12.3.05
 
לזכרו של גדעון אחידרור

 

גדעון אחידרור נפטר ביום ה' בערב ערב ראש חודש אדר ב'. הוא נקבר ביום שישי א' באדר ב' שנת תשס"ה. למרות ההתראה הקצרה הגיעו מאות על מנת לחלוק לו כבוד אחרון.

 

גדעון חלה בשנת 2003 ועבר ניתוח קשה בדיוק לפני שנה בתחילת מרס 2004. מצבו היה יציב וסביר. הוא עבר ניתוח, ראשון מסוגו בעולם כפי שתראו בהמשך ושרד אותו. במסגרת זו נכרתה ריאה ימנית וחלק מהלב.

לגדעון היה רצון חיים חזק ביותר, טלה אמיתי, ולרגע הוא לא חשב שלא יצא מזה. הוא כל הזמן דיבר בלשון, "כאשר אני אחלים".

לצערנו, וכפי שזה קורה לעתים קרובות מאוד ברפואה, החלו סיבוכים. במקום אשר נקטע נוצר חור ונוזלים ואוויר החלו חודרים לחלל החזה.  לא ברור כיצד, אולי היה זה מעודף הקרנות וכימותרפיה שקיבל לאחר הניתוח, ותמיד נשאלת השאלה, מתי זה יותר מדי...

כתוצאה מכך נאלצו הרופאים לשים לו נקז באופן קבוע, הדורש נקב בצידי הגוף. גדעון עם ההומור המיוחד לו, תמיד אמר בבדיחותא, שעכשיו באמת יש לו רוח פרצים בתוך הגוף.

לרגע הוא לא איבד את חוש ההומור שלו...

יחד עם נקב בגוף באו החיידקים ועם מערכת חיסונית חלשה אחרי כימותרפיה, כל חיידק מזדמן גרם לדלקת. לצערנו, אין היכן לאשפז אדם במצבו שזקוק לעזרה סיעודית, ולכן המשך אשפוז בבית חולים, היה כמו גזר דין מוות בשבילו.

 

במיוחד כשהגיעה תחילת 2005 עונת השפעות ובתי החולים המפוצצים. ואז, בדיוק בחנוכה, ברטרו של המרקורי, החליטו הרופאים על ניתוח לסתימת הנקב. לך תספר להם על מרקורי. הלב שלי היה מאוד לא שקט!

 

הוא נכנס לניתוח ב-8.12 מלא תקווה. ככה זה היה בהודעה שהשאיר בתא הקולי של הטלפון שלו, המובאת לפניכם בזאת.

 

 

http://www.oryada.com/msg.wav

 

הוא כמובן לא הגיב יותר וההודעה נשארה משך חודש ימים, ואז הבנו שהמצב הסתבך. הניתוח לא הצליח והוא היה בטיפול נמרץ זמן רב, ואז למרית הפלא הצליח להתגבר ולצאת מטיפול נמרץ. כל זה עד חודש פברואר 05, תקופת השפעת חגגה במדינה והוא שוב אושפז. וככה היה מספר שבועות בטיפול נמרץ, עד אשר ישתבח שמו, גאל אותו מייסוריו בערב ראש חודש אדר.

 

אומרים שרק צדיקים נפטרים בערב ראש חודש, במיוחד בחודש אדר, שעליו נאמר "מרבין בשמחה".

בכך שלח לנו גדעון את המסר,  שבעצם על אף מחלתו היה שמח בשנותיו האחרונות.

 

לגדעון היסטוריה ארוכה ומפוארת. הוא נולד ב-30.3.1952, ונהג להתבטא בעקבות דברי על שבתאי שחוגג במזל סרטן על ילידי 52, "משהו לא קל עובר על ילידי 52".

 

הוא היה עורך דין נמרץ מאוד ודינאמי. בתחילת שנות ה-90 עקב חוויות מאוד מיוחדות שעבר החל לעסוק בהילינג ותיקשור. בכל זאת החליט לעסוק בטיפול באנשים באופן מקצועי, והוא סיים לימודי פסיכותרפיה ופסיכודרמה בלסלי קולג'.

הוא ממשפחה שכולה מאחר שאיבד את אחיו במלחמת יום כיפור, ומאז שינה את שמו לאחידרור.

 

באמצע שנות ה-90 ניהל קבוצות של מאות משתתפים והקים בית ספר לריפוי והילינג, ורבים למדו וטופלו על ידו.

הוא גם הרצה באגודה בתחילת שנות ה-90 והיה מרצה מבוקש ופופולארי.

אחר כך הוא נסע להודו ואנגליה, אל הסאי-בבה, ואל  רינפוצ'ה באנגליה שעוסק במודעות של כיצד לקבל את המוות לפי ספר המתים הטיבטי.

לאחר מכן ישב שנים רבות בארד, שם ניהל קבוצות מודעות וטיפל באנשים. הוא היה מנחה ומרצה דגול. כאשר היה מדבר, ההשראה הייתה נחה על פיו, והוא היה כמתקשר. היה מתבל את דבריו במושגים מפילוסופיה, פסיכולוגיה, יהדות ועוד. אם אצליח להשיג הקלטות בעתיד אביא בפניכם.

 

אחר כך נסע שוב לאנגליה, שם גם פגש בקהילת אנשים מאוד מיוחדת, שעוסקים באורח חיים טבעי וחיים עד גיל מופלג. כתוצאה מכך הוא רזה ב-40 ק"ג וכאשר חזר ונפגש עימי בתחילת שנת 2003 ראיתי לפני גבר  מלא חוש הומור, חתיך, אוהב חיים ומלא תקווה. במיוחד כאשר סיים לבנות בניין דירות מדהים ליד חוף הים ביפו, ואף עבר לגור שם.

 

והנה זה יום השבת בדיו ה-12.3.05. זכרתי שכתבתי בידוק לפני שנה כאשר גדעון נכנס לניתוח על הקלף המנצח. על הניתוח הכול כך מסובך שהסתבך ושבנס יצא ממנו, ועד היום אני לא מבינה, למה הגורל לא לקח אותו אז, ולמה נתן לו להתענות שנה שלמה.

 

ואז רציתי למחוק את הדברים בחמת זעם, ולהגיד, הקלף ניצח אבל החולה מת, אבל שמתי לב שהדברים נכתבו בדיוק לפני שנה ב-12.3.04 ואז החלטתי שזה כנראה רמז שעלי להשאיר את הדברים כפי שהם היו.

 

נכון, הניתוח הצליח וגדעון איננו, אבל בכל זאת! אני עדה לכך, המחלה לא פגעה בו. מוחו, נשמתו ונפשו נשארו צלולים עד הרגע האחרון, הוא נלחם עד הרגע האחרון, ובמיוחד הוא לא פחד מהמוות!

 

בהומור האופייני לו הוא הבטיח, שכאשר הוא מצד השני, הוא יבוא אלינו המתקשר, יעביר לנו מסרים, וימשיך לנדנד לנו, כי הוא מהמוות לא מפחד. אז הוא נפטר בראש חודש אדר, נפרד מאיתנו בשמחה!!! נפרד מגופו והלך לשבת עם המסרים שם למעלה, ואני בטוחה שאדם שלא האמין במוות, המוות לא יוכל לו!!

 

בסוף הכתבה שלאחר מכן, תוכלו לראות על הפעילויות המאוד פופולאריות שהעביר במסגרת האגודה. 

 

גדעון הניח אחריו 2 הורים מבוגרים, וכמו כן יש לו 2 ילדים מ-2 נשים לשעבר.

 

 

 

 

 

 

מוצאי שבת- 12.3.05 ב' באדר ב'- קיבלתי מסר מגדעון מעולם האמת

 

אז אתם לא תאמינו מה שקרה! בביתי שכבה קלטת של סמינר על אותיות מ-28.10.03 שם דיברתי על האותיות וגוף האדם. דיברתי על מסע אסטרלי, כפיל רוחני שאותו אנו בוראים משך חיינו בגוף פיזי וכו'. גדעון נכח אז באותו סמינר, והוא דיבר משך 10 דקות בצורה מאוד מרתקת על תורת הקוונטים. זכרתי את הקלטת הזו, היא הייתה מונחת באותו מקום משך שנתיים וחצי, והנה מצאתי אותה, והחלטתי שאני מעבירה אותה למחשב.

בלב שמח כיוונתי לי ת הטייפ, חיברתי חוט ממנו אל המחשב, הפעלתי והלכתי לי לחנות המכולת וזחרתי כעבור 13 דקות, וזעקה פרצה מפי!

הפעלתי את הטייפ במקום על השמעה, על הקלטה, כלומר, הלכתי ומחקתי את הקלטת, הקלטת היחידה בה יכולתי לשמוע אותו מרצה בפאתוס הכול כך אופייני לו!!

התעצבנתי ובכיתי, רציתי לזרוק את הקלטת לפח האשפה בחמת זעם, ואמרתי לעצמי הבה ונראה אותי יהיה כמה מילים ממנו בהמשך.

ובאתי ללחוץ ולשמוע וזה בידו מה שקיבלתי... אתם לא תאמינו, גדעון פתאום מדבר על "חיבוט הקבר", ועל היוולדות מחדש בתוך העולם הרוחני, ועל כך שיש לקבור את המתים מהר ולמה, וזה בידוק מה שקרה עימו מיום חמישי בלילה ליום שישי בצהריים!!

 

בקיצור, אל תגידו לי שזה מקרי!!!

 

תשמעו בעצמכם את הקטע המדובר, זה מדהים. אז אני מבינה שהוא מרגיש שם טוב, לפי זה, ושהוא בדרך אל הרוחני, ואני רואה בזה ד"ש ומסר ממנו אלי וגם אליכם!!!

 

 

ואנו מברכים אותו בברכת לך לשלום

 

 

 

 

 

אז תורידו את הקטע ותקשיבו:

 

http://www.oryada.com/dash.mp3

 

 

 

 

12.3.04

 

 

בחיפוש אחר הקלף המנצח

 

 

 

 

זה סיפור ארוך שהחל כבר בשנת 2003.  גדעון אחידרור, ממנו לא שמעתי מזה מספר שנים, חזר וסיפר שהיה בארד שם חי ועבד. שמחתי לראותו שוב, ואז תכננו מספר ערבים בתל-אביב וגם לחיפה, והכל זרם למישרין.

 

אבל כבר בחודש ינואר 2003 הוא התחיל להתלונן על ראייה כפולה וסחרחורות, והוא אף למד לראות את העולם דרך עין אחת, כדי לא לראות כפול.

הרופאים לא הושיעו אותו באותה תקופה, והוא ניסה הרבה, וככה חלפו להם חודשים רבים עד אוטובר 2003 ומצבו רק הלך והורע.

בראש השנה התשכ"ד נפלה הבשורה המרה. גידול סרטני מפושט בחזהו, איטי, לא קטלני במיוחד, אבל כבר די מפושט, ואז הכול הלך ונערך לפרוצדורה המקובלת, כימותרפיה, על מנת להקטין את מימדי הגידול, ואז ניתוח!

ניסינו לבדוק מצבי כוכבים, ולראות מתי הכי כדאי וכו', ולבסוף החלה סדרת הטיפולים של הכימו הזה, ודי מהר, פגשתי אותו קרח, לאחר שרעמת השיער היפה והזקנקן הכול כך טיפוסי, גולחו.

התרגלנו גם לזה, ובאמת הוא עבר את זה בגבורה רבה, חש בהחלט טוב יחסית, הגידול הלך והצטמק והוא שם לראייה נורמלית וכולנו שמחנו בשמחתו!

נקבע לו תור לניתוח אבל הוא היה חרד בכל אותה העת, כי בחיים לא עבר שום חוויה דומה או קרובה. לא הורדם, לא נתפר וכו'. סיפרתי לו שזה לא כל כך נורא, כואב קצת בהתחלה וכו'.

 

כבר בנובמבר 2003 נקבעה לי הרצאה ביום כיף לאלמנות צה"ל, והתאריך היה 1.3.04!

אמרו לי גיל גבורות, ואז לא הבנתי מה זה!

חודשים רבים תהיתי למה דווקא 1.3.04, חיכיתי בסבלנות, אבל הייתה לי תחושה שיד הסינכרוניות של הגורל, תהפוך תאריך זה למשמעותי.

מה רבה היתה פליאתי כאשר גדעון סיפר לי שביום א' 29.2 הוא הולך לניתוח!

אפילו שמחתי! כי לפני שנים רבות היו לי כישורי הילינג, זה היה אז בזמן מלחמת שלום הגליל כשעבדתי עם פצועי צה"ל בבית חולים רמב"ם, ושמחתי שאוכל להועיל לו, ביום אחר הניתוח!

 

אבל המסכת הסימבולית הזו, לא תמה!

בלילה של 28.2.04 חגגנו לבני את יום הולדות ה-18, חי שנים - בהחלט משמעות סימבולית חשובה מאוד. גדעון התאשפז כבר באותו לילה לקראת הניתוח שליום המחרת! בדרך לחגוג את יום ההולדת הוא הספיק להיפרד ממני טלפונית, בתקווה שאראה אותו שוב לאחר מכן ולא מן העבר השני! גם התאריך 29.2 לא קורה אלא אחת ל-4 שנים.

הבטחתי לו שאני אצלו ביום שני!

 

הלכנו לסרט צ'ק פתוח, שדיבר הרבה על ראיית העתיד, ועל בחור שזיכרונו נמחק!

לפני כן הוא ראה את הנולד, וידע שעומדים להתנקש בחייו בעתיד, וכך בצורה מאוד מתוכחמת ביודעו שלא יזכור כלום, הוא הכין לעצמו מעטפה עם חפצים נטולי ערך, אבל שיהיו שם כאשר יקלע לסדרת הצרות שאמור היה להיקלע אליהם. למשל מפתח של דלת השירות בחניון, כאשר ידלקו אחריו מתנקשים יורים, מהדק על מנת לשבש את לוח הבקרה של רכבת תחתית הדוהרת לקראתו...

זה בדיוק כמו, להבדיל,  שקבעו לי תאריך הרצאה ל-1.3.04, ועוד לגיל גבורות שזה 80 שנה! זה בדיוק כמו שקורה לכולנו שנקבעים דברים מראש, ומי יכול לשער מה יהיה שם!

 

הכל היה נראה אופטימי ומוכן לפעולה, ובהרגשה זו הלכתי לישון את מה שעוד נשאר מן הלילה.

 

אבל אז חלמתי חלום מאוד מאוד מטריד!

 

חלמתי שאני בכיתת הטארוט שלי בתל-אביב, וגדעון לפתע מופיע בשיעור, וכמענה לתמיהתי הוא אומר לי שבא להקשיב. ואני בדיוק עומדת ללמד על קלף 6 המטות, ואני אומרת לכיתה, ועכישו נלמד על הקלף המנצח!

במילים האלה!

ואני בא לחפש את הקלף המנצח בתוך החפיסה שלי, ואין!

הוא נעלם!

ואני נאבקת עם החפיסה ולא מוצאת אותו!

ושוב אני מחפשת ומחפשת ואין!

מועקה אוחזת בי, ואז אני מתעוררת ממש ב-8 וחצי בבוקר, ביודעי שהניתוח כבר החל כנראה, ואני חשה שאני נכנסת למדיטציה עמוקה, וכולי מוקפת אור, וכאילו שהנוכחות של גדעון עימי... ואני מתקשרת לעדינה ואומרת לה שצריך לעשות כאן מדיטציה, ובואי תעשי עימי, כי זה מה שאני חשה שאני מתבקשת לעשות!

 

אחה"צ כשאני ברחוב, ידי לוחצת על מקשי הפלאפון ואני מחייגת לגדעון, הרי מה פתאום שהוא יענה לי!

אבל הוא פתאום עונה לי, וככה באמצע הרחוב הסואן עם הקניות בידי, הוא מספר לי את הבשורה המרה:

"גילה, הסתבכתי, פתחו, כמעט לא עשו כלום, חשבו שאפשר יהיה לסיים את העניין עם נקב קטן בצד, אבל מסתבר שהגידול התפשט הרבה מעבר והוא חדר לריאה, פגע בעורק ראשי ובחלק מן הלב, יהיה צורך להוציא את כל הריאה הימנית, לשחזר עורק, ולהוריד חתיכה מן הלב! ואת כל זה הולכים לעשות מיד!”

עוד יומיים, ביום שלישי, פעמיים כי טוב, אני מנסה לנחם אותו, ואומרת לו שהנה, באמת זה לא מקרי שיצא לי להיות אצלו בדיוק ביום שני, יום אחרי ויום לפני הניתוח!

 

ואני הולכת המומה, עם כל הקניות, ואני מתקשרת לעדינה ומבקשת שיצחק שימרון המתקשר עם הצדיק רבי מאיר בעל הנס, ינסה לעשות דבר מה, ועדינה סיפרה לי שהוא ישר ידע את המצב, ואמר שהמצב די קשה ושצריך לעשות פדיון נפש וזה הוא יעשה למחרת, ואתם מבינים, בהחלט במצבים כאלה נאחזים בכל דבר!

 

המשמעות של החלום הנוראי הזה, חודרת אט אט לליבי!

כן גילה, לא הצלחת למצוא את הקלף המנצח! לא היה לך את הקלף המנצח בשום אופן, היכן הקלף המנצח?

 

ההגרלה של אלוהים

 

אני נוסעת להרצאתי אצל אלמנות צה"ל בלב מאוד כבד. היה יום שטוף שמש, כמעט הראשון אחרי חודשיים שטופי גשם.

אני מסתכלת על הקהל שהתאסף שם, ואני אומרת למארגנת: "עבור מה הבאת אותי, איך אני אמורה לעשות כאן נומרולוגיה?

למי, כיצד? איך הם בכלל יתמודדו עם החישובים של תאריכי הלידה", והיא מרגיעה אותי ואומרת, שאני כבר אסתדר.

"אבל בשביל מה הבאת אותי", אני אומרת לה בטרוניה, והיא משיבה: "מה לא אמרתי לך שזה גיל גבורות?"

"מה אני מבינה בזה, חשבתי שזה גיל 60, אבל למה 80?"

"לא", היא משיבה לי, "60 זה גיל זהב, גבורות של גיל 80, לכי תמודדי עם זה"!

ואני מנסה למזער את הנזק, והחלטתי לקחת דפי נייר לבקש מהן תאריכי לידה ולבד לחשב להן מספרי גורל, כאשר המארגנת מסתכלת עלי ברחמים, ואומרת לי מתוך השתתפות בצער: "תנסי".

 

בצעד קל אני ניגשת לשולחן העגול הראשון באולם הענקי, ומבקשת מהגברת הראשונה את תאריך הלידה שלה, ניסתי ללחוש לה באוזן, אבל היא התחילה לצעוק בקול רם: "מה!!!" וכולם בשולחן שקט שקט... ורק אז הבנתי שיש שם מכשיר שמיעה באוזן השנייה וברחתי מיד!!

מה שלא עשיתי לא עזר לי!

ביקשתי תאריך, אמרו לי 1927. ביקשתי שוב אמרו לי 1927. ביקשתי יום וחודש שאלו בפליאה, "מה גם את זה צריך?"

החלטתי לכתוב את בקשתי על דף נייר, "תנו לי בבקשה שם ותאריך לידה לצורך הרצאה על נומרולוגיה", ועשיתי 4 טורים: שם פרטי, שנה, חודש ויום, אז הן שאלו אותי למה בעצם צריך כל דבר לחוד ולא לרשום את כל התאריך ברצף!

אז אמרתי טוב תרשמי ברצף, אז מה יהיה עם העמודות הריקות!

 

אחת שאלה אותי אם זה עולה כסף, והשנייה הגידלה לעשות כאשר שאלה אותי: "מה זה הגרלה"?

פרצתי בצחוק ואמרתי לה, כן זה הגרלה, אבל של הגורל, של אלוהים, זה בדיוק מה שהגרלת מאלוהים גבירתי, לקול הצחוק של הנוכחות!!

 

זה היה מדהים, משום שהיו כמה שלוו על ידי בנותיהן, וכל בת זה משהו כמו ילידי 1946, 1945 והיו שם גם ילידות 1948! מתארים לעצמכם? הבעל הלך למלחמת השחרור ולא שב!

אלמנות תש"ך!

מרגש ומדהים! וכשאתה עומד לידן אתה מתחיל להעריך את החיים, ואת זה שניתן להגיע באמת לגבורות, כי חלק היו ממש ג'דאיות כאלה, פלמחניקיות לשעבר!

 

בקיצור, הרבה נומרולוגיה כבר לא היה בהרצאתי, עשיתי שימוש בשמות ואותיות, וכל הזמן כבר חיכיתי שזה יסתיים ואסע לגדעון!

 

הגעתי אליו בשעה 17:00 אחר הצהריים!  בית חולים שיב"א, קומפלקס אדיר של מבנים ומדשאות, מאוד מושקע, נתמך ונתרם על ידי הרבה נדיבים, סימפטי מאוד, ממש עיר עם מרכז קניות ענק וחנויות!

גדעון נראה מצוברח, חלש, עצבני, נע בחוסר מנוחה, מחובר להמוני צינורות ומסתבך עם זה. הוא היה בכאבים ודי מטושטש, אבל הוא בהחלט שמח לבואי. לא הרבה דיברנו. חשתי אנרגיות חזקות מאוד של הילינג בידיים, הרבה עבר אליו, והוא נרגע ואפילו נרדם!

 

חשתי, שלא מן הסתם אני נמצאת שם, ומעניין כיצד יד הגורל בדיוק קבעה יום זה עבורי!

וככה יצאתי לדרכי לחיפה בלילה, תשושה מאוד.

שוב ושוב צף לנגד עיני, הקלף המנצח החסר!

בקיצור, חברה, ביום ג' אני מתעוררת, מנסה להיות רגועה ככל האפשר, מרגישה שלא מצליחה ואז מחליטה לעשות דבר שבדרך כלל מאוד מעצבן אותי, סדר בחשבונות ובכספים, והנה "הפוך על הפוך", זה דווקא מרגיע אותי! אני ניגשת לבנק, ואז פתאום בא לי לנסוע לקניון חיפה, חשבתי לנצל את ההזדמנות לתקן את הפלאפון שלי.

בשעה 14:00 אני מתקשרת לאימו של גדעון, בתקווה לשמוע שהוא כבר אחרי, אבל להפתעתי הם התחילו רק בשעה 13:00!

 

אני מוסרת את המכשיר לתיקון, והם ואמרים לי לטייל חצי שעה. ואני מטיילת לי ברוח, ובמן אמוק כזה אני הולכת לי ושרה לי ברוח "גדדעעווון".. וחשה את נוכחותו עימי ומעבירה ידיים היכן שאיזור הלב מצוי, וזה חזק ממני, ואני חשה שאני חייבת לעשות את הדברים האלה.

אני צועקת את שמו, ממש בקול רם, ומניעה את הידיים לפני, מפחדת שיראו אותי, אבל אין סיכוי!

אני לבד, צועדת לי, ואיך אומרים ביידיש: "רד צה דה וונט", דבר לקירות, ובמקרה שלי זה, "זינגן צה דה וינט", כלומר לשיר לרוח! אף אחד לא שומע אותי! איזה מזל!

 

לאחרונה פיתחתי מן שיטה לשיר בהגייה מאוד מיוחדת את השם של האדם, ועל ידי כך כאילו "לזמן את הנוכחות שלו", וזה עובד כזה... ואני בהחלט חושבת שיש בזה משהו!

מעניין, לא?

בלי פלאפון, שלפי הסיסמא זה להיות תמיד מחובר, אבל אולי לשיר לי  ברוח ולהיות מחוברת עם הרוח, תרתי משמע, זה גם להיות מחובר, מי יודע!

ואני מהלכת לי במן תהייה ואי-ודאות, מרגישה מוטרדת וחסרת מנוחה! אלוהים אדירים, מה קורה שם?

 

טוב, אני מגיעה לאולמות של מרכז הקונגרסים, ורואה שיש שם תערוכת אלקטרוניקה!

נכנסת, מציגים רבים ונציגים סימפטיים, והם בטח חושבים שאני קניינית דגולה של חברת מחשבים, וכל פעם שאני מתקרבת לאחד הדוכנים, הם חושבים שהנה המומחית הגיעה, אבל הם לא מבינים שרציתי בסך הכל סוכריה, או שוקולד, או בייגלה, כי זה מה שהיה על כל דוכן בשפע!

אז אני מסתובבת כמו סהרורית, עד שאני רואה שם דוכן של  רשת תקשורת אלחוטית למחשבים בבית ובמשרד, מה שמאוד מודרני כיום לגלישה באינטרנט ברשת!

והם משתמשים בגימיק וכותבים שעל-חוטי זה כמו על-חושי, והנה עומד להיות מופע טלפתיה מהמם עם הקוסם ליאור מנור!

והוא עולה על הבמה בצד קל, ומוציא חפיסת קלפים, ומבקש מאחד הנוכחים לבחור קלף, ולכתוב את השם עליו בטוש. אחר כך הוא אומר שאם הוא לא יזהה את הקלף, הוא יתן לאיש את כל מה שיש לו בארנק!

ואז הוא מוציא ארנק שחור כזה, מראה אותו לקהל, וזורק אותו מאחוריו על הבמה! כמובן שליאור לא הצליח למצוא את הקלף, ואז הוא נותן לאיש את הארנק, ויש שם מעטפה לבנה סגורה!

ובתוך המעטפה נמצא הקלף החסר, והוא לא פחות ולא יותר 6 תלתן, המקביל ל-6 המטות בטארוט, ואני הולכת לדרכי, ואז עוד לא קישרתי את הדברים!

 

 

   

 

 

 

כעת, לאחר שגדעון יצא מכלל סכנה, והוא כבר 10 ימים לאחר הניתוח, רק עכשיו מתבררת לי החומרה של המצב שהוא היה בו, וכן משמעות הסימנים אשר הקוסמוס פיזר לנגדי לכל עבר!

 

מסתבר שגדעון הפך לסיפור נדיר, למקרה הראשון בהיטוריה הרפואית של אדם, שנותח ניתוח לב פתוח ללא מכונת לב ריאות, (מכונה שבעזרתה מנתקים את פעולת הלב), כי פחדו שאין לו סיכוי רב להתעורר מניתוח כזה!

וזה היה צ'נס גדול מאוד!

לקטוע מהלב כשהוא פועם?

זה כמו להשחיל חוט לתוך מחט על סוס דוהר!

תנסו ותבינו את גודל הוירטואוזיות הנדרשת!

 

אין לי ספק שמלבד צבא של רופאים שהיה שם, 6 לפחות הבנתי, היו שם גם הרבה ישויות, ואני נתבקשתי דרך "תקשורת על-חוטית", לעזור במציאת הקלף המנצח!!! עזרו בכך עוד אנשים רבים שנשאו תפילה, יצחק שמרון שעשה את פדיון הנפש, והרבה כוחות של אור!!

כנראה שזה מה שקרה, כי בשעה 16:00 בערך הניתוח כבר הסתיים, וגדעון עשה היסטוריה, כי הוא נותר בחיים, והוא מתאושש לאט לאט, ומצבו כבר הרבה יותר טוב, והכל מאחוריו...

 

והנה לכם שפה שלמה של סימנים מן הקוסמוס:

 

v       הרצאתי נקבע ליום 1.3.04 שנותן בנומרולוגיה 1 שזה התחלות חדשות, והייתי אמורה להרצות לגיל גבורות שזה 80, וזה רמז לדרך חדשה לקראת אריכות ימים! וכנראה שיחקתי כאן תפקיד בדרמה חשובה, הייתי צריכה להיות עימו!

v       לבני מלאו בדיוק חי שנים, סמל לחיים!

v       לא מצאתי את הקלף המנצח בחלום, בהחלט מטריד!

v       הגעתי לתערוכה בה היתה תיקשורת על-חוטית, ועל חושית, בהחלט רמז ליכולת התפילה והריפוי מרחוק, שבהם הייתי עסוקה, וזה היה רמז לכך שזה עזר!

v       הקוסם הטמין את הקלף המנצח בתוך מעטפה ובארנק שלו, ומה באמת הלך שם בניתוח, נס משולב במעשה קוסם של רופאים, שעוד ידברו על זה, ירצו על זה, ידונו על זה במאמרים ובכנסים רפואיים בעתיד!

 

 

אז מה אתם אומרים: "האם נמצא הקלף המנצח"?

 

 

----------נספח--------

 

גדעו נולד ב-30.3.1952 וזה בדיוק מספר גורל 5 מ-50, ובגיל 50 הוא חלה! זהו גיל הגורל שלו, ואמרתי לא כאשר רק נפגשנו שוב שהוא עומד לעבור, תהפוכה ושינויי בחיים, ולא ידתעי עד כמה!!

כי 50 זה האות נ' בעברית וזה קלף המוות בטארוט, קלף הטרנספורמציות!

הוא בהחלט מנסה ללמוד ולהבין את השיעור שהיה עליו לעבור, ואני אמרתי לו שהיה לי חזון בו ראיתי אותו חוזר עוסק בריפוי, תיקשור והדרכת אנשים בדרך מאוד מיוחדת!

מובא בזה לידיעתכם, הנושאים אותם הוא נתן בשנה האחרונה, ואנו מבטיחים שבעזרת השם, הוא ישבו לפעילות ואז נודיע לכם בהקדם ובחגיגיות!

 

להלן  הנושאים מתוך דף האינטנרט עליו:

 

גדעון אחידרור, הינו מטפל הוליסטי מזה 15 שנה ועוסק כיום בפסיכותרפיה בשילוב עם תרפיית תיאטרון ומשחקי תפקידים, עוסק בתיקשור רב תחומי:

הוא עוסק בתיקשור, תוך כדי חדירה למעמקים בסוגיות, כלכליות, חברתיות ומקצועיות, בהתמקדות על נושאי זוגיות ומציאת בן זוג, וכן על יעוד רוחני או מקצועי, תוך מציאת מכנים משותפים לכל חברי הקבוצה. גדעון מנצל גם את ניסיונו המקצועי כמשפטן וכלכלן כדי לייעץ גם בנושאים עסקיים וענייני רווחה, וכן את ניסיונו כמגשר בענייני זוגיות בראי הקשר בין גוף לנפש.

 

 

  

 

 

 

--------------------------------------

להלן ערבים שתוכננו לגדעון בשנת 2003

ערב חלומות, פסיכותרפיה ומיסטיקה- א' 14.9 20:00

ערב בו יציג המנחה גדעון אחידרור, מטפל הוליסטי מזה 15 שנה והעוסק בתרפיית תיאטרון ומשחקי תפקידים, גישה ייחודית מרתקת בהסבר ופיענוח חלומות: שימוש בכלים פרודיאניים ויונגיאניים, תורת הסמלים והמסר המיסטי שבחלום מבחינת קרמה וחיים קודמים, ופיענוח המסרים שבחלום באמצעות תיקשור, בליווי משחקי תפקידים. הכינו חלומות מרתקים.  המחיר 40 ש'.

 

 

ערב תרפיית גוף-נפש בשילוב עם תיקשור,

יום ב' 8.12 בשעה 20:00

גדעון אחידרור, עוסק בפסיכותרפיה, פסיכודרמה ומשחקי תפקידים, ולו יכולת מיוחדת במינה לתקשר עם מישור התודעה הגבוהה של האדם מולו, ולחברו ל"יועץ האישי שלו" ולאני העליון, היכן שהדרך חסומה על ידי פחדים, דעות קדומות, חוסר אמון וכו'. בואו לערב מפתיע רב הדגמות ורב תובנות בשילוב עם מסרים אישיים ושל הקבוצה כולה.   המחיר 40 ש'.

 

 

הסמל, ההשראה והמסר- תיקשור וחיזוי בסמלים א' 21.12 20:00

סמלים מלווים אותנו בחלומות, אך גם מהווים חלק בלתי נפרד מההוויה היומיומית ומעניקים לנו השראה, מסר, יצירה וכוחות ריפוי. מפגש עבודה קבוצתית לסמלים: יצירתם, מסרים באמצעותם, ובניית מילון סמלים קוסמי אישי לייעוץ אישי ולידיעת עתיד לעצמך ולאחרים.  שיטה מדהימה עם גדעון אחידרור, המחיר 40 ש'.

 

 

 

קורס מדיטציה טיבטית בודהיסטית-

 7 ימי א' מ:28.12 19:00

גדעון אחידרור הינו תלמידו של רימפוצ'ה מגדולי הוגי הדעות ומחבר "ספר המתים והחיים הטיבטי". יעביר קורס למדיטציה טיבטית שמאפיינה חווית העולם הפנימי מתוך המון שלווה, חמלה ומודעות. 7 דרגות מהארצי אל "המוחלט" הכוללים מנטרה, נשימה, מדיטציה ועוד. מחיר מפגש 1 להתנסות 40 ש', וכל הקורס  600 ש'.

 

 

ערב מיסטיקה תיקשור, פסיכותרפיה ומשחקי תפקידים,

ערב תיקשור בדואט

ערב בלתי נשכח שיימשך אל תוך הלילה של תיקשור בעבודת צוות: עם גילה בויום, לה יכולת נדירה לקרוא חיים קודמים, תבניות קרמתיות, חסימות ויעוד באמצעות תיקשור על ידי חפצים ותמונות, ועם גדעון אחידרור מתקשר,  שיביא זווית ראייה נוספת, ובמיוחד דרכים  לפיתרון, גם דרך עיסוקו בפסיכותרפיה ומשחקי תפקידים. בואו לדעת האמת וגם לקבל פתרונות. להביא תמונות לשאלות על אחרים.  המחיר 50 ש'.

 

 

הנה מה שכתבה שחר על הערב הקודם אשר הייה ביולי:


המתקשרים גילה בויום וגדעון אחידרור=פגז

12:21 7/7/2003

הייתי אצל גילה והיא יחד עם גדעון אחידרור, עשו ערב מדהים .אני נאלצתי ללכת מוקדם אך נהניתי מכל רגע,וגילה מכירה אותי,אז היא נתנה את הבמה  לגידעון והוא היה מדהים.

 

אשמח אם תעבירו לי במייל תגובות ואיחולי החלמה:

 

gila@oryeda.com

 

 

 

 

 

בברכה

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות -   

http://www.oryeda.com/

 

בואו לבקר אותנו במרכז המבקרים החדש:

 

http:/www.oryeda.com/visit/

 

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04,  פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.oryeda.com/

      -English web http://www.oryeda.com/eng.htm

פורום מיסטיקה ב-IOL   וואלה:   http://come.to/mystic-forum

דואר אלקטרוני:  gila@oryeda.com

 

בעולם וירטואלי אין כמו ויזואלי:

פעילויות בחיפה:   http://www.oryeda.com/dafhaifa.htm

  פעילויות בתל-אביב: http://www.oryeda.com/daftel.htm