמת להתפוררות האטום... הביאה להריסת אותו חלק של האדמה".

נקודה נוספת אופינית לאטלנטיס הינו התיאור של תופעת יצורים בני כלאיים שחציים אדם וחציים חיה אשר קייסי מכנה אותם The things.

עפ"י קייסי בתקופת אטלנטיס עסקו בניסויים גנטיים שונים לטפל בבעיה זו.

מעניין שגם המקורות היהודיים מתייחסים לתופעה זו. בבראשית רבא כ"ג ו'-ז' מסופר על חטאי בני אנוש:

"ראשונים לרשעי הדורות היו אנוש ובני דורו, שהיו עובדים עבודה זרה ומשורשים בחטא, ולא אחר עונשם לבוא... מכאן והילך לא הייתה להם צורת אדם שלמה, אלה מהם תואר בני אדם להם ופניהם כפני קופים, ומהם מחצים ומעלה בני אדם ומחצים ומטה סוסים, ומהם אדם בצורת בהמה".

האפשרות שחנוך נילקח ע"י כלי טיס לביקור ביבשת אטלנטיס באה בהחלט בחשבון.

התפתחות התרבות האנושית עפ"י תפישת העולם הנאצית

בסוף דברי ברצוני להביא את השקפת העולם אשר היתה כרקע הרעיוני של תנועת הנאציזם, ושימשה כבסיס אידיאולוגי לתורת הגזע, על מנת להראות כיצד רעיונות בעלי מסר רוחני קיבלו ביטוי מסולף אצל אנשים בעלי נשמה מעוותת.

גישה בלתי שגרתית זו מובאת בספר המיוחד The Morning of The Magician המתייחס לתופעת הנאציזם מאספקט חדש.

ראשיתו של הסיפור הינה בשנת 1925 כאשר הדוור מסר מכתב בעל תוכן אחיד לכל המדענים של גרמניה ואוסטריה. מכתב זה ציין סופה של תקופה של חופש דעות ונאורות - גישתו של המדע המודרני.

לשון המכתב הייתה נחרצת:

"הגיע הזמן בו עליך לבחור - או שתעשה יד אחת עימנו או נגדנו. בעוד אשר היטלר עורך טיהורים במישור הפוליטי, הנס הורביגר יטאטא מן הדרך את המדע המזויף. הדוקטרינה של ה'קרח הנצחי' מהווה את הסימן להתפתחות החדשה של העם הגרמני. הידד! עבור לצידנו לפני שיהיה מאוחר מדי!"

האדם אשר העז לשלוח מכתב איום זה למדענים היה הנס הורביגר, מהנדס כבן 65. התיאוריה שלו בדבר התפתחות היקום נשאה את השם- Wel "התיאוריה של הקרח הנצחי", תיאוריה אשר עמדה בסתירה גמורה לאסטרונומיה ולמתימטיקה, ואימצה לעצמה אלמנטים מיתולוגיים.

היטלר והורביגר, שהיה אף הוא ממוצא אוסטרי נפגשו מספר פעמים, כאשר היטלר שותה בצמא את דבריו שנאמרו בלהט רב, בהם הוא חזר וטען, שהאדם הגרמני הורעל ע"י המדע המערבי, אשר הינו צר אופקים, ומנותק הן מהצד של הגוף והן מן הצד של הרוח, ויעידו על כך תיאוריות מודרניות שרווחות בציבור כמו הפסיכואנליזה ותורת היחסות.

התיאוריה שלו סותרת כל דעה מקובלת בדבר ההיסטוריה של הציויליזציה האנושית והתפתחות האדם והחברה האנושית. הוא אינו מכיר באפשרותה של אבולוציה טבעית, אלא בסדרה של מאורעות פתאומיים של עליה ונפילה בתהליך התפתחות האדם. אלים למחצה, ענקים, ותרבויות דמיוניות שונות, מלפני מאות אלפי ואף מיליוני שנים קדמו לתרבות שלנו, לפי טענתו.

המקור לרעיונותיו המוזרים של הורביגר נובע מתוך עיסוקו כמהנדס בתחום הקיטור, והתעניינותו הרבה במצבי הצבירה של מים, קרח וגז. הרעיון הבסיסי של התיאוריה שלו הינו המאבק התמידי בחלל האינסופי בין קרח לאש, בין כוחות הדחייה והמשיכה. מלחמה אינסופית זו בין כוחות מנוגדים אלו, משתקפת גם על פני כדור הארץ ומשפיעה אף על גורל האדם.

קיימות השערות שונות בדבר מוצא היקום ומערכת השמש, אשר אינן בגדר ודאות.

הורביגר, לעומת זאת, טען בהחלטיות שהוא יודע בוודאות את סוד התהליך. באחד הימים הוא התבונן בפלדה מותכת אשר נשפכה על קרקע לחה המכוסה בשלג. לאחר זמן מה התפוצצה האדמה בקול רעש אדיר. על רעיון זה ביסס הורביגר לאחר מכן את כל התיאוריה שלו, רעיון אשר לטענתו בא לו כהבזק מתוך הארה פתאומית, דוגמת ניוטון, התפוח וחוק כוח המשיכה.

אי שם בחלל שט גוף עצום ולוהט מרוב חום הגדול מליוני מונים מן השמש. גוף זה התנגש עם כוכב עצום, העשוי ממצבור קרח ענקי. מסה אדירה זו של קרח חדרה אל תוך ליבו של הגוף הלוהט, ודבר לא התרחש במשך מאות ואף אלפי שנה, עד אשר האדים מתוך הקרח המתמוסס גרמו לפיצוץ אדיר. חלקים מאותה שמש אדירה ניתזו לתוך החלל, חלקים אחרים שבו ונפלו עליה, אך היו חלקים מסוימים שניתזו למרחק ביניים, כך שהם הפכו ללווינים של השמש, דהיינו למערכת הכוכבים.

הירח לטענתו של הורביגר אינו הירח המקורי אשר ליווה את כדור הארץ מקדמת דנא, אלא הינו הרביעי בסדרה. שלושה גופים קודמים - שהיוו מסות של קרח קוסמי הלכו וקרבו למסלול סביב כדור הארץ, וסבבו אותו עד אשר התקרבו אליו יתר על המידה ואז התנפצו על פניו.

ההיסטוריה של כדור הארץ, ההיסטוריה האנושית, והאבולוציה של הגזעים השונים שעל פניו תלויה בארבעת מחזורי ירח אלו, לטענתו.

מחזורים אלו יצרו ארבעה עידנים, ואנו נמצאים כעת בעידן הרביעי. תהליך התקרבות הירח אל כדור הארץ הינו הדרגתי במונחים שלנו, והוא נמשך מאות ואף אלפי שנים. התקרבות מעין זו של הירח אל עבר כדור הארץ מכתיבה שינויים ניכרים בגרביטציה, אשר לה השפעה ישירה על גודלם של היצורים החיים, עד כדי יצירתם של צמחים ובעלי חיים בעלי מידות ענק. לקראת סוף המחזור הראשון הופיעו על פני כדור הארץ צמחים וחרקים בעלי גודל עצום. בסוף המחזור השני הגיע גודלם של בעלי חיים מסוימים עד ל-20 מ'.

האדם, לטענתו של הורביגר, נוצר בסוף המחזור השני כתוצאה ממוטציה לפני כ-15 מיליון שנה, והוא הופיע בצורת גזע ענקים.

כאשר הופיע הירח השלישי הופיע גזע חדש של האדם כפי שהוא היום, גזע האדם נמוך הקומה ובעל אינטלגנציה פחותה משל הראשון. גזע הענקים מן המחזור השני לא נכחד, והוא זה אשר תרבת את האדם קטן הקומה.

לפי הורביגר, הרעיון של האבולוציה ההדרגתית של האדם הינו מיתוס יהודי-נוצרי כוזב. זכר עידן זה מוצא ביטוי נרחב במיתוסים של עמים שונים, אשר זוכרים במעורפל את תקופת עידן הזהב בהם יצורי ענק דמויי אלים לימדו אותם אומנויות שונות כחקלאות, עיבוד מתכות ואת המדעים והאומנות של הכרת הנשמה.

זכר ענקים אלו נותר אצל היוונים כמיתוסים בדבר סטורן והרקולס, ואילו המצרים והבבלים מתייחסים באגדותיהם לשליטים ענקים אשר הביאו עימם הארה. מייון ועד לפולינסיה, ממצריים ועד למכסיקו וסקנדינביה מדברות המסורות השונות על גזע ענקים, שהיווה את תחילתו של עידן זהב אשר נמשך מספר מליוני שנים.

סוף העידן השלישי הגיע, וככל שהלך מסלול הירח השלישי והצטמצם, החלו המים לעלות לגבהים, ואז טיפס האדם לשיאי ההרים הגבוהים וכך נוסדה תרבות חדשה אשר הינה תחילת תרבות אטלנטיס, לפני כ-900 אלף שנה! בחמישה מקומות על פני כדור הארץ. על שיאי ההרים התפתחה תרבות זאת של ענקים שליטים ובני אדם, והם אשר הותירו את חורבות טיאחואנאקו למשל.

מסלול הירח המשיך והצטמצם עד אשר ניכנס בהשפעת כוח המשיכה של כדור הארץ והתנפץ על פניו לפני כמאה אלף שנה. הזעזוע היה עמוק וגרם לשינויים בשדה הגרביטציה של כדור הארץ. האוויר נעשה דליל והטמפרטורה ירדה. תרבות אטלנטיס אשר הייתה תרבות של יורדי ים נכחדה, משום שהמים הנסוגים מעל שיאי ההרים הותירו אותה מבודדת. שלטון הענקים הגיע לקיצו, והתרבות האנושית נסוגה לתוך מצב של ברבריות.

כדור הארץ נותר ללא ירח, לטענת הורביגר, עד לפני כ-12000 שנה. בתקופה זאת קמו תרבויות אחרות תחת שלטונם של מלכים, אשר היוו את הניצולים האחרונים מגזע הענקים. הם היו באיזור קו הרוחב שבין 40-60 בחצי הצפוני של כדור הארץ. תקופה זו הייתה תקופתה של אטלנטיס השניה, אותה מתאר אפלטון בכתביו.

לפני כ-12000 שנה ניכנס למסלול סביב כדור הארץ הירח הרביעי, אשר גרם לשנויים וזעזועים עזים. שני קטבי כדור הארץ ניפחסו, והמים של הים הצפוני והים הדרומי זרמו אל עבר המרכז. תרבות אטלנטיס, אשר הייתה קטנה מן הראשונה, שקעה אל בין המצולות בין לילה. זהו המבול אשר מתואר בתנ"ך וגם המאורע של הגירוש מגן העדן, אשר לפי הורביגר מתארים את אשר ארע בעבר אך גם מתארים מאורעות אשר עומדים לקרות, מאחר ומאורעות קוסמיים חוזרים על עצמם.

תרבותנו הנוכחית החלה אם כן, לפני כ-12000 שנה והתרכזה במספר מוקדים: מצריים, סין, ומאוחר יותר ביוון. עקבותיהם של המלכים הענקים הנאורים ניכרו בהם.

כלומר, עפ"י הורביגר אנו כעת במחזור הרביעי, כאשר במהלך המחזורים הקודמים, כל אימת שהירח היה נמוך התפתח על פני הארץ גזע של ענקים, בעוד אשר תקופה ללא ירח הביאה להתפתחותם של יצורים ננסיים וזוחלים דוגמת הנחשים.

להורביגר היו למעלה ממליון מאמינים בגרמניה, אנגליה, וארה"ב. מעניין שתיאוריות דומות ניכרות גם אצל מיסטיקנים אחרים, דוגמת אוספנסקי אשר אף הוא אימץ את הדעה שהיו בעבר ירחים שונים, וכן אצל וליקובסקי בספרו "עולמות מתנגשים".

דיעותיו של הורביגר עוררו גל משיחי חדש בקרב מאמיניו, והיטלר אשר היה מהעיקריים שבהם, ראה עצמו וכן את כל האומה הגרמנית כמיישמת של הרעיון המשיחי עלי אדמות. הוא התבטא במילים:

"היה עלי לעודד רגשות לאומיים בקרב האומה מתוך כדאיות, אבל אני מודע לכך שרעיון האומה הינו בעל ערך זמני. יום יבוא ואפילו כאן בגרמניה, מה שנחשב לנציונליזם יפסיק להתקיים. במקומו יקום עולם של חברה אוניברסלית של מסטרים ולורדים."

בהזדמנות אחרת הוא הצהיר שישנו מדע נורדי (צפוני) ונציונל סוציאליסטי אשר הוא בניגוד למדע היהודי-ליברלי. מדע זה הינו סוג מסוים של איזוטריזם, שהוא מדע מאגי סודי. על פיו לאדם השפעה ישירה על תהליכים המתרחשים בקוסמוס אפילו בקנה מידה נרחב.

אותם מלכים ענקים, או אדם-אל הקרינו אנרגיות רוחניות עד כדי קביעת מסלולם התקין של הכוכבים ומניעת אסונות טבע. גזע עליון זה עומד לשוב ולפרוש את שלטונו על פני כדור הארץ. הצוענים, הכושים והיהודים אינם בעצם בני אדם במובן המקובל של המילה. מאחר ומוצאם הינו לאחר תום תקופת הירח השלישי, הם תוצר של מוטציה פתאומית של תקופה חסרת ירח, אשר בה שטחים רבים מכדור הארץ לא היו אלא ביצה טובענית, תקופה בה נוצרו חרקים ויצורים זוחלים שונים.

הורביגר לא היה המורה הרוחני היחיד של התנועה הנאצית. בסתיו 1923 נפטר במינכן אדם בשם דיטריך אקהרדט (Dietrich Eckardt), אשר היה משורר, מחזאי, עיתונאי ואיש בוהמה. בצוואתו הוא כתב שהחברה אותה הקים בשם Thule Society תמשיך להתקיים ותגרום תוך זמן לשינוי פני העולם כולו.

בשנת 1920 נפגש אקהרדט ואדם נוסף מחבורה זו עם היטלר בביתו של וואגנר, ובמשך שלושת השנים הבאות הם המשיכו לקיים עימו מגע רציף.

ביולי 1923 הפך אקהרדט להיות אחד משבעת המייסדים של המפלגה הנציונל סוציאליסטית.

השם Thule נגזר מתוך אגדה עתיקת ימין הטוענת שאי שם בצפון, יתכן שאפילו מעבר לגרינלנד היה אי בשם זה, שהיה מרכז של תרבות מסתורית מאגית אשר נכחדה. אקהרדט וחבריו האמינו שלא כל סודותיה של תרבות זו אבדו. יצורים שחציים אדם וחציים אלים, ישרו מכוחם על קבוצת נבחרים מהאומה הגרמנית אשר יאפשרו לה לשוב ולשלוט בעולם, ולהוות את המקור לגזע חדש העומד לשוב אל כדור הארץ, גזע האדם העליון.

לאחר מותו של אקהרדט היה האב הרוחני של הקבוצה אדם בשם קרל האוסופר, אשר הוביל את הקבוצה לדרך קיצונית יותר של קשר עם מימדים שמעבר.

קרל האוסהופר נולד ב-1869- וביקר משך חייו מספר פעמים בהודו ובמזרח הרחוק. הוא האמין שמקורו של העם הגרמני הינו במרכז אסיה ושהגזע ההינדו-גרמני הינו הנעלה ביותר. כששהה ביפן הוא הפך לתלמידם של אגודות בודהיסטיות סודיות מהחשובות ביותר.

ב-1914 הוא היה גנרל צעיר, והיה ידוע בשל תכונתו המוזרה לדעת מאורעות בטרם התרחשו. בהיותו פרופ' באוניברסיטה, היה רודולף הס האסיסטנט שלו, והוא אשר הפגיש בין היטלר לבין האוסהופר. משערים שהאוסהופר הוא אשר בחר את סמל צלב הקרס - הסוואסטיקה שהיתה סמל מזרחי מקודש בעיקר בטיבט, להיות הסמל של המפלגה הנאצית!

חברי הקבוצה והאוסהופר בראשם האמינו שלפני כ-40000 שנה הייתה במדבר הגובי אשר היה איזור פורה, תרבות מפותחת.

כתוצאה מקטסטרופה, אשר טיבה היה כפי הנראה אטומי, הפך כל האזור למדבר שממה. הניצולים היגרו מחבל ארץ זה, וחלקם נדד אל החלק הצפוני ביותר של אירופה, ואילו חלקם אל הרי הקווקז. כאשר האל הסקנדינבי Thor היה בעצם מלכם. ניצולים אלו, עפ"י אמונת חברי הקבוצה, מהווים את המקור לגזע הארי, הגזע העתיק והנעלה ביותר - מקור האנושות כולה, לטענתם.

עפ"י אגדה עתיקה, לאחר הרס התרבות שבמדבר הגובי, המסטרים הדגולים של תרבות זו, חפרו לעצמם מחילות עמוקות מתחת להרי ההימליה ונחלקו לשתי קבוצות. האחת הלכה בדרך הימין, התמקמה במקום המכונה אגארתי, מקום למדיטציה ומנוחה, העיר הנסתרת של האלים.

הקבוצה השניה אשר הלכה בדרך השמאל פנתה לשמבהלה- Schamballah, עיר של אלימות וכוח אשר כוחותיה שולטים בחומר ובהמונים. מנהיגי העולם אשר ישכילו ליצור ברית עם שמבהלה, יביאו להתגלותה ע"י תפילות וקורבנות.

אנשי קבוצת ה-Thule סברו שהם עומדים להיות המנהיגים של העולם, ולהקים מלכות ששלטונה ימשך במשך 1000 שנה, יישום נוסף של רעיון "מלכות אלף השנים" של החזונות האפוקליפטיים אשר בברית החדשה.

אילו הן מקצת מן הרעיונות ה"איזוטריים" שהיוו את האידיאולוגיה של המפלגה הנאצית. כביכול, הם אינם יותר מוזרים מרעיונות מיסטיים אחרים, אך הבנתם המסולפת ע"י אדם וקבוצת אנשים בעלי אישיות מעוותת, זרעו הרס, מוות ושנאה בעולם כולו. בתוך היאוש הקיומי העמוק של נשמת האדם המחפשת אחר הגאולה, ומתוך מצב של מחסור ומשבר פיזי, פוליטי וכלכלי נבטו רעיונות אלו והניבו את פירות השטן, אשר כמעט והביאו לכיליונו של המין האנושי כולו.

סיכום

בזאת מגיע לסיומו "מסע" ארוך בן מיליוני שנים, בו סקרנו אירועים שונים והבאנו מגוון רחב של דעות בנושא של בריאת האדם ותהליך התפתחותו על פני כדור הארץ. אין בכוונת הדברים להזדהות עם גישה זו או אחרת אלא לשמש גירוי לדמיון ולעורר מחשבה בכיוון מיוחד זה, מתוך הנחה שהתשובות לשאלה זו מהוות בסיס ליתר הבנה של אמיתות מיסטיות שונות, בנושאים כמו: גלגול נשמות, המהות של נשמת ורוח האדם, המוות והחיים שלאחריו, הכוח הבורא של המחשבות, גאולה ומשיחיות וכו'.

לאור הרעיונות השונים אשר הועלו במאמר ברצוני להביא לסיום מספר מהרעיונות המיסטיים המקובלים:

v הגאולה, המשיחיות, גן העדן האבוד, המייצגים מצב עתידי אליה שואפת האנושות להגיע, אינם אלא שיבה אל מצב עבר של בטרם היות האדם יצור חומרי החי בתוך מציאות פיזית. אי לכך גם התופעות של מוות וחיים חוזרים הינם חלק מהמציאות ה"קלוקלת" של "לאחר החטא".

v המישור הפיזי הינו התפתחות מאוחרת יותר אשר עפ"י תורות מסוימות כמו הקבלה, נוצר באופן דרסטי ("שבירת הכלים"). החיים בגוף פיזי הינם חלק מהתפתחות זו, אשר כפי הנראה מהווים כורח המציאות, חלק מתהליך ההתנסות אותו חייבת הנשמה לעבור בעולם הזה.

v יש הטוענים שצורת חיים זו של האדם כישות פיזית הינם בלעדיים לכוכבנו, ומשום כך מהווה כדור הארץ מעין "מעבדה ניסיונית" ענקית של הבורא לניסוי קוסמי אשר הצלחתו תהווה מודל ליישומה של צורת חיים דומה בכוכבים אחרים.

v הבעיות של חלל וזמן טרם נפתרו לחלוטין, ובהחלט אפשריים מצבים של קיום בממדים אחרים בעלי קבועי זמן ומרחב שונים, ובעלי רמות שונות של תדירות, ומשום כך אין לדחות על הסף, את האפשרות של מסעות בחלל, וקיום קשר עם יצורים מעולם אחר.

v התהליך בן שבעת השלבים של בריאת הנשמות, אליבא דאדגר קייסי, אינו מייצג רק מצב עתידי, אלא את השלבים שעל הנשמה האנושית לעבור בדרכה אל הגאולה - ההארה, שפירושה מימוש יכולת שליטתה בעולמות השונים. הדרגות השונות של הנשמה מתלבשות בו באדם במשך חייו, כאשר על פי הקבלה זוכה האדם לשתי דרגות נוספות של הנשמה בשנתו ה-13 ובשנתו ה-20. הזוהר דן בכך בפרוטרוט בפרק "סבא דמשפטים".

v תהליכי החזרה לחיים וגלגול הנשמות אינם כה פשוטים. בהחלט יתכן שאצל אדם בעל מודעות נמוכה נותרת הנשמה "בבתולה" כפוטנציאל אשר לא בא לידי ביטוי, ומשום כך הרעיון של הגלגול תופש רק לגבי אלה שהינם בעלי רמת התפתחות גבוהה יותר.

v צדדים מסוימים של הנשמה ניתנים למימוש כפי הנראה רק במישור הפיזי, גורם המהווה חלק מתכלית ירידתה של הנשמה לעולם.

אלו הן רק מקצת מן הרעיונות האפשריים לאור מאמר זה, ונסיים במשל באר המים החיים, מתוך הזוהר המסביר באופן ציורי את תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה:

רבי אלעזר שאל שאלה לרבי שמעון. אמר: הואיל והקב"ה הוא גלוי לפניו שבני אדם ימותו - למה הוא מוריד נשמות לעולם ולמה צריך לו?

... פתח ואמר: 'שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך' ( משלי ה' ט"ו). כבר פרשנו: בור הוא מקום, שאינו נובע מעצמו. ואימתי נובעים מים אלה? בשעה שהנשמה נשלמת בעולם הזה, כשהיא עולה לאותו מקום שהיא קשורה בו - אז הוא שלם מכל הצדדים, מלמטה ומלמעלה... ואז נובעים מים מלמטה למעלה והבור נעשה באר מים חיים.

זוהר ח"א רלה ע"א

ביבליוגרפיה למאמר

1. אגדות היהודים. לוי גינצבורג, מסדה, 1966.

2. משנת הזוהר. ישעיה תשבי, מוסד ביאליק, 1971.

3. פרקי זוהר. ישעיה תשבי, מוסד ביאליק, 1969.

4. ספר ההקדמות. ר' יהודה הלוי אשלג, המכון לחקר הקבלה, 1974.

5. קל"ח פתחי חכמה. משה חיים לוצאטו, "מקור", ירושלים, תשכ"א.

6. פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה. גרשם שלום, מוסד ביאליק, 1980.

7. ספר חנוך א' (החיצוני), הוצאת מקורות, 1936.

8. ליקוטי הקדמות, כרך א'. שמואל טולידנו, בני-ברק, תשכ"ה.

9. יהדות ומקורות הנצרות. דוד פלוסר, ספרית פועלים, 1979.

10. קשר החלל החיצון. אלן וסאלי לנדסבורג, שוקן, 1975.

11. מרכבות האלים. אריך פון דניקן, צ'ריקובר, 1975.

12. דו"ח עב"ם. ראלף וג'ודי בלום, ספריית פנטסיה, 1980.

13. משולש ברמודה. צ'ארלס ברליץ, שוקן, 1979.

14. ללא עקבות. צ'ארלס ברליץ, שוקן, 1981.

15. מסתרי עולם. צ'ארלס ברליץ, שוקן, 1980.

16. אטלנטיס. צ'ארלס ברליץ, צ'ריקובר, 1978.

17. על טבע. לייל ווטסון, זמורה ביתן, 1984.

18. החיים המסתוריים של הצמחים. פיטר טומקינס וכריסטופר בירד, זמורה, ביתן מודן, 1978.

19. Bantam books, 1973 ,Krajenke W Robert , A Million Years to the Promised Land

20. York, 1968 Warner Books, New Edgar Cayce ,Atlantis, The Authentic Story

21. , Ruth Montgomery, Fawcett Crest, USA 1976The World Before

22. Ruth Montgomery, Fawcett Crest, USA ,A World Beyond

23. Avon Books, N.Y 1971, The Tantra Yoga of Sex

24. Hilary Evans, The Aquarian Press, England, 1984 ritions, Alien Visitors,Visions, Appa

25. Books, 1971 Mayflower , Louis Pauwels & Jacues BergierThe Morning of the Magicians

בברכה

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -

http://www.oryada.com/

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryada.com/

-English web pagehttp://www.oryada.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני: gila@oryada.com

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה: http://www.oryada.com/dafhaifa.htm

פעילויות בתל-אביב: http://www.oryada.com/daftel.htm