מערת אליהו הנביא בחיפה- הפתח להרחבת המודעות?
החומר נאסף ממקורות שונים באינטנרט
סיפורה של מערת אליהו, שבה
שהה אליהו על פי המסורת, הוא סיפור מופלא של היווצרות מיתוסים ושל קיומן של מסורות מקבילות אצל
תושבי האיזור למרות היותם בני דתות שונות. אצל המוסלמים נחשב אליהו לקדוש נערץ המכונה
אל חאד'ר – הירוק ( צבע הנצח) שמעשי
ניסים רבים נקשרים לדמותו.
גם אצל הדרוזים נחשב
אליהו לקדוש מביא ברכה. על קירות
המערה נמצאות כתובות גראפיטי המעידות על ביקורים הן
של נוצרים והן של יהודים כבר בתקופה הביזנטית. נזירים התגוררו בה ויהודים עלו אליה לרגל. נוסעים
רבים מספרים על קדושת המקום שנקשרו בו אגדות רבות על ניסים שהתרחשו כאן – כאותה אגדה
שספרה שאם נכנס אדם טמא למערה מיד היו קירותיה מתיזים מים לטהר אותו או סיפורים
שטענו שיש במקום סגולות מיוחדות לריפי שגעון, עקרות וצרות נוספות.
יהודים נהגו לעלות לרגל
למקום בהמוניהם בשבת נחמו בחדש אב וכיום נמצא במקום מעין בית כנסת ותנועה ערה של עולים לרגל שבאים
למערה לבקש בקשות או להודות לאליהו הנביא על נסים שקרו להם. כיום נהוגות עליות לרגל
בעיקר בל"ג בעומר וביום המימונה.
גם היום אפשר לראות
במערה מתפללים בני הדתות השונות בו זמנית – דוגמה נדירה בארצנו השסועה לדו קיום (ואולי ארבע – קיום)
בין מאמיני כל הדתות בארץ שמתלכדים
דווקא סביב דמותו של הנביא הקנא, חסר הפשרות הנתפס
כמגשר בין העולמות, האלוהי והאנושי וכעושה ניסים ונפלאות למאמינים בו, תהא דתם אשר תהא.
בן אלמוות
מותו של אליהו אינו מתואר בצורה
בהירה, אלא מלווה באזכור שאליהו "עלה בסערה השמימה" (מלכים ב, פרק ב);
דבר זה הוביל לקביעת המסורת, שאליהו הנו בן-אלמוות, דברים אלו באים לידי ביטוי
באבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק לח ד"ה שנים עמדו) בקביעה "ואליהו חי וקיים
עד שיבוא משיח". עובדת היותו בן החיים, גררה דיונים שונים, השואפים לברר האם
מהותו של אליהו שייכת עדיין כבן-אדם טבעי. כך קיים דיון האם אליהו נחשב כמת, ביחס
לאשתו, האם היא נחשבת כאלמנה; דיון זה קיים עוד בתקופת הראשונים בספר תרומת הדשן
(סימן קב), כשאף אחרונים, כדוגמת הבית שמואל (אהע"ז סי' י"ז ס"ק
יא) עוסקים בכך, ואף בדורות האחרונים, כדוגמת ראובן מרגליות (מבוא לספר שאלות
ותשובות מן השמים, עמוד לו הערה ב).
כינוייו
אליהו הנביא, מכונה לעיתים בקיצור אליהו,
או בתוספת אליהו הנביא. כינוי נוסף לאליהו הוא תשבי, המבטא את
הצפייה לשיבה של אליהו בקץ הימים, ולתחיית המתים. כינוי נוסף מקובל לאליהו זה זכור
לטוב, בשילוב "אליהו זכור לטוב". הפירוש העממי מזהה אף פרוש זה עם
הציפייה של בואו של אליהו באחרית הימים, ובכך שאז יזכיר את הטובה שצריכה להתרחש.
פרוש מעניין מזהה כינוי זה, בעקבות
דבריה של האשה השונמית האומרת לאליהו "באת אלי להזכיר עווני", דברים אלו
מזכירים את אליהו בהקשר שלילי, ולכן נצרכת אמירה שאליהו יזכר לדברים חיוביים.
כינוי נוסף מתייחס למהותו, כשהוא מוגדר איש האלוהים.
התגלויות של אליהו
על פי המסורת לא טעם אליהו
"טעם מיתה", עלה בסערה השמימה ונכנס בחייו לגן עדן, ועדיין הוא קיים
בגופו ובנפשו. בהצגה הפשטנית אליהו מתגלה לראויים לכך בשני אופנים: א. בלתי לבוש
בגופו, כי אם בצורה רוחנית, ואז דינו כמת שפטור מכל המצוות. ב. לבוש בגופו, ואז
הוא חייב במצוות ככל אדם מישראל. אף שלמעשה קיימים סוגים שונים של התגלויות,
וגישות שונות לתארם.
אליהו יתגלה יום אחד לפני בוא המשיח,
כמו שנאמר "הנה אנכי שולח את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול
והנורא", ומובטח להם לישראל שלא יבוא לא בערבי שבתות ולא בערבי חגים מפני
הטירחה.
תיקו
מספר ניכר של מקורות מתייחס לכך
שבהופעת אליהו, הוא יברר ספיקות הלכתיים המבוססים על חוסר ידע בעובדות. מכאן גם
נובע הביטוי לגבי ממון שקיים מחלוקת לגבי בעלותו: "יהא מונח עד שיבוא
אליהו". בעיות רבות בתלמוד מסתיימות במילה: "תיקו", קיצור של המילה
"תיקום" שמשמעותה "תעמוד (השאלה)", כלומר לא נוטה לשום צד
במחלוקת. יש דורשים את הביטוי כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות
ובעיות".
על האר"י הקדוש ואליהו הנביא
מסורת
בידינו שהמפתח לתורה נמצא בידו של אליהו הנביא וידוע הביטוי אשר השתמשו בו
חז'ל "תיקו", כלומר "תשבי יתרץ קושיות ובעיות". כידוע, בימיו
של אליהו במאבק שבין אליהו ונביאי הבעל על הכרמל קיבלו בשנית את התורה.
המעמד
של קבלת עול מלכות שמים שהיה על הכרמל בקריאת "ה' הוא האלוקים" נחשב
כמעמד של תורה ובצבור הרבו לספר על מקרים אשר בהם נתגלה אליהו לחכמים, כשהוא מאיר
להם פנים בעיקר בעת שהיו להם שאלות וספקות בעניינים שונים.
בתורה
יש שני חלקים, נגלה ונסתר. הנגלה, החוקים והמצוות נתנו לנו ע"י משה רבנו,
ואילו את הנסתר גילה אליהו לעולם.
הוא
למד עם הרשב"י בשעה שגילה את הזוהר, כמן כן הוא למד עם חכמים רבים,
הוא ביקר בביתם או בבית המדרש יושב ולומד אתם ומגלה להם את סודות התורה.
אליהו הנביא למד גם עם האר"י הקדוש.
זכה
האר'י הקדוש למדרגה מיוחדת שרק יחידי סגולה ובודדים זוכים לכך.
אליהו
הנביא לא רק שבא אליו ולבית מדרשו אלא שגם העלה אותו למרומים. העלה אותו
לישיבות של מעלה ללמוד במרומים. המקובל האלקי ר' יצחק אשכנזי, הידוע בכינויו
"האר"י" או ר' יצחק לוריא, התבודד כעשרים שנה במצרים.
תחילה
למד במחיצתו של רבנו ר' בצלאל אשכנזי, ואחר כך בנה לו אוהל על שפת היאור להתייחד
במחשבתו עם רבן של ישראל, משה רבנו. אשר הונח בתיבת גומא ביאור. הביט האר"י
הקדוש ביאור וחשב על משה שהיה שם.
באותו
הזמן היה אליהו הנביא נוהג לבוא אליו לגלות לו סודות נסתרים. אליהו הנביא היה מדבר
אליו והוא שמע והקשיב. הוא בא לחזק אותו מפני שנשמתו הייתה גדולה וראויה לחיזוק.
אליהו
העלה את האר"י הקדוש למרומים לישיבות של מעלה, ששם מתגלה הסוד בכל כוחו, כולו
אור וכולו בהיר. פעם למד מפי רשב"י ופעם אחרת הגיע אל ר' עקיבא ואף אל ר'
אליעזר הגדול.
כאשר חזר למטה, וניסה לחזור על הדברים, לאומרם ולהעלותם בכתב, ולפרסם את סתרי
התורה שלימדוהו באותן ישיבות של מעלה פעמו הדברים בליבו, לבו געש ורעש מרוב שפע
חכמה ודעת שפעמו בו.
שוב בא אליו הרשב"י ואמר לו שהרעש שבלב שירת העולמות היא, ושאל אותו עד מתי
אתה רוצה לשיר את שיר ה' על אדמת בני ניכר?
בזה
רמז לו לעזוב את ארץ מצרים ולעלות לארץ אבות ושם יזכה בשירה ויוכל לגלות רזי עולם.
האר'י הקדוש עלה לארץ ישראל ובה ניגלו לפניו מעיינות התורה והחכמה, ושם גילה אותן
לאחרים.
כשעלה ממצרים לארץ הקודש, התיישב בהרי הגליל, העטופים בטליתות של מעלה וסודות
בראשית. הוא היה יוצא עם תלמידיו להרים ולשדות לשפוך את ליבו לפני יוצר כל , והיה
שר שירים מלאי געגועים וכיסופי נפש. בעת מעשה הי המגלה לתלמידים את סודות התורה
ודבריו קלחו מנשמתו.
במערת
אליהו הנביא בחיפה, יש שם כזה כוך המכוסה בפרגוד. כאשר עומדים שם, חשים התרחבות המודעות ומעין יציאה מן
הגוף!
אפילו שעוצמים עיניים, רואים את מרקם הסלע, וחשים עמוד של אור מעל הראש
ועד לתקרת המערה.
מעניין משום מה קודש מקום זה, ולכן אני מביאה משם תמונות, כי כל פעם
שעמדתי שם, חשתי בהמון עוצמה של ריפוי והגשמת משאלות!
בדרך למערה
צילום מעזרת הנשים. מעבר לפרגוד נמצא אותו כוך מסתורי שם
מרגישים הכי חזק את האנרגיה
חברה לפני ובתוך
הסלע שמעבר לפרגוד. גם אם תעצמו עיניים, תראו אותו בעין ה-3
צילום עצמי